התנהלות רשויות המדינה והרשויות המקומיות בטיפול בדירות מגורים שאינן בשימוש (הטלת ארנונה בשיעור מוגדל)
בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, פורסמה בשנת 2014 הוראת שעה שאיפשרה לרשויות מקומיות להטיל כפל ארנונה על מבני מגורים שאינם בשימוש ("דירות רפאים") בשנים 2015 ו-2016, במטרה לעודד את אכלוסן ולהגדיל את היצע הדיור. חוות דעת זו, שהוכנה לבקשת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בדקה את אופן יישום הוראת השעה במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות. הבדיקה העלתה היענות דלה ביותר: רק שלוש עיריות (תל אביב, ירושלים וחיפה) גבו כפל ארנונה בפועל, כאשר בירושלים ובחיפה נמנעה הגבייה ב-2015 בשל עיכוב הטיפול בבקשותיהן במשרדי הפנים והאוצר. בנוסף, משרדי הפנים והאוצר לא ביצעו מעקב, הפקת לקחים או בדיקת אפקטיביות של הכלי על שוק הדיור, וחלה התמשכות בלתי מוצדקת של כשנתיים בקידום הוראת שעה חדשה שהממשלה החליטה עליה כבר באוגוסט 2016.
- דיור
- ארנונה
- שלטון מקומי
- דירות רפאים
- מיסוי מוניציפלי
ממצאי הביקורת (4)
פעולות הרשויות המקומיות להחלת הוראת השעה בתחומן
1ליקויחומרה גבוהה
היענות דלה ביותר של רשויות מקומיות להחלת הוראת השעה ואי-גבייה בשל עיכובי משרדי הממשלה
רק ארבע רשויות מקומיות (ירושלים, תל אביב, חיפה ויבנה) החליטו להחיל את הוראת השעה, ומתוכן רק שלוש גבו כפל ארנונה בפועל. תל אביב גבתה בשנים 2015 ו-2016, ואילו ירושלים וחיפה גבו בשנת 2016 בלבד, מאחר שמשרדי הפנים והאוצר לא השלימו במועד החוקי (15 בדצמבר) את הטיפול בבקשותיהן לשנת 2015, חרף הגשתן בזמן. עיריית יבנה לא החילה את ההוראה בפועל מאחר שלא מצאה דירות מתאימות.
המלצת המבקר:על משרדי הפנים והאוצר לבחון בקשות של רשויות מקומיות ללא שיהוי כדי למנוע מצב של דחיית בקשות מחמת חלוף המועד החוקי בלבד, במיוחד בצעדים שנועדו להקל על משבר הדיור. גופים אחראיים: משרד הפנים, משרד האוצר, עיריית יבנה
תגובת הגוף (2)
- משרד האוצר
מסר כי תהליך אישור הסיווג החדש דרש אישור שר הפנים לפני שר האוצר, וכי בשנת 2015 התקיימו בחירות כלליות שהיו כרוכות בחילופי שרים וגרמו לעיכוב גורף בהחלת הוראת השעה. - עיריית יבנה
מסרה כי לא החילה את הוראת השעה מאחר שלא נמצאו דירות מתאימות לחיוב על פי ההוראה.
רשויות מקומיות שלא ביקשו להחיל את הוראת השעה
2ליקויחומרה בינונית
הימנעות רשויות מקומיות גדולות מאימוץ הוראת השעה ללא ביסוס נתונים פרטניים
11 רשויות מקומיות גדולות שנבדקו לא אימצו את הוראת השעה. מרביתן נימקו זאת בהערכה שמספר דירות הרפאים בתחומן אינו רב וכי המשאבים הנדרשים לאיתורן (חוקרים, פקחים, ניתוח נתוני צריכת מים וחשמל, טיפול בהשגות ועררים) אינם מצדיקים את התועלת. עם זאת, למעט עיריית אשדוד שבדקה נתוני צריכת מים, הרשויות לא ביססו את הערכותיהן על נתונים פרטניים, ובמרביתן מועצות העירייה אף לא קיימו דיון בנושא.
המלצת המבקר:על הרשויות המקומיות לבסס את החלטותיהן על נתונים פרטניים ובדיקות מסודרות, ועל משרדי הממשלה לסייע בגיבוש כלים ומבחנים לאיתור נכסים שאינם בשימוש. גופים אחראיים: עיריית אשקלון, עיריית באר שבע, עיריית בת ים, עיריית הרצלייה, עיריית חולון, עיריית נתניה, עיריית פתח תקווה, עיריית ראשון לציון, עיריית רחובות, עיריית רמת גן
תגובת הגוף (10)
- עיריית נתניה05/2018
מסרה כי הוראת השעה אינה קלה ליישום ומצריכה משאבים רבים, אמצעי הרשות מוגבלים, ויישום התקנה כרוך בטיפול בהשגות ועומס שוטף המוטל בספק בהוראת שעה קצרה. - עיריית פתח תקווה04/2018
מסרה כי לא ידוע לה על דירות רפאים של תושבי חוץ ומשקיעים זרים, וכי אכיפת התקנה כרוכה בהקצאת משאבים שלא תצדיק את המטרה. - עיריית חולון04/2018
מסרה כי היישום אינו ברור דיו ויגרום לתקורות עבודה, והוערך כי בתחומה עשרות דירות בודדות בלבד של תושבי חוץ. - עיריית הרצלייה05/2018
מסרה כי החוק כוללני מדי ולא סיפק כלים סבירים ליישומו נוכח הקושי הרב בזיהוי דירות שאינן בשימוש. - עיריית אשקלון05/2018
מסרה כי קיים קושי באיתור הדירות וכי להערכתה יש בעיר דירות בודדות בלבד, שאינן מצדיקות הקצאת כוח אדם ומשאבים. - עיריית באר שבע05/2018
מסרה כי מצאה שרק כ-60 נכסים ביקשו פטור לבניין ריק מעל תשעה חודשים ב-2013, ולכן התופעה שולית ביותר. - עיריית בת ים05/2018
מסרה כי למיטב ידיעתה כמעט אין בתחומה דירות שלא היו בשימוש מעל תשעה חודשים וקיים קושי באיתורן. - עיריית ראשון לציון05/2018
מסרה כי ההנהלה והמועצה לא דנו בגביית כפל ארנונה, והוסיפה בספטמבר 2018 כי לא הוקנו לרשויות כלים ומבחנים לאכיפה. - עיריית רמת גן04/2018
מסרה כי בישיבות פנימיות הוחלט שלא להחיל גבייה ומועצת העיר לא דנה בנושא. - עיריית רחובות05/2018
מסרה כי לא הטילה כפל ארנונה על דירות שאינן בשימוש, וציינה כי נתוני הלמ"ס כוללים נכסים לא שמישים.
אי-הפקת לקחים ואי-בדיקת האפקטיביות של הפעלת הוראת השעה
3ליקויחומרה גבוהה
אי-הפקת לקחים ואי-בדיקת האפקטיביות של החלת הוראת השעה בידי משרדי הממשלה
משרדי האוצר והפנים לא ביצעו כל בדיקה בדבר אופן יישומה של הוראת השעה והשפעתה על שוק הדיור, למרות שהצהירו במפורש בפני ועדת הכספים כי מדובר ב"פיילוט" שייבחן. המשרדים לא אספו נתונים על פעולות הרשויות, היקף החיובים והגבייה, לא בחנו את הקשיים והחסמים שעימם התמודדו העיריות (כגון שיטת איתור הדירות לפי צריכת מים), ולא ביררו מדוע מרבית הרשויות נמנעו מלהחיל את ההוראה.
המלצת המבקר:על משרדי האוצר והפנים לקיים תהליך של הסקת מסקנות והפקת לקחים בכל הנוגע להחלת הוראת השעה, ובכלל זה לבדוק את הקשיים והחסמים בהפעלתה ואת תוצאות החלתה. גופים אחראיים: משרד האוצר, משרד הפנים
תגובת הגוף (2)
- משרד הפנים
טען כי אין בסמכות השרים לקדם שינויים ללא החלטת מליאה של הרשות, וכי לא נדרש ממנו לבדוק את יישום התקנה אשר נולדה במסגרת חוק ההסדרים השייך למשרד האוצר. - משרד האוצר
טען כי פרק הזמן של שנתיים היה קצר מכדי לאפשר בחינה מעמיקה והפקת לקחים, שכן רק תל אביב יישמה בשנים עוקבות, ועל כן נדחתה הבחינה לתום תוקף הוראת השעה החדשה; הודיע כי יפנה בהקדם למשרד הפנים לקיום דיון בנושא.
עיכובים בהתקנת הוראת שעה חדשה
4ליקויחומרה בינונית
עיכובים ממושכים בהתקנת הוראת שעה חדשה
באוגוסט 2016 הטילה הממשלה על שרי האוצר והפנים להתקין הוראת שעה חדשה לחמש שנים (עד סוף 2021). אף שנוסח ההוראה היה זהה לנוסח מ-2014, משרד הפנים שלח את הנוסח לוועדת הכספים רק בינואר 2018 (שנה וחצי לאחר ההחלטה), ובאפריל 2018 שלח אותו שוב לאחר שלא וידא את קבלתו. עקב כך נקטעה פעילות הרשויות שהחילו את ההוראה, ועד מועד סיום הבדיקה טרם הותקנה ההוראה החדשה.
המלצת המבקר:על משרדי הפנים והאוצר לפעול לקידום והשלמת התקנת הוראת השעה ללא עיכובים מיותרים, ולפעול להסרת חסמים המקשים על הרשויות המקומיות ליישם אותה. גופים אחראיים: משרד הפנים, משרד האוצר
