החלטת הממונה בנושא חתימה על עסקת פינוי ובינוי

החלטה מיום 29.12.2020

בני זוג דוברי אמהרית כשפת אם, חתמו על עסקת פינוי ובינוי עם יזם (להלן: "ההסכם"). בפנייה, שנחתמה על ידי האישה (להלן: "הפונה") והוגשה אף בשם בעלה, טענה הפונה, כי חתמה על ההסכם ללא שהבינה מה כתוב בו, כשהיא אינה מודעת לכך שהיא חותמת ליזם, ללא עורך דין שמייצג אותה וללא שקיבלה עותק של ההסכם. עוד לטענתה, הסיבה העיקרית לבקשתה להשתחרר מההסכם נעוצה באי קידום הפרויקט על ידי היזם. לטענת הבעל, בני הזוג חשבו שהחתמתם בוצעה לשם קבלת הסכמתם לביצוע הפרויקט בשכונה, ובנוסף, הם לא ידעו שבמעמד חתימתם על ההסכם הם חתמו (גם) על הסכם התקשרות עם עורך דין.  

במהלך דיון שנערך לצורך בירור הפנייה, בנוכחות בני הזוג, מיקד הבעל את תלונתו באי קידום הפרויקט. לדבריו, בין השאר, העובדה שהפרויקט לא קודם מעכבת אותו כי הייתה לו מחשבה למכור את הדירה. רק משהתבקש להתייחס לפער בין הטענות שהעלה במסגרת הפנייה לבין טענותיו בדיון, אמר, כי לא הבין בדיוק את תוכן המסמך עליו חתם.  

הפנייה נדחתה. הממונה קבעה, כי משאין בידה לקבוע מה הייתה התובנה המדויקת של בני הזוג אודות ההסכם אך נראה כי הבינו לפחות את עיקריו; מהתרשמותה, סיבת הפנייה נעוצה באי קידום הפרויקט ולא באי הבנתם של בני הזוג את מהותו ותוכנו של ההסכם; ומשהנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר" כבד מנטל ההוכחה הרגיל במשפטים אזרחיים; לא ניתן לקבוע כי ההסכם בטל.