תקצוב תכנית ההתנתקות ואומדן עלותה
הפרק עוסק בבדיקת הליך התקצוב של תכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון, מנגנוני הפיקוח והבקרה של משרד האוצר על ביצוע התקציב, ותהליכי קבלת ההחלטות בממשלה ובוועדת השרים לענייני התנתקות. הביקורת העלתה כי על אף היות התכנית מהלך ממשלתי יזום שהיקפו נאמד במיליארדי שקלים, השיקול התקציבי לא תפס מקום חשוב במהלך בחינת החלופות ליישומה, והאומדן הכולל הוכפל בתוך כשנה וחצי מכ-4.5 מיליארד ש"ח לכ-9 מיליארד ש"ח. ועדת השרים קיבלה החלטות רבות שחייבו תוספות תקציב ניכרות מבלי שהוצגו מקורות מימון, ללא תכנית כוללת לדיור וללא תמונת מצב תקציבית מלאה. בנוסף, העברת תקציבים שלא דרך סעיף התקציב המרוכז במשרד ראש הממשלה וזקיפת הוצאות ללא פירוט ברמת הפרויקטים פגעו בבקרה, בשקיפות ובגילוי הנאות.
- תכנית ההתנתקות
- תקציב המדינה
- מנהל תקין וקבלת החלטות בממשלה
- פתרונות דיור למפונים
- שקיפות ובקרה תקציבית
ממצאי הביקורת (6)
קביעת התקציב המקורי - ההיערכות התקציבית
1ליקויחומרה גבוהה
היעדר שיקול תקציבי ותכנון תקציבי בעת בחינת חלופות וקבלת החלטות לביצוע התכנית
תכנית ההתנתקות הייתה מהלך יזום של הממשלה וידוע היה כי יידרש תקציב בהיקף גדול למימונה, אך השיקול התקציבי לא תפס מקום חשוב במהלך בחינת החלופות ליישומה. כמו כן, במהלך גיבוש התכנית לא נכלל נושא התקציב במערך האילוצים שהשפיעו על קבלת ההחלטות.
המלצת המבקר: גם בתנאי אי-ודאות קיים צורך לעשות תכנון תקציבי ולהגדיר מסגרות תקציב לפעולות השונות. ראוי היה כי ההיבט התקציבי יהיה חלק חשוב במערך השיקולים בעת שקילת חלופות וקבלת החלטות, בכפוף למגבלה תקציבית אפקטיבית ומחייבת. גופים אחראיים: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המטה לביטחון לאומי (מל"ל)
תגובת הגוף (2)
- המועצה לביטחון לאומי
הסבירה כי במהלך גיבוש התוכנית, בחודשים ינואר-יוני 2004, לא נכלל נושא התקציב שיידרש למימון התכנית במערך האילוצים שהשפיעו על קבלת ההחלטות. - אגף התקציבים במשרד האוצר04/2006
הסביר כי מקבלי ההחלטות ובראשם ראש הממשלה קיבלו החלטות תוך התייחסות בעיקר לשיקולים מדיניים, ביטחוניים ופוליטיים, כך שהשיקול התקציבי היה משני (אם בכלל).
קביעת התקציב המקורי - התקצוב בעקבות חוק היישום
2ליקויחומרה גבוהה
אי-הצגת הערכות ואומדנים לפתרונות דיור לפני הממשלה והכנסת טרם אישור חוק התקציב וחוק היישום
אף שהובא לפני הוועדות והגופים השונים שהקימה הממשלה מידע בדבר הצורך בהיערכות למתן סוגים שונים של פתרונות דיור (כולל דיור זמני ומגורונים) ואף הוצגו אומדנים ראשוניים, מידע זה לא הוצג לממשלה ולכנסת בדיונים לקראת חקיקת חוק היישום וחוק התקציב ל-2005 ולא שימש לתכנון התקציב. כתוצאה מכך, אומדן העלות היה מוטה כלפי מטה ומיד לאחר אישור התקציב נדרשו תוספות תקציב ניכרות.
המלצת המבקר: על אף אי-הוודאות, היה ראוי להציג למקבלי ההחלטות תמונת מצב מלאה יותר כדי שתשמש אותם בעת הליכי הכנת חוק היישום וחוק התקציב וחקיקתם. גופים אחראיים: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר
תגובת הגוף (3)
- אגף התקציבים במשרד האוצר
טען כי עד לאביב 2005 לא הובא כלל מידע בדבר צורך בפתרונות דיור זמניים וארעיים, ותפיסת הממשלה בחוק הייתה כי האחריות למציאת פתרונות היא על המתיישבים, ולכן לא היה מקום לפרט אומדנים אלו בהצעת התקציב. - משרד ראש הממשלה05/2006
הסביר כי ניתן היה להעריך באופן כללי שיתעורר צורך כזה, אך לא היו נתונים על כוונות המתיישבים ולא הייתה אפשרות לתרגם את ההערכות לאומדנים תקציביים. - מנכ"ל משרד המשפטים04/2006
ציין כי הממשלה ראתה בחיוב מעבר מתיישבים להתיישבות חלופית, אך בתחילת התהליך לא הייתה היענות מצד המתיישבים לקיים משא ומתן.
השינויים במדיניות הסיוע - הליך קבלת ההחלטות בוועדת השרים ובממשלה
3ליקויחומרה גבוהה
ליקויים בהליך קבלת ההחלטות בוועדת השרים לענייני התנתקות
ועדת השרים קיבלה כ-130 החלטות נקודתיות ופרטניות בנושאי סיוע ודיור, מבלי שנקבעו תכנית כוללת ומסגרת תקציב כוללת ורב-שנתית לפתרונות הדיור. החלטות רבות המחייבות תוספות תקציב ניכרות התקבלו בלא הצגת מקורות מימון, בלא דיווח על קצב ההוצאה של החלטות קודמות וללא מידע על אומדן עלות השלמת הפרויקטים. חלק מהצעות ההחלטה הובאו לידיעת מקבלי ההחלטות רק במועד הדיון.
המלצת המבקר: על משרדי הממשלה להציג בפירוט את עלות הפרויקטים לפני אגף התקציבים וועדת המנכ"לים. על הוועדה והממונה על התקציבים לפעול ביתר שאת לקבלת המידע כדי להציג לוועדת השרים את מלוא המשמעויות התקציביות בטרם קבלת החלטות. גופים אחראיים: משרד ראש הממשלה, ועדת השרים לענייני התנתקות, משרד האוצר
תגובת הגוף (3)
- אגף התקציבים במשרד האוצר
ציין כי כאשר התקבלו החלטות ממשלה לא תמיד הוצגו מלוא העלויות הנגזרות מכך, וכי לא היו לאגף הכלים לנתח את מלוא המשמעויות מאחר שהתכניות לא הוצגו במלואן, על אף התרעות חוזרות ונשנות שלו. - משרד ראש הממשלה05/2006
הסביר כי ועדת המנכ"לים הכינה הצעות לסדר יומה של ועדת השרים תוך בחינת חלופות והכנת אומדנים, וההצעות היו פרי דיון מעמיק במשמעויות המנהליות, התקציביות והמשפטיות. - משרד ראש הממשלה07/2006
טען כי הממשלה וועדות השרים אינן נתונות לביקורת מבקר המדינה; טענה שנדחתה מכל וכל על ידי המבקר.
קביעת מנגנון התקצוב וניהולו
4ליקויחומרה בינונית
פגיעה בשקיפות ובבקרה עקב העברת תקציבים מחוץ לסעיף התקציב המרוכז במשרד ראש הממשלה
אגף התקציבים העביר למשרדי ממשלה תקציבים בהיקף עשרות מיליוני שקלים מחוץ לסעיף המרוכז של ההתנתקות במשרד ראש הממשלה, באמצעות הסטות פנים-משרדיות, שימוש בעודפי תקציב והגדלת מסגרות ההרשאה להתחייב. הדבר פגע בבקרה התקציבית ובעקרונות השקיפות והגילוי הנאות.
המלצת המבקר: יש לנהל את התקציבים בצורה מרוכזת כדי להבטיח בקרה תקציבית, שקיפות וגילוי נאות של מלוא המשאבים המוקצים לתכנית. גופים אחראיים: משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון
תגובת הגוף (1)
- אגף התקציבים במשרד האוצר
הסביר כי ההעברות אושרו בוועדות הכנסת הרלוונטיות וכי ההסטות לא פגעו בשקיפות הוצאות ההתנתקות שהוצגו במכלול הנושאים בכל הפורומים.
הבקרה על ההוצאה בגין תכנית ההתנתקות - הוצאות המשרדים והפרויקטים
5ליקויחומרה בינונית
קושי בבקרה ואי-יכולת לעמוד על העלות הכוללת של פרויקטים וספיגת הוצאות במשרדים
חלק מהוצאות ההתנתקות נספגו בתקציבים השוטפים של המשרדים (כגון משרד הביטחון) עקב שימוש בחוזים קיימים, ולא דווחו כהוצאות התנתקות. בנוסף, הצגת תקנות ההשתתפות ברמת המשרדים ללא פיצול ופירוט לפרויקטים (למשל במשרד השיכון) יצרה קושי לעקוב אחר העלות הכוללת של כל פרויקט גדול בנפרד (כדוגמת היישוב יד בנימין), כך שאומדן העלות והביצוע הכוללים מוטים כלפי מטה.
המלצת המבקר: על אגף התקציבים ומשרד האוצר להפעיל מנגנון תקצוב שיאפשר מעקב, פיקוח ובקרה אחר ההוצאות על כל פרויקט גדול בנפרד, ולדווח עליהן למקבלי ההחלטות ולציבור בזמן אמת. גופים אחראיים: משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון
תגובת הגוף (2)
- אגף התקציבים במשרד הביטחון12/2005
מסר כי בשל ניצול יתרונות לגודל בחוזים קיימים וזירוז פרויקטים, התקשה המשרד לחשב בנפרד את ההוצאות והן נספגו בתקציבו. - אגף התקציבים במשרד האוצר
הסביר כי בתכנית רחבת היקף היה ראוי שלפחות חלק מההוצאות ייספגו בתקציבי המשרדים כדי לעמוד ביעדים מקרו-כלכליים, אך מקרים אלו היו מעטים בלבד.
אומדן ההוצאה הכוללת על ביצוע התכנית
6ליקויחומרה גבוהה
הכפלת אומדן העלות הכוללת של התכנית מכ-4.5 מיליארד לכ-9 מיליארד ש"ח
בתוך כשנה וחצי הוכפל אומדן העלות הכוללת של התכנית. הסיבה העיקרית לכך הייתה אי-הכללת אומדני הוצאות על פתרונות דיור זמניים וביניים בתחילת הדרך, שינויי חקיקה ופסיקת בג"ץ, וקבלת שורת החלטות ממשלתיות יקרות ללא תכנון מוקדם. כתוצאה מכך עד אמצע 2005 אומדן ההוצאה לא שיקף את העלות האמיתית והיה מוטה כלפי מטה.
המלצת המבקר: ראוי היה שאומדן מפורט ומהימן של כל ההוצאות הצפויות במסגרת תכנית ההתנתקות יוצג לפני מקבלי ההחלטות בזמן אמת, ולהעמיד את ההיבט התקציבי כחלק חשוב במערכת השיקולים להפקת לקחים בפרויקטים עתידיים בסדר גודל לאומי. גופים אחראיים: משרד האוצר, משרד ראש הממשלה
תגובת הגוף (1)
- אגף התקציבים במשרד האוצר
הסביר כי לא יכול היה להיות אומדן סופי וכולל משום שפתרונות הקבע נמצאים עדיין בשלבי גיבוש ותכנון ומתקבלות עדיין החלטות ממשלה, וכי גם כיום אין ביכולתו להכין אומדן כולל וסופי.