תוכנית לעידוד תיירות בנתיבי ההיסטוריה, הדת והמורשת באזורי עדיפות לאומית

נושא ההחלטה:

תוכנית לעידוד תיירות בנתיבי ההיסטוריה, הדת והמורשת באזורי עדיפות לאומית

מחליטים:

א. גיבוש תכניות לעידוד תיירות בנתיבי ההיסטוריה, הדת והמורשת באזורי עדיפות לאומית

1. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 667 מיום 4.8.2013 בנושא הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית, לגבש ולהפעיל תכניות לעידוד התיירות באזורי עדיפות לאומית באמצעות יצירת מסלולי תיירות ופיתוח תשתיות תיירות, אתרים היסטוריים ודתיים והקמת מרחבים תיירותיים משותפים ומקושרים בין הרשויות המקומיות השונות מתוך מטרה לבסס איכות חיים נאותה, לטפח מערך שטחים פתוחים, לשמר ולפתח ערכי טבע ומורשת, לייצר מקורות משיכה למטיילים ולמבקרים ולייצר מקומות תעסוקה.

2. במסגרת התוכניות יוקמו נתיבי תיירות שיחברו בין הרשויות המקומיות, ויכללו ביקורים באתרי עתיקות ומורשת דתית ואתרי קבורה  של כל הדתות, בילויים בפארקים, אטרקציות תיירותיות ועידוד לינה במלונות, מלוניות, אכסניות וצימרים ברשויות המקומיות באזורי עדיפות לאומית. התוכניות יפעלו לחיזוק היבטי מורשת תרבותיים ומסורתיים.

3. התוכניות יכללו, בין היתר, שדרוג והקמה של מסלולי הליכה, מסלולי אופניים, פארקים, אטרקציות תיירותיות, כפרי תיירות, שבילים, אתרים ארכיאולוגיים, מעיינות, דרכי נוף וחניונים. התוכניות יסייעו בשדרוג אתרי מורשת דתית של כל הדתות על מנת להפוך אותם לנגישים ומוסדרים יותר מתוך מטרה לספק תשתית הולמת למאות אלפי המבקרים מדי שנה ולהרחיב משמעותית את מספר המבקרים באתרים אלו.

4. התוכניות יפעלו למתג את האזורים כאזורי תיירות ייחודיים לתיירים מהארץ ומחו"ל באמצעות פרסומים, קמפיינים, יחסי ציבור, פסטיבלים וכדומה. התוכניות יסייעו להגברת  כושר המשיכה  לאזורי עדיפות לאומית באופן שיגרום להארכת משך השהות של התיירים באזורים אלו ולהגברת המוטיבציה שלהם לביקור חוזר, תוך ניצול המשאבים הטבעיים של האזורים.

5. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תפעל לעידוד וקידום פיתוח עסקים קטנים ובינוניים במסגרת התכניות.

6. לשם גיבוש ויישום התוכניות, יוקם פורום בראשות המנהלת הכללית של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ובהשתתפות נציגי המשרד לשירותי דת, משרד הכלכלה, משרד התיירות, משרד ירושלים ומורשת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר. בדיוני הצוות ישותפו, לפי העניין, נציגי משרדי ממשלה נוספים. בנוסף יוזמנו לדיונים, לפי העניין, גורמים נוספים כדוגמת הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.

7. התוכניות תופעלנה באתרים שייבחרו על סמך אמות מידה ושיקולים מקצועיים, לרבות, זמינות תכנונית, לוחות זמנים לביצוע, מספר התיירים המבקרים באתר מדי שנה, פוטנציאל הגדלת מספר התיירים, התקציב הנדרש לביצוע, חוות דעת מקצועיות על פוטנציאל הפרויקט והתרומה לקידום התיירות והתעסוקה באזור.

8. לצורך יישום ההחלטה, יוקצה התקציב הבא:
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל: 10 מיליון ₪ -  5 מיליון ₪ בכל אחת מהשנים 2017-2016.

המשרד לשירותי דת: 10 מיליון ₪ -  5 מיליון ₪ בכל אחת מהשנים 2017-2016, באמצעות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. יובהר בזאת כי תקציב המשרד לשירותי דת מיועד לאתרי מורשת וקבורה של הדת היהודית בלבד.
משרד התיירות: 1 מיליון ₪ בכל אחת מהשנים 2016 ו-2017, באמצעות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

9. הממשלה רושמת לפניה את השתתפות הקרן הקיימת לישראל בתקצוב ובהפעלת התוכנית. קק"ל תפעל בהקשר זה במסגרת תפקידה כשומר היערות. שיתוף פעולה בין קק"ל ובין הממשלה, אשר טעון את אישור הוועדה ל"מיזמים לאומיים" בהתאם להחלטת הממשלה מס' 563 מיום 11.10.2015 בנושא מתווה להסדר עם קרן קיימת לישראל, ייעשה בהתאם להוראות החלטה זו.

ב. שלב א' לתוכנית – עידוד תיירות בנתיבי ההיסטוריה -  אתרי קבורה

10. כשלב ראשון לתוכנית לעידוד תיירות בנתיבי ההיסטוריה, הדת והמורשת, תופעל התוכנית אשר גובשה בשנת 2011 על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, הרשות לפיתוח הגליל, קק"ל, משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות, בסיוע האיחוד האירופי, לפיתוח תיירות בנתיבי אתרי קבורה בגליל העליון המזרחי (אזור צפת - חצור הגלילית - גוש חלב).

11. במסגרת התוכנית, ישודרגו אתרי מורשת דתית ואתרי קבורה של כל הדתות על מנת להפוך אותם לנגישים ומוסדרים יותר. התוכנית תסדיר את דרכי הגישה לאתרים ותכלול גם הסדרת פארקים, מעיינות, דרכי נוף, חניונים, אטרקציות תיירותיות ועוד. התוכנית תפעל למתג את האתרים בהתאם להוראות סעיף 4 לעיל.

עדיפות לאומית

החלטת ממשלה מס' 667 בעניין הגדרת יישובים ואזורי עדיפות לאומית (להלן – החלטה 667), הגדירה יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית לצורך השגת מספר יעדים ובכללם  "הגדלת הצמיחה הכלכלית וצמצום פערי ההזדמנויות בין אזורי עדיפות לאומית לבין מחוז תל אביב", וכן  "שיפור איכות החיים ביישובי העדיפות הלאומית".

על פי סעיף 4(א) להחלטה 667, רשאים השרים הרלוונטיים לקבוע אמות מידה, על פי שיקולים מקצועיים, לעניין הטבות ותמריצים לאזורי עדיפות לאומית, בין היתר, בתחום התעסוקה  "לשם קידום כושר הייצור והשבחת ההון האנושי באזורי העדיפות הלאומית, יצירת מקומות תעסוקה יציבים, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, וצמצום האבטלה" (סעיף  4(א)(3)), וכן בתחום הגנת הסביבה  "במטרה לבסס איכות חיים נאותה ולטפח מערך שטחים פתוחים לסוגיהם, לשמר ולפתח ערכי טבע ומורשת, ולייצר מקורות משיכה למטיילים ולמבקרים" (סעיף 4(א)(7)).

שיעורי התעסוקה בנגב ובגליל נמוכים משמעותית מאלו הקיימים במרכז הארץ. נכון לשנת 2015, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בגליל עומד על 58%, בנגב על כ-62% ובמרכז הארץ אחוז ההשתתפות בכוח העבודה גבוה מ-70%. אחוז השכירים המשתכרים עד שכר מינימום גבוה בנגב ובגליל מאחוז השכירים המשתכרים עד שכר המינימום במרכז.

גם אחוז הבלתי מועסקים בנגב ובגליל גבוה משמעותית מאחוז הבלתי מועסקים במרכז הארץ. השכר הממוצע לשכירים בנגב ובגליל נמוך משמעותית מהשכר הממוצע לשכיר במרכז הארץ, וגם תחולת העוני בנגב ובגליל גבוהה משמעותית מתחולת העוני במרכז הארץ.

ביצוע התוכנית יתרום לאזורי עדיפות הלאומית הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הגנת הסביבה. התוכנית תפתח אפשרויות תעסוקה מגוונות בפני התושבים המקומיים, תשפר את מצבם של העסקים הקיימים ותסייע בהקמת עסקים חדשים. חיזוק ענף התיירות מביא לעלייה ברמת הפיתוח וברמת החיים של האזורים.

ביצוע התוכנית ישמר ערכי טבע ומורשת וייצר מקומות משיכה למטיילים ומבקרים, יקדם את הגנת הסביבה ויביא לפיתוח ענף התיירות.

הוצאות התיירים ומכפיליהם מניעים את תעשיית התיירות. התיירות מביאה לגידול הצריכה, מעודדת פעילות יצרנית, יוצרת מקומות עבודה ומביאה לפיתוח תשתיות. התיירות מייצרת מקומות תעסוקה ישירה הכוללת את כל העובדים הבאים במגע עם התיירים דוגמת מלצרים, מדריכי תיירים, סוכנויות נסיעות, חברות הסעות, שירותי ניקיון ועוד ומייצרת מקומות תעסוקה עקיפה הכוללת עסקים המייצרים מוצרים ומספקים שירותים המשרתים את התיירים דוגמת מסעדות, אטרקציות, מתכננים וקבלנים הבונים ומשפצים אתרי תיירות, מפעלים המספקים מוצרים ועוד.

הנמקת הבחירה בשלב א' לתוכנית

הבחירה להפעיל בשלב ראשון של התוכנית את המיזם לעידוד התיירות בנתיבי ההיסטוריה – אתרי קבורה נובע משיקולים מקצועיים ולא משיקולים של עדיפות לאומית.

בשנת 2011 לאחר עבודה שנמשכה תקופה ממושכת, גובשה תכנית עבודה על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, הרשות לפיתוח הגליל, הקרן הקיימת לישראל, משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות. תכנית זו גובשה בעידוד האיחוד האירופי שראה חשיבות בפיתוח התיירות בגליל ובעיקר התיירות הדתית.
מטרת התוכנית הינה ליצור פרויקט מחולל מפנה מרחבי בדגש דתי-מיסטי-רוחני תוך מתן שירות לציבור מבקרים רחב מהארץ ומחו"ל הנמשך לנושאים אלו.

התוכנית כוללת הקמת פארקים, גיוון התשתיות התיירותית, פיתוח אתרים ארכיאולוגיים, שיקום מעיינות ומרכיבים נוספים שנועדו למצות את הפוטנציאל הרב שיש באזור הגליל העליון המזרחי.

התוכנית הינה ברמת בשלות וזמינות גבוהה ביותר וכאמור היא גובשה על ידי כל הגורמים הנוגעים בדבר, ועל כן מוצע להפעילה כשלב ראשון בהחלטת הממשלה.