עיכוב בהגשת תביעות נוגדות מטעם המדינה להסדר מקרקעין

לאורך השנים

1. תגובת הגוף המבוקר

   • המינהלה לקידום הבדואים בנגב:המינהלת מסרה כי הגשת התביעות הנגדיות טרם החלה עקב מגבלות כוח אדם והצורך בתגבור בפרקליטות, וציינה כי היא צופה שהיקף הפשרות יגבר ככל שיתקדם הליך בירור התביעות וקידום תכנון והקמת היישובים החדשים.

   מצוטט בדוח: המגזר הבדואי בנגב - ממצאי מעקב - מינהל מקרקעי ישראל
2. ביקורת מעקב05/05/2004תוקן חלקית

   עיכוב בהגשת תביעות נוגדות מטעם המדינה להסדר מקרקעין

   על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 932 מיוני 2002 והחלטת הממשלה מספטמבר 2003, נקבע שיש להביא לסיום הסדר המקרקעין גם בדרך של הגשת תביעות נוגדות. בפועל, הליך הגשת התביעות הנגדיות טרם החל (למעט 5 תביעות), עקב מגבלות כוח אדם בפרקליטות. במקביל, היקף הפשרות שבוצעו בפועל נותר נמוך (כ-1,400 דונם ב-2002 וכ-1,500 דונם ב-2003).

   הביקורת נערכה: ספטמבר-נובמבר 2003
   מתוך: המגזר הבדואי בנגב - ממצאי מעקב - מינהל מקרקעי ישראל
3. תגובת הממשלה02/05/2004
   הערות ראש הממשלה לדוח 54 ב לקובץ

   • הליקוי כפי שמופיע בספר:ביקורת המעקב העלתה, כי ביוני 2002 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל החלטה (932) בדבר "מחירי קרקע פנויים ומגרשי בנייה לבדואים בנגב". על פי ההחלטה, השאיפה היא להביא לסיום ההסדר גם בדרך של בירור תביעות והגשת תביעות נוגדות מטעם המדינה לתביעות הבדואים. הדבר נקבע גם בהחלטת הממשלה מספטמבר 2003. בפועל, הליך הגשתן של תביעות נגדיות טרם החל (למעט 5 תביעות). לדברי המינהלת, זאת עקב מגבלות כוח אדם והצורך בתגבור בפרקליטות. המלצות לקריטריונים להגשת התביעות וסדרי עדיפות גובשו בידי המינהל, המינהלת ופרקליטות המדינה והועברו בנובמבר 2003 לאישור שר התעשייה המסחר והתעסוקה. החלטה 932 קבעה עקרונות חדשים לפיצוי בפשרה. בשנת 2001 בוצעו פשרות בהיקף של כ-4,200 דונם ובעלות של כ-11 מיליון ש"ח; בשנת 2002 היו פשרות בהיקף של כ-1,400 דונם ובעלות של כ-3 מיליון ש"ח, ובשנת 2003 כ-1,500 דונם בעלות של כ-10 מיליון ש"ח. המינהלת צופה כי ככל שיתקדם הליך בירור התביעות מחד, וקידום תכנון והקמת היישובים החדשים מאידך, יגבר היקף הפשרות.

4. תגובת הממשלה01/10/2004
   הערות ראש הממשלה לדוח 55 א לקובץ
   • בטיפול

     מינהל מקרקעי ישראל:ביום 24.6.2002 התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 932, שאיגדה את כל החלטות המועצה שהיו בתוקף עד אז, לגבי פיצויי קרקע, מחוברים ומחירי מגרשים לבדואים בנגב. החלטה זו, עם כניסתה לתוקף, ביטלה את כל ההחלטות הקודמות בנושא.

     הפרק המרכזי בהחלטה, עוסק בתחום הסדרי הקרקעות, ובו שלוש דרכי פעולה מקבילות: א. הסדרת תביעות בדרך של ברור תביעות - הגשת תביעות נוגדות; ב. תשלום פיצוי כנגד הסרת התביעות - הסדרי פשרה; ג. שימוש בשירותיהם של גורמים פרטיים.

     למעט הליך הסדר בדרך של פשרה, שתי דרכי הפעולה האחרות היו חדשניות, ומטרתן הייתה זירוז הליכי ההסדר, במקביל לקידום הליכי פשרה.

     היות ועד כה לא הבשילו ההליכים, ובפועל הסדר קרקעות בדרך של בירור תביעות, החל רק בתחילת שנת 2004, לא ניתן היה למצות את ההטבות הייחודיות, שניתנו בהחלטה זו, לתובעי בעלות בתחום של תוכניות מתאר בישובים הבדואים. בהחלטה נקבע, כי הטבות אלו יינתנו בצורה פרוגרסיבית.

     לפיכך, ביום 4.3.2004, אושרה החלטה מספר 996, אשר מחליפה את החלטה 932, לפיה מוארכים המועדים הקבועים בהחלטה, בדבר שיעורי הפיצוי לתובעי בעלות בתחום תוכניות מתאר.

     עד כה הוגשו 18 תביעות נוגדות לפקיד ההסדר, ועוד 4 תביעות לקראת הגשה.

     הדיונים בתביעות הראשונות החלו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

     המינהל פועל להעסקתה של גיאוגרפית-היסטוריונית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לסיוע בהכנת התשתית המחקרית הגיאוגרפית-היסטורית של האזורים בהסדר.