תוכנית לחיזוק ופיתוח כלכלי-חברתי ליישוב ג'סר א-זרקא

נושא ההחלטה:

תוכנית לחיזוק ופיתוח כלכלי-חברתי ליישוב ג'סר א-זרקא

מחליטים:

בהמשך לסעיף 24(א) להחלטת הממשלה מס' 550 מיום 24.10.2021 שעניינה "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026" (להלן – "החלטה 550") שבה נקבע כי תגובש תוכנית לפיתוח והעצמה כלכלית של המועצה המקומית ג'סר א-זרקא (להלן  - "הרשות המקומית"), נוכח המצב הכלכלי–חברתי ברשות המקומית ועל מנת לסייע לה בהתמודדות עם האתגרים הייחודיים הנלווים לכך, להפעיל תוכנית רב-שנתית לפיתוח הרשות המקומית, להשגת שיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי הרשות המקומית, לשיפור בנתוני הרשות המקומית בתחומי התעסוקה, החינוך, הרווחה, לפיתוח תיירות לרשות המקומית ולחיזוק מוניציפלי של הרשות המקומית:

רווחה
1.    במטרה לחזק את החוסן החברתי היישובי ברשות המקומית, להנחות את משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן – "משרד הרווחה") לתגבר את מערך שירותי הרווחה ברשות המקומית במגוון שירותים קהילתיים, בשנים 2026-2022 (להלן – "שנות התוכנית") בתיאום עם הרשות המקומית ועם ועדת ההיגוי ליישום התוכנית (כהגדרתה בסעיף 62 להחלטה זו) (להלן – "ועדת ההיגוי").
2.    השירותים המתוגברים שייקבעו בהתאם לסעיף 1 לעיל יסופקו במימון ממשלתי מלא ועל פי אמות המידה אשר יקבע משרד הרווחה.
3.    לצורך יישום סעיף 1 לעיל, יקצה משרד הרווחה בפריסה שווה על פני שנות התוכנית מתקציבו סך של 5 מיליון ₪,  בנוסף יוקצה מסעיף 24(א) להחלטה 550 בפריסה שווה על פני שנות התוכנית סך 4 מיליון ₪.
4.    משרד הרווחה יוביל  תהליך בין-משרדי של "חקר מוקיר" ביחס למדיניות הרווחה ברשות המקומית בתיאום עם ועדת ההיגוי. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד הרווחה סך של 1.5 מיליון ש"ח מסעיף 24(א) להחלטה 550 בפריסה שווה על פני שנות התוכנית.
5.    להנחות את משרד הרווחה לפעול מול ועדת הפשרות המשרדית והוועדה העליונה לפשרות ומחיקות להקפאת החוב של הרשות המקומית.
6.    להנחות את ועדת ההיגוי לניהול הקרן המשותפת שהוקמה מכוח סעיף 3(ה) להחלטה 550 לממן מימון חלקי את השתתפות הרשות המקומית הנדרשת  בתוכניות רווחה לאורך שנות התוכנית או לתגבור נוסף של תוכניות רווחה, באישור משרד הרווחה,  בסך של 8 מיליון ₪ בשנות התוכנית. לצורך כך יוקצו לקרן סך של 5 מיליון ₪ מתקציב סעיף 24(א) להחלטה 550 ומשרד הרווחה יקצה מתקציבו לקרן סך של 3 מיליון ₪ נוספים בפריסה שווה על פני שנות התוכנית.  
7.    משרד הרווחה יבחן תיעדוף של הרשות המקומית בקליטת עובדים סוציאליים נוספים, במסגרת תוספות התקנים שיאושרו למשרד הרווחה במשך שנות התוכנית ובהתאם לנוסחת ההקצאה שנקבעה בתקנון עבודה סוציאלית (תע"ס) הוראה מס' 16.2.
8.    ככל שיעלו מענים נדרשים בתחום הרווחה לרשות המקומית, להנחות את ועדת ההיגוי לניהול הקרן המשותפת שהוקמה בסעיף 3(ה) להחלטה 550 לקבוע במסגרת אמות המידה להפעלת הקרן עדיפות לרשות המקומית ובכפוף לתוכנית עבודה מוסכמת ומאושרת על ידי ועדת ההיגוי.

תחבורה 
9.    לרשום את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – התחבורה) כי בכוונתו לקדם את הסטת כביש 2, בין היתר לצורך הסדרת גישה לרשות המקומית והסדרת מחלף זיכרון יעקב כמערך משולב, זאת בהתאם לתעדוף של גורמי המקצוע במסגרת התוכנית האסטרטגית לדרכים.
10.    לאור מצב התשתיות ברשות המקומית ולצורך יישום סעיף 17 להחלטה 550, להטיל על משרד התחבורה לקדם לתכנון, בשנים 2023-2022, ולביצוע, בשנים 2026-2023, את ארבעת הפרויקטים הראשונים בתוכנית האסטרטגית התחבורתית ליישובי המיעוטים ("תוכנית נתיבי איילון") שנבחרו לרשות המקומית ככל שעמדו בקריטריונים לקביעת סדרי העדיפויות לביצוע הפרויקטים, כפי שנקבעו לפי סעיף 17 להחלטה 550. כל זאת, בכפוף להמשך התקצוב של תוכנית נתיבי איילון בשנים 2023 ואילך, כפי שייקבע בהחלטת ממשלה נוספת כנדרש לפי החלטה 550 ובכפוף להקצאת מקור תקציבי, בדומה להיקף התקציב שניתן בשנת 2022 ובתיאום עם צוות התחבורה, כאמור בסעיף 17(ו) להחלטה ובכפוף להקצאת מקור תקציבי שייקבע בהחלטה האמורה לצורך יישום סעיף זה. 
11.    להטיל על משרד התחבורה להקצות מתקציבו עד 10 מיליון ש"ח בפריסה על פני השנים 2025-2023  לתכנון וביצוע של תשתיות רכיבה והליכתיות ביישוב. הפריסה תהיה באופן הבא: בשנת 2023  סך של 1 מיליון ש"ח; בשנת 2024 סך של  5 מיליון ₪ ובשנת 2025  סך של 4 מיליון ש"ח.
12.    להטיל על משרד התחבורה לפעול לקידום יישום התוכנית התפעולית לחיזוק, הרחבה ושיפור שירותי התחבורה הציבורית ברשות המקומית, הכוללת תוספת הקמת תחנות אוטובוסים, שיאפשרו להנגיש את שירותי התחבורה הציבורית לתושבים. במסגרת זאת, התוכנית תכלול הארכת מסלולים לאזורים שאליהם לא מגיע היום שירות כלל והעלאת תדירות בקווים קיימים המשרתים את תושבי הרשות המקומית וזאת בסך 1.5 מלש"ח מסעיף 17(ג) להחלטה 550. 

חיזוק מוניציפלי
13.    להטיל על משרד הפנים ומנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי (להלן – "הרשות לפיתוח כלכלי") לקבוע בתיאום עם אגף התקציבים תוכנית עבודה לחיזוק כלכלי, פיננסי וארגוני של הרשות המקומית תוך היוועצות עם  הרשות המקומית וועדת ההיגוי וליישום התוכנית באופן הבא:
א.    התוכנית בסעיף זה תכלול התייחסות לכל הרכיבים המפורטים בסעיף 23(י) להחלטה 550 ותכלול בין היתר: תוכניות לפיתוח ארגוני, תוכניות לפיתוח כלכלי וחיזוק פיננסי של הרשות המקומית, פרויקטים מניבים ומנועי צמיחה, כלים להגברת בסיס חיוב הארנונה והגבייה, ייזום תוכניות לשיפור רמת השירותים ושיפור פני הרשות המקומית, פיתוח תשתיות ובינוי ציבורי לרבות השלמת פרויקטים קיימים.
ב.    התוכנית בהיקף כולל של 35 מיליון ₪ למשך תקופת התוכנית. לצורך כך, יקצה משרד הפנים סך של  27 מיליון ש"ח מתוך סעיף 23(טז) וסעיף 23(יז) להחלטה 550 ויוקצה סך של 8 מיליון ש"ח מתקציב סעיף 24(א) להחלטה 550 בפריסה שווה על פני שנות התוכנית.
ג.    במסגרת התוכנית, משרד הפנים, הרשות לפיתוח כלכלי ואגף התקציבים יקבעו אמות מידה להקצאה וחלוקה של התקציבים בגין סעיף זה, תוך התייחסות למנגנוני תכנון, ביצוע ובקרה לרבות דרכי הגשת הפרויקטים על ידי הרשות המקומית.
14.    נוסף על האמור לעיל, לטובת קידום פעולות תומכות ומתן מעטפת מקצועית תומכת לרשות המקומית לרבות ייעוץ, תכנון וניהול פרויקטים, תכנון אסטרטגי, תכנון פיזי סטטוטורי ומפורט שיבוצעו מכוח התוכנית, יקצה משרד האוצר למשרד הפנים סך של 3 מיליון ש"ח מסעיף 24(א) להחלטה 550 בפריסה שווה על פני שנות התוכנית. אופן הקצאת התקציב יגובש במשותף על ידי משרד הפנים, הרשות לפיתוח כלכלי ואגף התקציבים במשרד האוצר ובכפוף לכללי ולהליכי התקצוב החלים במשרד הפנים.
15.    להטיל על משרד הפנים להקצות סך של 1.5 מיליון ש"ח מסעיף 23(יח) בהחלטה 550 לטובת שיפור ההיערכות למצבי חירום ברשות המקומית  ובכפוף לכללי ולהליכי התקצוב החלים במשרד הפנים.
16.    להטיל על משרד הפנים להקצות בנוסף על ההקצאה הרגילה סך של 1 מיליון ש"ח מסעיף 23(יט) בהחלטה 550 לטובת הקמה ושיפוץ של מבני דת ובתי עלמין ברשות המקומית, בכפוף לכללי ולהליכי התקצוב החלים במשרד הפנים.
17.    להטיל על משרד הפנים להקצות סך של 1 מיליון ש"ח מתקציבו בפריסה שווה על פני שנות התוכנית לטובת פיתוח חוף הרחצה ברשות המקומית, בכפוף לכללי ולהליכי התקצוב החלים במשרד הפנים.
18.    להטיל על מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ומנהל הרשות לפיתוח כלכלי לקבוע עם הרשות המקומית, משרד הפנים ואגף תקציבים במשרד האוצר תוכנית עבודה לרשות המקומית למימון תכנון, קידום וביצוע מיזמים לחיסכון בהוצאות שוטפות או ליצירת מקורות הכנסה או לקידום תעסוקה  ותיירות או ליצירת מנועי צמיחה כלכליים ברשות המקומית. היקף התוכנית יהיה בסך של 2 מיליון ש"ח בשנת התקציב 2022. בין השנים 2023 ל-2026 המשרד יקצה למימון פרויקטים אלו מדי שנה שיעור של 2% מהתקציב המוקצה בסעיף 27(א) להחלטה 550. 
19.    להטיל על המשרד לשיתוף פעולה אזורי לקדם אירועים לטובת שיתופי פעולה אזוריים עבור הרשות המקומית במסגרת סמכויותיה על פי דין. לצורך כך, יקצה המשרד לשיתוף פעולה אזורי מתקציבו סך של 250 אלף ₪ לשנה בשנים 2022 - 2023.

שיכון ודיור
20.    לשם ביצוע שיווק של 500 יחידות דיור בקרקע מדינה ברשות המקומית בשנות התוכנית ולשם שיפור התשתיות ופתרונות הדיור ביישוב, להנחות את משרד הבינוי והשיכון, מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, בהתייעצות עם הרשות לפיתוח כלכלי, לפעול לביצוע כל אלה עד תום שנת 2026:
א.    שיווק : 
לאור מאפייניה הייחודיים של הרשות המקומית, להנחות את רשות מקרקעי ישראל לבחון את האפשרות לאשר שיווק קרקע לבנייה עצמית בייעוד מגורים בדרך של הרשמה והגרלה ברשות המקומית.
ב.    פיתוח:
להנחות את משרד הבינוי והשיכון כך שבמסגרת קולות קוראים שיפורסמו מכוח החלטה 550, הרשות המקומית תהיה זכאית לתמיכה בנושאים המפורטים להלן, שלא תפחת מהחלק היחסי של הרשות המקומית (בהתאם לגודל אוכלוסייתה אל מול כלל אוכלוסיית יישובי התוכנית כהגדרתם בהחלטה 550), ובלבד שהרשות הגישה בקשה לקולות קוראים  והיא עומדת בתנאים הקבועים בהם:
1.    פיתוח ושיקום תשתיות בשכונות ותיקות ברשות המקומית לרבות ניקוז מי גשם למניעת הצפות, תשתיות חשמל, תקשורת ומפגעי בטיחות והסרת חסמי תכנון וביצוע לצד תקצוב מוסדות ציבור במרקם הוותיק ובשכונות החדשות. 
2.    לקדם פיתוח שצ"פים במרקם הוותיק ובשכונות חדשות, בקרקע פרטית בשים לב לשיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך הפרויקט, מספר תושבים שעשויים ליהנות מהשצ"פ, מצב ומספר השצפ"ים הקיימים באותו אזור וסך עלות הפרויקט. 
3.    סבסוד פיתוח לפרויקטים בקרקע פרטית מרובת בעלים, לרבות מענקי ראש שטח בפרויקטים מעורבים (קרקע פרטית ומדינה) עבור 500 יח"ד בהתאם לקריטריונים בסעיף משנה 13(יד) להחלטה 550. 
ג.    שכירות לטווח ארוך:
1.    להנחות את רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי השיכון והחברה הממשלתית לדיור והשכרה לקדם שיווק מתחמי מגורים ברשות המקומית במתכונת שכירות ארוכת טווח, בהתאם לסעיף 4.8 להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. לצורך כך הגורמים לעיל יפעלו לאתר בשנות התוכנית מתחמים שמתאימים לקידום  שכירות ארוכת טווח ברשות המקומית עם זמינות לביצוע. 
2.    לבחון מתן מענקים ותמריצים לרשות המקומית בגין פיתוח תשתיות ובניית דיור לשכירות ארוכת טווח ברשות המקומית, במסגרת פרויקט דירה להשכיר, וכן מענקים ותמריצים ליזמים שיקימו פרויקטים אלו,  בכפוף להסכם המסגרת של החברה ולקריטריונים שייקבעו על ידי צוות היישום ובהתאם לסעיף 13(ל)  להחלטה 550.
ד.    מיתוג ופרסום: 
יוקם שולחן עגול לשיתוף ציבור בתחום הדיור שיהיו חברים בו משרד הבינוי והשיכון, הרשות לפיתוח כלכלי והרשות המקומית. השולחן העגול יפעל בשיתוף ארגוני חברה אזרחית, ויסייע בהנגשת מידע, מיצוי זכויות וליווי תושבים בתהליך רכישת דירה או סיוע בשכר דירה. לשם כך יקצה משרד הבינוי והשיכון תקציב לפי החלק היחסי של הרשות המקומית (בהתאם לגודל אוכלוסייתה) ממקורות התקציב בסעיף 13(כג) מהחלטה 550.

תקשורת
21.    לשם בחינת אפשרות להקדמת פריסת רשת מתקדמת, כהגדרתה בסעיף 14א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("רשת מתקדמת"), בקרב משקי הבית ברשות המקומית וככל שהרשות המקומית לא תיכלל באזורי הפריסה במכרז הבא לעידוד פריסת רשת מתקדמת באזורים נעדרי כדאיות כלכלית ("מכרז התמרוץ"), להנחות את משרד התקשורת לבחון את החסמים הקיימים לפריסת רשת מתקדמת ברשות המקומית ודרכי פתרונם. במסגרת זו,   לקראת מכרז התמרוץ הנוסף, לשקול אפשרות שהרשות המקומית תיכלל בתחומים הגיאוגרפיים שעליהם יורה שר התקשורת בהתאם לסמכותו לפי סעיף 14ד(ה) לחוק התקשורת.

תיירות
22.    ייעוץ תיירותי לרשות המקומית: משרד התיירות יקצה מתקציבו עבור הרשות המקומית במסגרת נוהל ייעוץ לייזום עסקים תיירותיים באמצעות סיוע במסגרת "חממות תיירות" -  עד 300 שעות ייעוץ וליווי בנושאים תיירותיים ובכלל זה לצורך הכנה וליווי של תוכנית תיירותית ברשות המקומית וייעוץ בתחום התכנון הסטטוטורי ופיתוח  תשתיות תיירותיות ציבוריות, זאת בהתאם ובכפוף לנוהלי המשרד.
23.    סיוע להקמת יחידות אירוח – להנחות את משרד התיירות להקצות תקציבים לצורך הקמת יחידות אירוח ברשות המקומית, זאת בהתאם ובכפוף לנוהלי המשרד הרלוונטיים. לצורך כך יקצה משרד התיירות 0.5 מיליון ₪ מסעיף 18 להחלטה 550.
24.    משרד התיירות יקצה בהתאם ובכפוף לנהליו, סך של  3 מיליון ₪ מתקציב סעיף 18 להחלטה 550 לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות במסגרת פרויקט פיתוח כפר הדייגים כמתואר בסעיף 41 שלהלן.

חינוך
בינוי:
25.    לצורך צמצום הפערים בתחום התשתיות הפיזיות של מערכת החינוך ברשות המקומית, להנחות את משרד החינוך להקצות על פני שנות התוכנית תקציב עבור בנייה של  לפחות 20 כיתות לימוד וגני ילדים ברשות המקומית בין היתר עבור מתן מענה לצורכי החינוך המיוחד ברשות, בהתאם להכרה בצורך ובכפוף לנוהלי מנהל הפיתוח במשרד החינוך.
26.    להנחות את משרד החינוך לבחון בקשה להקמת בי"ס לחינוך ימי ברשות המקומית, ככל שזו תוגש לו, והכול בהתאם לנהליו ולכלליו. 
27.    להנחות את משרד החינוך לתקצב סך של 10 מיליון ש"ח בשנות התוכנית עבור שיפוץ מבנים ועיצוב חזיתות מוסדות החינוך ברשות המקומית, הכול בהתאם לנוהלי מנהל הפיתוח במשרד החינוך.
28.    תקצוב הסעיפים 27-25 לעיל ייעשה מתוך התקציב הקבוע בסעיף 1(ז) להחלטה 550 בכפוף לפריסה הקבועה שם.
29.    להנחות את צוות הסרת חסמי בינוי כיתות הקבוע בסעיף 1(ז) להחלטה 550 לקיים דיון מיוחד ולפעול להסרת חסמי הבינוי ברשות המקומית ולבצע מעקב אחר החלטותיו.  
צמצום פערים בהישגים:
30.    להנחות את צוות החינוך כהגדרתו בהחלטה 550 לקבוע יעדים לצמצום פערי ההישגים בחינוך ברשות המקומית בין היתר בנושאים הבאים: השתלבות הגיל הרך במסגרות חינוכיות, הישגי בגרות לרבות בגרות איכותית וצמצום הנשירה. היעדים יוצגו לפני ועדת ההיגוי של התוכנית בתוך 60 יום מיום אישור החלטה זו.
31.    משרד החינוך רשאי לבחון ובהתאם לתעדף את צורכי הרשות במסגרת גיבוש מענים לטובת יישום תוכנית העבודה בתחום החינוך כהגדרתה בהחלטה 550. להנחות את משרד החינוך לתגבר תוכניות תוספתיות עבור ילדים בסיכון, בהתאם לשיקול דעתו. לצורך כך, יוקצה סך של 2 מיליון ש"ח למשרד החינוך מסעיף 24(א) להחלטה 550 בפריסה שווה על פני שנות התוכנית.
32.    לצורך השגת היעדים בתחום החינוך, להנחות את מנכ"לית משרד החינוך לכלול את הרשות המקומית במסגרת המיזם לליווי רשויות שנקבע כחלק  מתוכנית העבודה בהחלטה 550. 

בריאות
33.    להנחות את צוות הבריאות (כהגדרתו בסעיף 4(ד) להחלטה 550) לאשר תוכנית ייעודית לרשות המקומית בתחומי חיזוק תשתיות; בתחום בריאות האישה ושנות חיים ראשונות, מחלות גנטיות, סוכרת והשמנה ומחלות כרוניות אחרות, כולל מטרות, יעדים ומדדים, לא יאוחר מ-60 ימים מיום אישור ההחלטה.
34.    להנחות את צוות הבריאות לבחון הקמה של יחידת בריאות רשותית ברשות המקומית. 
35.    התקציב עבור יישום התוכנית הייעודית יהיה לפחות 9 מיליון ₪ לכל שנות התוכנית מתקציב סעיף 4(ו) להחלטה 550.

תרבות וספורט 
36.    להנחות את משרד התרבות והספורט והרשות לפיתוח כלכלי לסייע לרשות המקומית במילוי הקולות קוראים להקמת מתקני ספורט ומתקנים קהילתיים שיפורסמו במסגרת שנות התוכנית. 
37.    ככל שהרשות המקומית תקים ספרייה עירונית חדשה במסגרת שנות התוכנית, להנחות את משרד התרבות והספורט לתקצב באופן חד פעמי הצטיידות הספרייה החדשה מתקציבו בהתאם לכללי מבחן התמיכה הייעודי לכך ולעמידת הרשות המקומית בהם.
38.    להנחות את משרד התרבות והספורט להקצות תקציב שנתי בסך 150 אלף ₪ מתקציבו, ממסגרת תקציב סל הספורט בכל אחת מהשנים 2026-2023 לטובת פעילות ספורט כהגדרתה בסל הספורט. התקציב יועבר בכפוף לעמידה בדרישות המקצועיות של תקנות התמיכה של המשרד ובכפוף לכל דין. 

הגנת הסביבה
39.    להנחות את המשרד להגנת הסביבה לפנות להנהלת הקרן לשמירת הניקיון (להלן: "הקרן") בבקשה שתבחן, בכפוף לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 והתקנות שלפיו, לסייע לאיגוד ערים שרון כרמל בסכום של עד 2.04 מיליון ש"ח עבור הקמת מערך לאיסוף וטיפול בפסולת גושית ברשות המקומית בהתאם לעקרונות קול קורא מספר 14611/22 להקמת מערכים אזוריים לטיפול בפסולת בנייה, ובנוגע ליישובי החברה הערבית המועדפים -  גם מערך לטיפול ואיסוף של פסולת גושית. זאת מתקציב סעיף 26(ג) ו-(ד) בהחלטה  550.
40.    להנחות את המשרד להגנת הסביבה לפנות להנהלת הקרן בבקשה שתבחן, בכפוף לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 והתקנות שלפיו, סיוע לרשות המקומית או לאיגוד ערים שרון כרמל בסכום של עד 177,045 ש"ח עבור פעילות חינוך בהתאם לעקרונות קול קורא מספר 14752/22 בנושא "פעילויות לקידום חינוך בנושא משבר האקלים במערכת החינוך ובקהילה לשנות הלימודים תשפ"ג ותשפ"ד            (8.2024-9.2022) לתקופה של שנתיים בין השנים 2024-2022. 
41.    לרשום את הודעת רשות הטבע והגנים (להלן – "רט"ג") כי בכוונתה לפעול לפיתוח כפר הדייגים ברשות המקומית בסך 18 מיליון ש"ח לפי תוכנית המוסכמת על הרשות לפיתוח כלכלי. נציג משרד התיירות ימונה לחבר בוועדת ההיגוי של הפרויקט לפיתוח כפר הדייגים. 
42.    לצורך יישום פרויקט פיתוח כפר הדייגים לעיל, לאמץ את הודעת מנהל רשות מקרקעי ישראל, שלפיה יביא בפני הנהלת הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים בקשה להקצאה של עד 10 מיליון ש"ח בפריסה על פני שנות התוכנית לטובת פיתוח רצועת החוף ביישוב, בכפוף לכך שיוגשו בקשות מתאימות במסגרת הקולות הקוראים שמפרסמת הקרן, והכול בהתאם לכללים והחלטות הנהלת הקרן. הסכומים שתקצה הקרן יהיו מתוך ההקצאות שאישרה הקרן למגזרי המיעוטים בהתאם לסעיף 13(כ) להחלטה 550. ההקצאה של הקרן תיעשה בכפוף לכך שתוגש בקשה מתאימה על ידי הרשות המקומית. בנוסף המשרד להגנת הסביבה יקצה סך של 1 מיליון ש"ח לטובת הפרויקט מסעיף 26(ד) בהחלטה 550. בנוסף, יוקצה לפרויקט סך של 4 מיליון ש"ח מסעיף 24(א) להחלטה 550 וכן סך של 3 מלש"ח כאמור בסעיף 24 לעיל.
43.    לרשום את הודעת רט"ג בדבר הקמת מינהלת משותפת עם הרשות המקומית לפיתוח והפעלת כפר הדייגים ונחל תנינים בשטח הרשות המקומית וזאת כפי שהוסכם בין רט"ג לרשות המקומית בהסכם שנחתם ביניהן בשנת 2017.
44.    לרשום את הודעת רט"ג כי בתום 5 שנים תיבחן האצלת סמכויות לניהול ותפעול כפר הדייגים בשטח הגן הלאומי לרשות המקומית, תוך קביעת אבני דרך במהלך התקופה.  

מים וביוב
45.    לרשום את כוונתה של הרשות  הממשלתית למים ולביוב לתקצב לתאגיד פלגי מוצקין את החלק הייעודי של הרשות המקומית במט"ש חדרה ואת כל הפרויקטים של תשתיות מים ביוב הנדרשים והמוכנים לביצוע, בהתאם לעקרונות הסיכום התקציבי על צירוף הרשות המקומית לתאגיד פלגי מוצקין מיום 16.12.2020, מתקציב סעיף 16(ד) להחלטה 550.

ביטחון אישי
46.    להנחות את המשרד לביטחון הפנים לפעול, באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, להרחבת תוכניות הרשות המקומית למניעת אלימות בתחומה ובכלל זה הרחבת המערכים הטכנולוגיים בהתאם לתוכנית שתגובש במשרד בנושא זה בסך של 4.75 מיליון ש"ח. לצורך כך יקצה המשרד לביטחון הפנים, באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, סך של 1.75 מיליון ₪ מתקציבו וכן יוקצה סך של 3 מיליון ש"ח מסעיף 24(א) להחלטה 550 בפריסה שווה על פני שנות התוכנית. 
47.    להנחות את המשרד לביטחון הפנים להפעיל את המודל הניסיוני המפורט בפרק התוכנית הרב שנתית תחת הכותרת חיזוק הביטחון האישי והחוסן הקהילתי בסעיף 2(ג) בהחלטת ממשלה מס'  549 מיום 24.10.2021 ברשות המקומית, בהתאם לתבחינים המקצועיים המתאימים, וזאת מתקציבי החלטה מס'  549 האמורה ובכפוף לפריסה הקבועה שם. 
48.    לרשום את הודעת השר לביטחון הפנים כי יפעל להקמת מערך אכיפה עירוני (שיטור עירוני) ברשות המקומית מתקציבו. התקציב השנתי יעמוד על היקף של 637,000 ש"ח וזאת מתוקף החלטת הממשלה  מס' 631 שעניינה הקמת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות בחברה הערבית וברשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות.
49.    להנחות את הרשות הארצית לכבאות והצלה לפעול להקמת תחנת מתנדבים ברשות המקומית בהתאם להחלטה 550. 

תעסוקה
50.    להנחות את זרוע העבודה להתאים ולהפעיל שירותי הכוון תעסוקתי באמצעות שלוחה ברשות המקומית. במסגרת השלוחה יינתנו שירותי ייעוץ וליווי ויונגשו כלים תעסוקתיים שונים כגון קורסי עברית, אנגלית, אוריינות דיגיטלית, הכשרות מקצועיות והשלמת בגרויות לכ-200 משתתפים בשנה עד שנת 2026. שירותי ההכוון התעסוקתי והקמת השלוחה יתוקצבו מסעיף 9(טו)(2) להחלטה 550.
51.    להנחות את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה לפעול לעידוד, לקידום ולפיתוח עסקים קטנים ובינוניים הפועלים ברשות המקומית, לרבות באמצעות הפעלת כלי סיוע כגון ייעוץ במגוון תחומים, קורסים ליזמים ולעסקים והדרכות מקצועיות, הכול בכפוף לנוהלי הסוכנות.

חיזוק פעילות החברה האזרחית
52.    לטובת צמצום פערים ושיפור המענים החברתיים הניתנים לתושבי הרשות המקומית, תפעל הרשות לפיתוח כלכלי, בשיתוף הרשות המקומית ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, לקדם תהליכים להעצמה וחיזוק הקהילה המקומית באמצעות יוזמות קהילתיות ברשות המקומית בהתבסס על תהליכי מיפוי של פערים  סוציו-אקונומיים; איתור הצרכים וההזדמנויות שעולות בהלימה עם צורכי התוכנית והכול על בסיס תהליכי היוועצות רב מגזריים בנושאים ממוקדים.
53.    לצורך מימוש הפעולות בסעיף 52 לעיל יוקצו למשרד לשוויון חברתי  5.5 מיליון ₪ מתקציב סעיף 24(א) להחלטה 550. 

 מיתוג ערים
54.    לצורך שיפור התדמית של הרשות המקומית וחיזוק תחושת השייכות של תושביה, הרשות לפיתוח כלכלי תפעל להובלת תהליך של מיתוג אסטרטגי מעמיק כולל קמפיין מיתוגי בשיתוף עם הרשות המקומית. לצורך כך יוקצה לרשות לפיתוח כלכלי בשנת 2023 סך של 1 מיליון ש"ח מתקציב סעיף 24(א) להחלטה 550.

ניהול התוכנית ושונות
יועצים, חובות דיווח ושקיפות
55.    הרשות לפיתוח כלכלי תהיה אחראית על תכלול התוכית, ריכוזה, ומעקב אחר יישומה מול משרדי הממשלה והרשות המקומית.
56.    לטובת קידום ביצוע התוכניות והפרויקטים בהחלטה זו, רשאית הרשות לפיתוח כלכלי להתקשר עם חברות מנהלות, יועצים, גורמי מקצוע הנדרשים לקידום התוכנית וסיוע לרשות בביצוע התוכנית לרבות הפעלת מיזמים משותפים ככל הנדרש ובהתאם לשיקול דעתה.  בכלל זה תהיה הרשות לפיתוח כלכלי רשאית להתקשר עם חברות ניהול לקידום פרויקטים נבחרים, גופי ייעוץ, ניהול מערכות מידע, ליווי ומחקר, יועצים מומחים בתחומי פעילות התוכנית לרבות פעולות נקודתיות להסרת חסמים והכול בכפוף לכל דין, לרבות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 ותקנותיו. לצורך כך, יוקצה סך של 3 מיליון ש"ח מסעיף 24(א) להחלטה 550 בפריסה שווה על פני שנות התוכנית.
57.    הרשות המקומית, כתנאי למתן תקציבי ההחלטה, תתחייב לדווח בדרך ובתדירות הנדרשת כפי שתונחה על ידי הרשות לפיתוח כלכלי ותשתף פעולה עם הרשות לפיתוח כלכלי בהתאם לדרישות הדיווח שיתפרסמו על ידיה מעת לעת.
58.    מנהל/מוביל מיצוי משאבים ופיתוח כלכלי ברשות המקומית, הפועל במסגרת מיזם המשרד לשוויון חברתי לפיתוח כלכלי ברשויות מקומיות בחברה הערבית, ירכז ויתכלל את יישום ההחלטה ברמת הרשות המקומית ויהיה אחראי על הדיווח לרשות לפיתוח כלכלי. המשרד לשוויון חברתי רשאי לאשר לרשות המקומית להעסיק בעל תפקיד נוסף לקידום מטרות התוכנית, בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים על פי כל דין.
59.    הרשות המקומית, כתנאי למתן תקציבי ההחלטה, תתחייב לפעול בשקיפות מרבית ותפרסם לציבור את מסגרת המדידה של התוכנית ועדכונים אודות סטטוס היישום ועמידה ביעדי ההחלטה, ובכלל זה תפרסם הרשות המקומית את פרוטוקולי דיונים הקשורים ליישום התוכנית לציבור תושבי הרשות. הרשות לפיתוח כלכלי תפעל באופן דומה. 
60.    בהמשך לסעיף 25 להחלטה 550, להנחות כל אחד ממשרדי הממשלה בתיאום עם הרשות לפיתוח כלכלי כי העמדת סיוע תקציבי לרשות המקומית בהתאם להחלטה זו תבוצע תוך מתן עדיפות לסיוע בשווה כסף וביצוע באמצעות המשרד הממשלתי או גוף אחר שייבחר על ידי המשרד והכול בשים לב למהות ולמאפייני הפרויקט.

תוכנית עבודה רב שנתית וועדת ההיגוי
61.    לטובת יישום מיטבי של התוכנית, הרשות לפיתוח כלכלי, בשיתוף הרשות המקומית, תכין תוכנית עבודה מפורטת לקידום הפרויקטים בבסיס התוכנית לרבות פירוט היעדים, התקציבים, לוחות זמנים וימופו כלל הצרכים והחסמים העולים מהיישום. לצורך כך, יקצה המשרד לשוויון חברתי מתקציבו סך של 0.5 מיליון ₪ בשנת 2022. 
62.    לטובת קידום ביצוע התוכניות והפרויקטים המפורטים בהחלטה זו ולטובת פיתוח היישוב וצמצום פערים בין אוכלוסיית היישוב והאוכלוסייה הכללית, תוקם ועדת היגוי ליישום ההחלטה בראשות מנהל הרשות לפיתוח כלכלי וחברים בה נציג אגף התקציבים ונציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים. כן יוזמנו נציגי הרשות המקומית, נציגי החברה האזרחית ונציגי ציבור אחרים בהתאם לצורך  והכול כמפורט להלן:
א.    ועדת ההיגוי תמונה על ידי השרה לשוויון חברתי.
ב.     ראש ועדת ההיגוי יהיה רשאי, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית, למנות צוותי משנה  שאליהם יוזמנו נציגי חברה אזרחית ונציגי ציבור אחרים בהתאם לעניין.
ג.    סמכויות ועדת ההיגוי לעניין החלטה זו בלבד יהיו כסמכויות הוועדה המתמדת כפי שפורטו בהחלטה 550, בשינויים המחויבים. סמכויות צוותי המשנה ייקבעו על ידי ועדת ההיגוי ובכפוף לכל דין.
ד.    ועדת ההיגוי תאשר את תוכנית העבודה המפורטת, תלווה את יישומה באופן שוטף לרבות סיוע לגורמי הביצוע בהסרת החסמים.
ה.    צוותי המשנה ילוו את הרשות המקומית בנושאים הספציפיים שיוטלו עליהם.
ו.    ועדת ההיגוי תתכנס לפחות אחת לשנה ותדווח אחת לשנה לציבור על התקדמות יישום התוכנית.
ז.    הרשות המקומית תוזמן דרך קבע לדיוני ועדת ההיגוי וצוותי המשנה.
63.    כללי החלוקה והביצוע המופיעים בהחלטה זו וכל ביצוע תקציבים מכוחה, ייעשו בכפוף לכל דין ובהתאם להוראות התכ"ם הרלוונטיות, לרבות הוראות התכ"ם בנושאי רכש ותמיכות. ככל שמדובר במתן תמיכות, האמור יבוצע באמצעות מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 או לפי הוראת התכ"ם 6.2 בדבר תמיכה בגופים אחרים, בהתאם לעניין ובכפוף לכל דין ובכלל זה בכפוף להנחיית היועצת המשפטית לממשלה מספר 1.1801 (יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית).
64.    בכל מקום בהחלטה זו שהמקור התקציבי הוא מתוך החלטה 550, ההקצאה כפופה לפריסה הקבועה בהחלטה 550 לאותו מקור תקציבי.
65.    תקציב – 
בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ולצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור, יקצו משרדי הממשלה מתקציביהם את הסכומים המפורטים בהחלטה, כפי שיפורט להלן:

עדיפות לאומית
החלטה זו מבוססת על השיקולים והנימוקים שביסוד החלטה 550, ולהלן תינתן הרחבה בעניינים רלוונטיים 
בהחלטה 550 אישרה הממשלה תכנית כלכלית רב שנתית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026. התכנית כוללת הטבות על בסיס גיאוגרפי, כשכלל יישובים או רשויות המגזר הערבי ובהם גיסר א זרקא הוכרזו כיישובי עדיפות לאומית, זאת בהתבסס על סעיף 151(ב)(5) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2010-2009), התשס"ט-2009 (להלן: חוק עדיפות לאומית) בנושא עדיפות לאומית (בהמשך, בהחלטה מס' 716 מיום 28.11.2021 הוחרגו היישובים הדרוזים והצ'רקסיים והאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית מעיקר סעיפי החלטה550, תוך שנקבעו להם החלטות ממשלה ייעודיות). כמו כן, החלטה 550 כוללת הטבות שניתנות לחברה הערבית שלא על בסיס גיאוגרפי, כאשר השיקול המרכזי שביסוד החלטה 550 הוא הצורך בצמצום פערים בין החברה הערבית לבין כלל האוכלוסייה, וזאת בהתייחס למגוון תחומים תוך פירוט השיקולים, הנימוקים והנתונים התומכים בצעדים השונים.  
החלטה 550 מפרטת בהרחבה נתונים התומכים בשיקולים להכרזה על יישובי עדיפות לאומית  ובכלל זה באופן ספציפי ביחס לרשות המקומית ולהטבות המוענקות במסגרתה. 
בסעיף 24 להחלטה 550 הנחתה הממשלה את הרשות לפיתוח כלכלי לגבש תוכנית לפיתוח והעצמה כלכלית של הרשות המקומית הנותנת מענה לאתגרים הייחודיים של היישוב (עוני, אבטלה, שיעור פטירה גבוה ועוד) תוך מינוף מגמות הפיתוח המתקיימות בו ובשל היותו היישוב הערבי היחיד על החוף עם נכסי טבע אדירים ופוטנציאל בלתי ממומש.
החלטה זו כוללת פעילויות שונות, חלקן נקבע בהחלטה 550 והחלטה זו מוסיפה לגביהן מיקוד, בהתאם לצרכי הרשות המקומית, וחלקן הן פעילויות ייעודיות נוספות לרשות המקומית, בהתאם לצרכיה המיוחדים.
החלטה זו כוללת כלי סיוע והטבות על בסיס גיאוגרפי בהתאם לחוק עדיפות לאומית כאשר השיקול המרכזי שביסוד ההחלטה בעניינן הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק. לצד זאת, נכללים בהחלטה כלי סיוע והטבות הניתנים משיקולים מקצועיים, כגון בפרק התיירות.
להלן נתונים תומכים בכלי הסיוע בהחלטה זו הכוללים חזרה על נתונים שפורטו בהחלטה 550 בפרק עדיפות לאומית ביחס לרשות המקומית וכן נתונים חדשים.
המצב הביטחוני ביישוב: המשטרה חוקרת אירועי אלימות קשים בג'סר א-זרקא באופן שוטף. אין חולק כי מדובר ביישוב שנגוע בסמים, נשק ואמל"ח, ולמרות מאמציה של המשטרה היא לא מצליחה לבער אותו לטובת אזרחי הכפר הנורמטיביים ותושבי הישובים השכנים. כך שמסתובבים ביישוב ילדים בני 12 עם אקדחים, קרבות ירי באמצע היום, הצתת מכוניות ובתים ורצח חפים מפשע.
המצב הביטחוני ביישוב: המשטרה חוקרת אירועי אלימות קשים בג'סר א-זרקא באופן שוטף. אין חולק כי מדובר ביישוב שנגוע בסמים, נשק ואמל"ח, ולמרות מאמציה של המשטרה היא לא מצליחה לבער אותו לטובת אזרחי הכפר הנורמטיביים ותושבי הישובים השכנים. כך שמסתובבים ביישוב ילדים בני 12 עם אקדחים, קרבות ירי באמצע היום, הצתת מכוניות ובתים ורצח חפים מפשע. הרשות המקומית נחשבת ליישוב אדום (יישוב מוכה אלימות)  והיא נכללת בפיילוט "עוצרים את הדימום" של המשרד לביטחון פנים. הרשות המקומית ממוקמת מעל הממוצע בחברה הערבית בהיקפי פשיעה ביחס לסך נתוני הפשיעה ובעבירות נבחרות, בדגש על היקף העבירות ל-1,000 נפש שעומד על פי 3 ביחס לממוצע:
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון עם 103 עבירות ל 1,000 תושבים לעומת הממוצע בחברה הערבית שעומד על 34. 
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון עם 1,558 עבירות בשנת 2021 לעומת הממוצע בחברה הערבית שעומד על 1,424.
מהנתונים המדאיגים שהוצגו על ידי משרד החינוך עולה כי בג'סר א-זרקא, כל שמונת בתי הספר מוגדרים כבר על ידי המשרד "אדומים", כלומר בית ספר בו רמת האלימות היא גבוהה. עולה מכך שלהורים ביישוב אין כל ברירה או חלופה והם נאלצים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר אלימים. אחרי ג'סר א-זרקא נמצאים ברשימת היישובים בסיכון גבוה הכפר עראבה עם 58% (שבעה בתי ספר בהם האלימות גבוהה מתוך 12), קלנסואה עם 33% (ארבעה מתוך 12), יפו עם 27% (ארבעה מתוך 15), טמרה עם 24% (חמישה מתוך 21) אום אל-פאחם עם 17% (חמישה מתוך 30) ונצרת עם 14% (שבעה מתוך 51) נכון לשנת 2021.
אין ברשות המקומית מערך אכיפה עירוני (שיטור עירוני).
חוסנו הכלכלי של היישוב הינו נמוך ביותר מצוי באשכול חברתי כלכלי 2 וישנו צורך מיידי בצמצום הפערים בינו לבין שאר החברה הערבית וכלל המדינה. יצוין כי בכלל יישובי התכנית המורחבת נכללים יישובים המצויים באשכול חברתי כלכלי 1, והם כולם נכללים בתכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2022 – 2026 (החלטת ממשלה מס' 1279 מיום 14.3.2022), שהעמידה מענים משלימים ליישובי הבדואים בנגב בהתאם לצרכיהם המיוחדים. להלן נתונים שנתיים השוואתיים בין ג'סר א-זרקא לבין כלל היישובים בישראל אשר נמצאים באותו אשכול סוציו-אקונומי (אשכול 2): (נכון לשנת 2020)
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם שיעור פטירה של 8.92 ל 1,000 תושבים ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 5.55.
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם שיעור חולים בסכרת של 138.1 ל 1,000 תושבים ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 58.82.
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם עודף המשקל בכיתה א' שעומד על 28% ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 17.96%.
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם עודף המשקל בכיתה ז' שעומד על 56% ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 34.67%.
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם שיעור נשירה בקרב תלמידים שעומד על 4.64% ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 1.8.
•    הרשות ממוקמת במקום האחרון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם שיעור בעלי תארים אקדמאיים לבני 35-55 שעומד על 2.1% ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 9.29%.
•    הרשות ממוקמת במקום האחרון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם שטח שיפוט  של1.61 קמ"ר ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 9.49 קמ"ר.
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם אחוז שטח מגורים מתוך שטח השיפוט  של55.3% ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 24.59%.
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם צפיפות אוכלוסייה של 9,326.7 לקמ"ר  ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 2,017.8.
•    הרשות ממוקמת במקום הלפני אחרון (לפני עין מאהל) ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם שיעור הזכאים לבגרויות שעומד על 37.5% ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 50.96%. ובמקום האחרון בשיעור הזכאים לבגרות איכותית שעומד על 2%.
•    הרשות ממוקמת במקום הראשון ביחס לרשויות הערביות באשכול 2 עם שיעור מתגרשים  של 11.6 ל 1,000 תושבים  ובהשוואה לממוצע ביישובים באשכול 2 שעומד על 5.7
•    ממוצע הכנסה חודשית לשכיר בג'סר א-זרקא הינו 6,802 ש"ח בהשוואה עם הממוצע הארצי שעומד על 11,906 ש"ח.
•    ממוצע הכנסה חודשית לעצמאי בג'סר א-זרקא הינו 6,983 ש"ח בהשוואה עם הממוצע הארצי שעומד על 10,208 ש"ח.

מכלל הממצאים ניתן להבחין שהמצב הכלכלי והכללי של ג'סר א-זרקא הינו גרוע יותר ביחס ליישובי התכנית המורחבת, למעט יישובי הבדואים בנגב לגביהם כאמור ניתנים מענים משלימים בהחלטת ממשלה נפרדת. 

יצוין כי סך השטח המיועד לתעשייה ומלאכה באזורי תעשייה הינו 72,300 דונם. כאשר ביישובים היהודים 67,640 דונם לעומת 4,660  דונם ביישוביי המיעוטים כ 3,200 דונם ביישובי הערבים , 576 דונם ביישובי הדרוזים ו-884 ביישובי הבדואים בדרום, ב38 ישובים ביישובי  המיעוטים  8 דרוזים, 8 בדואים דרום ו22 ערבים רק כ-6.5% מכלל השטחים המיועדים לתעשייה ומלאכה נמצאים ביישובי המיעוטים. השטח הממוצע במטר רבוע עומד על כ-3.6  פר תושב ביישובי המיעוטים לעומת  8.9  פר תושב ביתר היישובים במדינת ישראל.
ברשות המקומית, שטחי התעסוקה עומד על 17 דונם בודדים שלא מנוצלים בשל איש יכולתה של הרשות לפתח אותם. הכנסות הרשות המקומית מארנונה עסקית עומד רק על 4%, מה שמוביל את הרשות המקומית להיות גירעונית, וזה מתבטא בהשקעה נמוכה בשירותים לתושבים. 
פוטנציאל היישוב: ג'סר א-זרקא הינו ישוב כפרי ערבי גדול בשרון הצפוני, סמוך לחוף ים התיכון, הישוב תחום בצפונו בנחל תנינים וקבוץ מעגן מיכאל, בדרומו גובל הישוב בקיסריה ובמזרחו בדרך מהירה מס' 2 (חיפה-ת"א). הישוב בנוי על רכס כורכר שגובהו 82 -5 מ' מפני הים.

בג'סר א-זרקא טמון פוטנציאל תיירותי רב ממדים בשל הסיבות הבאות:
א.    הישוב הינו הכפר הערבי היחידי השוכן לחוף הים התיכון וטמון פוטנציאל גדול להקמת מוקד תיירות גדול למגזר הערבי, לתיירות פנים ישראלית ולתיירים מחו"ל ובמיוחד מארצות ערב.
ב.    הימצאותם של אתרים ארכיאולוגיים ייחודיים (מהתקופה הרומאית) בישוב ובסמיכותו הקרובה, נותנים לפתח בהם פעילויות כלכליות, כגון אמות המים התת-קרקעיות והעיליות והמחצבות.
ג.    קיימת שמורת טבע ונוף בצפון הישוב ולאורך נחל תנינים.
ד.    קירבה לקיסריה העתיקה הנמצאת על מפת תיירות פנים וחוץ והישוב יכול לשמש כאתר תיירות משלים.
ה.    קירבה לריכוזי האוכלוסייה במדינה.
ו.    משאבי כוח אדם - כוח עבודה מתאים ובעל מוטיבציה לפיתוח המקום.
ז.    שילוב קרוב של הר וים המהווה פוטנציאל לפתוח משולב בעל מגוון רחב של פעילויות נופש ותיירות.

כל אלה הם נימוקים מקצועיים למתן כלי סיוע לרשות המקומית בתחום התיירות.
בהיבטי הדיור והשיכון - הרשות המקומית סובלת מצפיפות גבוהה (9,326 תושבים לקמ"ר, וזה מעמיד את הרשות על דירוג 1 במדד הקומפקטיות המפורסם על ידי הלמ"ס (קומפקטיות גבוהה מאוד)). וזה נובע מילודה גבוהה על שטח שיפוט קטן שעומד על 1.61 קמ"ר. תכנית המתאר האחרונה שאושרה הייתה ב 2018 שלקח קרוב לעשור לאשר אותה.
במסגרת החלטת הממשלה הקודמת של החברה הערבית שמספרה 922, קודם ברשות המקומית פרויקטים של תכנון סטטוטורי בקרקע מדינה, בניית מוסדות ציבור, פיתוח שכונות חדשות ושווק יחידות דיור במחיר למשתכן. מנגד הרשות המקומית לא קיבלה מענה בסוגיות של פיתוח תשתיות במרקם הוותיק.
הפרויקט של מחיר למשתכן לא צלח ברשות המקומית בשל הקושי של התושבים לגשת למכרזים בשל אי היכולת לקבל משכנתאות  הנובעת מאי היכולת להעמיד הון עצמי ראשוני, דבר שגרם לקבלנים באותם מכרזים לשנות את המשוואה של חלוקת הדירות לבני מקום. סיבות אלה גרמו לתושבים מחוץ לרשות המקומית לגשת ולרכוש דירות בפרויקט זה ותושבי הרשות המקומית נותרו ללא מענה למצוקה שלהם.