"זכות הגישה לערכאות" הוכרה על-ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, כ"זכות חוקתית על-חוקית". כאמור, על-פי תקנות הביטוח הלאומי, המבקש סיוע משפטי בהליך לפי סעיף 397 לחוק הביטוח הלאומי אינו צריך לעמוד בקריטריונים כלכליים להענקת סיוע משפטי - כל תושב ישראל רשאי לקבל סיוע ואין זה משנה מהי רמת הכנסותיו. כמו כן, סיוע משפטי בערעורים על החלטות הביטוח הלאומי אינו כרוך באגרת השתתפות ואינו כרוך בתשלום כלשהו עבור השירות המשפטי שניתן.
המבחן היחיד שבו נבדקות בקשות לסיוע משפטי בענייני ביטוח לאומי הוא המבחן המשפטי - האם יש סיכוי משפטי בהגשת ההליך.בדרך כלל, הייצוג ניתן באמצעות עורכי דין חיצוניים מהמגזר הפרטי המתמחים בתחום הביטוח הלאומי, שהתקבלו למאגר עורכי הדין העובדים עם הסיוע המשפטי. בנוסף ובמקרים מתאימים עורכי הדין הפנימיים של המחוז מייצגים בעצמם במחוזות השונים.עורכי הדין החיצוניים מקבלים הכשרות הנוגעות להתפתחויות וחידושים בתחום המשפט האזרחי, מפוקחים על ידי הצוות הפנימי של הסיוע המשפטי ונדרשים לעמוד בסטנדרט מקצועי. בכל מחוז בארץ (חיפה, צפון, דרום, מרכז, ת"א וירושלים) ישנם ממונים שאחראים על תחום הביטוח הלאומי. הסיוע המשפטי רואה לעצמו חובה להשמיע את קולן של האוכלוסיות המוחלשות בחברה (המיוצגות והבלתי מיוצגות) ולשמור על זכויותיהן הן בערכאות השיפוטיות השונות והן אגב הליכי גיבוש מדיניות וחקיקה. הסיוע המשפטי שותף לגיבוש מדיניות בתחומים האזרחיים השונים ובכלל זה לייזום שינויי חקיקה ולמתן הערות ליוזמות חקיקה שונות הנוגעות לאוכלוסיות המוחלשות, לרבות בתחום הביטוח הלאומי. לצורך כך מקיים הסיוע המשפטי שיתוף פעולה ודיאלוג עם גופים שונים בתוך משרד המשפטים (כגון: מחלקת ייעוץ וחקיקה, רשות האכיפה והגבייה, כונס הנכסים הרשמי ועוד) ומחוצה לו (כגון: משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי ועוד).בין היתר, הסיוע המשפטי נתן הערותיו לתזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון 27). 