ממצאי הביקורת (18)
קריטריונים לקביעה ולהערכה של הסדרי הבחירה
1ליקויחומרה גבוהה
אי-הגדרת מושגי הסבירות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי
החוק קובע כי קופות החולים מחויבות לספק שירותים לפי שיקול דעת רפואי באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום המגורים, אך משרד הבריאות לא הגדיר מונחים אלה במסמך רשמי או בתקנות. היעדר ההגדרה מותיר עמימות, מאפשר פרשנות מצמצמת של הקופות ופוגע בזכויות מבוטחים המופנים למוסדות מרוחקים.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות להגדיר בבהירות את המונחים "איכות סבירה", "זמן סביר" ו"מרחק סביר", תוך שילוב הגמישות הדרושה לטובת המבוטחים. גופים אחראיים: משרד הבריאות
תגובת הגוף (1)
- נציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי11/2009
הניסיון לקבוע מהו מרחק סביר חשוב והגיוני, אך קביעת גבולות מוגדרים עלולה לפגוע במבוטחים המעדיפים מרכז מרוחק או בתושבי פריפריה. הציעה הגדרה לפיה הטיפול יינתן בעיר המגורים או עיר סמוכה (עד 30 ק"מ), לצד חיוב הקופות לחרוג מהסדרי הבחירה בעת תור בלתי סביר או לצורך טיפול ייחודי.
שמירה על רצף טיפולי
2ליקויחומרה בינונית
פגיעה ברצף הטיפולי של מבוטחים בקופות החולים
למרות תקנות הסדרי הבחירה המחייבות שמירה על רצף טיפולי ומניעת העברת מבוטח ממוסד למוסד במהלך טיפול, נמצאו מקרים שבהם סירבה הכללית להמשיך להפנות מבוטחים לבתי חולים בהם טופלו (כגון רמב"ם וברזילי), ורק לאחר התערבות נציבת הקבילות הותר למטופלים להמשיך ברצף הטיפולי.
המלצת המבקר: ראוי שהכללית תקפיד על קיום ההוראות בנושא, כך שהרצף הטיפולי במבוטחים לא ייפגע, והם לא ייאלצו לפנות לנציבת הקבילות כדי לעמוד על זכויותיהם. גופים אחראיים: שירותי בריאות כללית
תגובת הגוף (2)
- שירותי בריאות כללית (נציב פניות הציבור)10/2008
אישר את הפניית המבוטחת מקריית ים לבדיקות ברמב"ם לאחר התערבות נציבת הקבילות. - שירותי בריאות כללית03/2008
אישרה למבוטחת המשך טיפולי פוריות בבית החולים ברזילי והתנצלה על עוגמת הנפש שנגרמה לה.
השלכות הסדרי הבחירה על המבוטחים
3ליקויחומרה בינונית
שונות בהסדרי בחירה בין מחוזות והערמת קשיים ביורוקרטיים בכללית
בכללית פועל כל מחוז כיחידה תקציבית עצמאית עם הסדרי בחירה שונים המעדיפים את בתי החולים של הקופה ומגבילים הפניות לבתי חולים אחרים. מבוטחים נאלצים לעבור כתובת או לנהל משא ומתן ממושך בין מחוזות בעת צורך באשפוז סיעודי/שיקומי, והדבר מעכב שחרור חולים מבתי חולים כלליים.
המלצת המבקר: ראוי שהכללית תבחן את ההסדרים בין מחוזותיה כך שיקוצר ככל האפשר ההליך לקביעת המוסד שאליו יועברו מבוטחיה מבתי החולים הכלליים. גופים אחראיים: שירותי בריאות כללית
תגובת הגוף (1)
- שירותי בריאות כללית01/2008
הודיעה למשרד מבקר המדינה כי תעדכן את נהליה בעניין משא ומתן מול מחוזות באשפוז סיעודי.
עיכובים בהפניות בשל מחלוקות כספיות
4ליקויחומרה גבוהה
פגיעה במבוטחים עקב עיכובים והסטות מטופלים בשל מחלוקות כספיות
מחלוקות כספיות בעת מו"מ על חידוש הסכמים גרמו להסטת מבוטחים ולצמצום גישה לשירותים. למשל, מחוז ירושלים בכללית צמצם הפניות לשיקום בהרצוג בלי להודיע למשרד הבריאות כחוק; וכן חולים מיועדים לזיו הופנו לשיבא, וחולים לוולפסון הופנו לאיכילוב.
המלצת המבקר: על הצדדים לפעול לחתימת הסכמים סמוך לפקיעתם והמשרד נדרש להאיץ בהם כדי למזער את הפגיעה בחולים. כאשר מפנים פחות חולים לנותן שירות במשך תקופה ממושכת, חובה להודיע למשרד הבריאות. גופים אחראיים: שירותי בריאות כללית, משרד הבריאות
תגובת הגוף (1)
- שירותי בריאות כללית
הנהלת המחוז דואגת שכל חולה הזקוק לאשפוז גריאטרי/שיקומי יקבל את המגיע לו כראוי ועל פי חוק (לקראת אוגוסט 2009 הושג הסדר עם בית החולים הרצוג).
השפעת הסדרי הבחירה על המבוטחים
5ליקויחומרה גבוהה
זליגת מבוטחים לרפואה הפרטית עקב הגבלת הסדרי הבחירה
הגבלות הקופות על בחירת בתי חולים ומנתחים גורמות למבוטחי שב"ן לפנות לבתי חולים פרטיים, דבר המגדיל את ההוצאה הפרטית לבריאות (בשנת 2008 עלו הוצאות השב"ן לניתוחים בכ-19%). פתרון זה מרחיב את הרפואה הפרטית ופוגע בשוויון כלפי אוכלוסיות חלשות שאינן מבוטחות בשב"ן (כ-30% מהציבור).
המלצת המבקר: ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר יבחנו את זליגת המשאבים מהרפואה הציבורית לפרטית ויבחנו את הרחבת חופש הבחירה למבוטחים במערכת הציבורית. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד האוצר, קופות החולים
הבאת הסדרי הבחירה לידיעת שר הבריאות
6ליקויחומרה בינונית
מחדל באי-הבאת הסדרי הבחירה לידיעת שר הבריאות כנדרש בחוק
במשך 14 שנים (1995–2009) הביאו רק הכללית ומכבי את הסדרי הבחירה שלהן לידיעת שר הבריאות. לאומית עשתה זאת רק במהלך הביקורת ב-2009 בעקבות התערבות מבקר המדינה, ומאוחדת לא עשתה זאת כלל. משרד הבריאות כרגולטור לא פנה לשתי הקופות ולא דרש מהן לפעול כחוק.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות לפקח על קיום הוראות החוק ולדון בצורך בתיקון חקיקה כך שיידרש אישור שר הבריאות להסדרי הבחירה ולא רק יידועו. גופים אחראיים: משרד הבריאות, קופת חולים מאוחדת, לאומית שירותי בריאות
תגובת הגוף (1)
- נציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי
השיבה כי יש לפעול כדי שחתימתם של הסדרי בחירה תותנה בקבלת אישור לכך משר הבריאות, ולא רק ביידוע השר בהם.
פרסום ההסדרים
7ליקויחומרה נמוכה
ליקויים ואיחורים בפרסום הסדרי הבחירה באתרי האינטרנט של הקופות
הקופות נדרשו לפרסם את הסדרי הבחירה באתריהן עד מאי 2008 באופן בולט ומפורט. לאומית פרסמה רק במחצית השנייה של 2009 ללא קישור בולט מדף הבית; הכללית צמצמה משמעותית את המידע באתר במחצית השנייה של 2009; ובאתר מאוחדת לא נכלל פירוט מרפאות החוץ שבהסדר.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות לבחון באופן שיטתי אם הפרסומים של הקופות באתרי האינטרנט עונים על דרישות התקנות והנחיות המשרד. גופים אחראיים: משרד הבריאות, לאומית שירותי בריאות, שירותי בריאות כללית, קופת חולים מאוחדת
תגובת הגוף (1)
- שירותי בריאות כללית
טענה כי צמצום המידע באתר נעשה משום שלהסדרי הבחירה יש חריגים רבים.
שירות רפואי מתמחה
8ליקויחומרה בינונית
עיכוב מתמשך בהגדרת מרכזים רפואיים מתמחים
למרות תקנות משנת 2005 המאפשרות למבוטח לבחור מוסד רפואי בעל מומחיות ייחודית, עד מרס 2009 הגדיר המשרד רק שלושה שירותים/מרכזים רפואיים כ"מתמחים". רק באוגוסט 2009 הוגדרו תשעה נוספים. עיכוב זה צמצם משמעותית את היצע המרכזים והזכויות שעמדו בפני המבוטחים.
המלצת המבקר: על המשרד לעדכן באופן שוטף את רשימת השירותים הרפואיים המתמחים בהתבסס על המועצות הלאומיות וההסתדרות הרפואית, ולפרסמה באופן בולט באתר האינטרנט. גופים אחראיים: משרד הבריאות
איחור בחתימת ההסכמים
9ליקויחומרה גבוהה
איחורים כבדים בפרסום תקרות הצריכה ובאישור ההסכמים הגלובליים
הצו לקביעת תקרות הצריכה לשנים 2008–2010 פורסם רק באפריל 2008 במקום בתחילת השנה, דבר שגרר עיכוב בחתימת ההסכמים הגלובליים שחלקם נחתמו בסוף 2008 ובתחילת 2009. משרד הבריאות אישר את הסכמי הכללית עם בתי החולים הממשלתיים רק בספטמבר 2009 (באיחור של 21 חודשים), תוך החלת ההסכמים וההנחות בדיעבד.
המלצת המבקר: על משרדי הבריאות והאוצר לפרסם את תקרות הצריכה סמוך לתחילת השנה. על המשרד לוודא עמידה בעקרונות שקבע ולמנוע מצב שבו הסכמים מוחלים באופן רטרואקטיבי. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד האוצר
אי-העברת הסכמים לשרים
10ליקויחומרה בינוניתלא תוקן
אי-העברת הסכמים עם בתי חולים שאינם ממשלתיים לבחינת השרים
כל קופות החולים שחתמו על הסכמים גלובליים עם בתי חולים שאינם ממשלתיים (כולל בתי החולים של הכללית) לא העבירו אותם לבחינת שרי הבריאות והאוצר כמתחייב בחוק ההסדרים. ליקוי זה עלה כבר בביקורת הקודמת ב-2003 ונמשך, ומונע מהרגולטור פיקוח על תקינות ההסכמים.
ממצאי המעקב: גם בבדיקה הנוכחית הועלה שכל הקופות שחתמו הסכמים עם בתי חולים שאינם ממשלתיים, כולל של הכללית, לא העבירו אותם לבחינת השרים.
המלצת המבקר: יש להקפיד על העברת כל ההסכמים לשרים ולבחון את מכלול יחסי ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים במסגרת עבודת מטה סדורה. גופים אחראיים: שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת, לאומית שירותי בריאות, משרד הבריאות
תגובת הגוף (2)
- שירותי בריאות כללית
הסבירה כי ההסכמים לא הועברו למשרד מתוך חשש שהם ייחשפו גם לפני בתי החולים הממשלתיים. - מכבי שירותי בריאות10/2009
השיבה כי בעקבות הביקורת היא העבירה את ההסכמים למשרדי הבריאות והאוצר.
הנחות שנותנים בתי החולים לקופות
11ליקויחומרה גבוהה
גידול חד בהנחות שמעניקים בתי החולים לקופות וסבסוד ממשלתי עקיף
ההנחות שנותנים בתי החולים הממשלתיים הגירעוניים לקופות זינקו מ-275 מיליון ש"ח בשנת 2001 ל-705 מיליון ש"ח בשנת 2008 (ובסך הכל כמיליארד ש"ח כולל הנחות תעריף וערעורים). במקביל גדל סבסוד המשרד לכיסוי גירעונות בתי החולים ל-648 מיליון ש"ח ב-2008. הנחות אלו מהוות למעשה סובסידיה ממשלתית נוספת לקופות שאינה שקופה ועוקפת את נוסחת הקפיטציה.
המלצת המבקר: ראוי לבחון את מערכת ההנחות כחלק משינוי שיטת ההתחשבנות ותקרות הצריכה, ולהבטיח שקיפות תקציבית ושמירה על איזון בתי החולים. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד האוצר
תגובת הגוף (2)
- משרד הבריאות01/2010
השונות בהנחות נובעת מהסביבה העסקית שבה פועל כל בית חולים, מהתחרות באזורו, מיכולת הקופה להסיט פעילות וכן מכוחן של הקופות. - שירותי בריאות כללית
מתן הנחות בהיקף של 700 מיליון ש"ח הממומנות מתקציב המדינה אינו סביר ומהווה כלי עוקף קפיטציה ללא קריטריונים; הקופה תדרוש את ביטול ההנחות החל מ-2011.
מערכת תמחיר ממוחשבת במשרד ובבתי חולים
12ליקויחומרה גבוההלא תוקן
היעדר מערכת תמחיר ממוחשבת במשרד הבריאות ובבתי החולים
חרף החלטת משרד הבריאות משנת 1996 והערות מבקר המדינה בדוחות קודמים (2000 ו-2004) והמלצות ועדה משנת 2006, משרד הבריאות לא הקים מערכת תמחיר ממוחשבת. מחירי השירותים אינם מבוססים על נתוני עלות אמינים וריאליים, מרכיב התקורה נקבע באופן שרירותי, והליכי התמחור נמשכים כשנתיים לפעולה.
ממצאי המעקב: עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2009, לא חל שינוי במצב - המשרד לא מִחשב את מנגנון התמחיר, והבעיות שהועלו בעבר נותרו על כנן.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות להקים ולהטמיע בהקדם מערכת תמחיר ממוחשבת שתאפשר מעקב עלויות אמת, השוואת ביצועים וקביעת תעריפים ריאליים. גופים אחראיים: משרד הבריאות
מחיר יום אשפוז
13ליקויחומרה גבוההתוקן חלקית
קביעת מחיר יום אשפוז על בסיס היסטורי ללא עדכון רכיבי העלות
מחיר יום אשפוז נקבע על בסיס נתונים היסטוריים ללא בדיקה של רכיביו והשינויים במוצר הרפואי. פרט לשתי מחלקות (פנימית וטיפול נמרץ) נותר מחיר אחיד לכל שאר המחלקות למרות פערי עלות עצומים. עדכון המחירים מבוסס על התייקרות תשומות (Cost Plus) שאינה מתמרצת התייעלות, ובפועל שיעור העדכון נקבע בפשרה פוליטית/תקציבית.
ממצאי המעקב: לאחר סיום הביקורת הקודמת קבעו משרדי הבריאות והאוצר מחירים שונים ליום אשפוז בכמה מהמחלקות... אולם במחלקות האחרות נותר המחיר האחיד, אף שהעלויות בהן שונות מהתגמול שהן מקבלות.
המלצת המבקר: על משרדי הבריאות והאוצר לבחון את כלל עלויות יום האשפוז, להרחיב את הדיפרנציאציה למחלקות נוספות, ולקבוע מנגנון עדכון שקוף המבוסס על מדדים אובייקטיביים. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד האוצר
תגובת הגוף (2)
- משרד הבריאות11/2009
מעוניין לבחון את כלל העלויות של "יום אשפוז", אך הדבר מותנה בתיאום עם משרד האוצר; בוחן הרחבת שונות תעריפי ימי אשפוז אך פועל בעיקר לצמצום שיטת ההתחשבנות לפי ימי אשפוז. - משרד האוצר
ניגוד העניינים של משרד הבריאות גורם לו לשאוף לעדכון לפי עלויות בפועל כדי להגדיל את הכנסות בתי החולים שבבעלותו על חשבון הקופות. יש להפוך את בתי החולים לתאגידים עצמאיים ולמנות להם דירקטוריונים ציבוריים.
פגמים בקביעת מחירים לפעולות נבחרות - מחירים דיפרנציאליים
14ליקויחומרה בינוניתתוקן חלקית
פגמים בקביעת תעריפי פעולות דיפרנציאליות וקצב איטי בהרחבתן
המחיר לפעולה נבחרת נקבע כמחיר ממוצע בלבד, ללא התחשבות במאפייני החולה (גיל, מחלות רקע) ובאיכות הביצוע, דבר היוצר תמריץ כלכלי שלילי לשחרור מוקדם מדי של חולים. בנוסף, אף שמספר הפעולות עלה מ-46 ב-2003 ל-145 ב-2009, היקפן עדיין זניח לעומת אלפי פעולות הנהוגות בעולם המערבי, ועדכון תעריפיהן נצמד שלא לצדק לעדכון יום אשפוז במקום לטכנולוגיה.
ממצאי המעקב: בשש השנים שחלפו ממועד הביקורת הקודמת אמנם נוספו כמאה פעולות נבחרות, אולם יחד עם זאת רוב הכנסות בתי החולים מחולים מאושפזים נובעות עדיין מימי אשפוז ולא מפעולות דיפרנציאליות.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות להאיץ את קצב הרחבת רשימת הפעולות הדיפרנציאליות, לשלב במחיר מרכיבי מורכבות ואיכות, ולקבוע שיטת עדכון נפרדת המשקפת עלויות טכנולוגיות. גופים אחראיים: משרד הבריאות
היעדר עדכון של מחירי שירותים אמבולטוריים ותוצאותיו
15ליקויחומרה גבוההלא תוקן
עיוותים במחירי השירותים האמבולטוריים וכפל תשתיות לאומי
מחירון כ-1,400 השירותים האמבולטוריים אינו מעודכן ויוצר פערים של עשרות עד מאות אחוזים מעל עלותם האמיתית (לדוגמה C.T. במחירון 1,225 ש"ח לעומת 300–400 ש"ח בשוק הפרטי). תמחור יתר זה תמרץ את הקופות להקים מרכזים מתחרים ולהסיט חולים קלים לקהילה, בעוד חולים מורכבים נותרו בבתי החולים, מה שהביא לכפל תשתיות ובזבוז משאבים לאומי.
ממצאי המעקב: בבדיקה הנוכחית עלה שלא חל שינוי במצב... גם בביקורת הנוכחית הועלה כי מלבד שבעה שירותים לא עודכנו מחירי השירותים האמבולטוריים.
המלצת המבקר: לתמחר מחדש את השירותים האמבולטוריים בהתאם למחירי שוק ועלויות ריאליות, לבחון את היקף התשתיות הנדרש במשק ולמנוע כפילויות מיותרות. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד האוצר
תגובת הגוף (2)
- משרד הבריאות11/2009
פועל בימים אלה לתמחור הפעולות האמבולטוריות. - משרד האוצר12/2009
מגבש מהלך נרחב של תיקון מחירים - הוזלת שירותים אמבולטוריים וייקור שירותי ליבה להתאמתם לעלויות ריאליות.
הפחתת תעריפי שירותים אמבולטוריים ותמחור שירותי ליבה
16ליקויחומרה בינונית
אי-יישום החלטת ממשלה והמלצות ועדות להגדרת שירותי ליבה
בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2007 נקבע כי עד סוף 2009 יותאמו מחירי השירותים בבתי החולים ויוגדרו שירותי הליבה. בפועל, הורדו מחירי שבעה שירותים אמבולטוריים בלבד אך הקופות חויבו להחזיר את ההפרש לבתי החולים ("תשלום הפרש מחירים" של כ-135 מיליון ש"ח), לא מונה יועץ מוסכם, לא הוגדרה רשימת שירותי ליבה והיעדים לא הושגו.
המלצת המבקר: על משרדי הבריאות והאוצר להשלים בהקדם את עבודת המטה להגדרת שירותי הליבה ותמחורם המלא. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד האוצר
תת-ועדה לתמחור שירותים רפואיים
17ליקויחומרה בינונית
שיתוק בעבודת תת-הוועדה לתמחור עקב מחלוקת על "סכום אפס"
פעילות תת-הוועדה לתמחור שותקה במשך חודשים בשל מחלוקת מהותית: הקופות ומשרד האוצר דרשו שייקור פעולה ילווה בהוזלת פעולה אחרת ("משחק סכום אפס"), בעוד משרד הבריאות סבר כי עליה לתמחר על פי עלות אמת בלבד. כתוצאה מכך נציגי הקופות החרימו את הדיונים והצטבר פיגור כבד בתמחור עשרות פעולות רפואיות.
המלצת המבקר: על משרדי הבריאות והאוצר והקופות לקיים בהקדם דיון על מתכונת העבודה של תת-הוועדה ולהגיע להסכמות שיאפשרו את המשך עבודתה. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד האוצר, קופות החולים
תגובת הגוף (2)
- לאומית שירותי בריאות
חילוקי הדעות נובעים מכך שמועלים לדיון כמעט רק שירותים המתומחרים בחסר שיש להעלות את מחירם ולא כאלה המתומחרים ביתר, מה שמייקר את המחיר הממוצע ביותר מ-1.5% מעבר לאישורי ועדת המחירים. - משרד הבריאות
מתנגד מכל וכל לעיקרון סך הוצאה קבוע שכן הקופות שולטות בכמויות ומוזילות עלויות רכש; סבור שאין הצדקה להמשך פעילות תת-הוועדה במתכונתה הנוכחית.
מבנה מערכת הבריאות בארץ והשפעותיו
18ליקויחומרה גבוההלא תוקן
ניגוד עניינים מובנה של משרד הבריאות כרגולטור וכבעלים של בתי חולים
משרד הבריאות משמש כמאסדר, מתאם ומפקח על מערכת הבריאות, אך בה בעת הוא הבעלים של 11 בתי חולים כלליים ואחראי למצבם הכספי ולכיסוי גירעונותיהם. מצב מובנה זה של ניגוד עניינים פוגע בכושר הפיקוח שלו, מעוות את קביעת התעריפים, וגורר אי-יישום של המלצות ועדות חוזרות ונשנות להפרדת בתי החולים מהמשרד ולתאגודם.
ממצאי המעקב: המלצות רבות על ניתוק המשרד מבתי החולים הממשלתיים טרם יושמו... שאלת יכולתו למלא את תפקידיו כמפקח נותרת בעינה.
המלצת המבקר: ראוי לפעול להפרדת בתי החולים הממשלתיים מן המשרד וליישם את ההמלצות לתאגודם ומינוי דירקטוריונים ציבוריים, על מנת לאפשר למשרד לפעול כרגולטור אובייקטיבי. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד האוצר, ממשלת ישראל
תגובת הגוף (1)
- משרד האוצר
ניגוד העניינים של משרד הבריאות מקשה עליו לבצע את תפקידו בוועדת המחירים באופן מאוזן. על המשרדים למקד פעילות בהפיכת בתי החולים הממשלתיים לתאגידים עצמאיים וחיזוק הפיקוח האפקטיבי עליהם.