מדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים

המשרד להגנת הסביבה מפרסם נוסח עדכני למדיניות מרחקי הפרדה במקורות סיכון נייחים שעניינו בהבהרות ניסוח ללא כל שינוי מהותי. השינויים מקורם בצרכים שעלו מן השטח ובשאלות הבהרה שהועברו למשרד בשנים האחרונות, ובעיקר בעניין ההגדרות של מצב קיים לעומת מצב מתוכנן לפי המדיניות. לרשותכם חוזר מנכ"ל בנושא מדיניות מרחקי הפרדה במקורות סיכון נייחים.

כתוצאה מיישום מדיניות המשרד חל שיפור של ממש ברמת הבטיחות לסביבה ולציבור בישראל. לכך תרמו התקנת אמצעי בטיחות, שיפור טכנולוגיות, הקטנת כמויות של חומרים מסוכנים ואף שימוש בחומרים בעלי סיכון נמוך יותר לסביבה ולציבור במקום חומרים אחרים שהיו מסוכנים יותר. שיפורים אלו הביאו הלכה למעשה להקטנה משמעותית של מרחקי ההפרדה הנדרשים ממקורות סיכון, ולפרקים אפשרו ויתור על הצורך במרחק הפרדה. הכול נעשה מתוך עבודה אינטנסיבית של גורמי התעשייה וליווי מקצועי של המשרד למציאת פתרונות מקצועיים ייחודיים להגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור.
ברקע קביעת המדיניות התמודד המשרד להגנת הסביבה עם מקרים רבים של קרבה מסוכנת בין מפעלים למוקדי אוכלוסייה הן בשלב תכנון הן בפועל. מגמה גוברת והולכת של מקרי קרבה בין מפעלים לאוכלוסייה נובעת בין השאר מסיבות אלו:

• פיתוח עירוני מואץ היוצר ריבוי מקרים של התקרבות בין שימושי קרקע שונים.
• הוראותיהן של תוכניות רבות המאפשרות קרבה מסוכנת.
• היעדר אכיפה לעיתים בידי הגופים המוסמכים של בנייה בלתי חוקית.

המדיניות עוסקת במרחקי הפרדה בין מקורות סיכון נייחים לבין האוכלוסייה. המסמך מפרט את אופן קביעת מרחקי ההפרדה הראויים בהליכי תכנון ובמצב קיים. קביעת מרחקי ההפרדה נעשית להגנת הסביבה ובריאות הציבור מתוצאות של אירועי חומרים מסוכנים בשגרה. קביעה זו מתחשבת בצורכי הפיתוח ומנסה למזער מגבלות על שימושי קרקע בהינתן משאבי קרקע מוגבלים.
עיקרי העדכונים עוסקים בנושאים האלה: עדכון הגדרת רצפטור ציבורי, עדכון רשימת החומרים, הוספת תרחישים, התמודדות עם מקרים שבהם לא מתקיים מרחק מינימום במצב קיים ועדכון המרחקים הגנריים הנדרשים מחומרי הדברה.

מהו מקור סיכון?

מקור סיכון הוא שימוש קיים או ייעוד מתוכנן הכוללים או מאפשרים קיומו של תהליך מסוכן. תהליך מסוכן הוא כל פעילות הנעשית בחומר מסוכן לרבות כל שימוש, אחסון, ייצור, טיפול או שינוע בתוך שטח המגרש של חומרים אלו וצנרות בין מפעליות.