להוסיף לרשימה
ישראל 2050 – מעבר לכלכלה דלת זיהום
דרך אחרת למשק דל זיהום, תחרותי ומשגשג
ישראל מצטרפת למדינות רבות בעולם, ובראשן מדינות ה-OECD, אשר החלו בתהליכים אסטרטגיים לשינוי דרמטי בכלכלות שלהן – מעבר לכלכלה דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת עד 2050. המשמעות של תהליך כזה היא:
- שינוי יסודי של הדרך שבה ישראל מתכננת תשתיות ומבנים ואינטגרציה בין גופי התכנון השונים
- ייעול האופן שבו אנו משתמשים באנרגייה ובמשאבים אחרים
- מזעור הזיהום והנזק הסביבתי הכרוך בייצור אנרגייה
- הפסקת ייצור פסולת
- תכנון כולל של המשק
תהליך זה מתוכנן להסתיים במהלך שנת 2020 לפי לוחות הזמנים שעליהם הוסכם בוועידת פריז.
לצורך מימוש שאיפות ומטרות אלו, במרץ 2019 יזם המשרד להגנת הסביבה וגיבש תהליך רב מגזרי רחב ועמוק שבו מכלול בעלי העניין הרבים בתוך הממשלה ומחוצה לה. לכל אחד מהגופים האלה תהיה אחריות להובלת צוות מקצועי לגיבוש יעדים ותוכנית אופרטיבית. הצוותים יתמקדו בארבעה תחומים עיקריים:
- משק החשמל
- תחבורה
- תעשייה
- מבנים וערים
נוסף על כך הוקם צוות חברתי הכולל בעלי עניין רבים ושונים שאינם שותפים בדרך כלל לתהליכים מסוג זה כגון נציגי רשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך, ארגונים אזרחיים, סטודנטים, תלמידים וארגוני סביבה. פן חברתי זה ייחודי ומציב אתגרים והזדמנויות עצומות לתהליך ולתוצריו. (בד בבד הוקמה זירת התייעצות מקוונת עם הציבור ועם בעלי עניין באתר: https://yoursay.sviva.gov.il/ בשיתוף חברת "תובנות.")
למה תוכנית ישראל 2050 חשובה?
- כולנו חווים כבר היום אתגרים קשים ומתמשכים לאיכות החיים היום-יומית שלנו. הצורך שלנו להגיע מהבית לעבודה וחזרה לבית מחייב אותנו לעלות עם כלי הרכב שלנו לדרכים עמוסות לעייפה ולהשקיע כבר היום יותר מ-40 דקות בכל יום בפקקים אין סופיים. זמן ממוצע זה צפוי לעלות בסוף העשור הבא ללא פחות משעה וחצי, וזאת אף שנמשכת השקעה של עשרות רבות של מיליארדי שקלים בהרחבה ובהוספה של כבישים חדשים.
- מדוח ה-OECD עולה כי הצפיפות לק"מ כביש (גודש התנועה) בישראל גבוהה פי 3.5 מהממוצע ב-OECD. לפי משרד התחבורה, השפעות הגודש צפויות להחריף עם הפסד תוצר משקי של כ-25 מיליארד שקל בשנה.
- במרחב האורבני: הערים שבהן אנו גרים הולכות ומתפשטות על חשבון השטחים הפתוחים שעדיין נותרו במרכז הארץ ובצפונה. המצב צפוי להחמיר מכיוון שכמעט כל השטחים הפתוחים בין גוש דן לירושלים צפויים להיות מפותחים ב-30 השנה הקרובות. על פי התוכנית האסטרטגית לדיור של המועצה הלאומית לכלכלה, צפוי גידול של 60% ביחידות הדיור עד 2040 לצד מחסור צפוי בקרקע לכ-420 אלף יחידות דיור נדרשות ב-2040.
- המבנים שבהם אנו חיים אינם מבודדים כראוי ואינם יעילים ועל כן אנו משלמים ביוקר כדי לשמור על טמפרטורה נעימה בקיץ החם או בחורף הקר.
- כמות הפסולת המיוצרת לנפש בישראל גדולה בכ-20% ביחס לממוצע ה-OECD, כאשר בישראל שיעור הטמנת הפסולת הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD.
- האוויר שאותו אנו נושמים מזוהם על ידי תחנות הכוח המייצרות את החשמל שלנו, כלי הרכב שבהם אנו נוסעים ומפעלים שונים. לפי ה-OECD, כ-2,240 בני אדם בישראל מתים ממוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר.
דוגמאות אלו הן רק חלק ממכלול של אתגרים אשר צפויים להחריף דרמטית בשנים הבאות עם העלייה הדרמטית באוכלוסייה. ישראל צפויה להיות המדינה הצפופה ביותר בעולם ב-2040, עם כ-610 נפשות לק"מ. עם הגידול באוכלוסייה, עולה גם הצורך שלה בכל השירותים המודרניים שאנו צורכים בחיי היום-יום שלנו.
אתגרים אלו שישראל מתמודדת איתם, כמו שאר מדינות העולם, צפויים להחמיר דרמטית כתוצאה מהעמקת ההשפעה של תופעת שינויי האקלים הנוצרת מפליטת גזי החממה.