הסדרת ניהול הטיפול במחלת ההשמנה

רקע
השמנה הוגדרה כמחלה כרונית ע"י ארגון הבריאות העולמי כמו גם על ידי ארגונים רפואיים וממשלות ברחבי העולם ובישראל. השמנה מוגדרת למי שיש מדד מסת גוף (BMI) של 30 ומעלה. השמנה היא מחלה מורכבת בעלת גורמים ומאפיינים פיזיולוגיים, נפשיים, תזונתיים, סביבתיים ותרבותיים הפוגעת באופן משמעותי וכרוני בבריאות הגופנית והנפשית. השמנה מהווה גם גורם סיכון למחלות מטבוליות כגון: סוכרת, מחלות לב וכלי דם וסוגי סרטן מסוימים, ירידה תפקודית משמעותית, דיכאון וקיצור תוחלתהחיים. בילדים ובני נוער, השמנה קשורה להתפתחות מוקדמת של מחלות האופייניות לגיל המבוגר כגון סוכרת, יתר לחץ דם, כבד שומני ודום נשימה בשינה, יחד עם מצוקות נפשיות וחברתיות, וגורמת לתחלואה גופנית ונפשית כרונית.

העלייה הברורה בעשורים האחרונים בהיקפי ההשמנה בעולם המערבי מעידה על הצורך בהסדרת ניהול הטיפול בה. יש לציין כי מדד ה- BMI מוגדר כיום כמדד עיקרי להערכת השמנה יחד עם זאת, הוא לא תמיד משקף את הסיכון הבריאותי בצורה מדויקת. לכן, חשוב לשלב את מדד ה- BMI עם הערכות נוספות של אורח חיים ומצב הבריאות הכללי.

הגדרת מערך ניהול במוסד רפואי לטיפול במחלת ההשמנה וקביעת יעדים לצמצום שכיחותה תביא לשיפור באיכות החיים וקידום בריאותם של הסובלים מהשמנה.

מטרה
קביעת אמות מידה לניהול הטיפול במחלת ההשמנה והבטחת רצף הטיפול.

חלות
מוסדות רפואיים באשפוז ובקהילה.