החלטת הממונה בנושא חתימה על עסקת פינוי ובינוי

החלטת הממונה על פניות דיירים מיום 31.10.2019

בני זוג דוברי רוסית כשפת אם, אשר אינם יודעים קרוא וכתוב עברית ושליטתם בשפה העברית חלקית, חתמו על עסקת פינוי ובינוי עם יזם (להלן: "ההסכם"). לטענתם, הם חתמו על ההסכם בלא שקיבלו הסבר אודות תוכנו ומהותו, מבלי להבין מה כתוב בו, ללא שהיו מודעים לכך שהם חותמים על הסכם מחייב, בסוברם כי הם חותמים על מסמך שנועד לקבלת אישור העירייה לבניין. עוד לטענתם, הם חשבו שהם חותמים בפני נציג היזם ולא ידעו שהאדם שבפניו הם חותמים הינו עורך דין שאף מתיימר לייצגם לעניין הפרויקט (להלן: "עורך הדין"), דבר שנודע להם רק בדיעבד. על רקע זה נטען בפנייה, כי הם חתמו על ההסכם ללא שהיו מיוצגים על ידי עורך דין. טענה נוספת שבני הזוג העלו בפנייתם היא, כי לא קיבלו עותק של ההסכם לפני שחתמו עליו כי אם זמן רב לאחר החתימה, וגם אז, הם לא קיבלו לידיהם את ההסכם החתום, אלא אך את המאסטר של ההסכם. בפנייתם מבקשים בני הזוג (להלן: "הפונים") להשתחרר מההסכם, ובכלל זה, לסיים את ההתקשרות עם עורך הדין, ולמחוק את הערת האזהרה שנרשמה על דירתם לטובת היזם. 

נציג היזם טען כי במסגרת כנסי דיירים שנערכו, הן לפני החתימה על ההסכם והן לאחר החתימה עליו, הוסבר לדיירים בפרויקט, ובכלל זה לפונים, אודות משמעות החתימה על ההסכם. לעניין השפה טען נציג היזם כי מעמד החתמת הפונים ודיירים דוברי רוסית נוספים, על ההסכם, אכן התנהל בשפה העברית, אך מדובר בדוברי רוסית שמדברים עברית ברמה טובה. 

עורך הדין אשר התיימר לייצג את הפונים לא הציג, במסגרת בירור הפנייה, ייפוי כוח לפיו הפונים אכן הסמיכו אותם לייצגם בפרויקט.  

הפנייה התקבלה. הממונה קבעה כי – 

1. לאור העובדות והראיות אשר הוצגו בפניה, ההסכם בטל;
2. בנסיבות המקרה, אין לראות בהוראה בהסכם, לפיה עורך דין פלוני מייצג את הדיירים לעניין הפרויקט (להלן: "עורך הדין") משום הרשאה לייצוג מטעם הפונים לעורך הדין. עם זאת, ניתן לראות בהוראה כאמור משום הודעה על השליחות, כמשמעותה בסיפת סעיף 3(א) לחוק השליחות, תשכ"ה – 1965;
3. אין לראות ביזם כמי שאחראי לטעותם או להטעייתם של הפונים. זאת, משום שבנסיבות העניין, היזם היה רשאי לסמוך על עורך הדין שיסביר לפונים את עיקרי ההסכם, ולא חלה עליו חובה מוגברת כלפי הפונים ליתן הסברים אלה בעצמו.