ליקויים מהותיים ואי-אישור תקציבי הרשויות המקומיות במועד

לאורך השנים

1. תגובת הגוף המבוקר11/2012

   • משרד הפנים:המשרד מפרסם מדי שנה הנחיות הכוללות אמות מידה לאישור התקציב. העיכובים נבעו מכך שאישור התקציב היה מותנה בתוכניות הבראה שעוכבו בהיעדר תקציב.

   מצוטט בדוח: היבטים בתפקוד משרד הפנים כמאסדר של השלטון המקומי
2. ביקורת מעקב08/05/2013לא תוקן

   ליקויים מהותיים ואי-אישור תקציבי הרשויות המקומיות במועד

   בדיקת התקציב על ידי משרד הפנים מצומצמת וטכנית, ללא בחינת יעילות כלכלית, הוצאות שכר או מיצוי הכנסות, וללא אכיפת החובה להפריש כספים לכיסוי גירעונות עבר. בשנת 2010 כרבע מהרשויות פעלו ללא תקציב מאושר (כ-15% לא אושרו כלל), ובשנת 2011 תקציבם של כ-25% מהרשויות לא אושר כלל (17 רשויות לא אושרו שנתיים ברציפות). ליקויים שנמצאו בדוח קודם מ-2007 לא תוקנו.

   הביקורת נערכה: אוקטובר 2011 - יולי 2012
   מתוך: היבטים בתפקוד משרד הפנים כמאסדר של השלטון המקומי
3. תגובת הממשלה05/05/2013
   הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה 63 חלק שלישי לקובץ(6 סעיפים)
   • תוקן

     משרד הפנים:משרד הפנים מפרסם מידי שנה הנחיות לעריכת התקציב וביניהן גם אמות מידה ברורות לאישור התקציב. ההנחיות מיועדות לכלל הרשויות המקומיות ולגורמים הבוחנים את התקציב במחוזות.

   • הליקוי כפי שמופיע בספר:יתר על כן, נמצא כי בדיקת תקציבי הרשויות המקומיות בידי משרד הפנים מצומצמת בהיקפה, ובשל כך אינה ממצה את האפשרות להביא לניהול יעיל יותר של כספי הציבור ולצמצם משברים כספיים. למשל - לרוב אין הגורמים המקצועיים במחוזות בודקים אם ההוצאות בסעיפי התקציב אכן משקפות יעילות כלכלית ואינן כרוכות בבזבוז משאבים. אף שבידי משרד הפנים יש מידע רב על הוצאותיהן של כל הרשויות המקומיות, הוא אינו משווה בין רשויות דומות כדי לאתר הוצאות חריגות בפעולותיהן. גם ההוצאות בגין שכר ושירותי כוח אדם בדרך כלל אינן מנותחות על ידי הגורמים המקצועיים במחוזות, אף שמשרד הפנים דורש מהרשויות מידע בנושא.

   • הליקוי כפי שמופיע בספר:בביקורת נמצא, כי במסגרת אישור התקציב של הרשויות המקומיות, אין משרד הפנים עומד על כך שרשויות מקומיות יפרישו סכומים מתקציבן לכיסוי גירעונותיהן, כנדרש בתקנות. כמו כן, בדרך כלל הגורמים המקצועיים במשרד אינם בודקים בדיקות מהותיות בנושאים כמו - יעילות השימוש בכספים והגדלת אפשרויות ההכנסות של הרשויות, במסגרת סמכותם לאשר את התקציב.

   • הליקוי כפי שמופיע בספר:עוד נמצא, כי בשנת 2010 פעלו כרבע מהרשויות המקומיות ללא תקציב מאושר; בשנת 2011 לא היה אישור לתקציבן של כשליש מהרשויות, חלקן קיבלו אישור על התקציב בדיעבד (לאחר תום השנה), אך תקציבן של כ-25% מהן לא אושר כלל. כמו כן נמצא כי תקציבן של 17 רשויות לא אושר כלל במשך שנתיים רצופות (2010 ו-2011). בדרך כלל מדובר ברשויות שמצבן הכספי חמור, או שיש בהן משבר ניהולי, ועל כן יש משנה תוקף לחשיבות הפיקוח של משרד הפנים על תקציביהן.

   • הליקוי כפי שמופיע בספר:נוסף על כך נמצא, כי תקציבים של רשויות מעטות אושרו סמוך לתחילת שנת הכספים שהוא המועד הרצוי לאישורם; בשנת 2010 אושר תקציבן של כשליש מהרשויות עד תום הרבעון השני, ובשנת 2011 אושר עד מועד זה תקציבן של כ-42% מהרשויות. אי-אישור התקציב בידי משרד הפנים במועדו שומט את הבסיס של פיקוח המשרד על ניהול כספי הרשויות המקומיות, כפי שנקבע בדין. יתר על כן - אישור תקציב חודשים ארוכים לאחר שהחלה שנת הכספים מרוקן מתוכן ממשי את סמכויות הפיקוח על ניהול הכספים בחלק ניכר של אותה שנה.

   • הליקוי כפי שמופיע בספר:בדוח על יחסי הגומלין שבין הרשויות המקומיות ובין משרד הפנים נדרש מבקר המדינה לתופעה זו ולסיבותיה וציין, כי אישור התקציב מתעכב מסיבות אלו: שיהוי בפרסום ההנחיות של משרד הפנים בנוגע לאופן עריכתו; מחסור במידע שלפיו ניתן לתכנן את התקציב; הגשת הצעות תקציב גירעוניות, או שלא על פי ההנחיות. בביקורת הנוכחית נמצא, כי משרד הפנים בדק בשנת 2010 היבטים של הליך אישור התקציב בסיוע של חברה חיצונית; בדוח שהכינה החברה צוין, כי בשנת 2010 לא פרסם משרד הפנים את ההנחיות לדרך הכנת התקציב, ובשנת 2011 פורסמו ההנחיות באיחור, לאחר המועד שבו נדרשו הרשויות להגיש את הצעות התקציב למשרד הפנים. עוד צוין בדוח החברה החיצונית, כי הרשויות המקומיות נדרשות להגיש את התקציב לאישור אף שחסר להן מידע העשוי להשפיע על בניית התקציב, ובכ-70% מהמקרים רשויות מגישות את הצעת התקציב באופן לא תקין. מכאן שהליקויים שהצביע עליהם דוח מבקר המדינה האמור לעיל בעניין זה לא תוקנו.

   הצג את כל 6 הסעיפים
4. תגובת הממשלה05/07/2014
   דוח מעקב ראש הממשלה על תיקון ליקויים לדוחות מבקר המדינה - כרך א' לקובץ(6 סעיפים)
   • תוקן חלקית

     משרד הפנים:המטה מוציא מידי שנה הנחיות תקציב מפורטות הן למחוז והן לרשויות המקומיות ובהם דגשים משתנים מידי שנה – השנה ייכנס נושא ההנגשה.

   • תוקן חלקית

     משרד הפנים:כחלק ממתן עצמאות לרשויות המקומיות, בשנים האחרונות נוקט משרד הפנים בבחינה יותר כוללנית של סעיפים מרכזיים בתקציבי הרשויות המקומיות, על מנת לאפשר לראש הרשות לממש את מדיניותו. יחד עם זאת ברשויות הנמצאות בתוכניות הבראה נערכת לגביהן בדיקה מעמיקה גם בתכני התקציב וגם במועדי הבדיקה (בחינה חודשית, רבעונית, שנתית).

   • תוקן חלקית

     משרד הפנים:משרד הפנים יחד עם משרד האוצר מטפל בגרעונות הרשויות באמצעות תכניות הבראה, כאשר עיקרה של התכנית הוא שרשות מקומית מגישה תקציב מאוזן בשוטף, ומשרד הפנים יחד עם הרשות המקומית מכסה את גרעון העבר בין אם באמצעות מענקים והלוואות ובין אם באמצעות מקורות הכנסה מהעבר כגון גביית פיגורים של הרשות, גבייה היטלי עבר וגביית חובות עבר בכלל.

   • תוקן חלקית

     משרד הפנים:במקרה שרשות לא מאשרת את תקציבה, סמכותו של שר הפנים לפזרה.

   • תוקן חלקית

     משרד הפנים:אישור תקציב הרשות הינו על פי חוק. רשות מחוייבת לאשר את תקציבה עד שלושה חודשים מיום אישור תקציב המדינה. לאחר שלושה חודשים, משרד הפנים נוהג, לגופו של עניין, לבחון האם נעשו כל המאמצים של הרשות לאשר את תקציבה. אם ניכר כי אין סיכוי לאישור התקציב, בסמכות שר הפנים לפזר את הרשות.

     ניתן לאפשר פיזור של חברי המועצה וראש המועצה או להשאיר את ראש המועצה בלבד, ולמנות חברי מועצה ממונים.

     ככל שהמשרד רואה שהרשות יכולה לאשר את תקציבה, יכול הוא להעניק אורכה של שלושה חודשים. במקרים מיוחדים, יכולה להינתן אורכה נוספת של שלושה חודשים.

     המשרד עוקב אחר אישור התקציב, וככל שהרשות לא מאשרת את התקציב, הממונה על המחוז נכנס לתמונה, משתתף בישיבות המועצה ומבהיר כי ההשלכות של אי אישור תקציב הינו פיזור המועצה.

   • תוקן חלקית

     משרד הפנים:ההנחיות לאישור תקציב הן בגדר שלב מסכם של כלל ההנחיות שגובשו בפרמטרים השונים המשפיעים על התקציב. במקרים רבים נדרש המשרד לקבלת המקדמים מגורמים מחוץ למשרד הפנים – דבר שמקשה על התחייבות לעמוד ביעד שהוגדר. יחד עם זאת, המשרד משתדל לפרסם את ההנחיות ואת האומדנים הרלוונטיים לגיבוש תקציב הרשויות המקומיות בו בעת שהדבר זוכה לאישור הגורמים המוסמכים.

   הצג את כל 6 הסעיפים