ממצאי הביקורת (16)
מחסור במסגרות אשפוז ייעודיות, היעדר שירות בפריפריה והמתנה ארוכה למסגרות הקיימות
1ליקויחומרה גבוהה
מחסור חמור במסגרות אשפוז ייעודיות, היעדר פריסה בפריפריה ותורי המתנה ממושכים
קיימות מעט מאוד מחלקות ייעודיות להפרעות אכילה. לחולות בוגרות קיימות מיטות רק במרכז (שיבא) ובירושלים (הדסה), ובצפון ובדרום אין כלל מסגרות אשפוז ייעודיות לבוגרות. תורי ההמתנה לאשפוז עומדים על חודשיים עד ארבעה חודשים, ובכל עת ממתינות בשיבא 10-30 חולות, דבר המוביל להידרדרות מצבן, לאשפוז במחלקות פנימיות או פסיכיאטריות כלליות שאינן מותאמות, ולהפיכת המחלה לכרונית.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות, בשיתוף האיגודים המקצועיים וקופות החולים, לאמוד את מספר החולות הנזקקות לטיפול, לבצע עבודת מטה לתכנון פריסה ארצית שוויונית שתמנע תורי המתנה ארוכים, ולפתוח מסגרות אשפוז ייעודיות גם בפריפריה (בצפון ובדרום). גופים אחראיים: משרד הבריאות
תגובת הגוף (1)
- משרד הבריאות12/2012
השיב כי טיפול בבוגרות דורש התמקצעות מיוחדת הגוברת על שיקול הנגישות, ולכן אין הצדקה לפרוס מיטות בין בתי חולים רבים. הוסיף כי ביקש ממשרד האוצר תוספת מיטות לבריאות הנפש, ובנובמבר 2012 אושרו 9 מיטות נוספות (4 לשיבא ו-5 להדסה), אשר צפויות לצמצם את תור ההמתנה בשליש. לגבי נערות מסר כי הפריסה של מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים נותנת מענה סביר.
אשפוז חולות בהפרעות אכילה בבתי חולים פסיכיאטריים
2ליקויחומרה גבוהה
אשפוז חולות בהפרעות אכילה בבתי חולים פסיכיאטריים שאינם מתאימים לצרכיהן
אשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים אינו מתאים ברוב המקרים לחולות בהפרעות אכילה, נעדר טיפול פיזי מתאים להצלת חיים, ועלול להסב להן נזק עקב עירוב עם חולים במחלות פסיכיאטריות סוערות. למרות זאת, בשנים 2010 עד אמצע 2012 אושפזו כ-130 חולות בהפרעות אכילה בבתי חולים פסיכיאטריים, בהם אין צוותים בעלי מומחיות ייעודית לתחום זה.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות לבחון הסטת מיטות אשפוז מבתי חולים פסיכיאטריים לבתי חולים כלליים עבור חולות בהפרעות אכילה, תוך שקלול החיסכון שיושג ממניעת הידרדרות ומאשפוזים חוזרים. גופים אחראיים: משרד הבריאות
תגובת הגוף (1)
- משרד הבריאות12/2012
השיב כי אין מחלוקת על חשיבות הסטת מיטות לבתי חולים כלליים, אך הסוגיה נבחנה ונמצא כי העלויות גבוהות ביותר גם בהתחשב בפינוי שטחים ומכירתם, ולכן ההסטה אינה ישימה.
מחסור בעמדות לאשפוז יום ולטיפול יום בהפרעות אכילה
3ליקויחומרה גבוהה
מחסור בעמדות לאשפוז יום ולטיפול יום ועיכוב בפתיחתן עקב תמחור חסר
הוספת עמדות לטיפול יום טרום-אשפוזי ולאשפוז יום פוסט-אשפוזי יכולה למנוע אשפוזים מלאים, לקצר ימי אשפוז ולמנוע הידרדרות חוזרת (כ-51% מהמשתחררות ללא אשפוז יום מתאשפזות שוב). למשרד הבריאות אין כלל הערכה לגבי היקף המחסור בעמדות בארץ. בתי חולים נמנעים מהפעלת עמדות שהוקצו להם עקב תעריף נמוך שקבע המשרד, שאינו מכסה את העלויות הייחודיות.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות לבצע עבודת מטה להערכת החסר בעמדות, לבחון תמחור עדכני ומובחן של טיפול יום ואשפוז יום להפרעות אכילה בנפרד מבריאות הנפש הכללית, ולהסיר את החסם הכלכלי המונע את הפעלתן. גופים אחראיים: משרד הבריאות
תגובת הגוף (1)
- משרד הבריאות12/2012
מסר כי מנכ"ל המשרד הקים צוות חשיבה לקביעת סטנדרטים ותמחור לקראת הרפורמה בבריאות הנפש, וכי עד 2015 יפתחו קופות החולים שירותים אלה במימון המשרד.
היעדר פריסה מספקת של טיפול מרפאתי להפרעות האכילה
4ליקויחומרה גבוהה
מחסור חמור בשירותי טיפול מרפאתי רב-מקצועי בקהילה ועידוד הרפואה הפרטית
קיים מחסור ניכר במסגרות קהילתיות לטיפול מרפאתי ייעודי רב-מקצועי. קופות החולים נמנעו מפיתוח השירות לאורך שנים עקב הותרת האחריות הביטוחית בידי משרד הבריאות, ומרבית הטיפולים ניתנים באופן מפוצל וללא תיאום בין המטפלים. מימון הטיפול ניתן בחלקו רק דרך השב"ן בהשתתפות עצמית גבוהה, דבר הדוחק חולות לרפואה הפרטית ומקפח אוכלוסיות חלשות.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות וקופות החולים לתכנן מערך טיפול מרפאתי ייעודי ורב-מקצועי בפריסה ארצית זמינה ונגישה, להסדיר שיתוף פעולה ואיגום משאבים בין הקופות, ולהפחית את נטל ההשתתפויות העצמיות. גופים אחראיים: משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת, לאומית שירותי בריאות
תגובת הגוף (2)
- משרד הבריאות12/2012
ציין כי במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש יורחבו השירותים באמצעות רכישתם מהקופות ופתיחת מרפאות חדשות, וכי נושא השב"ן וההשתתפויות העצמיות יוסדר בהסכמי הרכישה. - לאומית שירותי בריאות10/2012
מסרה כי אין בכוונתה לפתוח מרפאות ייעודיות להפרעות אכילה אלא לרכוש שירותים מספקים חיצוניים עבור מקרים מורכבים ולטפל במקרים קלים במרפאות בריאות נפש רגילות.
מחסור במסגרות לשיקום הפרעות אכילה
5ליקויחומרה בינונית
מחסור במסגרות שיקום וקשיים בתמחור הבתים השיקומיים
לאחר אשפוז ממושך נדרש שיקום בבית שיקומי (הוסטל) למשך כשנה וחצי. בארץ פעלו שני בתים שיקומיים בלבד (בהוד השרון וברמת ישי), ויש מחסור במסגרות שיקום באזור ירושלים ובדרום. בנוסף, מפעילי הבתים מדווחים כי מודל התקצוב והתמחור שקבע המשרד אינו מכסה את העלויות ומסב הפסדים כספיים.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות לקדם את פתיחת הבית השיקומי בדרום, לערוך חישוב עדכני של עלויות ניהול הבתים השיקומיים, ולבחון השקעה בהרחבת מסגרות השיקום כחלופה החוסכת עלויות אשפוז כבדות. גופים אחראיים: משרד הבריאות
תגובת הגוף (1)
- משרד הבריאות12/2012
השיב כי מתוכנן בית שיקומי שלישי בדרום לשנת 2013, וכי המשרד בוחן מחדש את תעריפי הדיור לשיקום הפרעות אכילה.
בעיות בתמחור הטיפול והשיקום בהפרעות אכילה ותוצאותיהן
6ליקויחומרה גבוהה
תמחור חסר ואי-הבחנה בין עלויות הטיפול בהפרעות אכילה לאשפוז פסיכיאטרי כללי
הטיפול בהפרעות אכילה מחייב צוות רב-מקצועי מורחב ומשאבים ייחודיים, אך משרד הבריאות מתמחר יום אשפוז, אשפוז יום ומינויים מרפאתיים בתעריף זהה לפסיכיאטריה כללית (929 ש"ח ליום למבוגר ו-1,116 ש"ח לילד). פער זה גורם להפסדים כבדים לבתי החולים (המכוסים מקרנות מחקר ותרומות) ומונע מהם לפתוח ולהרחיב שירותים חיוניים.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות להגדיר סטנדרט טיפול ייעודי מומלץ על ידי מומחים, ולתמחר בהתאם ובנפרד יום אשפוז, אשפוז יום, טיפול יום ומינוי מרפאתי להפרעות אכילה. גופים אחראיים: משרד הבריאות
תגובת הגוף (2)
- משרד הבריאות12/2012
הסביר כי התקצוב נגזר מסטנדרטים וכי מאחר שלא הוגדר סטנדרט נפרד נותר התמחור כללי, אך הנושא ייבחן במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש וועדת המחירים. - קופת חולים מאוחדת02/2013
מסרה כי תמחור מחדש מחייב תיקון של תקציב הרפורמה המועבר ממשרד הבריאות לקופות.
אבחון ותיעוד חלקי של אוכלוסיית החולות בהפרעות אכילה
7ליקויחומרה גבוהה
תת-אבחון, היעדר מאגרי מידע ומחסור במחקר לאומי כבסיס לקבלת החלטות
חלק קטן בלבד מהחולות מאובחן. בקופות ובמשרד הבריאות אין מידע מהימן על מספר החולות, חומרת מחלתן ושיעורי התמותה, ולא נערכו סקרים לאומיים או הערכות כלכליות של עלויות המחלה הישירות והעקיפות. חלק מהקופות אף נמנעו מהעלאת מודעות כדי לא להאריך תורים בהיעדר שירותים זמינים. בנוסף, המשרד אינו מנהל מאגר מעקב אחר תורי ההמתנה.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות והקופות לבצע הערכה לאומית של היקף התופעה, להקים מאגר מידע מרוכז על תורים ומטופלות, לבצע הערכה כלכלית של חלופות הטיפול, וליזום מחקרים להערכת יעילות הטיפולים. גופים אחראיים: משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת, לאומית שירותי בריאות
תגובת הגוף (1)
- משרד הבריאות12/2012
השיב כי לא נערכו בארץ סקרים, וכי העברת המידע הרפואי בין הגורמים השונים תוסדר במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש.
אי-איתור הפרעות אכילה במוסדות החינוך ואי-העברת המידע לקופות
8ליקויחומרה בינונית
אי-העברת נתוני שירותי הבריאות לתלמיד לקופות והיעדר איתור בכיתות העל-יסודיות
"שירותי הבריאות לתלמיד" מבצעים שקילות ומדידות גובה בבתי הספר, אך אינם מעבירים לקופות החולים נתונים על תלמידות עם BMI נמוך המעורר חשד להפרעת אכילה, אלא מסתפקים במכתב להורים. בנוסף, בכיתות העל-יסודי (י'-י"ב) – שכבות הגיל שבהן מתפרצות מרבית הפרעות האכילה – לא מתקיימות בדיקות שגרתיות כלל.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות, בשיתוף הקופות, לבחון העברה ישירה של נתוני חריגות גדילה לקופות בכפוף לכללי סודיות רפואית, ולפעול להחלת מנגנוני איתור גם בכיתות העל-יסודי. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד החינוך
תגובת הגוף (1)
- משרד הבריאות12/2012
השיב כי המידע נמסר להורים והאחריות לפנות לרופא מוטלת עליהם, אך בכוונתו לחדד את ההנחיות לצוותים המקצועיים בבתי הספר.
היעדר תקינת כוח אדם ומחסור באנשי מקצוע לטיפול בהפרעות אכילה
9ליקויחומרה גבוהה
היעדר תקינת כוח אדם ומחסור חמור באנשי מקצוע מומחים
התקינה במחלקות להפרעות אכילה אינה מוסדרת, ומפוצלת בין תקני מדינה לתקנים הממומנים על ידי תאגידי הבריאות של בתי החולים בהתאם ליכולתם הכלכלית. בכללית חלק מהצוות מועסק ללא תקן או כפרילנסרים. כמו כן, קיים מחסור חריף בפסיכיאטרים לילדים ולמבוגרים ובתזונאים בעלי הכשרה ייעודית לתחום, ומשרד הבריאות לא גיבש תכנית להכשרת כוח אדם מקצועי.
המלצת המבקר: על משרד הבריאות, בתי החולים והקופות לגבש מודל תקינה ייעודי וסדור להפרעות אכילה, ולפעול להרחבת תכניות ההכשרה וההתמחות של אנשי מקצוע בתחום. גופים אחראיים: משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית
תגובת הגוף (1)
- משרד הבריאות12/2012
השיב כי תחום פסיכיאטריית ילדים הוגדר כמקצוע במצוקה המזכה במענקים, וכי ביקש 30 מלגות התמחות ממשרד האוצר.
היעדר פיקוח והיעדר אסדרה מצד המשרד על תחום הטיפול בהפרעות אכילה
10ליקויחומרה גבוהה
היעדר תכנית לאומית, מודל טיפולי מחייב ופעולות פיקוח ובקרה
משרד הבריאות לא גיבש תכנית לאומית להפרעות אכילה, לא קבע מודל טיפולי מחייב המבטיח טיפול רב-מקצועי ורצף טיפולי שלם, ולא הסדיר את העברת המידע הרפואי בין מטפלים ומסגרות. כמו כן, המשרד כמעט שאינו מבצע בקרה ופיקוח על המסגרות המטפלות בארץ (למעט שתי בקרות נקודתיות בשיבא).
המלצת המבקר: על משרד הבריאות לגבש תכנית לאומית, להתוות מודל טיפול מחייב המבטיח טיפול רב-מקצועי ורצף טיפולי, להסדיר ממשקי עדכון רפואיים, ולהקים מערך פיקוח ובקרה שוטף על כלל המסגרות. גופים אחראיים: משרד הבריאות
תגובת הגוף (1)
- משרד הבריאות12/2012
מסר כי דוח פנימי בנושא מניעה וטיפול גובש בעדיפות גבוהה וצפוי להסתיים באפריל 2013, וכי הוקמה ועדה להעברת מידע רפואי לקראת הרפורמה בבריאות הנפש.
פעולות מערכת החינוך למניעת הפרעות אכילה
11ליקויחומרה בינונית
ליקויים בהסדרת פעילויות מניעה, תכני הצגות והכשרת מורים במערכת החינוך
משרד החינוך לא קבע אילו גורמים מוסמכים להדריך תלמידים בנושאי תזונה ומשקל גוף, ולא הנחה מורים כיצד לאתר תלמידות בסיכון. בנוסף, בתי ספר מזמינים הצגות והרצאות בנושא אנורקסיה באופן עצמאי ללא בקרה או אישור של אנשי מקצוע, אף שהמומחים מזהירים כי עיסוק יזום ובלתי מקצועי בנושא עלול לעודד הידבקות והפרעות אכילה.
המלצת המבקר: על משרד החינוך, בשיתוף משרד הבריאות והשירות הפסיכולוגי, להגדיר מי מוסמך להדריך בנושאי תזונה, לקבוע נוהל לאישור תוכני הצגות והרצאות, להנחות את המורים לאיתור מוקדם, ולגבש תכנית הדרכה להורים. גופים אחראיים: משרד החינוך
תגובת הגוף (1)
- משרד החינוך11/2012
השיב כי עובדי הוראה אינם מוסמכים לאשר תכנים וכי בדיקת הצגות צריכה להיעשות בידי מומחי התנהגות, וכי הכשרת המורים מקנה להם כלים לזיהוי כללי ולא לטיפול.
איתור הפרעות אכילה בקרב רקדניות ומניעתן
12ליקויחומרה בינונית
היעדר בדיקות רפואיות מחייבות, ייעוץ תזונתי ופיקוח במגמות המחול
במגמות המחול לומדות כ-3,200 תלמידות הנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה עקב לחץ חברתי וסביבתי לרזון. בניגוד לחוק הספורט, משרד החינוך לא קבע חובה לבצע בדיקות גופניות תקופתיות ומעקב רפואי שגרתי, לא חייב מתן ייעוץ תזונתי מקצועי, ולא אסר על מורים להעביר מסרים מעודדי רזון.
המלצת המבקר: על משרד החינוך לקבוע הנחיות מחייבות לבדיקות רפואיות תקופתיות ולייעוץ תזונתי סדיר במגמות המחול, לאסור העברת מסרים מעודדי רזון, ולהגביר את הפיקוח והמעורבות במתרחש במגמות. גופים אחראיים: משרד החינוך
תגובת הגוף (1)
- משרד החינוך12/2012
הפיקוח על המחול מסר כי הסוגיות יידונו בישיבת ועדת מומחים עם רופא אורתופד שיקומי, וכי נשקלת החלת חובת בדיקות תקופתיות ונוהל אתיקה מחייב.
איתור הפרעות אכילה בקרב ספורטאים ומניעתן
13ליקויחומרה גבוהה
אי-יישום המלצות ועדות בדיקה והיעדר פיקוח על עידוד רזון בענף ההתעמלות האמנותית
משרד התרבות והספורט הקים לאורך השנים שלוש ועדות בדיקה (ועדת שפר ב-1996, ועדת הררי ב-2000, וועדת דקל ב-2009) בעקבות תלונות על הטפה לרזון, הפעלת לחצים פסולים והתערבות בלתי מקצועית בתזונת מתעמלות קטינות. המשרד לא אכף את יישום המלצות הוועדות, ועד מועד הביקורת לא עיגן קוד אתי מחייב למניעת הפרעות אכילה.
המלצת המבקר: על משרד התרבות והספורט לוודא כי איגודי הספורט (ובייחוד איגוד ההתעמלות) משלבים בתקנוניהם את הקוד האתי וכללים ברורים למניעת הפרעות אכילה ואיסור עידוד רזון, ולהתנות בכך את תקציבי התמיכה. גופים אחראיים: משרד התרבות והספורט
תגובת הגוף (1)
- משרד התרבות והספורט02/2013
השיב כי אימץ קוד אתי שנכנס לתוקף בינואר 2013 כהוראת סף לתמיכות, וכי תכנית הכשרת המאמנים תכלול 15 שעות בנושא תזונת ספורטאים והפרעות אכילה, לצד קידום חקיקה להסדרת מקצוע מאמן ספורט.
התאמות חקיקה בתחום הפרעות אכילה
14ליקויחומרה בינונית
התמשכות הליכי חקיקה בנושא אשפוז כפוי של קטינות ובוגרות הסובלות מהפרעות אכילה
קיומם של שני חוקים מקבילים (חוק הנוער וחוק טיפול בחולי נפש) יוצר קשיים משפטיים וסתירות באשפוז קטינות עם הפרעות אכילה. ועדה בין-משרדית שהוקמה כבר ב-2009 להסדרת הנושא טרם השלימה עבודתה. במקביל, חקיקה ממשלתית לאשפוז כפוי של בוגרות במצב מסכן חיים לא קודמה לפני פיזור הכנסת בסוף 2012 (אם כי פסיקה מאוקטובר 2012 סיווגה אנורקסיה כמחלת נפש המאפשרת אשפוז כפוי).
המלצת המבקר: על משרדי הבריאות, המשפטים והרווחה להשלים ללא דיחוי את גיבוש החקיקה האחודה לאשפוז קטינות, ולבחון את השלכות הפסיקה מאוקטובר 2012 לגבי אשפוז כפוי של בוגרות. גופים אחראיים: משרד הבריאות, משרד המשפטים
תגובת הגוף (2)
- משרד המשפטים11/2012
מסר כי אשפוז כפוי באנורקסיה מעורר שאלות מוסריות כבדות ופגיעה בחירויות הפרט, ויש לבחון בכובד ראש את האיזון הראוי בין הזכות לחיים לבין הזכות לאוטונומיה. - משרד הבריאות12/2012
השיב כי הוועדה המשותפת פועלת לגיבוש חוק אחיד וכי פועל צוות משפטי-מקצועי לקידום תיקוני החקיקה הנדרשים.
אבחון וטיפול בהפרעות אכילה בקרב חיילות צה"ל
15ליקויחומרה גבוהה
ליקויים באיתור, דיווח וטיפול בהפרעות אכילה בקרב חיילות צה"ל
בצה"ל משרתות כ-170 חיילות מאובחנות בהפרעות אכילה, מספר הנמוך משמעותית מההערכות. רק 30%-40% מהמלש"ביות ממציאות שאלון רפואי מרופא המשפחה, וצה"ל אינו פועל להגדלת השיעור. אשפוזים פסיכיאטריים קודמים של קטינות אינם מדווחים לצה"ל ממשרד הבריאות עקב מגבלות חוק הנוער. בנוסף, לקב"נים המטפלים חסרה הכשרה ייעודית לתחום, וקיים מחסור חמור בתזונאים צבאיים (שרתו 3 תזונאיות בלבד).
המלצת המבקר: על צה"ל להגדיל את שיעור המלש"ביות הממציאות שאלון בריאות מלא מרופא, לבחון הכשרות ייעודיות לקב"נים ושימוש במיקור חוץ, להגדיר תקינה לתזונאים, ולגבש יחד עם משרד הבריאות והמשפטים הסדר דיווח מאוזן על אשפוזים פסיכיאטריים קודמים. גופים אחראיים: צבא ההגנה לישראל, משרד הבריאות, משרד המשפטים
תגובת הגוף (1)
- צבא ההגנה לישראל12/2012
השיב כי פיתח את פרויקט "מידע מושלם" לקבלת ממשק ממוחשב מקופות החולים, יפתח קורס ייעודי לקב"נים ב-2013, ויבחן הקמת מרפאה ייעודית בתל השומר.
היעדר מסגרת ל"טיפול מוגבר" בחולות בהפרעות אכילה
16ממצא חיובי
אישור מיטות ותשתית לטיפול מוגבר ואשפוז כפוי בשיבא ובהדסה
במשך שנים רבות לא הייתה קיימת תשתית לאשפוז כפוי או לטיפול מוגבר לחולות אנורקסיה במצב קשה ומסכן חיים במחלקה הייעודית בשיבא. בעקבות הביקורת, בדצמבר 2012 אישר משרד הבריאות תוספת של 9 מיטות ייעודיות עם תשתית מתאימה לטיפול מוגבר ולאשפוז כפוי (4 מיטות בשיבא ו-5 מיטות בהדסה עין כרם).
המלצת המבקר: על משרד הבריאות לבחון אם הוספת 9 המיטות בשיבא ובהדסה עין כרם אכן תספק את הצרכים בתחום, וכן לבחון את יכולתן של המחלקות לטיפול נמרץ כללי לטפל בסובלות מהפרעות אכילה במצבי חירום. גופים אחראיים: משרד הבריאות
תגובת הגוף (1)
- משרד הבריאות12/2012
הודיע כי הקצה 4 מיטות נוספות לשיבא ו-5 להדסה עין כרם המיועדות ליחידה סגורה לחולות במצב מסכן חיים ולאשפוז כפוי.