קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון

נושא ההחלטה:

קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון

מחליטים:

1. לקבוע כי היישובים המפורטים להלן יוכרזו לצורך פעילות משרד הבינוי והשיכון בתחומי הפעילות שמפורטים בהחלטה זו, כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון (להלן: "היישובים"), במטרה לקדם את השגת היעדים הבאים:

א. להקל על מצוקת הדיור של רבים מתושבי המדינה.
ב. לחזק את אזורי הפריפריה הגיאוגרפית, ובראשם הגליל והנגב.
ג. לעודד הגירה חיובית ליישובים.
ד. לעודד בנייה ביישובים.
ה. להעצים את חוסנם הכלכלי של היישובים.
2. לקידומם של יעדים אלו יינתנו ההטבות המפורטות להלi:

בתחום התכנון והפיתוח:
משרד הבינוי והשיכון יסבסד הוצאות תכנון ופיתוח לבנייה חדשה, רוויה וצמודת קרקע, על קרקעות מדינה המשווקת על-ידי המדינה על-פי החלוקה שלהלן (רשימת היישובים והחלוקה לקבוצות בנספחים א' וב' מפורטים בסיפא של החלטה זו):

 

 

לעניין החלטה זו, "בנייה רוויה": מגרש אשר הבנייה בו היא בצפיפות של 4 יחידות דיור לדונם נטו לפחות, ובלבד שבמגרש אמורות להיבנות, על פי התוכנית, 4 יחידות דיור לפחות.

כלל הסכומים המפורטים בסעיף זה מעודכנים למדד בסיס 3/2016 ויעודכנו סמוך למועד כל שיווק בהתאם לעליית מדד תשומות הבנייה.

בתחום הסיוע לפרט:
א. הלוואה לדיור הניתנת למחוסר דיור על-פי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992, תינתן על פי ניקוד מינימאלי של 1,500 נקודות לרוכשים דירה באחד מהיישובים בקבוצות א1 בתחום העירוני ו-א1 - א2 בתחום הכפרי.

ב. הלוואת מקום – תינתן תוספת הלוואה לדיור לזו הניתנת כאמור בסעיף א', בסכומים הבאים:

1) קבוצת היישובים א1 בתחום העירוני ו-א1 - א2 בתחום הכפרי - 100,000₪ למשפחות ו-50,000 ₪ ליחידים.

2) קבוצת היישובים א2 בתחום העירוני ו-ב' בתחום הכפרי - 70,000₪ למשפחות ו-35,000 ₪ ליחידים.

תקופת הלוואת המקום האמורה בסעיף זה לעיל וכן תנאי ההלוואה ייקבעו על ידי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון באישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר ויפורסמו לעיון הציבור.

3. אמות המידה לקביעת היישובים
בהמשך להחלטת הממשלה מספר 667 מיום 4.8.2013 (להלן - החלטה 667), שבה מוגדרים  אזורי עדיפות לאומית, בין היתר, לטובת תחום הדיור והפיתוח העירוני, ולשם קביעת היישובים שלהם יינתנו הטבות שלעיל, מתוך היישובים שנכללו מלכתחילה בהחלטה 667, נבחנו כלל היישובים הנכללים בהחלטה, לפי אמות מידה מצטברות שיפורטו להלן.

יישובים עירוניים:
א. נכללו ברשימה רק עיריות ומועצות מקומיות שמספר תושביהן עולה על 2,000 נפש, מבין אלה הכלולות בהחלטה 667, אשר בהן המדד החברתי-כלכלי על פי קביעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס) המעודכן ל- 5/2016 הינו 6-1 ובלבד שהם עמדו במבחן ערכי קרקע כמפורט להלן.

ב. מבחן ערכי קרקע: המבחן הוחל רק על היישובים מבין האמורים בסעיף קטן א' לעיל, שבהם המדד הכלכלי-חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 5 או 6. על יישובים אלה לעמוד באחד משני תנאים אלה:

1) יישובים שבהם מרכיב ערך הקרקע בבנייה רוויה, על-פי תוצאות מכרזי רשות מקרקעי ישראל בשנים 2014-2011, נמוך מ- 25% מערך קרקע מפותחת. ביישובים סמוכי גבול, כהגדרתם בהחלטה 667, ייבחן ערך הקרקע כאמור לעיל אחת לשנה על פי תוצאות המכרזים בשלוש השנים הסמוכות טרם ביצוע שיווק חדש ראשון באותה שנה או תוצאות המכרזים שקדמו לכך, אם לא בוצעו שיווקים במהלך  שלוש השנים האמורות.

2) יישובים שבהם במהלך השנים 2014-2011 המדינה לא שיווקה קרקעות לבנייה רוויה או ששיווקי הקרקע לא צלחו בלמעלה מ-25% מן השיווקים ביישוב או ששיווקי הקרקעות לבנייה רוויה צלחו בהיקף מצטבר של פחות מ-50 יח"ד.
ג. היישובים דורגו על-פי המרכיבים והמשקולות המפורטים לעניין זה בהחלטת ממשלה 4192 (פרק "אמות המידה לקביעת היישובים", כותרת משנה "יישובים עירוניים", סעיף קטן ג'),  בהתאם להגדרות למ"ס ונתוניו, למעט השיקול הביטחוני שהינו בהתאם להגדרות החלטה 667, וכמפורט להלן:

יישובים צמודי גדר, יישובי עוטף עזה ויישובים מאוימים ברמת איום 5 – 15 נקודות, יישובים סמוכי גבול ויישובים מאוימים ברמת איום 4 – 10 נקודות, יישובים מאוימים ברמת איום 3 – 5 נקודות. לעניין החלטה זו – יישובים סמוכי גבול, יישובים צמודי גדר ויישובים מאוימים: כהגדרתם בהחלטה 667; יישובי עוטף עזה: כהגדרתם בסעיף 1 להחלטת הממשלה מס. 1846 מיום 13.7.2014 (להלן: "החלטת יישובי עוטף עזה").

ד. לאחר שקלול הנתונים כאמור בסעיף ב' ולאורם, ולנוכח מגבלות תקציב, הרשימה חולקה לשתי קבוצות – א1 ו-א2 על-פי דירוגם, כמפורט בנספח א'. יישובים צמודי גדר נכללו בקבוצה א1 אף אם דירוגם על פי השקלול נמוך יותר. כן נכללו בקבוצה א1 יישובי עוטף עזה, אף אם דירוגם נמוך יותר, וזאת בהמשך להחלטת יישובי עוטף עזה וכתיקון לה, ומן הנימוקים המופיעים בפרק העדיפות הלאומית באותה החלטה. האמור לעיל וכן האמור ביחס ליישובי עוטף עזה בסעיף ד' לחלק היישובים הכפריים להלן, יהיה בתוקף כל עוד החלטת יישובי עוטף עזה תהא בתוקף או כל החלטה אחרת הבאה במקומה או מאריכה את תוקפה.
יישובים כפריים:

א. נכללו ברשימה כל היישובים הכפריים הכלולים במועצות אזוריות וכן מועצות מקומיות שמספר תושביהן אינו עולה על 2,000 נפש, אשר מופיעים בהחלטה 667, ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ב) להלן.

ב. מבחן ערכי קרקע: יישובים כפריים שבהם שווקו קרקעות על-ידי רשות מקרקעי ישראל בשיטת שיווק תחרותית  בשנים          2014-2011, ומרכיב ערך הקרקע על-פי תוצאות המכרזים גבוה מ-25% מערך קרקע מפותחת, לא ייכללו ברשימת היישובים.

ג. דירוג היישובים הינו כדלקמן:
1. היישובים דורגו על-פי המרכיבים והמשקולות המפורטים לעניין זה בהחלטה 4192 (סעיף 2 להחלטה, פרק "אמות המידה לקביעת היישובים", כותרת משנה "יישובים כפריים", סעיף קטן ב') בהתאם להגדרות למ"ס ונתוניו העדכניים ל–5/2016, למעט מרכיב השיקול הביטחוני שהינו כמפורט להלן.
2. בנוסף לדירוג כאמור בסעיף קטן (1) לעיל, ניתנה תוספת ניקוד ליישובים בגין מרכיב השיקול הביטחוני בהתאם לאמור בסעיף קטן ג(2) בחלק היישובים העירוניים לעיל.

ד. לאחר שקלול הנתונים כאמור בסעיף ג' ולאורם, ולנוכח מגבלות תקציב, הרשימה חולקה לשלוש קבוצות א1, א2 ו- ב' על-פי דירוגם. יישובים צמודי גדר ויישובי עוטף עזה נכללו בקבוצה א1 אף אם דירוגם נמוך יותר.

ה. יישוב אשר על פי דירוגו בהחלטה זו אמור להיכלל בקבוצה ששיעור סבסוד הפיתוח הניתן לה נמוך יותר מזה שניתן לקבוצת היישובים שבה הם נכללו לפי החלטה 4192, ואשר מספר תושביו קטן מ-500 נפש בהתאם לנתוני הלמ"ס, אך חל בו גידול אוכלוסייה ביחס לנתוניו במסגרת החלטה 4192, ייכלל בקבוצה שבה נכלל על פי החלטה 4192.

4. לרשימות היישובים שנקבעו כאמור לעיל יתווספו כלל היישובים החדשים כהגדרתם בסעיף 2(ד) להחלטה 667, בכפוף למבחן ערכי קרקע כמפורט בסעיף 3 לעיל ביחס ליישובים עירוניים או כפריים, לפי העניין, ותוקף הכרזתם כיישובי עדיפות לאומית תהיה עד לתום תוקף החלטה זו. הודעה על הוספת יישובים חדשים לרשימה תפורסם באתרי האינטרנט של משרד ראש הממשלה ומשרד הבינוי והשיכון. היישובים החדשים שהוספו כאמור, ואלה שיתווספו בעתיד לרשימות היישובים, ייכללו ברשימת היישובים א2, ואם הם יישובים צמודי גדר,  יישובי עוטף עזה או יישובים הכלולים בנפות הפריפריאליות ביותר, כהגדרתן בסעיף 2(א) להחלטה 667, ייכללו ברשימת היישובים א1.

5. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 870 מיום 20.12.2015 וכתיקון לה, ומן הנימוקים המופיעים בפרק העדיפות הלאומית באותה החלטה, ייכלל היישוב חריש בקבוצת יישובי העדיפות הלאומית העירוניים א2.

6. לקבוע כי יישובים הנכללים באזורי עדיפות לאומית במסגרת החלטה זו וכן נכללים  במסגרת החלטות הממשלה אלה: מס' 1539 מיום 21.3.2010, מס' 3211 מיום 15.5.2011, מס' 4432 מיום 18.3.2012, מס' 2332 מיום 14.12.2014, מס' 2365 מיום 21.12.2014, מס' 59 מיום 7.6.2015, מס' 922 מיום 30.12.2015 ומס' 959 מיום 10.1.2016 וכן בכל החלטת ממשלה שתבוא במקום כל אחת מהן, יקבלו את הטבת סבסוד עלויות הפיתוח בקרקעות המשווקות על-ידי המדינה על-פי שיעור הסבסוד הגבוה מבין החלטות אלה.

7. נתוני הבסיס, כמשמעותם בהחלטה 667, וכן נתוני למ"ס נוספים אשר שימשו לצורך דרוג היישובים על פי החלטה זו, יהיו קבועים בהתאם לנתונים שבמועד החלטה זו, וזאת כל עוד החלטה זו בתוקף ואף אם פורסמו בינתיים נתונים חדשים.

8. תוקף החלטה זו הינו מיום אישורה בממשלה עד ליום 31.12.2017.

9. מתן הטבות על פי החלטה זו ליישובים באזור יהודה ושומרון יהיה בכפוף להחלטת הדרג המדיני. מתוקף כך, בשל המצב הביטחוני המתמשך ועד להחלטה נוספת בעניין, במקום שבו יש פגיעה בגובה ההטבות הנהוגות באזור, הן תישארנה על כנן.

10. בבנייה עצמית רוויה, סבסוד הוצאות הפיתוח יחושב לפי סך יחידות הדיור במגרש על פי התב"ע, אולם גובה  הסבסוד שיינתן לא יעלה על מספר רוכשי המגרש בפועל, בכפוף לתנאי המכרז לשיווק הקרקע, כפול הסבסוד הניתן ליחידת דיור אחת על פי הזכויות שבתב"ע. בהתאם לכך, לא יינתן סבסוד הוצאות פיתוח ביחס ליחידת דיור אשר רוכש המגרש העביר את זכויותיו לבנייתה לרוכש אחר מבין רוכשי אותו מגרש, לאחר השיווק, על פי הכללים שיקבע לעניין זה משרד הבינוי והשיכון ויעמדו לעיון הציבור.

לעניין סעיף זה, "בנייה עצמית רוויה": בנייה רוויה העתידה להתבצע על ידי מי שרכשו את הקרקע לצורך בניית דירות, כאשר כל יחידות הדיור במגרש מיועדות לרוכשי המגרש.

11. אופן מימוש סבסוד הפיתוח על פי החלטה זו יהיה בהתאם לכללים שיקבע משרד הבינוי והשיכון ויעמדו לעיון הציבור.

12. הוראות מעבר
א. במתחמים ביישובים עירוניים בבנייה רוויה ובבנייה צמודת קרקע וכן במתחמים ביישובים כפריים שבהם משווקת קרקע לבנייה רוויה, במכרז אשר חלף בו המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז לשיווק הקרקע קודם מועד תחילת החלטה זו, יינתן סבסוד הפיתוח על פי הכללים הקבועים בהחלטה 4192.

ב. במתחמים ביישובים עירוניים בבנייה רוויה ובבנייה צמודת קרקע וכן במתחמים ביישובים כפריים שבהם משווקת קרקע לבנייה רוויה, אשר בהם פורסמו מכרזים לשיווק קרקע טרם מועד תחילת החלטה זו, שבהם המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז הינו לאחר מועד תחילת החלטה זו, תחול החלטה 4192 או החלטה זו, לפי שיעור הסבסוד הגבוה מביניהן. במקרה שבו תחול החלטה זו כאמור לעיל, יעודכן שיעור סבסוד הוצאות הפיתוח שנקבע במכרז ויפורסם בהתאם לכללי המשרד ורשות מקרקעי ישראל וכן יידחה המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, אם הדבר נדרש.

ג. במתחמים ביישובים כפריים, שאינם בבנייה רוויה, אשר שווקו בהם 30% ומעלה מיחידות הדיור טרם מועד תחילת החלטה זו, ימשיכו לחול הכללים בהתאם להחלטה 4192. במתחמים ביישובים כפריים, שאינם בבנייה רוויה, אשר שיווקם החל טרם מועד תחילת החלטה זו, אך שווקו בהם פחות מ-30% מיחידות הדיור טרם מועד זה, יחולו, לגבי אותם מתחמים, ביחס ליחידות הדיור שטרם שווקו, הכללים לפי החלטה 4192 או החלטה זו, לפי הגבוה מביניהן.

ד. לעניין סעיף קטן זה – יחידות דיור ששווקו: יחידות דיור אשר המועמדים לרכישתן עברו את הליכי הקבלה ליישוב על פי דין וחתמו על הסכם עם בעל הזכויות בקרקע, ובמתחמים ביישובים כפריים שבהם משווקות קרקעות בשיטת שיווק תחרותית, יחידות דיור שבהן נקבעו זוכים במסגרת שיווק תחרותי.
13. השיקולים והנימוקים לקביעת החלטה זו לפי החוק בדבר אזורי עדיפות לאומית:

החלטה זו מוגשת מכוח פרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית, לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 ("החוק") וזאת לאור השיקולים הקבועים בסעיף 151(ב) לחוק, וכמפורט להלן.

א. כנקודת מוצא, נבחנו היישובים הכלולים באזורי עדיפות לאומית שנקבעו בהחלטה 667 , אשר הביאה בחשבון את מכלול מהשיקולים הקבועים בסעיף 151(ב) לחוק, לרבות לטובת תחום הדיור. מתוך כלל היישובים הנכללים בהחלטה מס' 667 יוחדו היישובים המפורטים בהחלטה זו, בהתאם לאמות המידה שפורטו לעיל ולאור השיקולים הנוספים המפורטים להלן.

ב. כלל תחומי הסיוע של משרד הבינוי והשיכון שבהחלטה זו, מיועדים, בין היתר, לסייע לבנייה חדשה ופיתוח היישובים, למניעת הגירה שלילית מהם ולחיזוקם. רציונל זה עולה בקנה אחד עם השיקולים הקבועים בסעיף 151(ב)(5) לחוק בדבר הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
ג. שיעור סבסוד הפיתוח לבנייה רוויה הוא 50% ולבניה צמודת קרקע – 70%, 50% או 20%, בכפוף לתקרה כספית ובהתאם לקבוצת הישובים. בבניה צמודת קרקע בישובים עירוניים נקבע שיעור סבסוד של 50%, בכפוף לתקרה כספית, שכן על פי ניסיון העבר, שיעור סבסוד זה הוא אפקטיבי גם ביישובי הפריפריה הגיאוגרפית הרחוקה העירוניים, זאת לעומת הסבסוד בשיעור 70% הנדרש ביישובים הכפריים המרוחקים על מנת לאפשר בהם שיווקים, וכיוון שבאופן יחסי לכלל עלויות הבניה, מרכיב הפיתוח בבניה צמודת קרקע הוא גדול יותר.
ד. לגבי היישובים העירוניים, לא נכללו ברשימת היישובים רשויות מקומיות בהן המדד הכלכלי-חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא  7 ומעלה, וזאת כיוון שמיקום זה במדד מעיד כי אין צורך במתן הטבות מיוחדות לשם משיכת אוכלוסיה ליישובים אלה.  הדבר עולה בקנה אחד עם סעיף 151(ב)(2) לחוק בדבר חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב.

ביישובים הכפריים נכללו ונבחנו כלל היישובים שנקבעו בהחלטה 667, ללא קביעת תנאי סף להמשך בחינה ומיון של המדד הכלכלי-חברתי, מכיוון שבתחום הכפרי קיימים בלמ"ס נתונים זמינים ברמת המועצה ולא ברמת היישוב הבודד. לאור האמור, ומכיוון שעלולים להיות יישובים שהינם חלשים יחסית למדד הכלכלי-חברתי של המועצה בה הם נכללים, הוחלה הבחינה על כלל היישובים.

מועצות מקומיות שמספר תושביהן אינו עולה על 2,000 נפש נכללו ברשימת הישובים הכפריים בהתבסס על כך שעל פי הגדרות הלמ"ס, ישוב מוגדר כעירוני מעל לרף של 2,000 תושבים.

ה. בהמשך להחלטת הממשלה מס. 1846 מיום 13.7.2014 וכתיקון לה, ומן הנימוקים המופיעים בפרק העדיפות הלאומית באותה החלטה ובמטרה לחזק את החוסן האזרחי ביישובי אזור זה, יקבלו "יישובי עוטף עזה" כהגדרתם בסעיף 1 להחלטה האמורה, השלמה לרמת ההטבות של קבוצת יישובי עדיפות לאומית א1 להחלטה זו, וזאת כל עוד ההחלטה האמורה תהה בתוקף או כל החלטה אחרת הבאה במקומה או מאריכה את תוקפה.

ו. ביישובים העירוניים שדירוגם החברתי-כלכלי הוא 5 ומעלה, נערך מבחן ערך קרקע, כך שיכללו ברשימה ישובים בהם מרכיב ערך הקרקע, על-פי תוצאות מכרזי רשות מקרקעי ישראל בשנים 2014-2011, נמוך מ- 25% מערך קרקע מפותחת וכן ישובים בהם במהלך השנים 2014-2011 המדינה לא שיווקה קרקעות לבנייה רוויה או ששיווקי הקרקע לא צלחו בלמעלה מ-25% מן השיווקים ביישוב או ששיווקי הקרקעות לבנייה רוויה צלחו בהיקף מצטבר של פחות מ-50 יח"ד. קיומם של ערכי קרקע נמוכים ביישובים או שיווקים שאינם צולחים באחוזים משמעותיים ולחילופין שווקים דלים של קרקעות לבניה רוויה כפי שפורט לעיל, מעידים כי מדובר ביישובים בהם הביקוש לדירות בבניה רוויה הינו נמוך. בהתאם לאמור נערך מבחן ערך קרקע גם בישובים כפריים, כך שהישובים בהם שווקו קרקעות על-ידי רשות מקרקעי ישראל בשיטת שיווק תחרותית ומרכיב ערך הקרקע, על-פי תוצאות מכרזים בשנים 2014-2011, גבוה  מ-25% מערך קרקע מפותחת, לא נכללו ברשימת היישובים.

ז. לשם דירוג היישובים ברשימה נלקחו מרכיבים אובייקטיביים המשפיעים ביותר על תחום הדיור כמפורט להלן. שיעורי הגירה שליליים של יישוב מעידים על נטישת אוכלוסייה שגדלה ביישוב. שיעור גידול אוכלוסייה הינו נתון שטומן בחובו את כוח המשיכה של היישוב הן עבור האוכלוסייה שגדלה ביישוב והן לגבי אוכלוסייה חדשה. מדד פריפריאליות ומדד כלכלי-חברתי הינם מדדים המשפיעים באופן מובהק על ביקוש למגורים ביישוב ועל חוזק האוכלוסייה ביישוב. שיקול בטחוני משפיע במידת מה על הביקוש למגורים ביישוב, ובנוסף קיים אינטרס מדיני ביטחוני לחזק יישובי סמוכי גבול ויישובים מאוימים. לעניין היישובים העירוניים, כאמור, לאור חשיבותם, ניתן למדד שיעור הגירה ולמדד שיעור גידול האוכלוסייה משקל כולל של  55% מכלל משקל המדדים.

לעניין היישובים הכפריים, התווסף גם מרכיב של גודל היישוב, אשר בשונה מהמגזר העירוני, משפיע השפעה ניכרת ומעיד על חוזקו של היישוב. לאור זאת, משקלם של מדדי שיעור גידול האוכלוסייה ושיעור הגירה בישובים הכפריים נמוך ממשקלם הכולל של מדדים אלה בישובים העירוניים. בנוסף, למדד הפריפריאלי, שהינו מדד ברמה מועצתית, ניתן משקל גבוה יותר מאשר ביישובים עירוניים; ביישובים הכפריים רמת השירותים המקומית, נמוכה מזו הקיימת ביישובים עירוניים פריפריאליים, ולכן ניתן משקל גדול יותר למדד זה, אשר מאבחן את מיקומה הגיאוגרפי של המועצה האזורית כולה, הן במרחק שלה ממרכז הארץ והן בנגישותה לשירותים באזור המרכז. שיקולים אלו עולים בקנה אחד עם השיקולים הקבועים בסעיף 151(ב)(1)-(5) לחוק. דירוג היישובים בתוך הרשימה הכרחי לשם קביעת צרכים וסדרי עדיפויות בחלוקת הסיוע במשאבים הקיימים.

ח. יישובים כפריים שאמורים היו לרדת קבוצה או שתיים לעומת קבוצת הישובים בה הם נכללו לפי החלטה 4192, ואשר מספר תושביהם קטן מ- 500 נפש, נכללו אף בהחלטה זו בקבוצה בה נכללו על פי החלטה 4192. זאת כיוון שלמרות הגידול באוכלוסייתם, שהוא, יש להניח, גורם מרכזי שהביא לירידה במיקומם ברשימת הישובים, מדובר בגידול נומינלי קטן בהיקפו, אף אם שיעורו (באחוזים) גבוה, ומספר תושביהם עדיין קטן משמעותית ויש צורך מיוחד להמשיך ולחזקם.

ט. נכללו יישובים חדשים כהגדרתם בסעיף 2ד להחלטה 667, וזאת, בין היתר, מתוך הצורך לסייע להתבססות היישובים ולקליטתם באזור בו הם מוקמים. מתן ההטבות יעודד הקמה ורכישה של דירות למגורים והגעת תושבים ליישוב החדש ובכך יסייע בחיזוקו ובקיצור משך הזמן עד להתבססותו. בסעיף זה נשקל תכנון פריסת האוכלוסייה, כאמור בסעיף 151(ב)(3) לחוק.

י. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 870 מיום 20.12.2015 בנושא "סיוע בהקמת העיר חריש" וכתיקון לה, ומן הנימוקים המופיעים בפרק העדיפות הלאומית באותה החלטה, ייכלל הישוב חריש בקבוצת יישובי העדיפות הלאומית א2. לאור הנימוקים עליהם התבססה ההחלטה האמורה, אשר הכריזה על חריש כישוב בעל עדיפות לאומית, יש מקום להוסיף את העיר חריש לרשימת היישובים שבהחלטה זו.

יא. נקבע כי יישובים הנכללים באזורי עדיפות לאומית במסגרת החלטה זו וכן נכללים  במסגרת החלטות ממשלה העוסקות בפיתוח לבניה למגורים במגזרי המיעוטים (מספר 1539 מיום 21.3.2010, 3211 מיום 15.5.2011, 4432 מיום 18.3.12, 2332 מיום 14.12.2014, 2365 מיום 21.12.2014 ו- 59 מיום 7.6.2015), וכן בכל החלטת ממשלה שתבוא במקום כל אחת מהן, יקבלו את הטבת סבסוד עלויות הפיתוח בקרקעות המשווקות על-ידי המדינה על-פי שיעור הסבסוד הגבוה מבין החלטות אלה. הנימוק לכך הוא כי יש מקום ליתן הטבה העולה על האמור בהחלטה זו, מקום בו הממשלה קבעה הטבה שכזו, בהתייחס למגזר מסוים, על בסיס הנימוקים שבאותה החלטה מסוימת.

יב. נקבעה הוראת מעבר כללית לפיה מכרזים שפורסמו טרם תחילת החלטה זו והגשת ההצעות בהם היא לאחר תחילתה, יחול שיעור הסבסוד הגבוה מבין שתי ההחלטות.

יג. בנוסף, נקבעה הוראת מעבר לגבי הישובים הכפריים, לפיה בישובים אשר שווקו בהם 30% ומעלה מיחידות הדיור טרם מועד תחילת החלטה זו, ימשיכו לחול הכללים בהתאם להחלטה 4192. הסיבה לכך היא כי בישובים עירוניים, המתחמים משווקים כמקבץ, כך שבמועד בו יזם זוכה במכרז, שווקו כל יחידות הדיור שבמתחם. לעומת זאת, בישובים כפריים, יחידות הדיור משווקות ליחידים, אשר עוברים תהליך הכולל ועדת קבלה או משתתפים בהליך תחרותי ביחס לכל מגרש בנפרד. כיוון שכך, מתחם משווק באופן הדרגתי ומתמשך ויש צורך לקבוע את נקודת האל-חזור ביחס להסדרי הפיתוח של אותו מתחם. נקבע כי שיעור של 30% מהמגרשים הוא הגבול העליון אשר מעבר לו יש להמשיך ולשווק את יתרת המגרשים באותם תנאים שבהם שווקו המגרשים הקודמים.

ראש הממשלה מנחה:
נושא מתן ההטבות לבדואים ייבחן בנפרד ויובא לאישור ככל שיעלה הצורך בכך.
נספח א - מגזר  כפרי א'1

 

 

מגזר כפרי א'2

 

 

נספח ב' מגזר עירוני