תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל לשנים 2021 עד 2023 ותיקון החלטות ממשלה

נושא ההחלטה:

תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל לשנים 2021 עד 2023 ותיקון החלטות ממשלה
    
מחליטים:

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 2332 מיום 14 בדצמבר 2014, (להלן – החלטה 2332), מס' 959 מיום 10 בינואר 2016 (להלן – החלטה 959), מס' 2219 מיום 26 בדצמבר 2016, מס' 4798 מיום 29 בדצמבר 2019, מס' 82 מיום 12 ביוני 2020, מס' 534 מיום 15 בנובמבר 2020 ומס' 291 מיום 1 באוגוסט 2021, (להלן – החלטה 291) ועל יסוד עבודת המטה שבוצעה על ידי הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים (להלן – הרשות), בין היתר בהתאם להחלטת הממשלה מס' 196 מיום 1 באוגוסט 2021, להכריז על היישובים הדרוזים והצ'רקסיים המפורטים בנספח א' שבסיפה להחלטה זו, כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו ולפעול על מנת להשיג את המטרות הבאות:

א. העצמת הרשויות המקומיות וחיזוקן: 
1. שיפור חוסנן הכלכלי 
2. פיתוח מקורות הכנסה 
3. התייעלות ארגונית ושיפור השירות לתושב.
ב. קידום התעסוקה והכלכלה: 
1.  קידום תעסוקה איכותית בהתאם לתוכניות המתאר המאושרות, יזמות וחדשנות 
2. פיתוח אזורי תעשייה 
3. קידום ופיתוח מיזמי מסחר ותיירות.
ג. האצת התכנון והפיתוח הפיזי של יישובי ההחלטה: 
1. תכנון ושיווק יחידות דיור חדשות 
2. פיתוח והקמה של תשתיות ומוסדות ציבור 
3. התחדשות עירונית ופיתוח המרקם הוותיק.
ד. קידום החינוך וההשכלה: 
1. המשך צמצום פערים בתחום החינוך, לימוד השפה העברית מגיל צעיר
2. עידוד תלמידי בתי ספר ללימודים גבוהים וחינוך לקריירה 
3. שימור המורשת הדרוזית והצ'רקסית.
ה. העצמה קהילתית - שיפור איכות החיים של תושבי יישובי ההחלטה: 
1. שיפור רווחה ובריאות התושב 
2. חיזוק החוסן החברתי והביטחון האישי והקהילתי 
3. עידוד ופיתוח פעילויות תרבות ופנאי.  

הגדרות:
1. "יישובי התכנית" או "רשויות התכנית" – כמפורט בנספח א.
2. "ועדה מקצועית" – כמפורט בסעיף 22.
יישובי התוכנית מוכרזים כיישובי עדיפות לאומית לשנים 2021 עד 2024 לפי פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, תשס"ט-2009 (להלן – חוק עדיפות לאומית או החוק), לעניין החלטה זו וכמפורט בה. 
בנוסף, נכללות בהחלטה זו הטבות למגזר הדרוזי והצ'רקסי הנסמכות על שיקולים מקצועיים הנוגעים לצמצום פערים קיימים בין מגזר זה לכלל החברה וכן הטבות לפרט אשר נסמכות על תכלית של עידוד שירות סדיר בכוחות הביטחון, כמפורט בסעיפים 1(ו), 6, 9(א), 10, 11(ב), 15(ג), 16(ה), 21, וכן בסעיף 5(א), אשר ההטבה לפיהם ניתנת ביישובי התוכנית, ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן שהוכרו כבעלי עדיפות לאומית וביישובי התוכנית המורחבת, כהגדרת מונח זה בהחלטה מס' 550 מיום 24 באוקטובר 2021, (להלן – יישובי התוכנית המורחבת והחלטה 550, בהתאמה), כיישובים שהוכרו כבעלי עדיפות לאומית, אך בתוכם רק לקבוצת אוכלוסייה מסוימת, מטעמים מקצועיים.  
כל משרד בתחום עיסוקו יפעל, בכפוף לכל דין, ובחלקים הרלוונטיים בכפוף להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1801 (יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית). 
1. משרד הפנים - רשויות מקומיות
א. להקצות סך של 100 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2021                     ו-2022 לטובת תגבור התקציב השוטף של יישובי התוכנית. הקצאת התקציב וחלוקתו בין יישובי התוכנית יבוצעו בהתאם לקריטריונים שגובשו על ידי צוות משותף למשרד הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם הרשות, ובהתאם לייעודים שייקבעו על ידי צוות זה לטובת המטרות שעולות בקנה אחד עם השיקולים להכרזה על היישובים כאזור עדיפות לאומית כפי שפורטו בהחלטה. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד הפנים 100 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2021 ו-2022.
ב. חיזוק והעצמת הרשויות המקומיות: להטיל על משרד הפנים להקצות סך של 65 מיליון ש"ח בפריסה שווה בשנים 2021 עד 2023, לטובת תכנית לחיזוק והעצמת יישובי התכנית. התכנית תגובש על ידי משרד הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר, ובתיאום עם הרשות, בתוך 60 יום, ותבחן בין היתר את אופן החלוקה ליישובי התכנית וביחס לנושאים הבאים:
1. חיזוק ההון האנושי ופיתוח תרבות ארגונית; 
2. פיתוח כלכלי, פיתוח אזורי ושיפור השירות לתושב ברמה המקומית והאזורית;
3. דיגיטציה והשלמת פערים דיגיטליים;
4. תמריצים לרשויות מצטיינות ומיצוי משאבים;
5. קניית שירותי ייעוץ חיצוניים;
6. שיפור היערכות הרשויות המקומיות לחירום; 
7. הנגשת מבני ציבור.
לצורך כך, יקצה משרד האוצר 40 מיליון ש"ח ויקצה משרד הפנים 25  מיליון ש"ח,  בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023.
ג. תגבור תקציבי פיתוח: להטיל על משרד הפנים להקצות לטובת יישובי התוכנית תקציב בהיקף של 54 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב בפריסה שווה על פני השנים  2021 עד 2023, עבור פיתוח יישובי התכנית, לרבות אפשרות לקידום פרויקטים תשתיתיים מתוכננים אשר חסר המימון להשלמתם. מתוך התקציב, 27 מיליון ש"ח יבואו על בסיס תקציבי הפיתוח המוקצים להם בהתאם לנוסחת ההקצאה מדי שנה במשרד הפנים ו-27  מיליון ש"ח נוספים יקצה בהרשאה להתחייב משרד האוצר, שניהם בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023. הקצאת התקציב תיעשה בהתאם לנוסחת הקצאת תקציבי הפיתוח הנהוגה במשרד הפנים. למען הסר ספק, מועצות אזוריות שבהן יישובים הנכללים בתוכנית זו יקבלו תקצוב כאמור רק בגין יישובי התוכנית, והתקציב שיינתן בגינם ייועד על ידי הרשות לטובת פעילות פיתוח בתחום יישובים אלו בלבד. 
ד. הקמת ועדת תכנון מגזרית בסמכות ועדה מחוזית: להנחות את יושבי ראש הוועדות המחוזיות הרלוונטיות להביא בפני הוועדה המחוזית הרלוונטית הצעה להקמת ועדת משנה לפי סעיף 11ב לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, שתהיה בת חמישה חברים ותדון בתכניות בענייני היישובים הדרוזים. לצורך הקמת ועדות כאמור, משרד האוצר יקצה למינהל התכנון 2 מיליון ש"ח בשנת 2022. 
ה. מבני דת: להטיל על משרד הפנים להקצות תקציב לצורך סיוע בהקמה, בשיפוץ ובאחזקת בתי לוויות, בתי קברות, בתי תפילה, מקומות קדושים ומבני דת ביישובי התכנית, בשנים 2021 עד 2023 בהתאם לתוכנית שתגובש על ידי ועדה מיוחדת בהשתתפות משרד הפנים, אגף התקציבים במשרד האוצר והרשות. היקף התוכנית יעמוד על סך של 44  מיליון ש"ח בפריסה שווה בשנים האמורות. הקצאה זו תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה באשר למבחני תמיכה ובפרט לשוויוניות הקצאת המשאבים בהם. לצורך לכך, משרד האוצר יקצה סך של 24 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב ומשרד הפנים יקצה סך של 20 מיליון ש"ח, בפריסה שווה על פני השנים כאמור. מכלל התקצוב האמור יוקצו למועצה הדתית הדרוזית 20 מיליון ש"ח לטובת השלמת פיתוח קבר הנביא יתרו (שועיב) בקרני חיטין.
ו. המועצה הדתית הדרוזית: בהמשך לתקנות העדות הדתיות (ארגונן)(העדה הדרוזית), התשנ"ו-1995, אשר מכוחן הוקמה המועצה הדתית הדרוזית, להטיל על משרד הפנים להקצות סך של 12 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2022 ו-2023 למועצה הדתית הדרוזית, לצורך תפעול שוטף של המועצה, פיתוח וקיום פעילות של חינוך עדתי לערכים. לצורך כך, משרד האוצר יקצה בכל אחת מהשנים האמורות 4 מיליון ש"ח למשרד הפנים ומשרד הפנים יקצה סך של 8 מיליון ש"ח.
2. מינהל התכנון - קידום ותיקון והסרת חסמים בתכניות מתאר
א. להנחות את מינהל התכנון במשרד הפנים לפעול להשלמת התכנון המתארי המקודם ביישובי התכנית  ביחד עם הרשויות המקומיות.  
ב. להנחות את מינהל התכנון במשרד הפנים לפעול להשלמת התכנון המפורט שהוחל בקידומו ביישובי התכנית בהתאם להחלטה 959 והחלטה 2332. משרד האוצר יקצה למינהל התכנון סך של 2 מיליון ש"ח לצורך הסרת חסמי תכנון בתכניות המקודמות כמפורט בסעיף (א) לעיל, אשר יאפשר את השלמתן בהתאם לדרישות המקצועיות הנובעות מקידומן של התכניות לרבות אישור תצ"ר. 
3. משרד הרווחה והביטחון החברתי - תגבור שירותי רווחה: להנחות את משרד הרווחה והביטחון החברתי לתגבר את הפעילות בתחום הרווחה ביישובי התוכנית בשנים 2021 עד 2023 במימון ממשלתי מלא, בהשקעה כוללת של 51 מיליון ש"ח, מתוכם משרד האוצר יקצה סך של 39 מיליון ש"ח ומשרד הרווחה יקצה סך של 12 מיליון ש"ח. לשם כך, המשרד, בתיאום עם  הרשות וראשי הרשויות יגבשו ביחד תכנית שתכלול, בין היתר, המשך מימון פעילות שאושרה על ידי המשרד להפעלה בתכנית הרב שנתית הקודמת מס' 959 לשנים 2021 עד 2023, שתיתן מענה לצורכי כל יישוב ויישוב. משרד הרווחה והביטחון החברתי יגבש את הקריטריונים להקצאת סכום זה בתיאום עם הרשות וראשי הרשויות בהתאם לצרכים הייחודים של יישובי התכנית, ויקצה את התקציב ליישובים כאמור עבור פעילויות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו וזאת תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים בקהילה הדרוזית והצ'רקסית. 
4. המשרד לביטחון פנים – הרשות הלאומית לביטחון קהילתי: להנחות את המשרד לביטחון הפנים להרחיב את תוכניות הרשות לביטחון קהילתי ביישובי התוכנית בתחומי המניעה, הטיפול והשיקום, לרבות פריסת תשתית (מצלמות ומערכים) טכנולוגית למתן מענה יישובי או אזורי, בהתאם לתבחינים מקצועיים שיקבע המשרד, והכול בהלימה להחלטה מס' 549 מיום 24 באוקטובר 2021, ותוך דיווח לצוות היישום האמור בה. לצורך כך המשרד לביטחון הפנים, באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, יקצה סך של 11.5 מיליון ש"ח, בפריסה על פני השנים 2021 עד 2023, ומשרד האוצר יקצה סך של 11.5 מיליון ש"ח, בפריסה על פני השנים 2022 עד 2023.
5. משרד הבינוי והשיכון 
א. סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות במכרזי קרקע לכוחות הביטחון: 
1. להנחות את משרד הבינוי והשיכון לתת סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות לבניה חדשה במקרקעי ישראל למשרתי כוחות הביטחון מקרב אוכלוסיות המיעוטים ביישובי התכנית, ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן שהוכרו כבעלי עדיפות לאומית, וכן ביישובי התכנית המורחבת,  בגובה של 90% ועד לתקרה של 400,000 ש"ח, ובכל מקרה הוצאות הפיתוח המינימליות שישלם הזכאי (אחרי הפחתת הסבסוד), לא יפחת מסך של 40,000 ש"ח והכול, בהתאם לנוסחה שסוכמה בין משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון בעקבות החלטה 2332 והחלטה מס' 2861 מיום 13 בפברואר 2011 ובהתאם להחלטה 959, שתוקנה ביום 18 בפברואר 2018, ובשינוי התקרה וסכום הוצאות הפיתוח המינימליות כאמור ברישה. הסבסוד הקבוע בסעיף זה יינתן עד ליום 31.12.2023 או עד לניצול מלא של התקציב שהועמד לטובת מתן הסבסוד, כמפורט בסעיף (6) להלן, לפי המוקדם מביניהם.
2. מגובה הסבסוד המפורט בסעיף (1) לעיל, יופחתו כלל סבסודי הוצאות הפיתוח והתשתיות שמשרת כוחות הביטחון זכאי להם בהתאם לכל סעיף אחר בהחלטה זו ובהתאם לכל החלטת ממשלה אחרת.
3. הסבסוד הקבוע בסעיף זה יחול גם לגבי משרתי כוחות הביטחון במכרזי קרקע שפורסמו על ידי רשות מקרקעי ישראל ואשר בהם נכללה התייחסות לעניין קבלת סבסוד בהתאם להחלטת ממשלה שתתקבל ואשר לגביהם טרם נקבעו זוכים במועד קבלת ההחלטה הנוכחית. 
4. "משרתי כוחות הביטחון" – מי שביצעו שירות סדיר מלא בכוחות הביטחון לתקופה שלא פחתה מ-24 חודשים או שקיבלו פטור משירות סדיר והתנדבו לשירות מלא בכוחות הביטחון לתקופה שלא פחתה מ-24 חודשים או מי שסיים את שירותו הסדיר כאמור עקב מחלה או פציעה תוך ועקב השירות, והתקשר עם רמ"י בעסקה להקצאת קרקע במסגרת מכרז, פטור ממכרז או הרשמה והגרלה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. 
"כוחות הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, משמר הגבול, משרד ראש הממשלה, שירות בתי הסוהר.
5. סבסוד לפי סעיף זה יינתן לכל זכאי עבור התקשרות אחת בלבד, ובלבד שלא קיבל הטבת סבסוד עבור התקשרות אחרת.
6. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 200 מיליון ש"ח בפריסה על פני השנים 2023-2021 בהתאם לקצב הצלחת השיווקים בפועל ביישובי התכנית. בנוסף יוקצו בהתאם לקצב הצלחת השיווקים בפועל 50 מיליון ש"ח נוספים עבור יישום סעיף זה ביישובי התוכנית, כהגדרתם בהחלטה 550 וכן 40 מיליון ש"ח נוספים עבור יישובי הבדואים בדרום על פני השנים 2023-2021 בהתאם לקצב הצלחת השיווקים בפועל. זכאות לסבסוד לפי סעיף זה  לא תינתן בנוסף לזכאות הניתנת בסעיף ג(1) להלן.
7. הזכאות להעמקת הסבסוד לפי סעיף זה תתאפשר עד לתום שנת 2023 או עד לניצול מלא של התקציב שהועמד לטובת מתן הסבסוד, כמפורט לעיל בסעיף זה, לפי המוקדם מביניהם. 
ב. תכנון:   
1. לשם תכנון סטטוטורי מפורט של לפחות 3,000 יחידות דיור במקרקעי ישראל, קרקע מעורבת מרובת בעלים או קרקע פרטית מרובת בעלים ביישובי התוכנית, משרד הבינוי והשיכון יקדם תכנון, לרבות איחוד וחלוקה ותכניות לצורכי רישום ביישובי התכנית, לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון סך של 46 מיליון ש"ח. 
2. להנחות את מנהל מרכז מיפוי ישראל (להלן – מפ"י) לפעול לצמצום פערי הרישום בתכניות קיימות ומאושרות, מרובות בעלים, באמצעות הכנה, הגשה ואישור של כ- 50 תכניות לצורכי רישום והסדר קרקעות של כ-15 גושים במתחמים ביישובי התוכנית. לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למפ"י סך של 4 מיליון ש"ח, בפריסה שווה על פני השנים 2023-2022.
ג. פיתוח:
1. להטיל על משרד הבינוי והשיכון להעמיק את סבסוד עלויות הפיתוח ביישובי התוכנית באזורי עדיפות לאומית, כהגדרתם בהחלטה מס' 4302 מיום 25 בנובמבר 2018, או בכל החלטה שתבוא במקומה, בקרקע המנוהלת על ידי רשות מקרקעי ישראל לבנייה רוויה במקרקעי ישראל, כך שבפיתוח קרקע בצפיפות של מעל 6 יחידות דיור לדונם, גובה הסבסוד הנוסף יעמוד על 10% מעלויות הפיתוח (ובסך הכול 60%). בכל מקרה, גובה הסבסוד ליחידת דיור לא יעלה על סך של 120,000 ש"ח. הוראות סעיף זה לא יחולו על יחידות דיור שישווקו במסגרת פרק 4.7 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל. לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 3 מיליון ש"ח.
2. להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול לביצוע פיתוח ושיקום תשתיות בשכונות ותיקות ביישובי התוכנית, לרבות ניקוז מי גשם למניעת הצפות, תשתיות חשמל, תקשורת ומפגעי בטיחות והסרת חסמי תכנון בפיתוח (בהתאם לדיני התכנון והבנייה), הסרת חסמי ביצוע, בהתאם לכללים שיקבע צוות היישום בשים לב לגודל האוכלוסייה שנהנית מהתשתיות האמורות, להיקף התמיכה בפעולות שיווק יחידות דיור חדשות, שיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט ומצב התשתיות הקיימות במרקם הוותיק. 
3. להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול להקמת מוסדות ציבור במרקם הוותיק ובשכונות חדשות ביישובי התוכנית, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי צוות היישום בשים לב לגודל האוכלוסייה שנהנית מהמוסדות האמורים, להיקף התמיכה באכלוס יחידות דיור חדשות, שיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט ומצב מוסדות הציבור הקיימים במרקם הוותיק וסך עלות מוסד הציבור. לעניין תקצוב מוסדות ציבור בשכונות חדשות, הכללים ייקבעו בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל. ההקצאה תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה, ובכלל זה באשר לצורך בקביעת מבחני תמיכה שוויוניים להקצאת המשאבים.
4. לשם ביצוע האמור בסעיפים ג(2) ו-ג(3), יקצה משרד האוצר למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 106  מיליון ש"ח.
5. להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול לפיתוח שצ"פים במרקם הוותיק ובשכונות חדשות ביישובי התוכנית, בשים לב לשיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט, מספר התושבים שעשויים ליהנות מהשצ"פ, מצב ומספר השצ"פים הקיימים באותו אזור וסך עלות הפרויקט. לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 10 מיליון ש"ח.
6. להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול להסרת חסמי תשתיות משמעותיים ואזוריים ביישובי התוכנית לשם קידום שיווק יחידות דיור חדשות במקרקעי ישראל, כפי שימופו וייקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר וידווחו לצוות היישום. מיפוי כאמור יבוצע בשים לב לגודל האוכלוסייה שמושפעת מהתשתיות האמורות, להיקף התמיכה בפעולות שיווק יחידות דיור חדשות, שיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט. לשם ביצוע האמור בסעיף זה, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 25 מיליון ש"ח. 
7. להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול להכנת תכנון מפורט לביצוע תשתיות ציבוריות הנדרשות בתוכניות הכוללות עד 2000 יחידות דיור, במצטבר, בקרקע פרטית מרובת בעלים ביישובי התוכנית, בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידי צוות היישום. 
8. להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול לסבסוד עלויות פיתוח לפרויקטים תשתיתיים ביישובי התוכנית, הנדרשים לטובת קידום בנייה של כ-5000 יחידות דיור בקרקע פרטית מרובת בעלים ביישובי התוכנית, לרבות מענקי ראש שטח בפרויקטי דיור מעורבים (מקרקעי ישראל ופרטית), גובה הסבסוד יהיה עד 40,000 ש"ח עבור כל יחידת דיור בממוצע בתוכנית הרלוונטית לאותו פרויקט, ואשר לא יעלה על 60% מעלות אותו פרויקט, הנמוך מביניהם. על אף האמור, משרד הבינוי והשיכון יהיה רשאי לקבוע, מנימוקים שיירשמו ולפי תבחינים שייקבעו, כי רף הסבסוד בפרויקטים מסוימים יעמוד על שיעור גבוה מ-60% ובלבד שלא יעלה על 75%. סבסוד כאמור בסעיף זה יינתן תוך מתן עדיפות לפרויקטים ברשויות שבתחומן קיים חוק עזר לגביית היטלי פיתוח או התחייבות להתקנת חוק עזר כאמור, ולעניין סבסוד פיתוח בקרקע פרטית הצגת אישור מימוני של הרשות המקומית האמורה ליתרת עלות הפרויקט, בין היתר, באמצעות נטילת הלוואה מתאגיד בנקאי. צוות היישום יקבע כללים להקצאת הסבסוד, בשים לב לשיקולים הבאים: 
א. מתן עדיפות לקרקע מעורבת (מקרקעי ישראל וקרקע פרטית);
ב. זמינות הפרויקט וצפי הוצאת היתרי בנייה;
ג. מתן עדיפות לפרויקטים בצפיפות דיור גבוהה.
9. לשם ביצוע האמור בסעיפים ג(7) ו-ג(8) משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין,  סך של 95 מיליון ש"ח. 
ד. פעילות חברתית: להנחות את משרד הבינוי והשיכון להמשיך להפעיל את הפרויקט החברתי ביישובי התוכנית בתוכניות לגיל הרך. לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון סך של 13 מיליוני ש"ח לטובת הפרויקט בפריסה שווה על פני השנים 2023-2022. במהלך שנת 2022 צוות היישום יבחן את האפשרות להעביר את הפעלת מרכזי הגיל הרך לרשויות התכנית.
ה. לבצע מיתוג, פרסום והנגשת מידע. לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון סך של 1 מיליון ש"ח.
ו. צוות יישום ובקרה: להקים צוות יישום לסעיפים בפרק זה בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שעם חבריו יימנו: מנהל הרשות או נציגו, מנכ"לית מינהל התכנון או נציגה, מנהל רשות מקרקעי ישראל או נציגו, הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון או נציגה וחשב משרד הבינוי והשיכון או נציגו (בהחלטה זו - צוות יישום). הצוות יוכל להזמין ולשמוע את נציגי ראשי רשויות התכנית ונציגי ציבור כפי שיראה לנכון. תפקידי צוות היישום יהיו, בין היתר, כפי שמפורט בסעיף ניהול ההחלטה, לרבות:
1. קביעת קריטריונים לביצוע החלטה זו;
2. ביצוע פעולות ליישום החלטה זו;
3. אישור תוכנית עבודה מפורטת שנתית ורב שנתית לכלל רכיבי פרק זה;
4. ביצוע בקרה על יישום החלטה זו; 
5. לפעול לשיתוף ולמעורבות הרשות המקומית בהליכי התכנון והבנייה ביישוב, בכפוף לכל דין;
6. קבלת החלטות ביחד עם נציגים רלוונטיים ממשרדי ממשלה אחרים לשם הסרת חסמי תשתיות משמעותיים ואזוריים לקידום בנייה ושיווק יחידות דיור; 
7. הסטת תקציבים מסעיף אחד למשנהו, בהתאם לצרכים שיתגלו במהלך ביצוע ההחלטה. 
6. תכנון היישוב הדרוזי החדש: בהמשך להחלטת הממשלה מס' 5233 מיום 18 בנובמבר 2012 שעניינה יישוב דרוזי חדש בגליל שיפעל במסגרת המוניציפלית של המועצה האזורית גליל תחתון וישמש כיישוב בעל אופי קהילתי דרוזי, ובהמשך להמלצת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מישיבתה מיום 5 בינואר 2016, אשר המליצה על הקמת היישוב, ולחוות הדעת הכלכלית שהוגשה מטעם משרד האוצר, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון סך של 5 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2022 עד 2023 לטובת קידום החלטה נוספת בדבר תכנון היישוב, כחלק מהחלטת ממשלה נוספת בדבר הקמתו, ככל שתתקבל כזו.
7. הקרן לשטחים פתוחים: לאמץ את הודעת מנהל רשות מקרקעי ישראל, שלפיה יביא בפני הנהלת הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים הצעה, שלפיה, מתוך כספי הקרן שעליהם הוחלט בפרק 13 להחלטה 550, שיעור הוצאות הקרן ביישובי התכנית מתוך סך הוצאות הקרן להחלטה 550, יהיו שווים לשיעור יישובי התכנית ביחס ליישובי התכנית המורחבת כאמור בהחלטה 550, בכפוף לכך שיוגשו בקשות מתאימות. 
8. משרד החינוך
א. תכנים, פדגוגיה ותגבור פעילות חינוכית: להטיל על מנכ"ל משרד החינוך, ראש הרשות והממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי מטעמם,  בהיוועצות עם נציגים מרשויות התכנית (להלן – צוות החינוך) לגבש תכנית לשיפור יכולות והישגי התלמידים ביישובי התכנית שתופעל בשנים 2023-2021 וזאת בתוך 120 יום מיום אישור ההחלטה. היקף התוכנית יעמוד על סך של 199.6 מיליון ש"ח, בפריסה שווה על פני  השנים             2023-2021, מתוכם 139.6 מיליון ש"ח תקציב שיוקצה על ידי משרד האוצר (46.5 מלש"ח לשנה) ומשרד החינוך ימשיך לתקצב סך של 60 מיליון ש"ח (20 מלש"ח לשנה) בפריסה שווה על פני השנים 2021- 2023. 
הממשלה רושמת לפניה כי התכנית תיתן מענה בתחומים שלהלן: 
1) חינוך פורמלי: התכנית תכלול פעולות לשיפור הידע, היכולות והמיומנויות של התלמידים ביישובי התכנית לאורך הרצף החינוכי, וזאת בין היתר על ידי תגבור פעילויות, הקמת עוגנים ויוזמות חינוכיות ביישובי התכנית כמו רווחה חינוכית, פעולות לשיפור האקלים החינוכי, שיפור והצטיידות מעבדות מדעים לכל שכבות הגיל, טיפול וליווי משפחות לתלמידים בסיכון, תגבור מקצועות ליבה ואומנויות, עידוד מצוינות, לרבות בבחינות הבגרות ופעולות לשיפור השליטה בשפה העברית הדבורה לאורך הרצף החינוכי. טיפוח מנהיגות ופיתוח מקצועי בקרב הצוותים החינוכיים ועידוד תלמידי בתי ספר ללימודים גבוהים וחינוך לקריירה.
לצורך כך, משרד האוצר יקצה למשרד החינוך סך של 106 מיליון ש"ח חדש ומשרד החינוך ימשיך להקצות סך של 60 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021. 
2) חינוך בלתי פורמלי: צוות החינוך בהיוועצות עם נציגים מיישובי התוכנית יגבש בתוך 120 יום מיום אישור ההחלטה תכנית לשיפור המענים בחינוך הבלתי פורמלי ביישובי התכנית, אשר יגובו ביעדי תפוקה ותוצאות רצויות, חיזוק תחומי המצוינות ומנהיגות והובלת השינויים בקרב התלמידים בחברה. התכנית תכלול פעילות בלתי פורמאלית החל מחינוך טרום חובה ועד החינוך העל יסודי והתיכונים, ותכלול חוגים, פעילות חברתית, העשרה וחינוך סביבתי. זאת תוך דגש על מענים לאורך הרצף החינוכי בהתאם לצורך  ומענים דיפרנציאליים בין יישובים ובחירת המענים ברמה הבית ספרית כולל מתן מענה לתנועות וארגוני נוער. לצורך כך, משרד האוצר יקצה למשרד החינוך סך של 30 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023. ההקצאה תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה, ובכלל זה באשר לצורך בקביעת מבחני תמיכה שוויוניים להקצאת המשאבים. 
3) הסעות: להנחות את משרד החינוך, בתיאום עם הרשות, לגבש פתרון להסרת החסמים בתחום ההסעות לתלמידים ביישובי התכנית, לרבות הסעות של בתי ספר על-אזוריים, מתן מענה לתנאים הטופוגרפיים והתשתיתיים הקשים ביישובי התכנית. לצורך כך, יקצה משרד האוצר 3.6 מיליון ש"ח למשרד החינוך, בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023. 
ב. בינוי כיתות לימוד וגני ילדים: לקבוע כי לצורך צמצום הפערים בתחום התשתיות הפיזיות של מערכת החינוך ביישובי התכנית ולשם השוואת תנאי הלימוד הפיסיים של מוסדות החינוך, להנחות את משרד החינוך להקצות בשנות התכנית עבור בינוי כיתות לימוד וגני ילדים חדשים, שיפוץ וחידוש מבנים, עיצוב חזות, בניית מרכזי פסג"ה, בניית מרחבים חדשניים ביישובי התכנית בהתאם לנוהלי מינהל הפיתוח במשרד החינוך סך של 107 מיליון ש"ח כאשר מתוכם 42 מיליון ש"ח יוקצו למשרד החינוך על ידי משרד האוצר בפריסה שווה על פני השנים         2023-2021, וזאת כחלק מההקצאה בסעיף 1(ז) בהחלטה 550.
ג. תקציב דיפרנציאלי ביסודי ובחטיבת הביניים: להנחות את משרד החינוך להמשיך בביצוע התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך בבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים ביישובי התכנית.
9. משרד התרבות והספורט
א. לרשום את הודעת שר התרבות והספורט, כי התכנית האסטרטגית לספורט של משרד התרבות והספורט שמה לה למטרה לקדם הוגנות ושוויון הזדמנויות בספורט בכל רבדי החברה הישראלית ועבור אוכלוסיית הדרוזים והצ'רקסים והפריפריה החברתית והגאוגרפית בפרט, וכי משרד התרבות והספורט שם לו למטרה להגדיל את הייצוג של הספורטאים מקרב החברה הדרוזית והצ'רקסית בכל רמות הספורט. בהתאם לעקרונות ומטרות התוכנית האסטרטגית, תגובש תכנית עבודה רב שנתית בתחום הספורט ליישובי התוכנית (להלן – תוכנית העבודה בתחום הספורט). התוכנית תגובש במינהל הספורט במשרד התרבות והספורט יחד עם הרשות, נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר ובשיתוף נציג ראשי רשויות התוכנית, בתוך 90 יום מיום אישור החלטה זו. לתוכנית ייקבעו יעדים ומדדי תוצאה ברורים וייקבע מנגנון יישום שמבטיח ניצול מיטבי של התקציבים. היעדים ידווחו לוועדה המקצועית. תכנית העבודה בתחום הספורט תכלול סיוע לבינוי ושיפוץ מתקני ספורט עממי ותחרותי ביישובי התכנית ועידוד הקמת מועדונים ואגודות ספורט על מנת להגביר את מעורבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית בספורט העממי, התחרותי וההישגי תוך צמצום פערים בתחום הפעילות הספורטיבית בין אוכלוסיות שונות. בנוסף, התכנית פועלת להבטחת שימוש יעיל ואפקטיבי במתקנים החדשים והקיימים, להמשכיות השתתפות צעירים בפעילות ספורט, להכשרת מאמנים וכוח אדם מקצועי ולהרחבת מגוון ענפי הספורט ביישובי התכנית.
ב. הקמת מתקני ספורט ביישובי התכנית: להנחות את משרד התרבות והספורט לגבש בתיאום עם ראשי הרשויות והרשות, תכנית להקמה או לשיפוץ מתקני ספורט ביישובי התכנית בהיקף של 45 מלש"ח בשנים 2023-2022. לצורך כך משרד התרבות והספורט יקצה סך של 25  מלש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 20 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021. הקצאה זו תהיה כפופה לכל דין, להוראות תכנית המתקנים הלאומית מכוח סעיף 17יד לחוק הספורט, התשמ"ח-1998 ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה באשר למבחני תמיכה ובפרט לשוויוניות הקצאת המשאבים בהם.
ג. פעילות ספורט: משרד התרבות והספורט יפעל לתגבור פעילויות הספורט ופיתוח קהילה ביישובים הכלולים בתוכנית, אשר תכלול פעילויות כמו: תכניות לעידוד היזמות בספורט, פיתוח פעילות הספורט ביישובים בדגש על ספורט נשים, ספורט מקצועני, ספורט לבעלי צרכים מיוחדים, הפעלת מרכזי ספורט,  השתלמויות ספורטאים בארץ ובחו"ל, פיתוח ליגות ספורט מקצועניות והשתתפות באירועי ספורט והכנת תכניות-אב יישוביות לספורט. לצורך כך משרד האוצר יקצה למשרד התרבות והספורט סך של 3 מלש"ח ומשרד התרבות והספורט יקצה סך של 3 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2022. הקצאה זו תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה באשר למבחני תמיכה ובפרט לשוויוניות הקצאת המשאבים בהם.
ד. פעילויות תרבות: להורות למשרד התרבות והספורט לגבש, בתיאום עם נציג ראשי הרשויות שבתכנית, תכנית להרחבת פעילויות התרבות ביישובים הכלולים בתוכנית, אשר תכלול פעילויות כמו תכניות לעידוד היזמות בתרבות, פיתוח פעילויות תרבות יישוביים ומגזריים, קידום חממות תרבות בתחומים שאין בהם פעילת מספקת, שיפתחו באופן שיאפשר להן להשתלב בתקנות המקצועיות שאינן ייעודיות,  שימור אתרים ועוד. היקף התכנית יעמוד על 25 מיליון ש"ח. משרד התרבות והספורט יקצה מקורותיו סך של 12.5 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 12.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2022. הקצאה זו תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה באשר למבחני תמיכה ובפרט לשוויוניות הקצאת המשאבים בהם. 
ה. בית המורשת הדרוזית: בהמשך לחוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, התשס"ז-2007 ולסעיף 30 להחלטה 959, להנחות את משרד התרבות והספורט להשלים את הקמת מרכז המורשת של העדה הדרוזית בכפר ינוח-ג'ת. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד התרבות והספורט 9 מיליון ש"ח, בהרשאה להתחייב בפריסה שווה על פני השנים 2021 ו-2022.
10. משרד הביטחון 
א. משפחות שכולות מהחברה הדרוזית: להנחות את משרד הביטחון להקצות מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2023-2021, לצורך תמיכה במשפחות שכולות, בהתאם לכל דין ובכפוף למבחני התמיכה העוסקים בנושא.
ב. להנחות את משרד הביטחון להקצות מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2023-2022, לטובת תכניות ייעודיות עבור האוכלוסייה הדרוזית שמטרתן הכנה לקראת הגיוס לצה"ל.
ג. להנחות את משרד הביטחון להקים צוות משותף עם הרשות אשר יגבש תוכנית ייעודית עבור חיילים משוחררים כהגדרתם בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, מקרב החברה הדרוזית והצ'רקסית, לשם קידום השתלבותם באקדמיה ובתעסוקה. 
ד. לרשום את הודעת משרד הביטחון בדבר כוונתו להשתתף בעלות הפעלתו של בית המורשת ללוחם הדרוזי לתקופה של 3 שנים מיום שתושלם הקמתו.
11. חדשנות והייטק: 
א. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: לרשום את הודעת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המדע) כי בכוונתה לפעול לצמצום פערים בין אוכלוסיית יישובי התכנית לבין כלל האוכלוסייה ולשילובה במקצועות ההייטק והמדעים, באמצעות  תכנית ייעודית לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי ולקידום המו"פ היישומי ביישובי התוכנית. לשם כך, משרד המדע יקצה  סך של 10.5 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 10.5 מיליון ש"ח בשנת 2022. אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע בסמכויות ובעצמאות של המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתקצוב ולתכנון (הות"ת). 
ב. רשות החדשנות: בהתאם לסעיף 5א(ג) לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984 (להלן - חוק המו"פ), להנחות את הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן - רשות החדשנות) לפעול במסגרת סמכויותיה והאמצעים העומדים לרשותה, בהתאם לחוק המו"פ לגיבוש תוכנית לפעילות לעידוד וקידום יזמות בתחום החדשנות הטכנולוגית ותעסוקה במקצועות ההייטק במגזר הדרוזי והצ'רקסי. אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע בעצמאות וסמכויות של רשות החדשנות והאורגנים שלה. המקור התקציבי לטובת מימון התוכנית כאמור יהיה מתקציב משרד המדע לשנים 2021 עד 2023 או בהתאם לסיכום אחר עם הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים ואגף התקציבים במשרד האוצר, והוא יהיה תנאי ליישומה. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה תמסור דיווח לממשלה בדבר התוכנית שגובשה והמקור למימונה. 
12. משרד הבריאות: 
א. להנחות את משרד הבריאות לקדם תוכנית עבודה לשנים        2023-2021 לשיפור מצב הבריאות של האוכלוסייה ביישובי התוכנית, צמצום פערים והגברת הנגישות לשירותי בריאות ביישובי התכנית. לשם כך יבחן משרד הבריאות את אופן האספקה וצריכת שירותי הבריאות ביישובי התוכנית ויבנה תוכנית עבודה שמטרתה צמצום הפערים בתחומים אלו על ידי הפעלת מנופי שינוי אסטרטגיים-מבניים, בין היתר בנושאי תשתיות (ובכלל זה תשתיות חירום), תקציבים, כוח אדם, תנאי החיים ביישוב, רגולציה, מחקר, הנגשה של השירותים, הסברה, יישוג והעלאת המודעות. 
ב. תוכנית העבודה תתבסס על התוכנית המערכתית לשיפור במצב הבריאות בחברה הערבית ולצמצום אי שוויון בבריאות ובשירותי בריאות, שאימצה הממשלה את עיקריה בהחלטה 550 (להלן – תוכנית העבודה בתחום הבריאות). 
ג.    להקים צוות משנה לתחום הבריאות בחברה הדרוזית והצ'רקסית בראשות סמנכ"ל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות וראש הרשות או מי מטעמם ו-3 עובדי מדינה שימונו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות, וחברים נוספים בו יהיו הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר או מי מטעמם (להלן – צוות הבריאות). הצוות יזמין וישמע את עובדי מערכת הבריאות, ויוכל להזמין ולשמוע את נציגי ציבור, הכול כפי שיראה לנכון.
ד. להקים צוות עבודה עם משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד התרבות והספורט, הרשות ונציגי יישובי התכנית שיבחן את פריסת התשתיות מקדמות הבריאות ביישובים ויפעל לבניית תכנית להקמת תשתיות מקדמות בריאות ובכלל זה שבילי הליכה מותאמים, מתקני ספורט ועוד. מימון התכניות יבוצע ממקורות החלטה זו בחלוקה בין משרדי הבריאות, הפנים והאוצר. 
ה. צוות הבריאות יקבע את חלוקת תקציב התכנית בשנות התכנית לצורך עמידה מיטבית ביעדים ובמדדי ההצלחה הרב שנתיים ואבני דרך שייקבעו לתכנית. צוות הבריאות יגבש תוכנית עבודה מפורטת בתוך 90 ימים מיום קבלת החלטת הממשלה. התכנית תכלול את הנושאים שבהם תתמקד התכנית וייקבעו בה יעדים תוצאתיים, מדידים וממוקדים בתוצרי הבריאות של יישובי התוכנית. התכנית והיעדים ייקבעו תוך התייעצות עם ראשי רשויות, הציבור, נציגיו, גורמים במערכת הבריאות וארגוני חברה אזרחית.
ו. סך תקציב תכנית העבודה בתחום הבריאות לשנות התכנית יעמוד על סך 32.5 מיליון ש"ח לשנים 2021 עד 2023, שמתוכו יקצה משרד האוצר למשרד הבריאות סך הכול 17.5 מיליון ש"ח, ומשרד הבריאות יקצה סך של 15 מיליון ש"ח, והכול בפריסה שווה על פני השנים האמורות. 

13. המשרד להגנת הסביבה - פרויקטים לשיפור הסביבה, ניקיון ואקלים: להטיל על המשרד להגנת הסביבה לכלול במסגרת התוכנית הסביבתית, שתוכן לפי סעיף 26 להחלטה 550, פרק ייעודי שיכלול  את היישובים הנכללים בהחלטה זו. לצורך מימוש חלקם היחסי של יישובי התוכנית בתוכנית הסיבתית שתוכן, יוקצה סך של 46 מיליון ש"ח, באופן הבא: משרד האוצר יקצה למשרד להגנת הסביבה 21 מיליון ש"ח מתוך הסכומים שיוקצו לפי סעיף 26(ד) להחלטה 550, והממשלה פונה להנהלת הקרן לשמירת הניקיון בבקשה, כי תבחן, בכפוף לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 והתקנות לפיו, להקצות סך של 25 מיליון ש"ח מתוך הסכומים שתקצה לפי סעיף 26(ד) להחלטה 550, הכול בהתאם לתוכנית שתוגש לקרן לשמירת הניקיון, שתאושר על ידיה. 
14. משרד החקלאות ופיתוח הכפר
א. לאמץ את החלטת שר החקלאות ופיתוח הכפר לפעול לחיזוק החקלאות והתשתיות החקלאיות ביישובי התוכנית, במהלך שנות התוכנית באופן הבא: במסגרת נוהלי התמיכה של משרד החקלאות  ופיתוח הכפר שיפורסמו בשנות התכנית ייכללו מענקי השקעות ותמיכות שונות בחקלאות בהתייחס לשיקום דרכים חקלאיות, קידום התשתיות הווטרינריות לרווחת בעלי החיים ובריאות הציבור, תמיכה בענף הזיתים, הקמה ושיקום צנרת מים ראשית לחקלאות, הקמת בתי צמיחה, פתרונות קצה לטיפול בפסולת חקלאית, תמיכה בתכנון, העתקה ושדרוג מבני בעלי חיים ועוד.
ב. התקציב שיועמד לתמיכות כאמור בסעיף קטן א' יהיה בהיקף של 15 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2022. לצורך כך, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יקצה סך של 5 מיליון ש"ח מתקציבו ומשרד האוצר יקצה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר סך של 10 מיליון ש"ח.
ג. להנחות את משרד החקלאות ופיתוח הכפר להקצות, במסגרת נוהל התמיכות לרשויות ניקוז, סך כולל של 5 מיליון ש"ח מתקציב הפיתוח המיועד לפעולות לצמצום נזקי שיטפונות וניהול אגני אינטגרטיבי בשנים 2022 עד 2023, לשם תמיכה בפרויקטי ניהול נגר אזוריים המשרתים באופן מהותי את יישובי התכנית. לשם תמיכה בפרויקטי ניהול נגר אזוריים המשרתים באופן מהותי את יישובי התכנית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יגבש יחד עם הרשות וראשי הרשויות תוכנית עבודה מפורטת ליישום התמיכות האמורות בסעיף קטן ב', מדדי תוצאה ואבני דרך לבקרה ומעקב על יישום וזאת בתוך 90 ימים מקבלת החלטה זו. תתאפשר הסטה של תקציבים מנושא לנושא לפי בקשת הוועדה המקצועית ובאישור אגף התקציבים במשרד האוצר. 
15. משרד הכלכלה והתעשייה
א. פיתוח אזורי תעשייה ותמיכה במנהלות באזורי תעשייה: להנחות את משרד הכלכלה והתעשייה לפעול לתכנון, פיתוח, הרחבה, שדרוג, הכנת סקרי היתכנות ותכניות אסטרטגיות, שיווק וקידום של אזורי תעשייה ואזורי מלאכה (להלן – אזורי תעשייה) ביישובי התכנית זאת בהתאם למיפוי צרכים ותכניות סטטוטוריות מאושרות ובהליכי תכנון והכול בכפוף לכל דין בהתאם לעקרונות המפורטים:
1) אופן התקצוב ייעשה בהתאם לנהלים, הוראות המנכ"ל ותכניות העבודה של מינהל אזורי תעשייה. 
2) בחירת אזורי התעשייה תיבחן בין היתר בקריטריונים הבאים: סטטוס תב"ע, סטטוס הבעלות על הקרקע, התייחסות לרמת ההסכמות עם בעלי קרקע פרטית, היקף תביעות בעלות וכן ישימות הפיתוח בהתאם לקריטריונים אלו. הפיתוח יותנה בקיום חוקי עזר רלוונטיים ברשות המקומית המאפשרים גביית היטלים לפיתוח הנעשה על קרקע פרטית. יובהר כי משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך את תהליכי התכנון של אזורי תעשייה שהחל תכנונם במסגרת החלטות ממשלה קודמות גם אם באזור התעשייה קיימות קרקעות בבעלות פרטית ואין חוקי עזר. משרד הכלכלה והתעשייה יקים צוות בין-משרדי שיכלול את נציגי משרדי הפנים, ראש הממשלה והאוצר שיפעל לגבש מתווה לגביית היטלי פיתוח מבעלי קרקע פרטית באזורי התעשייה שיפותחו על ידי המדינה בכפוף לכל דין.
3) לבחון, במקרים המתאימים, הקמה, סיוע, חיזוק ותקצוב מינהלות של אזורי תעשייה הגדולים מ-100 דונם ביישובי התכנית, ואזורי תעשייה משותפים וזאת בהתאם לנהלים והוראות מנכ"ל אשר יגובשו במינהל אזורי תעשייה ובהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. עיתוי תקצוב המינהלות ייעשה בהלימה לשלב השיווק ומימוש האזור תוך תיעדוף מינהלות שמנהלות מספר אזורי תעשייה, ובלבד שתקציב שיועמד לפי סעיף זה ישמש רק את יישובי התוכנית.
לצורך סעיפים אלו, יוקצה סך של 25 מלש"ח, מתוכם יקצה משרד הכלכלה והתעשייה 12.5 מלש"ח ומשרד האוצר יעביר למשרד הכלכלה והתעשייה 12.5 מלש"ח לשנים 2023-2022.
ב. סיוע לעסקים קטנים ובינוניים: להטיל על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה להכין תכנית ייעודית מותאמת ליזמים ולפעול לעידוד, קידום ופיתוח העסקים הקטנים והבינוניים ביישובי התוכנית. היקף התוכנית הכולל לשנים 2021 עד 2023 יעמוד על 5 מיליון ש"ח, משרד הכלכלה והתעשייה יקצה סך של 2.5 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 2.5 מיליון ש"ח.
ג. פעילות תעסוקתית: להנחות את מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה לבצע פעולות של שילוב וקידום תעסוקתי של האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, בכלל זאת, מרכזי הכוון תעסוקתי, תכניות הקניית כישורי בסיס ומיומנויות תעסוקתיות, הכשרות מקצועיות ותמיכה בלימודי הנדסאות. משרד הכלכלה והתעשייה יקצה סך של 11 מיליון ש"ח מתקציבו ומשרד האוצר יקצה סך של 7.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021.
16. המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
א. מיתוג התיירות: להטיל על המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בתיאום עם משרד התיירות, להמשיך ביישום התוכנית למיתוג התיירות ביישובי התכנית בשנים 2022 ו-2023. לצורך כך, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקצה 1.5 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל 1.5 מיליון ש"ח נוספים, בכל אחת מהשנים האמורות.
ב. תקצוב משלים למבני ציבור: להנחות את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לסייע לרשויות התוכנית בכיסוי חלקן בתכנון, בפיתוח ובתקצוב הקמת מבני ציבור, שאושרה הקמתם, בין היתר מבנים במימון מפעל הפיס, וכן בכפוף להוראות תכנית מתקנים לאומית, ככל שתיקבע לפי סעיף 17יד(ב)(2) לחוק הספורט, התשמ"ח–1988, וכהשלמה לכל פרויקט בינוי של משרדים אחרים. לצורך כך, משרד האוצר יקצה למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל 8 מיליון ₪ בכל אחת מהשנים 2022          ו-2023.  
ג. מרכזי נעורים: להנחות את המשרד להמשיך ולהפעיל בשנים 2023-2021 את פרויקט "מרכזי נעורים" ביישובי התוכנית. מרכזים אלה ימשיכו לפעול להעצמת בני הנוער ואוכלוסיית הצעירים הדרוזיים והצ'רקסיים ביישובי התכנית על ידי פיתוח מנהיגות, חיזוק ההתנדבות והמעורבות החברתית, שיפור הישגים לימודיים, חינוך למצוינות, מתן מענה לנוער בסיכון ועשייה למען החברה והסביבה, זאת באמצעות גיבוש תכנית המותאמת לכל יישוב בנפרד על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ובתיאום הרשות לפיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. לשם כך, יקצה המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל סך של 10 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2022 ו-2023, בכפוף לאישור תכנית העבודה מול אגף התקציבים במשרד האוצר, כך שהתכנית תעלה בקנה אחד עם השיקולים להכרזה על היישובים כאזור עדיפות לאומית. 
ד. סל העצמה קהילתית: המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקצה בשנים 2023-2022 לרשויות התוכנית סל העצמה קהילתית לטובת הפעלת תכניות מגוונות ברשויות התכנית לעידוד מצוינות, העצמת קהילה, עידוד אורח חיים בריא וספורט, קידום ופיתוח כלכלי וחברתי וזאת בתיאום עם הרשות. לצורך כך, יקצה המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל 4 מיליון ₪ בפריסה שווה על פני השנים 2022 ו-2023 ומשרד האוצר יקצה למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל 5 מיליון ₪ נוספים בפריסה שווה על פני השנים 2022 ו-2023, כך שהתקציב הכולל של התוכנית יעמוד על 9 מיליון ₪ בפריסה שווה על פני השנים 2022 ו-2023. התקצוב ייעשה בכפוף לאישור תכנית העבודה מול אגף התקציבים במשרד האוצר, כך שהתכנית תעלה בקנה אחד עם השיקולים להכרזה על היישובים כאזור עדיפות לאומית.
ה. כפרי נוער: לתקן את סעיף 3 להחלטת הממשלה מס' 682 מיום 21 בדצמבר 2020, ולקבוע כי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקצה עוד 2 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2022 ו-2023. לצורך כך, משרד האוצר יקצה למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל 2 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2022 ו-2023. 

17. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים:
א. להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – התחבורה) להקצות סך של 46 מיליון ש"ח, בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021, לפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, תוספות שירות ובטיחות בדרכים בתחומם של יישובי התכנית או לטובת יישובי התוכנית. מתוך תקציב זה משרד התחבורה יקצה סך של  36 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של  10  מיליון ש"ח, בפריסה שווה על פני השנים כאמור. 
ב. משרד התחבורה יפעל לפיתוח כבישים חוצי יישובים לטובת יישובי התוכנית בשנת 2022. עבור סעיף זה יקצה משרד התחבורה סך של 10 מיליון ש"ח בשנת 2022.
ג. להנחות את משרד התחבורה להקצות 10% מתקציב התכנית האסטרטגית המפורטת בסעיף 17(א)(4) בהחלטה 550 בשנת 2022 לפיתוח כבישים עירוניים לטובת יישובי התוכנית. כמו כן, משרד האוצר יקצה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים 24 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021. 
18. משרד התיירות: משרד התיירות יפעל לפיתוח התיירות ביישובי התכנית, בהתאם לתכנית שתגובש על ידי משרד התיירות ובתיאום עם הרשות ואגף התקציבים במשרד אוצר, ובכפוף לנהלים הקבועים במשרד התיירות.  התכנית תתייחס לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות, אכסון מלונאי ופעולות לעידוד התיירות.  היקף התכנית יעמוד על 12 מיליון ש"ח, מהם 6 מיליון ש"ח יקצה משרד התיירות ו-6 מיליון ש"ח יקצה משרד האוצר בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021.
19. משרד האנרגיה: לקדם פרויקטים בתחום אנרגיה מקיימת לרבות התייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה ותחבורה חשמלית ביישובי התוכנית. לצורך כך, בכל אחת מהשנים 2023-2022 משרד האנרגיה יקצה 1 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה 1 מיליון ש"ח.
20. פיתוח תשתיות ביוב
א. הממשלה מנחה את כלל המשרדים בהחלטה זו, המממנים במסגרת ההחלטה הקמת מבני ציבור המחוברים לתשתיות מים וביוב, להקצות במסגרת ההחלטה מימון לעלויות חיבור המבנים האמורים לתשתיות מים וביוב בהתאם לתעריפים הקבועים לכך בדין. כן מנחה את המשרדים האמורים להבטיח שמסירת מבני הציבור לגורמים האמורים לעשות בהם שימוש יהיה כנגד התחייבותם לשאת בעלויות השוטפות בגין שירותי המים והביוב. 
ב. נוכח פערי היקף התחברות לתשתיות הביוב בין יישובי הדרוזיים והצ'רקסיים אל מול כלל היישובים, הממשלה מנחה את הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – רשות המים) לפעול באמצעים העומדים לרשותה כדי להביא להגדלה משמעותית של שיעור משקי הבית המחוברים לתשתיות הביוב, כך שהשיעור הממוצע של משקי הבית ביישובי התוכנית, המחוברים למערכת הביוב יעמוד על 90%.
ג. היקף התוכנית והפרויקטים יעמוד על סך של 65 מיליון ש"ח. התקציבים יוקצו ויועברו בהתאם לנוהלי רשות המים. רשות המים תקצה סך של 42.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023 ומשרד האוצר יקצה 22.5 מיליון ש"ח בשנים אלה, כאשר החלק היחסי המצטבר מהקצאת משרד האוצר תועמד, בכל שנה, בכפוף להעמדת החלק היחסי המצטבר מסך התקציב על ידי רשות המים, עד אותה שנה, ובהתאם לקצב הגשת הפרויקטים לרשות המים ואישורם על ידי הרשות כאמור. 
21. שילוב דרוזים וצ'רקסים בשירות המדינה: נוכח חשיבות הנושא והצורך החיוני בהגברת הפעולות והכלים שיבטיחו קידום תהליכי גיוון, שוויון ושילוב של החברה הדרוזית והצ'רקסית ובהמשך להחלטה 550, שבה הממשלה רשמה את הודעת נציב שירות המדינה כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה במהלך שנת 2022 הצעת החלטה לקידום ולהתאמת הייצוג של כלל האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בשירות המדינה, מובהר כי הצעת ההחלטה כאמור תתייחס גם לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. 
22. ועדה מקצועית 
להקים ועדה מקצועית, שבראשה יעמוד המנהל הכללי של משרד האוצר, ושחבריה יהיו מנהל הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי במגזר הדרוזי והצ'רקסי והממונה על התקציבים במשרד אוצר או נציג מטעמם. הוועדה תכונס, לכל הפחות, פעמיים בשנה, ותדווח לשר האוצר. לישיבות הוועדה יוזמן, דרך קבע, נציג ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. יו"ר הוועדה יהיה רשאי להזמין לישיבות הוועדה נציגים נוספים על פי צורך וכן לכנס את הוועדה בהרכב מצומצם. תפקידי הוועדה המקצועית וסמכויותיה יהיו כדלקמן: 
א. לדון ולאשר מדי שנה את תוכנית העבודה השנתית ליישום התכנית מושא החלטה זו וכן תכניות לעדכון התכנית הרב שנתית. תכניות אלו יוגשו לוועדה על ידי המשרדים והיחידות הרלוונטיים  עד אחד בפברואר מדי שנה, החל בשנת 2022. תכנית אלו יוגשו בהתאם לנוהל שתפרסם הרשות בנושא תוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו.
ב. לאשר, בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, שינויים והתאמות בתכניות העבודה המפורטות שהומלצו על ידיהם או על ידי הוועדה.
ג. לדון בדוח שנתי שיגישו המשרדים והיחידות הרלוונטיים עד אחד במרץ מדי שנה החל בשנת 2022 בהתייחס ליישום החלטה זו בשנה החולפת, ובכלל זה בהתייחס לביצוע תכנית העבודה, עמידה ביעדים ובמדדים, אופן וזיהוי הקצאת התקציבים ומימוש התקציבים. דוחות אלה יוגשו בהתאם לנוהל שתפרסם הרשות. אין באמור כדי לגרוע מחובות הדיון והדיווח לפי סעיפים 157-154 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009.
ד. לבצע פיקוח ומעקב אחר יישום החלטה זו.
ה.  לפעול להסרת חסמים בביצוע ההחלטה וזאת מבלי לגרוע מסמכויות משרדי הממשלה, מוסדות התכנון וגופים סטטוטוריים על פי דין.

23. הרשות לפיתוח  כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים:
א. הרשות תהיה אחראית על תכלול התכנית, ריכוזה ומעקב אחר שומה מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
ב. הרשות תרכז את עבודת הוועדה המקצועית.
ג. כל מנכ"ל משרד שההחלטה נוגעת לענייני משרדו ימנה גורם מקצועי בכיר אשר ירכז את עבודת משרדו בכל הקשור לדיווח לרשות, לוועדה המקצועית ולגיבוש תכנית העבודה ויישומה. גורם זה ידווח לרשות בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו על התקדמות תכנית העבודה במשרדו ועל חסמים, פערים או כשלים בביצועה וישתף פעולה באופן מלא עם הרשות. ריכוז התכנית על ידי הגורם המקצועי יבוצע אל מול הגורמים הממונים במשרדים ומול הרשויות המקומיות הרלוונטיות והרשות, בהתאם לצורך ולסוג הפעילות שנקבעה.
ד. יישובי התכנית, כתנאי למתן תקציבי ההחלטה, יתחייבו לדווח בדרך ובתדירות הנדרשת וישתפו פעולה עם הרשות בהתאם לנוהל דיווח שיפורסם על ידיהם בתוך 60 ימים ממועד קבלת החלטה זו. למימוש סעיף זה, ימנה ראש הרשות עובד בכיר מטעמו לביצוע האמור.
ה. הרשות תפעל בשקיפות מרבית ותפרסם לציבור את מסגרת המדידה של התכנית ועדכונים אודות סטטוס היישום ועמידה ביעדי ההחלטה.
ו. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מתחולת סעיפים 158-154 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, ביחס להטבות הניתנות מכוח פרק כ"ו לחוק האמור.
24. ניהול
א. להנחות את כל אחד ממשרדי הממשלה שמעבירים תקצוב לרשויות מקומיות במגזר הדרוזי והצ'רקסי לצורך ביצוע פעולות על ידיהן, לרבות פרויקטי פיתוח, לבחון ולקבוע כללים לדרך העמדת הסיוע על ידי המשרד ובכלל זאת בכל הנוגע להעמדת הסיוע בתקצוב ישיר או בהעברת שווה כסף וביצוע באמצעות המשרד הממשלתי או גוף אחר שייבחר על ידי המשרד בהתאם ובכפוף להוראות הדין, והכול בשים לב למהות ולמאפייני הפרויקט ולמאפייני הרשות המקומית וזאת בשים לב לצורך ליישם את מטרות החלטה זו ובכללם סיוע וליווי לרשויות מקומיות במגזר הערבי להפחתת הלחצים של גורמי פשיעה עליהן, להגברת המשילות בתחומן וליישום אפקטיבי של תכניות הממשלה בתחומי אחריותן. משרדי הממשלה יתבקשו לדווח על הכללים שנקבעו על ידיהם לוועדה המלווה בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת החלטה זו. סעיף זה יחול אם לא נקבע הסדר ספציפי בהחלטת ממשלה אחרת.
ב. משרד שבמסגרת הפעילות שיבצע לפי החלטה זו, יקבל החלטה שעניינה בשכר, הטבות, תנאי העסקה או פרישה, יתאם החלטה כאמור מול אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. 
ג. בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ולצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור, יקצו משרדי הממשלה מתקציביהם את הסכומים המפורטים בהחלטה זו ומשרד האוצר יקצה סכום נוסף כמפורט בהחלטה זו בשנים 2021 עד 2023. משרדי הממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים להסכים ביניהם על הקצאה מתקציב שונה מהתקציב המפורט לעיל לשם ביצוע הפעולה המאזנת כאמור. יתרות מהחלטה הזו שלא ינוצלו בשנים אלו, יועברו לשימוש בשנת 2024, וזאת לפעילות המפורטת באותו סעיף שבו נותרה היתרה התקציבית.
ד. להטיל על אגף התקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם הרשות, לכלול במסגרת הצעת חוק התקציב לשנת 2023, התייחסות לייעוד כספים לצורך התוכניות האמורות בהחלטה זו לפיתוח כלכלי וחברתי ביישובי התכנית, מתקציב המשרדים המפורטים בה, עד סך של 600 מיליון ש"ח, בהמשך להחלטה 291, ובהתאם, לקדם הצעת החלטה לממשלה בעניינם, אשר ככל שתתבסס על פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, שעניינו עדיפות לאומית, קבלתה מותנית בהבאת שיקולים ונימוקים לתמיכה בה בהתאם.
ה. כללי החלוקה והביצוע המופיעים בהחלטה זו ייעשו בהתאם להוראות התכ"ם הרלוונטיות, לרבות הוראות התכ"ם שעניינן  רכש ותמיכות. 
ו. לתקן את החלטה מס' 550 מיום 24 באוקטובר 2021 באופן הבא:
1) בכל מקום שבו מוזכרים בהחלטה "יישובי המיעוטים" ייכתב במקום "יישובי התכנית המורחבת" וכן יובהר בה כי סך התקציבים המעודכנים בהחלטה 550 לאחר עדכון הסכומים לעיל יינתנו רק ליישובי התוכנית המורחבת ולאוכלוסייה הערבית למעט האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי העניין. זאת, למעט בסעיפים 9(טו)(1) ו-17(א)(4) להחלטה 550, שבהם במקום "יישובי המיעוטים" יבוא "יישובי התוכנית המורחבת והיישובים הדרוזיים והצ'רקסיים". 
2) בסעיף 4(ו) (בריאות) במקום "יעמוד על 650 מיליון ש"ח" יבוא "יעמוד על 585 מיליון ₪", ובמקום "יקצה משרד האוצר למשרד הבריאות סך הכל 350 מיליוני ש"ח" יבוא "יקצה משרד האוצר למשרד הבריאות סך הכל 315 מיליוני ש"ח".
3) בסעיף 7(ד) (ספורט – הקמת מתקני ספורט) במקום "25%" יבוא "22.5%", במקום "תעמוד על 60 מיליון ש"ח" יבוא "תעמוד על 54 מיליון ש"ח" ובמקום "משרד האוצר יקצה למשרד התרבות והספורט לצורך כך סך של 48 מיליוני ש"ח בשנה" יבוא "משרד האוצר יקצה למשרד התרבות והספורט לצורך כך סך של 43.2 מיליוני ש"ח בשנה".
4) בסעיף 7(ה) (ספורט – סל ספורט) במקום "25%" יבוא "22.5%" ובמקום "יקצה משרד התרבות לפחות 10 מיליון ש"ח" יבוא "יקצה משרד התרבות לפחות 9 מיליון ש"ח" 
5) בסעיף 7(ו) (ספורט – פיתוח ותמיכה) במקום "סך של 10 מיליון ש"ח" יבוא "סך של 9 מיליון ש"ח".
6) בסעיף 7(ח) (תרבות – יישום הפעילות) במקום "סך של 34.5 מיליון ש"ח" יבוא "סך של 31.7 מיליון ש"ח" ובמקום "בסך כולל של 172.5 מיליון ש"ח" יבוא "בסך כולל של 158.5 מיליון ש"ח"
7) בסעיף 9(טו)(2) (תעסוקה – זרוע העבודה) במקום "סך של 280 מיליון ש"ח" יבוא "סך של 252 מיליון ש"ח" ובמקום "סך של 750 מיליון ש"ח" יבוא "סך של 675 מיליון ש"ח".
8) בסעיף 9(טו)(6) (תעסוקה – שירות התעסוקה) במקום "הודעת שירות התעסוקה כי יקצה סך של 30 מיליון ש"ח" יבוא "הודעת שירות התעסוקה כי יקצה סך של 27 מיליון ש"ח" ובמקום "משרד האוצר יקצה סך של 30 מיליון ש"ח" יבוא "משרד האוצר יקצה סך של 27 מיליון ש"ח".
9) בסעיף 9(טו)(7) (תעסוקה – נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה) במקום "הנציבות תקצה סך של 7.5 מיליון ש"ח" יבוא "הנציבות תקצה סך של 6.75 מיליון ש"ח" ובמקום "משרד האוצר יקצה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה סך של 7.5 מיליון ש"ח" יבוא "משרד האוצר יקצה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה סך של 6.75 מיליון ש"ח".
10) בסעיף 9(טו)(9)(א) (רשות החדשנות) במקום "200 מיליון ש"ח" יבוא "180 מיליון ש"ח" ובמקום "50 מיליון ש"ח" יבוא "45 מיליון ש"ח".
11) בסעיף 9(טו)(9)(ב) (משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה) במקום "המשרד האמור יקצה סך של 125 מיליון ש"ח" יבוא "המשרד האמור יקצה סך של 112.5 מיליון ש"ח" ובמקום "משרד האוצר יקצה סך  של 125 מיליון ש"ח" יבוא "משרד האוצר יקצה סך של 112.5 מיליון ש"ח".
12) בסעיף 16(ד) (ביוב) במקום "1250 מיליון ש"ח" יבוא "סך של 1155 מיליון ש"ח", במקום "לא יפחת מסך של 850 מיליון ש"ח" יבוא "לא יפחת מסך של 785 מלש"ח", במקום "בהיקף מצטבר של לפחות 170 מיליון ש"ח בשנה" יבוא "בהיקף מצטבר של לפחות 157 מיליון ש"ח בשנה" ובמקום "משרד האוצר יקצה סך של 400 מיליון ש"ח" יבוא "משרד האוצר יקצה סך של 370 מיליון ש"ח".
13) בסעיף 17(ג)(1)(א) (תחבורה – תחבורה ציבורית) במקום "עד סך של 200 מיליון ש"ח" יבוא "עד סך של 180 מיליון ש"ח" ובמקום "תוספת של 40 מיליון ש"ח" יבוא "תוספת של 36 מיליון ש"ח", במקום "עד סך של 150 מיליון ש"ח" יבוא "עד סך של 135 מיליון ש"ח" ובמקום "תוספת של 30 מיליון ש"ח" יבוא "תוספת של 27 מיליון ש"ח"
14) בסעיף 17(ג)(1)(ה) (תחבורה – תחבורה ציבורית) במקום "יעמוד על 15 מיליון ש"ח" יבוא "יעמוד על 13.5 מיליון ש"ח" ובמקום "סך של 20 מיליון ש"ח" יבוא "סך של 18 מיליון ש"ח".
15) בסעיף 17(ג)(1)(ו) (תחבורה – תחבורה ציבורית)  במקום "יעמוד על 300 מיליון ש"ח", יבוא "יעמוד על 270 מיליון ש"ח".
16) בסעיף 17(ג)(1)(ז) (תחבורה – תחבורה ציבורית) בכל מקום שבו כתוב "יעמוד על 200 מיליון ש"ח" יבוא "יעמוד על 180 מיליון ש"ח".
17) בסעיף 17(ג)(1)(ח) (תחבורה – תחבורה ציבורית) במקום "12 מיליון ש"ח" יבוא "10.8 מיליון ש"ח", במקום "6 מיליון ש"ח מתקציב משרד התחבורה" יבוא "5.4 מיליון ש"ח מתקציב משרד התחבורה" ובמקום "6 מיליון ש"ח תקציב תוספתי" יבוא "5.4 מיליון ש"ח תקציב תוספתי".
18) בסעיף 17(ג)(1)(ט) (תחבורה – תחבורה ציבורית) במקום "13 מיליון ש"ח" יבוא "11.7 מיליון ש"ח".
19) בסעיף 17(ה)(3) (תחבורה – בטיחות בדרכים) במקום "140" יבוא "126", ובמקום "30" יבוא "27", במקום "15" יבוא "13.5".
20) בסעיף 23(כ) (רשויות מקומיות – הנגשת מוסדות ציבור) במקום "50" יבוא "45".
25. תקציב

להלן נספח א':
נספח א'

עדיפות לאומית
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, בנושא עדיפות לאומית, השיקול המרכזי ביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק עדיפות לאומית.
לאוכלוסיות הדרוזיות והצ'רקסיות מאפיינים ייחודיים המבחינים בינן לבין יתר המגזרים באוכלוסייה בישראל, הן מבחינת מאפייני האוכלוסייה והן מבחינת מאפייני היישובים. 
הדרוזים בישראל הם עדה דתית סגורה. בשנת 1957 הוכרה העדה הדרוזית כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. היישובים הדרוזיים בגליל ובכרמל שואפים לאינטגרציה פוליטית חברתית במדינה ובחברה הישראלית, תוך שמירה על ייחודם הדתי והתרבותי. כל היישובים הדרוזיים בישראל נמצאים בצפון הארץ, אלו שבעניינם החלטה זו, נמצאים באזור גאוגרפי מובחן בגליל המערבי ובשני יישובים נוספים במחוז חיפה (דאלית אל כרמל ועוספיא). 
בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה העדה בעבר, התיישבו הדרוזים באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה, והנמצאים על פי רוב על צלע הר. 
רמת התשתיות ביישובים הדרוזיים אינה נותנת מענה מספק לצרכי התושבים והיישובים הדרוזיים נדרשים להשקעות מיוחדות בתחומי תכנון ובינוי, תשתיות, שירותים ציבוריים ומוסדות ציבור. בנוסף, כל המועצות המקומיות הדרוזיות מדורגות באשכולות חברתיים כלכליים נמוכים. 
הצ'רקסים בישראל מתגוררים בשני כפרים, ריחניה וכפר כמא, ואוכלוסייתם בישראל מונה כ-5000 איש. מוצאם של הצ'רקסים הנמצאים בארץ מצפון הקווקז והם מוסלמים סונים אך אינם ערבים, אשר דוברים שפה שנקראת אדיגה. מאפייני האוכלוסייה והיישובים הצ'רקסיים דומים במהותם לאלו של יישובי הדרוזים.
הדרוזים והצ'רקסים חיים בקהילות סגורות השומרות בקנאות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. ככלל, בני הקהילה מתחתנים בתוך הקהילה ונשארים לגור בתוך יישוביהם וממעטים לעבור למקומות אחרים, מחשש לשלמות והישרדות הקהילה ועל מנת לאפשר לה להמשיך להתמודד עם השינויים שמתחוללים בעקבות תהליכי מודרניזציה שעוברות שתי הקהילות.
בהחלטה זו, הממשלה מחליטה לקבוע כי היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים המפורטים בנספח א' להחלטה, יהיו בעלי עדיפות לאומית בשנים 2021 עד 2024, וכן לקבוע להם תכנית פיתוח לשנים 2021 עד 2023 (יתרות מהחלטה זו שלא ינוצלו בין השנים 2021 עד 2023 יועברו לשימוש בשנת 2024). התכנית תכלול גם את מתחם קבר הנביא יתרו המשויך לעדה הדרוזית, המצוי מחוץ לתחום יישובי התוכנית. 
כן נכללים בהחלטה כלי סיוע והטבות הניתנים לחברה הדרוזית והצ'רקסית שלא על בסיס גאוגרפי: הטבות לבני החברה הדרוזית והצ'רקסית ללא קשר למקום מגוריהם, אם ביישוב מהיישובים שהוגדרו כבעלי עדיפות לאומית או לא, בעניין פעולות לשילובם במקומות עבודה, לרבות בשירות המדינה, וכן בעניין קבלת שירותים מהמועצה הדתית הדרוזית, הטבות הניתנות לפרט בהתבסס על הצורך בפעולות ייעודיות לעידוד גיוס לצה"ל והשלמתו של שירות סדיר.
התוכנית המוצעת כעת נועדה לתת מענה מקיף ליישובים הדרוזים והצ'רקסיים, תוך התמקדות במנועי צמיחה כלכליים, פיתוח ההון האנושי באמצעות חינוך והשכלה, פיתוח תשתיות תחבורה, פיתוח שירותים ציבוריים וחברתיים, לשם פיתוחם העתידי של היישובים שבתכנית. 
מאפיינים סוציו דמוגרפיים ופערים בתחום החינוך
לפי נתוני הלמ"ס בסוף שנת 2019, מנתה האוכלוסייה הדרוזית בישראל כ- 149000 איש, המהווים 1.6% מכלל אוכלוסיית המדינה. מס' משקי הבית עומד על 39,000, המהווים 1.4% מכלל משקי הבית בישראל. אוכלוסיית הצ'רקסיים מונה כ- 5000 איש.
מהנתונים ניתן לראות כי כ- 90% מהדרוזים גרו בסוף 2018 ביישובים דרוזיים (בהם למעלה מ-%50 מהתושבים היו דרוזים), כ-8.9% ביישובים ערביים וכ-1.5% ביישובים יהודיים ומעורבים. כאמור לעיל, החלטת הממשלה עוסקת בתושבים המתגוררים ב-14 יישובים דרוזיים וב-2 יישובים צ'רקסיים. ב- 13 יישובים מתוכם שיעור הדרוזים עולה על 95%, ובשמונה ישובים 100% מהתושבים הם דרוזים.  85% מהמשפחות הדרוזיות הן בעלות מבנה מסורתי. המשמעות של מבנה זה היא שנשים לרוב משולבות פחות בשוק התעסוקה, עקב הקושי במציאת מקום תעסוקה בקרבת מקום מגוריהן, כאשר מקום תעסוקה הרחוק ממקום מגוריהן גם כן אינו אפשרי נוכח קושי שלהן להתנייד, עקב תשתיות תחבורה ציבורית מצומצמות והעובדה שנשים דרוזיות  לרוב אינן נוהגות. 
במהלך העשור האחרון פחת שיעור הגידול באוכלוסייה הדרוזית: מכ-1.7% בשנת 2009 לכ1.4% בשנת 2018, שיעור נמוך מזה של האוכלוסייה המוסלמית העומד על 3.2% ומזה של האוכלוסייה היהודית העומד על 1.7% וגבוה מקצב הגידול של אוכלוסיית הערבים נוצרים 1.2%.
האוכלוסייה הדרוזית בישראל הנה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: 32% מבני העדה הינם בין הגילאים 20-39 לעומת 27% בממוצע הארצי.  אחוז הדרוזים בני 0-19 עומד על 34% אחוז תואם לממוצע הארצי וזה משקף את המגמה של הירידה בפריון שמאפיינת את החברה הדרוזית בשנים האחרונות  ( 2.1 לעומת 3.1 ברמה הארצית ) שיעור הפריון של האישה הדרוזית ירד מכ- 7.29 ילדים בשנת 1996 לכ- 2.16 ילדים בשנת 2018, ירידה בשיעור של כ- 73%. שיעור פריון זה נמוך מזה של הנשים היהודיות (3.17) והמוסלמיות (3.2) ודומה לזה של הנשים הנוצריות (2.06). ואילו שיעור בני 65 ומעלה בקרב בני העדה הדרוזית עומד כיום על 6.4% לעומת 12.5% בממוצע הארצי. לפי התחזיות – אחוז בני 65 ומעלה יעמוד בשנת 2035  על 13% בדומה לממוצע הארצי. נתונים אלו מעידים על כך שהחברה הדרוזית נמצאת בשלבי מעבר מאוכלוסייה צעירה לאוכלוסייה מתבגרת ומזדקנת שמחייב כבר היום להיערך לשינוי המגמה הזו על כל ההשלכות של השינוי הזה.
כפי שעולה ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות ועל פי מידע שפרסמה הנהלת בית הדין בדרוזי, כמו גם מחקר שערכה חברת KPMG לבקשת הרשות, בחברה הדרוזית ניכרת תופעה של עלייה בגילאי הצעירים הרווקים - אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילים 25-29 עלה מ-%41 בשנת 1997 ל-%62 בשנת 2017 . באותן שנים עלה אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות בגילאים 20-24 מ-%49 ל-%65 . אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילאים 40-44 עלה מ-%3 בשנת 1997 ל-%6 בשנת 2017 . באותן שנים עלה אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות באותם גילאים מ-%10 ל-%11 .אחד ההסברים הבולטים לתופעות של הירידה בפריון ושל העלייה בגילאי הרווקים והרווקות הוא  מחסור שהלך וגבר עם השנים בפתרונות דיור זמינים שגורמים לאוכלוסייה לדחות את הנישואין כי בתרבות הדרוזית לא מתחתנים עד שבונים בית. 
שיעור הזכאות לבגרות בחברה הדרוזית  עומד על 35% לעומת 40% במגזר הערבי ו60% במגזר היהודי. בנוסף, אחוז האקדמאיים באוכלוסייה הדרוזית עומד על 13% לעומת 27% ברמה הארצית. אחוז הסטודנטים הדרוזים עומד על 1.8%לעומת 16% באוכלוסייה הערבית ואחוזם בתארים מתקדמים נמוך מאוד ביחס למגזרים אחרים. 
יחד עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת עלייה בנתונים אלה הודות לעלייה בנתוני הבגרות בעקבות ההשקעה הממשלתית בתכניות הרב שנתיות לאורך השנים. בתשע"ח עמד אחוז הזכאים לתעודת בגרות במגזר הדרוזי והצ'רקסי על כ- 81%, אחוז, מתוכם 63% עומדים בתנאי הסף לכניסה למוסדות אקדמיים לעומת 55% ברמה הארצית. ההשקעה של הרשויות המקומיות פר תלמיד בישובים הדרוזיים עומדת על 12.1 אש"ח לעומת 14.3 אש"ח בחברה היהודית והיא נמצאת בעלייה מתמדת לאורך השנים. בנוסף, אחוז תעודות הבגרות המצטיינות עומד על 6.5% לעומת 8.2 % ברמה הארצית- הדבר מעיד, מצד אחד, על השיפור הניכר הודות למעורבות הממשלתית אך מצד שני –על הצורך בשימור המצב הקיים והגברת המאמצים לשיפור התוצאות וזאת במטרה להגדיל את שיעור בוגרי האקדמיה בקרב בני העדה הדרוזית והצ'רקסית.
 שיעור המתקבלים ללימודים אקדמאיים בשמונה השנים האחרונות  עומד על 30% בקרב בני העדה הדרוזית לעומת 39% ברמה הארצית. שיעור הנושרים מאקדמיה בקרב הצעירים הדרוזים עומד על 17% לעומת 11% ברמה הארצית. בשנת 2020 למדו בישראל 320 אלף סטודנטים מתוכם 49851 ערבים וכ- 6000 סטודנטים דרוזים וזאת בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מלבד האוניברסיטה הפתוחה. בהשוואה לשנה הקודמת עלה מספרם ב 2.2%. יש לציין שאחוז הסטודנטיות הדרוזיות שלומדות עומד על 66% לעומת 34% בנים בשונה מהמגזר היהודי שעומד על 59% לעומת 41% לפי נתוני הלמ"ס.
הצעירים הדרוזים מתגייסים לשלוש שנים לפחות (מעל 80% מתגייסים), ודוחים עקב כך לימודים אקדמאיים וכניסה לשוק העבודה. הדבר גורם להם לנחיתות מובנית מול אוכלוסיות מיעוטים אחרות בהתמודדותם לאחר מכן בשוק העבודה, בין אם הפרטי ובין אם הציבורי, בין היתר בגלל אובדן השנים ובגלל הפער בניסיון מקצועי שמתרחב לאורך השנים אל מול מועמדים אחרים.
תעסוקה 
בשנת 2019 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים דרוזיות היה 40.2% נמוך משמעותית מכלל הנשים 59.6%. בשנים 2012 עד 2015 ,לפני יישום החלטת המשלה מס' 959, שיעור ההשתתפות של נשים דרוזיות ירד ב-3.2 נקודות אחוז לעומת עלייה של 1 נקודת אחוז בכלל הנשים. בשנים 2016 עד 2019 ,בתקופת יישום ההחלטה, שיעור ההשתתפות של נשים דרוזיות עלה ב-5.6 נקודות אחוז, לעומת עלייה של 2.0 נקודות אחוז בכלל הנשים. כלומר, באופן יחסי חל שיפור בשיעור ההשתתפות של נשים דרוזיות בתקופת יישום ההחלטה הנ"ל.
מנתוני השכר של עובדים דרוזים בהשוואה לממוצע הארצי ניתן לראות את הדברים הבאים: בשנת 2018 השכר הממוצע של גברים ביישובים הדרוזים הנכללים בהחלטת הממשלה היה  9900 ש"ח, נמוך בכ-14.9%  משכר כלל הגברים בארץ. בשנים 2016 עד 2018 ,בתקופת יישום החלטה מס 959, השכר הממוצע של גברים דרוזים עלה ב-15.4%,לעומת עלייה של 9% בכלל הגברים. כלומר, באופן יחסי, שכר גברים דרוזים עלה בקצב מהיר יותר בתקופת יישום התוכנית. 
בשנת 2018 השכר הממוצע של נשים ביישובים הדרוזים הנכללים בהחלטת הממשלה היה 4,879  ש"ח, נמוך בכ-36.4%  משכר כלל הנשים. בשנים 2016 עד 2018 ,בתקופת יישום ההחלטה, השכר הממוצע של נשים דרוזיות עלה ב-12.3% ,לעומת עלייה של 7.6% בכלל הנשים. כלומר, באופן יחסי, שכר נשים דרוזיות עלה בקצב מהיר יותר בתקופת יישום התוכנית 959.
 שיעור המשפחות הרשומות במחלקות הרווחה עומד על 16% לעומת 11% במגזר הכללי, ההכנסות פר תושב מארנונה לא למגורים עומד על 0.224 אש"ח לתושב בישובים דרוזים לעומת 0.333 אש"ח ברמה הארצית (פער של כ 50%!), גירעון מצטבר לנפש ברשות דרוזית עומד על 1.078 אש"ח בישובים הדרוזיים לעומת 0.296 אש"ח לתושב ברמה הארצית. שיעור מקבלי הבטחת הכנסה ברשויות הדרוזיות עומד על 4.2% לעומת 2.8% ברמה הארצית.
מאפיינים תכנוניים ומוניציפליים
כלל הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות נמצאות במעמד סוציואקונומי נמוך בין 2 ל- 4 , מלבד כפר כמא ופקיעין שנמצאות בדירוג 5. כלל היישובים מדורגים נמוך גם במדד הפריפריאליות וחמישה ישובים נמצאים במעמד 4, עשרה ישובים במדד 3 והיישוב ריחניה במדד 2. ל- 11 רשויות מתוך 14 הרשויות הכלולות בתוכנית מונה חשב מלווה. לשם השוואה לפני עשור היו 14 חשבים מלוים ושני ראשי רשויות ממונים. הדבר מעיד על הקשיים הכלכליים בהם נתקלות רשויות אלה שאין להן מספיק מקורות הכנסה עצמיים ומחייב אותנו לפתח כלים חדשים שישפרו את מצבן הכלכלי של הרשויות וירחיבו את מקורות הכנסתן. 
בנוסף לעיל, עקב המציאות הטופוגרפית של היישובים הדרוזים, הנמצאים ברובם באזורים הרריים ובתוך שמורות טבע, מוטלות עליהם מגבלות חמורות בכל תחומי הבינוי והפיתוח. כמו כן, בשל הטיפוגרפיה המיוחדת, עלויות הפיתוח של הקרקע ביישובי התכנית גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הארצי.  הבעיה המרכזית המעכבת את ההתפתחות היישובים ואשר משליכה במישרין על חיי התושבים היא חוסר זמינות בקרקעות לבניה ועלויות הפיתוח הגדולות. חוסר הזמינות בקרקעות הוא תוצאה של גידול האוכלוסייה, קשיים בקידום תכניות התכנון והבניה וכן בשל העובדה שעל פי המסורת, הדרוזים והצ'רקסיים אינם יכולים להתחתן כל עוד לא בנו בית.
לפי נתוני צה"ל, בין השנים 2014- 2020 השתחררו משירות צבאי יותר מ- 4000 חיילים דרוזים ובצ'רקסיים. בתקופה זו שווקו פחות מאלפיים יחידות דיור ולא בכל היישובים. משרד הבינוי והשיכון מתכנן כיום לשווק כ- 1270 יח"ד דיור אשר יסובסדו במסגרת החלטת הממשלה הזו ויתנו מענה חלקי למצוקת הדיור.
עדיפות לאומית לעניין סעיף סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות במכרזי קרקע לכוחות הביטחון
בהתייחס לסעיף זה בהחלטה, השיקול שביסודו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק עדיפות לאומית. 
בהחלטה מס' 550 מיום 24 באוקטובר 2021, שעניינה התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 (להלן – יישובי התוכנית המורחבת והחלטה 550, בהתאמה), הכריזה הממשלה על יישובים ורשויות כבעלי עדיפות לאומית בהתאם לחוק עדיפות לאומית. זאת, מהשיקול המרכזי של הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק. זאת, נוכח פערים ממשיים שקיימים בהכנסות העצמיות של אותם יישובים ורשויות לעומת של יישובים ורשויות בחברה היהודית, בתשתיות התחבורה הירודות, בהעדר תשתיות של אזורי תעשייה ותעסוקה ועוד. 
יישובי התוכנית המורחבת, כפי שהוגדרו בהחלטה 550, ויישובי התכנית כפי שפורטו בנספח א' להחלטה זו, כמו גם היישובים הדרוזיים ברמת הגולן שהוכרו כבעלי עדיפות לאומית בהחלטה717, מתאפיינים במאפיינים ייחודיים. ביישובים האמורים קיימת מצוקת דיור, כך שהביקוש לדיור עולה על ההיצע הקיים. אחד הנתונים המעיבים על התפתחותו של שוק דיור ביישובי המיעוטים הינו המחסור בקרקעות מדינה בתחומיהן, שכן המקרקעין ביישובי התכנית והתוכנית המורחבת הוא בחלקו הארי קרקע פרטית. בנוסף לכך, חלק עיקרי מהקרקעות אינן מוסדרות ועל כן יש קושי בקידום הליכי תכנון ורישוי. באשר לקרקעות בבעלות פרטית, שאחוז ניכר מהן הינם גם מתחמים של קרקעות מרובות בעלים, רמת הסחירות בהן נמוכה וכמעט שלא מתקיימות בהן עסקאות מכר. זאת, נוכח מאפייני החברה הדרוזית והצ'רקסית, הערבית והבדואית כחברה מסורתית, שבה הקמת בית מהווה תנאי לנישואין, והמשפחות שיש קרקע בבעלותן מנצלות אותה לצרכי המשפחה ובהתאם לקצב התפתחותה. כתוצאה מכך, מצעירים רבים נבצר להקים בית. הנתונים מעידים כי שוק השכירות ביישובים אלה כמעט ואינו קיים ועל כן לא מהווה חלופה ישימה בעת הזו לרכישת דירה.  
סבסוד פיתוח תשתיות בבנייה חדשה הינו כלי שביכולתו לעודד התחלות בנייה, לסייע בהגדלת היצע הדירות ולהקל על מצוקת הדיור ביישובים האמורים. סבסוד פיתוח למשרתי כוחות הביטחון מקרב החברה הדרוזית והצ'רקסית, הערבית והבדואית ניתן לפי החלטות ממשלה שונות כבר משנת 2008, נוכח החשיבות שנודעת לעידוד שירות בקרבם ובשים לב לאובדן ההכנסה הנגרם למשרתים בתקופת שירותם ביחס לאלו שאינם משרתים ונכנסים לשוק העבודה מוקדם יותר.
על מנת לצמצם את הפערים האמורים ולתכלית האמור, מוצע להכיר ביישובי התוכנית המורחבת כיישובים בעלי עדיפות לאומית גם לעניין סעיף 5(א) להחלטה זו, כמו גם ליישובי התכנית וליישובים הדרוזיים ברמת הגולן שהוכרו כבעלי עדיפות לאומית בהחלטה717 , ולתת למשרתי כוחות הביטחון בהם את הסבסוד המפורט בהחלטה. 
לאור הנתונים לעיל, מתמקדת תוכנית סיוע זו בנושאים הבאים:
1. בתחום החינוך, התוכנית כוללת פעילות לקידום החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי, הנגשת ההשכלה הגבוהה, וסגירת פערים בתשתיות חינוך.
2. בתחום הרווחה התוכנית כוללת הרחבת סל השירותים החברתיים שמקבלים התושבים  ביישובים שבתוכנית, טיפול בגיל הרך ועוד.
3. בתחום התעסוקה, התוכנית כוללת עידוד הקמת עסקים קטנים ובינוניים, סיוע בהכשרה ובהכוונה לעבודה, העצמת נשים בעבודה ופיתוח מקורות תעסוקה. העלאת מיומנות העובדים והתאמתם לדרישות שוק התעסוקה העתידי.
4. בתחום הדת, התוכנית כוללת שיקום מבני דת, בתי קברות ובתי לוויות.
5. בתחום התעשייה וחיזוק הרשויות המקומיות, התוכנית כוללת פיתוח תשתיות ואזורי תעשיה, הקמת מבני ציבור, וחיזוק תעשיית התיירות
6. בתחום התכנון והדיור, התוכנית כוללת הכנת תכניות מתאר יישוביות, ותוכניות מפורטות בקרקע פרטית. כמו-כן, כוללת התוכנית סיוע במימון פיתוח תשתיות בשכונות חדשות וחיזוק שכונות ותיקות.
7. בתחום התחבורה כוללת התוכנית סיוע בשיפור תשתיות תחבורה עירוניות ובין עירוניות.  
התוכנית כוללת את יישובי המגזר הדרוזי והצ'רקסי המפורטים בנספח א'. בנוסף, כוללת התוכנית  לעניין סעיף 1(ה) בלבד העוסק בפיתוח קבר יתרו אשר אינו שוכן בתחומי יישוב כלשהו ונמצא במועצה האזורית גליל תחתון. קבר ית'רו נחשב למקום הקדוש ביותר לעדה הדרוזית בעולם וכבר בהחלטה מס' 959 מיום 10.1.2016 הוקצה תקציב מיוחד לפיתוחו, ובהחלטה זו נכלל סעיף מיוחד להשלמת פיתוח המתחם כדי שישרת את בני העדה.
כמו כן, בהחלטה לא נכללים היישובים הדרוזיים ברמת הגולן, שלהם מאפיינים שונים ואשר רואים עצמם כמגזר נפרד ונבדל משאר אוכלוסיית הדרוזים. היישובים הדרוזיים ברמת הגולן נכללו בהחלטה מס' 1052 מיום 15 בדצמבר 2013 בין השנים 2014-2017 וכן בהחלטה מס' X המובאת לאישור הממשלה במקביל לאישור החלטה זו.