תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2014 - 2017

נושא ההחלטה: תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2014 - 2017 מחליטים: בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2861 מיום 13.2.2011, ולאור המאפיינים הייחודיים של ארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן: מג'דל שמס, בוקעאתא, מסעדה ועין קינייא (להלן: "יישובי המטרה"), להפעיל תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת יישובי המטרה בשנים    2017-2014,  כדלקמן: העצמת האוכלוסייה 1. להורות למשרד החינוך להקצות סך של 30 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים, לצורך בניית כיתות וגני ילדים ביישובי המטרה, הכל כפוף לנהלים ולקריטריונים של משרד החינוך. 2. להורות למשרד החינוך לגבש, בתוך 60 יום ובתיאום עם משרד ראש הממשלה, תוכנית לפיתוח החינוך ביישובי המטרה, בהיקף תקציבי של 24 מלש"ח. התוכנית תוכל לתת מענים לכל רצף הגילאים, לרבות הכנה להשכלה גבוהה והשכלת מבוגרים, וכן למסגרות חינוכיות שונות, בכלל זה חינוך בלתי פורמאלי והכשרה מקצועית של עובדי הוראה. מקורות המימון לתוכנית יהיו כדלקמן: א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד החינוך סך של 12 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים; ב. משרד החינוך יקצה לתוכנית סך של 12 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים. 3. להורות למשרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים למנות צוות משותף אשר יבחן וימליץ על תכנית לקידום התעסוקה ביישובי המטרה בהיקף תקציבי של עד 3 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. משרד ראש הממשלה יקצה סך של עד 3 מלש"ח בפריסה על פני ארבע שנים למטרה זו. 4. להורות למשרד הרווחה והשירותים החברתיים לפעול להקמה ולשיקום של מוסדות רווחה ביישובי המטרה בהיקף כספי של 10 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות הבאים: א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הרווחה והשירותים החברתיים סך של 6 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. ב. משרד הרווחה והשירותים החברתיים יקצה 4 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על ארבע שנים. יודגש כי התקציב האמור מיועד לפיתוח תשתיות בלבד. תקציב הפעילות לשירותים חברתיים יינתן במסגרת ההקצאה התקציבית השוטפת של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. 5. להורות למשרד הבריאות, בתיאום ובשיתוף משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבינוי והשיכון, כפי שימצא לנכון משרד הבריאות, לגבש תוכנית לשדרוג או להקמה של מבני בריאות לשימוש תושבי יישובי המטרה בהיקף כספי של 2 מלש"ח. לצורך כך, יעביר משרד ראש הממשלה למשרד הבריאות סך של  2 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. העצמת היישובים והרשויות המקומיות 6. משרד הפנים ישלים הכנת תכניות מתאר לכל יישובי המטרה. לשם כך יקצה משרד הפנים סך של עד 8 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים 7. משרד הפנים יגבש תכנית לפיתוח יישובי המטרה וכן תכנית להקמת ולאחזקת מבני דת ביישובי המטרה. ליישום סעיף זה יוקצה סך של 10.4 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות הבאים: א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הפנים סך של 4 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. ב. משרד הפנים יקצה ישירות ליישובי המטרה סך של 6.4 מלש"ח מתוך תקציבי הפיתוח המוקצים להם, בפריסה על פני ארבע שנים. 8. להורות למשרד הבינוי והשיכון, בשיתוף הרשויות המקומיות של יישובי המטרה, להשלים הכנת תכניות מפורטות בקרקע פרטית ובקרקע מדינה, לרבות, במידת הצורך, תכניות איחוד וחלוקה, ולקדם את הליכי אישורן בכפוף לכל דין. לצורך פעילות זו יוקצה סך של 8 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות הבאים: א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הבינוי והשיכון סך של  5 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. ב. משרד הבינוי והשיכון יקצה לתוכנית סך של 3 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים. 9. להורות למשרד הבינוי והשיכון להכין תוכנית להקמה ולשיקום מבני ציבור ולשיקום שכונות ותיקות בהתאם לקריטריונים הקיימים במשרד הבינוי והשיכון ביישובי המטרה, בהיקף כספי של 12 מלש"ח, בפריסה, על פני ארבע שנים. לצורך כך, יעביר משרד ראש הממשלה למשרד הבינוי והשיכון סך של 12 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. 10. להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לגבש בתוך 60 יום תוכנית לשיפור ולפיתוח התשתיות התחבורתיות, העירוניות והבין עירוניות, אל ובתוך יישובי המטרה, בהיקף כולל של 80 מלש"ח מתקציבו. 11. להורות למשרד הכלכלה לשדרג את אזור התעשייה הקיים של מג'דל שמס בהתאם לקריטריונים המקצועיים של המשרד. היקף ההשקעה יעמוד על 10 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות הבאים: א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הכלכלה סך של 8 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. ב. משרד הכלכלה יקצה 2 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים. 12. להורות למשרד התיירות לגבש תוכנית לפיתוח התיירות ביישובי המטרה, בהיקף של 12 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים מהמקורות הבאים: א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד התיירות 4 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. ב. משרד התיירות יקצה 8 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים. ניהול התוכנית 13. משרדי הממשלה והגופים השונים השותפים לתוכנית זו יתאמו עם משרד ראש הממשלה את תכניות העבודה הקשורות לתוכנית זו בתחילת כל שנת עבודה, וכן בכל עת שייעשה שינוי בתוכניות אלו במהלך תקופת התוכנית. תקציבי משרד ראש הממשלה יועברו למשרדים השונים בהתאם לביצוע בפועל ולאחר העברת דוחות ביצוע חתומים על ידי חשבי המשרדים והסמכות המקצועית במשרדים השונים למשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה רשאי להורות על העברת תקציב ממשרד ראש הממשלה למשרדים אחרים בין גגות, בהתאם להתקדמות המשרדים בביצוע תכניות העבודה, ובכפוף לכל דין. 14. משרד האוצר יקצה למשרד ראש הממשלה תקציב תוספתי בסך 56 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, למימון חלקו של משרד ראש הממשלה בתוכנית. 15. משרד האוצר יפתח תקנות תקציביות ייעודיות בספרי התקציבים של משרדי הממשלה השונים, ככל הניתן, לטובת המטרות הקבועות בתוכנית זו. הסטות תקציביות של כספים בתקנות אלו ייעשו לפי החלטת משרד ראש הממשלה ובכפוף לכל דין. 16. פריסת תקציב ההוצאה לפי שנים בהחלטה זו תבוצע לפי האמור בהחלטה. משרד ממשלתי רשאי, בפרויקטי פיתוח המחייבים זאת, להתחייב על סכום העולה על התקציב השנתי המתוקצב לו בקשר לתוכנית, וזאת בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ובתיאום עם משרד ראש הממשלה. 17. תקציב התוכנית אינו מהווה חלופה לכל תקציב אחר שהוקצה על-ידי משרדי הממשלה לטובת אוכלוסיית המיעוטים בכלל ואוכלוסיית יישובי המטרה בפרט. עדיפות לאומית בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט- 2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק. בשנים האחרונות הפעילה הממשלה שורת תכניות לפיתוח ולהעצמת יישובי המיעוטים. במסגרת זו, אישרה הממשלה ביום 13.2.2011 את החלטה מס' 2861 בעניין תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת יישובים במגזר הדרוזי והצ'רקסי. היישובים הדרוזים ברמת הגולן - מג'דל שמס, מסעדה, עין קיניא ובוקעתא - לא נכללו בהחלטה זו עקב הנסיבות המיוחדות של יישוביהם, אשר ביקשו בעבר להיבדל גם מיתר האוכלוסייה הדרוזית בישראל ולא היו מעוניינים להיכלל במסגרת החלטות קודמות שייועדו לאוכלוסייה הדרוזית. תוכנית זו היא התוכנית הייעודית הראשונה ליישובי הדרוזים ברמת הגולן, המתאפשרת בעקבות נכונותן של הרשויות המקומיות להיכלל בתוכנית פיתוח מתאימה. הנימוקים שביסוד החלטה 2861 בדבר ההכרה ביישובי הדרוזים כיישובים בעלי עדיפות לאומית יפים, בהתאמות הרלוונטיות, גם לעניין החלטה זו. לאוכלוסיה הדרוזית בכלל, ולאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן בפרט, מאפיינים ייחודיים המבחינים בינה לבין יתר מגזרי האוכלוסייה בישראל: האוכלוסייה הדרוזית חיה בקהילות סגורות השומרות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה בעבר, התיישבה האוכלוסייה הדרוזית באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה. ככלל, בני הקהילה נשארים לגור בתוך כפריהם מתחתנים בתוך הקהילה, ולא עוברים למקומות אחרים, מחשש לשלמות ולהישרדות הקהילה. בשנת 1957 הוכרה העדה הדרוזית בישראל כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. בהחלטת הממשלה מס' 2861 מיום 13.2.2011, פורטו נתוני יישובי המגזר הדרוזי במישור החברתי-כלכלי ובמישור התכנוני והמוניציפאלי, וכן פערים בתחום החינוך, ונמצא כי מכלול הנסיבות המייחדות את המגזר הדרוזי, על מאפייניו המובחנים, הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים הדרוזים ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, לרבות אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטה מס' 1060 מיום 13.12.2009, שעניינה הכרזה על יישובים אזורים כבעלי עדיפות לאומית, שהייתה תקפה באותו מועד. יצוין כי תוקפה של החלטה 1060 פג בינתיים, וביום 4.8.2013 אישרה הממשלה את החלטה מס' 667 במסגרתה קבעה אזורים ויישובים כאזורי עדיפות לאומית לשנים 2013-2017 (עד ליום 31.7.2017). לענייננו, יובהר כי כל היישובים הדרוזים נשוא החלטה זו כלולים בהחלטה 667. בהחלטה זו הממשלה מחליטה לייחד את היישובים הדרוזים ברמת הגולן מתוך כלל אזורי העדיפות הלאומית, שנקבעו בהחלטת ממשלה מס' 667, בדומה לנעשה בהחלטה מס' 2861 ומנימוקים דומים, ולקבוע להם תוכנית פיתוח לשנים 2017-2014, וזאת אף מעבר לתקופה שנקבעה לעניין אזורי עדיפות לאומית כפי שהוגדרו בהחלטה מס' 667. תקופת התוכנית הנדונה נקבעה באופן שמיועד לאפשר השלמת פרוייקטי תכנון ופיתוח במסגרת תקופת התוכנית. להלן פירוט הנתונים הנוספים, מעבר לאלו שבהחלטה מס' 2861, הנוגעים לעניין: מאפיינים חברתיים-כלכליים בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2011, מנתה האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן כ-21,000 איש. בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 99% מהתושבים בארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן הם בני העדה הדרוזית. 85% מהמשפחות הדרוזיות הן בעלות מבנה מסורתי. האוכלוסייה הדרוזית בישראל הינה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: הגיל החציון של הדרוזים הוא 24.6 לעומת 29.3 במגזר היהודי. הרשויות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן מדורגות כולן באשכול 2 (מתוך 10) בהתאם למדד הכלכלי חברתי (לעומת ממוצע של 2.9 בשאר היישובים הדרוזים בישראל) וכן באשכול 2 (מתוך 10) בהתאם למדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד יצוין כי שיעור האנשים עם מוגבלות בקרב בני מיעוטים ובכללם דרוזים, בישראל הוא כ- 26%, כמו כן, אחוז האנשים עם מוגבלות חמורה עומד על 14%, לעומת 5% באוכלוסייה היהודית. החברה הדרוזית בגולן מאופיינת במיעוט שירותים ובמחסור במענה לצורכי האוכלוסייה. על כן, יש צורך בפיתוח שירותים נגישים ובמידת הצורך מותאמים תרבותית לאוכלוסיות אלה, על מנת לאפשר שילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה ובשוק התעסוקה. מאפיינים תכנוניים ומוניציפאליים הבעיות המרכזיות המעכבות את התפתחות היישובים ואשר משליכות במישרין על חיי התושבים הן: היעדר תכנון לטווח ארוך לפיתוח היישובים, חוסר זמינות קרקעות לבניה, עלויות פיתוח גבוהות מהרגיל והעדר פתרונות לביוב. יצוין כי שיעור המתגוררים, פר יחידת דיור, ביישובים הדרוזים ברמת הגולן עומד על 4.92 נפשות ליחידת דיור, לעומת 4.36 בשאר היישובים הדרוזים בישראל. פערים בתחום החינוך והתעסוקה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2011 עולה כי 63% מהשכירים בארבעת היישובים הדרוזים בגולן, משתכרים פחות ממחצית השכר הממוצע במשק. זאת, לעומת שיעור של 51.4% בשאר היישובים הדרוזים בישראל. עוד עולה מנתוני הלמ"ס לשנת 2011 (המעודכנים ביותר שפורסמו בפילוח יישובים נכון למועד קבלת החלטה זו) כי השכר הממוצע בארבעת היישובים הדרוזים בגולן עומד על 3,834 ש"ח, לעומת 5,257 ש"ח בשאר היישובים הדרוזים בישראל. יש לציין שכל ארבעת הישובים מוגדרים על ידי הלמ"ס כמאד פריפריאליים וריחוקם ממרכזי תעסוקה ומערים גדולות, מקשה על תושבי היישובים הללו למצוא תעסוקה ההולמת את כישוריהם. אחוז הזכאים לתעודת בגרות בשנת 2012 עמד על 63% במגזר הדרוזי- צ'רקסי לעומת 66% במגזר היהודי ו- 48% במגזר הערבי, אך בארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן אחוז הבגרות נע בין 49.7% במג'דל שמס ל62% במסעדה. יש לציין שהעלייה שנרשמה בשנים האחרונות בשיעור הזכאות לבגרות במגזר הדרוזי, נובעת, בין השאר, מההשקעות הרבות בתוכניות הממשלה מס' 412 מיום 16.8.2006 ו- 2861 מיום 13.2.2011. תוקף ההחלטה מכלול הנסיבות המייחדות את יישובי הדרוזים ברמת הגולן, והמאפיינים המובחנים של מגזר זה, כמפורט לעיל, הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים האלה ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, ובכלל זה אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטת  ממשלה מס' 667. יובהר כי מצב היישובים, ובפרט בהיבטים התכנוניים והפיזיים, מחייב תכנית שמותאמת לצרכיהם הייחודיים והשקעת חלק ניכר של המשאבים בתחומים אלו. רכיבי הסיוע הקבועים בהחלטה זו נקבעו  בהתאם ובהלימה לצרכי היישובים ולנסיבות העניין. לאור האמור לעיל, ועל מנת לצמצם פערים אלו, תוך מתן אפשרות לאוכלוסייה הדרוזית לשמור על מאפייניה המיוחדים, מוצע להכריז על ארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן: מג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה, ועין קיניא, כיישובים בעדיפות לאומית, לעניין החלטה זו והסיוע הניתן במסגרתה, לשנים 2017-2014.