טיפול חלקי ומצומצם בסוגיות היסוד במסגרת הסכמי שכר

לאורך השנים

1. תגובת הגוף המבוקר

   • אגף שכר והסכמי עבודה:בשנים 2020-2021 נחתמו מעט הסכמים עקב משבר הקורונה שאיפשרו גמישות ניהולית תקדימית, ובמאי 2022 הוטמעו שינויים אסטרטגיים בשלושה הסכמים נוספים שחלים על כ-17,250 עובדים.

   מצוטט בדוח: מבנה השכר וההעסקה בשירות הציבורי
2. דוח מבקר המדינה28/11/2022

   טיפול חלקי ומצומצם בסוגיות היסוד במסגרת הסכמי שכר

   אגף השכר קידם את סוגיות היסוד ויעדיו בהסכמי שכר באופן חלקי בלבד: ארבע סוגיות יסוד הושגו במידה מצומצמת וחלות על 0.6% עד 10% מעובדי השירות הציבורי. שינויים אסטרטגיים קודמו בהיקף מצומצם בלבד וחלים במצטבר על כ-2% בלבד מעובדי השירות הציבורי (כ-10,130 עובדים, רובם בגופים ציבוריים ורק כ-2,190 בשירות המדינה).

   הביקורת נערכה: מאי 2021 עד ינואר 2022
   מתוך: מבנה השכר וההעסקה בשירות הציבורי
3. תגובת הממשלה22/11/2022
   הערות ראש הממשלה לדו"ח מבקר המדינה 73 א לקובץ
   • טיפול בסוגיות היסוד באמצעות הסכמי שכר

     הליקוי כפי שמופיע בספר:פישוט מבנה השכר- החל ב2016- קידם אגף השכר את פישוט מבנה השכר וההעסקה במסגרת 11 הסכמים מרכזיים מבין כ150- הסכמים שנחתמו בשנים האמורות, בגופים המעסיקים כ10%- מכלל עובדי השירות הציבורי. עידוד תפוקות- משנת 2016 קידם אגף השכר את עידוד התפוקות במסגרת 15 הסכמים מרכזיים מבין כ150- הסכמים שנחתמו בשנים האמורות, בגופים המעסיקים כ- 1.5% מכלל עובדי השירות הציבורי. תגמול פערי שכר הנובעים מוותק- החל ב2016- קידם אגף השכר את צמצום פערי השכר הנובעים מוותק ב13- הסכמים מרכזיים מבין כ150- הסכמים שנחתמו החלים על 86% מכלל עובדי השירות הציבורי. עם זאת יצוין כי הסכם המסגרת מ- 2016, החל על כמחצית מהעובדים )כ300,000-( בשירות הציבורי, עיגן תוספת שכר כוללת בשיעור 7.9%, המורכבת מתוספת שקלית )4.025%(, אך גם מתוספת אחוזית )3.875%(, המגדילה את פערי השכר הנובעים מוותק. העלות השנתית של התוספת השקלית היא כ2.4- מיליארד ש"ח, שהם כ2.2%- מכלל ההוצאה על השכר בשירות הציבורי ב2015-, הרלוונטית להסכם )109 מיליארד ש"ח(. סכום זה כולל תשלום שווה לעובדים ותיקים ומתחילים. עולה אפוא כי ההסכם לא צמצם בפועל את פערי השכר בין עובדים ותיקים ומתחילים, אלא מיתן את הגידול בפערים אלה. התאמת תנאי השכר במקצועות מבוקשים לעולם עבודה תחרותי- החל ב2016- קידם אגף השכר את התאמת תנאי השכר במקצועות מבוקשים לעולם עבודה תחרותי ב6- הסכמים מכ150- ההסכמים שנחתמו, החלים על 0.6% מכלל עובדי השירות הציבורי. גמישות ניהולית- מן האמור עולה כי החל ב2016- קידם אגף השכר את הגמישות הניהולית ב9- הסכמים מבין כ150- הסכמים שנחתמו, 6 מהם עם גופים ציבוריים ו3- עם גופים ממשלתיים. עולה כי אגף השכר קידם את סוגיות היסוד ואת יעדיו בתחום מבנה השכר וההעסקה במסגרת הסכמי שכר באופן חלקי: קידום ארבע מסוגיות היסוד הושג במידה מצומצמת, והשינויים חלים על 0.6% עד 10% מעובדי הסכמים שנחתמו בשנים האמורות, בגופים המעסיקים כ- 1.5% מכלל עובדי השירות הציבורי. תגמול פערי שכר הנובעים מוותק- החל ב2016- קידם אגף השכר את צמצום פערי השכר הנובעים מוותק ב13- הסכמים מרכזיים מבין כ150- הסכמים שנחתמו החלים על 86% מכלל עובדי השירות הציבורי. עם זאת יצוין כי הסכם המסגרת מ- 2016, החל על כמחצית מהעובדים )כ300,000-( בשירות הציבורי, עיגן תוספת שכר כוללת בשיעור 7.9%, המורכבת מתוספת שקלית )4.025%(, אך גם מתוספת אחוזית )3.875%(, המגדילה את פערי השכר הנובעים מוותק. העלות השנתית של התוספת השקלית היא כ2.4- מיליארד ש"ח, שהם כ2.2%- מכלל ההוצאה על השכר בשירות הציבורי ב2015-, הרלוונטית להסכם )109 מיליארד ש"ח(. סכום זה כולל תשלום שווה לעובדים ותיקים ומתחילים. עולה אפוא כי ההסכם לא צמצם בפועל את פערי השכר בין עובדים ותיקים ומתחילים, אלא מיתן את הגידול בפערים אלה. התאמת תנאי השכר במקצועות מבוקשים לעולם עבודה תחרותי- החל ב2016- קידם אגף השכר את התאמת תנאי השכר במקצועות מבוקשים לעולם עבודה תחרותי ב6- הסכמים מכ150- ההסכמים שנחתמו, החלים על 0.6% מכלל עובדי השירות הציבורי. גמישות ניהולית- מן האמור עולה כי החל ב2016- קידם אגף השכר את הגמישות הניהולית ב9- הסכמים מבין כ150- הסכמים שנחתמו, 6 מהם עם גופים ציבוריים ו3- עם גופים ממשלתיים. עולה כי אגף השכר קידם את סוגיות היסוד ואת יעדיו בתחום מבנה השכר וההעסקה במסגרת הסכמי שכר באופן חלקי: קידום ארבע מסוגיות היסוד הושג במידה מצומצמת, והשינויים חלים על 0.6% עד 10% מעובדי השירות הציבורי. ובסוגיה אחת )צמצום פערי שכר הנובעים מוותק( השינויים חלים על כ86%- מעובדי השירות הציבורי, אולם ברובם )99%( אינם כוללים שינוי אסטרטגי, שכן לא מדובר בצמצום בפועל של פערי השכר בין עובדים ותיקים ומתחילים, אלא במיתון הגידול בפערים אלה. כמו כן, בכל סוגיות היסוד האמורות קודמו שינויים אסטרטגיים ושיטות מתקדמות בהיקף מצומצם, ואלה חלים במצטבר על כ2%- מעובדי השירות הציבורי. עוד עולה כי השינויים האסטרטגיים שקידם אגף השכר חלים בעיקר על גופים ציבוריים: הם חלים על כ7,940- עובדים בגופים ציבוריים ורק על כ2,190- מעובדי שירות המדינה. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולות אגף השכר לגיבוש מדיניות בתחום מבנה השכר וההעסקה ואת מאמציו לקידומה, לרבות הקמת יחידה העוסקת בכך ומשמשת מוקד ידע בנושא. ואולם שיעור ההטמעה הנמוך של יעדי המדיניות שהוביל אגף השכר כמפורט לעיל מדגיש את הצורך בעיגון היעדים, שיבטאו שינוי אסטרטגי במבנה השכר וההעסקה בשירות הציבורי, בהחלטת ממשלה שתקבע גם את הפעולות הדרושות ליישומה של מדיניות ותתעדף אותן. מומלץ כי משרד האוצר יפעל, ועל בסיס מדיניות ממשלתית כוללת כאמור, להטמעת עיקרי המדיניות בפעולותיו להשגת הסכמי שכר, במטרה להתאים את השירות הציבורי בישראל למציאות המשתנה, לרבות לשינויים טכנולוגיים, חברתיים-כלכליים ודמוגרפיים. זאת תוך מתן הדעת גם לשיקולים כגון זכויות העובדים ודיני העבודה.