העברה בין גגות למשרד התחבורה

הנדון: שינויים בין סעיפים לשנת 2018 שר האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת להעברת סכום של -1,328,264 אלפי שקלים חדשים מסעיפי המשרדים השונים לסעיף 47 - רזרבה כללית, בהתאם לסעיפים 13, 11 (ה) לחוק יסודות התקציב התשמ"ה - 1985. כמו כן, מבקש שר האוצר את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת להעברת סכום של 1,328,264 אלפי שקלים חדשים מסעיף 47 - רזרבה כללית לסעיף 79 – תחבורה פיתוח בהתאם לסעיף 12 (א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985, כמפורט בתדפיס המצורף בזה. הפניה התקציבית נועדה להעברת סכום של 982,827 אלפי ש"ח מעודפי תקציב משרדי הממשלה השונים שלא נוצלו בשנת 2017, כמו כן העברת סך של 345,437 אלפי ש"ח מסעיפים: 70 – שיכון, 73- מפעלי מים, 54 – רשויות פיקוח, 34 – אנרגיה, 41 – משק המים. סך תקציב של 1,328,264 אלפי ש"ח מועבר לסעיף 79 – פיתוח התחבורה עבור פרוייקטי פיתוח להסעת המונים, פיתוח דרכים וסבסוד תחבורה ציבורית. עיקרי הפנייה התקציבית בחלוקה לתכניות מובאים להלן: הפניה נועדה לתקצב הוצאה בסך של 1,328,264 אלפי ש"ח לטובת הפעלת תחבורה ציבורית ולפיתוח מערכות הסעת המונים ומערכות כבישים. תכנית מספר 1: רכבות כבדות 795001 תיאור התכנית : תכנית זו מיועדת לתקצוב תכנון וביצוע פרויקטי תשתית רכבת כבדה. הפרויקטים מתוכננים ומבוצעים על ידי חברת רכבת ישראל, חברת נתיבי ישראל וחברת כביש חוצה ישראל. להלן הפרויקטים העיקריים המתוקצבים בשנים 2017-2018 בתכנית זו: 1 הקו המהיר לירושלים: השלמת קו רכבת מהיר המחבר בין תל אביב לירושלים, שהנסיעה בו צפויה לארוך 28 דקות. אומדן הפרויקט כ-6.4 מיליארד ש"ח והוא צפוי להסתיים בסוף שנת 2018. 2 פרויקט החשמול: פרויקט החשמול של רכבת ישראל כולל 5 תתי פרויקטים עיקריים: התאמת 420 ק"מ מהתשתית המסילתית של רכבת ישראל לשימוש בחשמל, התאמת מתחמים ומוסכים לטיפול ברכבות חשמליות, רכש ציוד נייד חדש והסבת ציוד נייד המונע כיום בדיזל, התאמת מערכות איתות ותקשורת והערכות ארגונית של חברת רכבת ישראל. היקף הפרויקט על כל מרכיביו עומד על כ- 12 מיליארד ש"ח. 3 החלפת מערכת האיתות הטכנולוגית: החלפת מערכת האיתות הקיימת על מנת לשפר את רמת הבטיחות הקיימת ולהביא להגדלת קיבולת המסילות. אומדן הפרויקט כ-2.5 מיליארד ש"ח. 4 המסילה המזרחית: הקמת רשת מסילתית כפולה באורך של כ-65 ק"מ מחדרה ועד לוד. מטרת הפרויקט ליצור שדרה מסילתית מקבילה למסילת החוף שתסייע בהתגברות על מצוקת הקיבולת בקטע איילון, תעניק שירות רכבתי ליישובים בפרוזדור המסילה ותאפשר שינוע מטענים בהיקפים משמעותיים. מטרת השינוי : תקצוב סך של 255,065 אלפי ש"ח עבור תכנית לפיתוח רכבות כבדות: 1 רכש מנה שישית של קרונות נוסעים על ידי רכבת ישראל. הקרונות נדרשים לאור הגידול המשמעותי בכמויות הנוסעים. גידול הנוסעים בפועל בשנת 2017 ותחזית הנוסעים העדכנית נכון להיום, גבוהים מתחזית הנוסעים של רכבת ישראל הישנה ערב אישור התקציב, מסיבה זו מנת רכש זו לא נלקחה בחשבון בעת בניית התקציב. ההחלטה על רכישת מנה נוספת התקבלה לאור הגידול בכמויות הנוסעים מעבר לצפוי. תשלומי מקדמות לספקי הקרונועים (EMU) שהיו אמורים להינתן במקור בסוף שנת -2017 (דצמבר) מדובר במכרז מורכב בהיקף של למעלה מ-4 מיליארד ש"ח, מורכבות בדיקת ההצעות הביאה לעיכוב של חברת רכבת ישראל בבחירת הזוכה ותשלומי המקדמות נדחו לשנת 2018. 2 תשלומים עבור הפקעות וקידומי זמינות במסילה המזרחית בהתאם להתקדמות הפרויקט. פרויקט המסילה המזרחית כולל הקמת רשת מסילתית כפולה באורך של כ-65 ק"מ מחדרה ועד לוד. מטרת הפרויקט ליצור שדרה מסילתית מקבילה למסילת החוף שתסייע בהתגברות על מצוקת הקיבולת בקטע איילון, תעניק שירות רכבתי ליישובים בפרוזדור המסילה ותאפשר שינוע מטענים בהיקפים משמעותיים. הפרויקט במקור היה מיועד להתבצע על ידי חברת חוצה ישראל אולם הוחלט להעבירו לידי הרכבת וחברת נתיבי ישראל לפני כשנה השינויים בבחירת החברה המבצעת התקבלו לאחר אישור התקציב, והשפיעו על אופן פריסת התשלומים בפרויקט. 3 תשלומים למספר פרויקטים נוספים בהתאם לקצב התקדמות הפרויקטים בפועל בהם: חיבור מסילת רעננה למסילת החוף, תשלומים בפרויקט האיתות, מתחמי דיור לקרונות. במסגרת פרויקט האיתות מוחלפת מערכת האיתות של רכבת ישראל כך שתתואם להפעלה חשמלית. החלפת מערכות האיתות והבטיחות ברכבת ישראל תאפשר את ציפוף הרכבות והגדלת התדירות הרכבות. כלל המכרזים בפרויקט זה פורסמו, ובקשת התקציב נובעת מהתאמה לקצב התקדמות הפרויקט בפועל. תכנית מספר 2: הסעת המונים 795002 תקציב התכנית מיועד לתכנון והקמת מערכות הסעת המונים במטרופולינים, וכן להקמת מערכות שונות לשיפור רמת השירות בתחבורה הציבורית לרבות שילוט חדש בתחנות התחבורה הציבורית, מערכות למתן מידע בזמן אמת לנוסעים בתחנות, הקמת מרכז מידע לתחבורה ציבורית וכו' להלן הפרויקטים העיקריים שבוצעו במהלך השנים 2017-2018: 1 קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן - הקו האדום:  קו רכבת קלה באורך 22 ק"מ מבת ים לפתח תקווה דרך תל אביב, רמת גן ובני ברק, חציו מתחת לפני הקרקע וחציו במפלס הרחוב. מרבית מכרזי העבודות בפרויקט זה פורסמו. 2 המטרונית בחיפה: הקמת מערכת BRT הכוללת 3 קווים הפרוסים על כ- 44 קילומטר, אשר מחברים את קריית אתא, קריית חיים וקריית-ים עם העיר חיפה. היקף הפרויקט עומד על כ- 1.6 מיליארד ש"ח, הפעלתו החלה באוגוסט 2013. בשנים הקרובות יקודם ביצוען של הארכות ושלוחות המטרונית לצפון, למזרח ולדרום, וכן הקמת שלוחות בתוך העיר חיפה על רכס הכרמל ובשכונת נווה שאנן, בהיקף כולל של כ- 2.6 מיליארד ש"ח. 3 רק"ל נצרת-חיפה: רכבת קלה מהירה המחברת בין נצרת לחיפה בטכנולוגייה ייחודית המשלבת תנועה עירונית ופרברית. מכרז הניהול והתכנון בפרויקט זה פורסמו. היקף הפרויקט נאמד בכ-5.9 מיליארד ש"ח. 4 מערכות הסעת המונים: במסגרת תקציב 2017-2018 הוקצה תקציב משמעותי לצורך המשך תכנון רשתות הסעת המונים במטרופולינים. במסגרת זו מקודמות תכניות סטטוטוריות לביצוע הקווים המתוכננים כיום והחל תכנון ראשוני של קווים נוספים לצורך השלמת הרשת. במטרופולין תל אביב מקודם בין היתר תכנון מפורט של הקו הירוק והקו הסגול, וכן קידומי זמינות. בנוסף בדיקת ישימות של מערכת קווי מטרו במטרופולין נמצאת בשלב מתקדם. 5 פעולות משלימות נוספות: פיתוח נתיבים בלעדיים לתחבורה הציבורית, הקמתן של מערכות בקרה, אכיפה, ניהול ותכנון תחבורה ציבורית, הקמת שבילי אופניים, סככות לתחבורה ציבורית ופריסת שלטי מידע אלקטרוניים. מטרת השינוי : תקצוב סך של 337,356 אלפי ש"ח עבור תכנית לפיתוח רשת הסעת המונים: התקציב נדרש עבור פיתוח וקידום מערך הרכבות הקלות בגוש דן הכולל את הקו האדום, הירוק והסגול. לאורך הקו האדום תנוע הרכבת הקלה מהתחנה המרכזית בפתח-תקווה, דרך בית החולים בלינסון, לאורך רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן. הקו ימשיך סמוך לתחנת סבידור מרכז של רכבת ישראל, יעבור בדרך בגין וליד מרכז עזריאלי, משם ימשיך לדרום הקריה, מנשיה, שדרות ירושלים ביפו, ויסתיים בדרום העיר בת-ים. אורך הקו 24 ק"מ, מהם 12 ק"מ במנהרה שנחפרת מתחת לפני הקרקע, מפורטל אליפלט שבנווה צדק בתל אביב ועד לפורטל שנקר בפתח תקווה הסמוך למחלף גהה. הקו האדום יכלול 34 תחנות במרחקים של בין 500-1,000 מ', אשר 24 מהן תהיינה במפלס הקרקע ו- 10 תת-קרקעיות. עד שנת 2018 פורסמו מרבית מכרזי הקו האדום: קרונות, מערכות חפירת המנהרות גמר. במהלך השנים 2017-2018 חלו שינויים בשיטות הביצוע בפרויקט אשר לא היו ידועים בעת בניית התקציב. שינויים אלה, הגם שלא הביאו להתייקרות בעלות הפרויקט, השפיעו על אופן פריסת ההוצאה. תכנית מספר 3: כבישים בינעירוניים – 795101 תקציב התכנית מיועד לתכנון והקמת פרויקטי פיתוח בכבישים בינעירוניים, וכן לתחזוקה השוטפת של הדרכים הבינעירוניות וטיפול במוקדי סיכון בדרכים אלה. להלן הפרויקטים העיקריים שבוצעו במהלך השנים 2017-2018: 1 תכנית החומש – נתיבי ישראל: תכנית החומש לכבישים המבוצעת על ידי חברת נתיבי ישראל. התכנית כוללת שדרוג של כבישים מרכזיים כולל כביש 2 בין חבצלת לאולגה, הסדרת כבישים בסביבת נמל אשדוד, הרחבת כביש 44 בין ניר צבי לבית דגן, שדרוג כביש 65 במקטע שבין גולני לדוברת. 2 הארכת כביש חוצה ישראל צפון ודרום: הארכת כביש 6 מצפון במקטע שבין יקנעם לסומך, וכן הארכה מדרום במקטע שבין שוקת לנבטים. 3 אחזקת כבישים: טיפול שוטף במערכת הדרכים הבינעירונית, כולל ריבוד תקופתי של כבישים, אחזקת גשרים, שדרוג מעקות, סימון ותמרור כבישים וכן אחזקת שבר וטיפול בפגעי מזג אוויר. 4 מוקדי סיכון: טיפול במוקדי סיכון בכבישים בינעירוניים, באמצעות הפרדות קשיחות בין נתיבים, שיפורים גיאומטריים, התקנת רמזורים וכיכרות בהתאם לרמת הסיכון בכבישים. מטרת השינוי: תקצוב סך של 638,979 אלפי ש"ח עבור ביצוע פרויקטי כבישים מתכנית החומש. התקציב נדרש לצורך תשלומים לקבלנים על פרויקטי כבישים אשר קצב הביצוע שלהם מהיר מהצפי שהתקבל בעת בניית התקציב. במסגרת זו הקדמת פתיחת כביש 6 צפון במקטע שבין יקנעם לצומת תל קשיש, אשר מתחיל ביוקנעם על כביש 70 ומשתרע עד תל קשיש. קטע 7 כולל מנהרה שתעקוף את יוקנעם במנהרה מתחת לפארק ההיי־טק ביוקנעם. על מנת להגיע מקצהו הצפוני הנוכחי של כביש 6 בעין תות , ייסעו הנהגים כ־ 6 ק״מ על כביש 70 הקיים היום (שרק חלקו יורחב). מחלף תל קשיש יחבר בין כביש 6 לכביש 77 לכוון רמת ישי, לכביש 66 לכוון עפולה ולכביש 722 הקיים לכוון רמת ישי. קטע זה צפוי לפתור את בעיות התנועה בצומת התשבי. לאור פתיחתו המוקדמת של הכביש יועבר מענק הקמה לזכיין בשנת 2018, במקום בשנת 2019. תכנית מספר 4: תמיכות בתחבורה ציבורית 795501 תכנית זו מיועדת לתקצוב תמיכות בתחבורה ציבורית (סובסידיה להפעלה) הנדרשות לכיסוי עלות הפעלת התחבורה הציבורית, שאינה מכוסה באמצעות הפדיון מנוסעים. התמיכות בתעריפי התחבורה הציבורית נחלקות למספר קבוצות עיקריות: 1 תמיכה שוטפת: תמיכה ממשלתית (סובסידיה) למימון הפער בין עלות ההפעלה של מפעילי התחבורה הציבורית כפי שנקבעה במסגרת הליך תחרותי ובהסכמים, לבין ההכנסות ממכירת כרטיסים לנוסעים. 2 תמיכה ייעודית: תמיכה המיועדת למימון הנחות הניתנות למגזרים ייחודיים שונים, בהתאם לחוק ובהתאם לצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. בין האוכלוסיות הזכאיות להנחה ניתן למנות את אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, בני נוער, זכאי ביטוח לאומי וסטודנטים. 3 תמיכה באמצעי כרטוס: תקציב זה נועד לממן הנחות למשתמשים קבועים בתחבורה הציבורית. במסגרת זו ממומנות הנחות לנוסעים בכרטיסי חופשי חודשי, שבועי ויומי, ובערך צבור. מטרת השינוי: תקצוב סך של 300,002 אלפי ש"ח עבור תכנית לתמיכות בתחבורה הציבורית: 1 העלאת שכר הנהגים בתחבורה הציבורית: לאור מצוקת הנהגים בענף התחבורה הציבורית ובמטרה לשפר את תנאי העסקתם של הנהגים הוסכם על הקצאת מקורות לענף בהיקף של למעלה מ-200,000 אלפי ש"ח עבור הגדלת שכר נהגי האוטובוס. סיכום זה הושג במהלך שנת התקציב הנוכחית בין משרד האוצר, משרד התחבורה ומפעילי התחבורה הציבורית ועל כן לא תוקצב בבסיס התקציב. 2 עליית מחירי הדלק: במהלך שנת 2018 חלה עליה משמעותית במחירי הסולר (כ-20% ביחס לשנת 2016), שמייקרת את עלות הפעלת התחבורה הציבורית בסך של כ-250,000 אלפי ש"ח. מחירי הדלק גבוהים משמעותית מאלו שהיו צפויים בעת בניית התקציב ועל כן נדרשת תוספת המזומן כעת. בשינוי זה אין שימוש ברזרבה כללית.