צמצום ההון השחור ואי השוויון והגברת התחרותיות במשק באמצעות צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים

נושא ההחלטה:

צמצום ההון השחור ואי השוויון והגברת התחרותיות במשק באמצעות צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים

מחליטים:

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 749 מיום 17 בספטמבר 2013, שעניינה "צמצום השימוש במזומן" ומס' 2115 מיום 22 באוקטובר 2014, שעניינה "אימוץ המלצות הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי" (להלן – ועדת לוקר) ובהמשך להצעת חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2015 (להלן – הצעת החוק), ולאור ההשפעה הרבה של השימוש במזומן על הכלכלה השחורה והחשיבות בצמצומה על מנת להגדיל את הצמיחה, להקטין את היקף הפשיעה הכלכלית והפשיעה הביטחונית, להקטין את נטל המס על אזרחי המדינה וכן לאור השינויים הטכנולוגיים שחלו בשנים האחרונות מאז פרסום המלצות ועדת לוקר ובכללן הגידול במגוון הפתרונות להעברת כספים דיגיטלית:

1 .    לאשר הכנסת תיקונים בהצעת החוק כמפורט להלן:

א.    הסכומים אשר רשומים בתוספת הראשונה להצעת החוק לעניין המגבלות על השימוש במזומן יהיו כדלקמן: 
1)    כאשר אחד מהצדדים הוא עוסק, במקום 10,000 שקלים חדשים יעמוד הסכום על 8,000 שקלים חדשים.
2)    כאשר שני הצדדים אינם עוסק, במקום 50,000 שקלים חדשים יעמוד הסכום על 25,000  שקלים חדשים.

ב.    יבוטל סעיף 2(ה) כך שסכום המשתלם לעורך דין או רואה חשבון בעבור מתן שירות עסקי ללקוח לא יעלה על מגבלת המזומן הקבועה בפרט (1) לתוספת הראשונה.

ג.    יתוקן סעיף 30 כדלקמן: 
1)    בחלוף שנה מיום התחילה, תוטל חובה על שר האוצר לבחון את השינוי בתוספת הראשונה, וכך יעשה אחת לשנה.
2)     ככל שיוחלט על שינוי התוספת הראשונה, יעשה כן בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל.
3)    סעיף 30(1)(ב) ישונה כך שהסכום הקבוע ברישה לגבי מגבלת התשלום במזומן בין אנשים פרטיים ישונה מסכום של 15,000 שקלים חדשים ל-12,500 שקלים חדשים. 

ד.    סעיף 40(א) ישונה כך שבמקום האמור בו, ייקבע שמועד התחילה של החוק יהיה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו, והתנאים המופיעים בסעיף זה לגבי תחולת החוק יוסרו.

2 .    לשם הפחתת תשלומים במזומן של המגזר הציבורי: 

א.    להטיל על כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך:
1)     לקבוע יעדים לצמצום תקבולי המזומן מהציבור.
2)    להרחיב את האפשרויות העומדות לרשות הציבור לתשלום דיגיטלי באופן מקוון, לרבות באמצעות מכשירי טלפון ניידים וזאת בתיאום עם אגף החשב הכללי ובסיוע רשות התקשוב הממשלתי.
3)    לדווח לאגף החשב הכללי עד ליום 31 בינואר כל שנה על נתוני גביית המזומנים בגין השנה הקודמת ועל יעדי הגבייה, וזאת בהתאם למתכונת שתיקבע על ידי החשב הכללי מעת לעת. החשב הכללי יפרסם את נתוני הגבייה במזומן  במסגרת הדוח השנתי שלו.

ב.    להנחות את רשות החברות הממשלתיות לפעול לקיים ישיבות דירקטוריון של החברות הממשלתיות שבמסגרתן תידון האפשרות לצמצם את היקף התקבולים במזומן מהציבור תוך הרחבת האפשרויות העומדות לציבור לתשלום מקוון וקביעת יעדים בנושא.

ג.    בהמשך להחלטות הממשלה מס' 2226 משנת 2007 ומס' 2013 משנת 2010, להטיל על שר התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם מערכת כרטוס ארצית מתקדמת שתאפשר תשלום לכל מפעילי התחבורה הציבורית וכן למוניות השירות שזכו במכרזים להפעלת מוניות שירות באשכולות, באמצעות כרטיס חיוב או אמצעי דיגיטלי אחר בנוסף לכרטיס הקיים המבוסס על תקן קליפסו, בהתאם לבחירת הנוסע ותוך הקטנת השימוש במזומן. תאריך היעד להטמעת המערכת האמורה ייקבע בהסכמת המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והממונה על התקציבים.

3 .    לרשום את הודעת בנק ישראל לפיה הוא פועל בעניינים המפורטים, לרבות קידום אמצעי תשלום מתקדמים ודיגיטאליים:

א.    נקיטת מהלך הסברה לציבור בנושא כרטיסי חיוב מיידי.
ב.     חיוב התאגידים הבנקאיים לפעול להרחבת התפוצה של כרטיסי חיוב מיידיים.
ג.    בחינת האפשרות לחייב תאגידים בנקאיים להנפיק ללקוחותיהם כרטיס משולב המשמש גם כרטיס חיוב מיידי וגם כרטיס אשראי.
ד.    הבנק פועל בשיתוף עם משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ההגבלים עסקיים לקידום אסדרה של שירותי תשלום מתקדמים בהתאם לכללי PSD.
ה.    הבנק יקיים מעקב אחר השפעות יישום החוק על השימוש במזומן ובשיקים.
ו.    הבנק בוחן ביחד עם משרד המשפטים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ומשרד האוצר את האפשרות לקדם תשתית ליזום פעולות בחשבונות של לקוחות באמצעות צד ג'.
ז.    הבנק פרסם קול קורא לבחינה של היתכנות הקמת תשתית לתשלומים קמעונאיים, מיידיים ומהירים, וכל זאת בהתאם להמלצות הוועדה לאמצעי תשלום מתקדמים, ובכלל זה גם תשתית לקישור בין מספרי חשבון תשלום למספרי טלפון.
ח.    הבנק בוחן ביחד עם משרד המשפטים את השימוש בהוראת חיוב דיגיטלית.