קביעת תכניות כטעונות אישור השר לפי סעיף 109 לחוק תכנון והבניה

ההנחיה עוסקת בסעיף 109 לחוק התכנון והבנייה, המקנה לשרת הפנים את הסמכות להורות לגבי כל תכנית כי היא טעונה אישורה. ככל שנקבע לגבי תכנית כי היא טעונה אישור, לא ניתן לתת לה תוקף ללא אישור כאמור. לאורך השנים נהגו שרי הפנים להאציל את סמכותם לפי סעיף זה  ליו"ר הוועדות המחוזיות ביחס לתוכניות בסמכות הועדה המקומית. אמנם חלק גדול מהתוכניות שנקבעות טעונות אישור מתוקנות בסופו של דבר, והן מקבלות תוקף, אולם תהליך זה מאריך באופן משמעותי את הליכי התכנון.
לפיכך, ההנחיה מבהירה כי יש לעשות מאמץ ולאפשר ככל הניתן לתקן את התכנית מבלי שתיקבע כטעונה אישור. 

עוד נקבע, כי תוכניות יקבעו כטעונות אישור במקרים בהם התוכנית איננה בסמכות מקומית וכי קביעת תוכנית כטעונה אישור מטעמים תכנוניים בלבד, נכון שתעשה במקרים חריגים, למשל כאשר מדובר בפגיעה בשטחי ציבור, פגיעה באינטרסים ציבוריים, או בסטייה מהותית ממדיניות התכנון הארצית והמחוזית.

מטרת התיקון היא לייעל את ההליך התכנוני ולמנוע כפילות מיותרת בבדיקת תוכניות שאישרה כבר הוועדה המקומית מבלי שיש טעם משמעותי לעשות כן.

מסמך פורסם בספטמבר 2022