מדיניות המשרד בתחום הקרינה הבלתי מייננת

המשרד מפקח על מקורות הקרינה ועל נותני שירותים בתחום הערכת החשיפה לקרינה ומדידת הקרינה באמצעות היתרי קרינה המונפקים מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת.

החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת
חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 התקבל בכנסת בראשית שנת 2006.
מטרת החוק להגן על הציבור מפני הקרינה הבלתי מייננת ולהסדיר את העיסוק בהקמתם ובהפעלתם של מקורות קרינה בלתי מייננת, כמו גם את נוהלי מדידת הקרינה.
בשנת 2009 אישר השר להגנת הסביבה את התקנות המלוות את החוק: תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט-2009 (יש לשים לב לעדכוני תעריפי אגרות, המופיעים בתחתית הדף).התקנות מסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת מן העוסקים בנושא הזה. התקנות מחייבות למדוד את רמות הקרינה הבלתי מייננת.
התקנות מחייבות לפרסם את כל המידע הזה ברבים.