מטרות העל והיעדים האסטרטגיים של משרד הרווחה והביטחון החברתי

מטרות העל והיעדים האסטרטגיים של משרד הרווחה והביטחון החברתי

הנהלת משרד הרווחה והביטחון החברתי, בראשות השר והמנכ"ל, מקדמת את יישום האסטרטגיה משרדית האמצעות הובלת מהלכים במיקוד אסטרטגי.

פירוט מטרות העל האסטרטגיות לשנת 2022:

1. מונעים: איתור ומניעה בקרב פרטים, משפחות וקהילות במצבי סיכון וסכנה וקידום מוביליות חברתית באמצעות, בין היתר, הרחבת השירותים האוניברסליים
    

   במקרים רבים הדרך היעילה והמטיבה ביותר לטיפול במצבי משבר, בין אם זמניים או מתמשכים, היא מניעתם מבעוד מועד. לפיכך, שאיפה מרכזית של מערכת הרווחה היא פיתוח והעצמה של יכולתה לא רק בתגובה ובהגשת סיוע במצבי משבר, אלא גם בהפיכתה לכזו שיכולה לצפות את פני העתיד, מובילה ויוזמת.
   
   מניעה של מצבי סיכון ומצוקה, בדגש על תקופת תחילת החיים והגיל הרך, תביא לשיפור ברווחה ובאיכות החיים, תוך הפחתת מצוקות וצורך בשירותי רווחה בהמשך החיים.

   יעדים מרכזיים:

   • יעד 1.1 הרחבת תכניות איתור, מניעה וקידום מוביליות חברתית בכל תחומי הפעילות של המשרד;
   • יעד 1.2 הרחבת הרצף הטיפולי/חינוכי והחינוכי/תעסוקתי במסגרות המופעלות על ידי שירותי הרווחה;
   • יעד 1.3 הגדרת יעדי תוצאה בתחום קידום הניידות בקרב אוכלוסיות מוחלשות".
      

2. מתאימים: שירותי רווחה מגוונים וגמישים, מותאמים לאוכלוסיות ולצרכים השונים באמצעות, בין היתר, הדגשת הגמישות לרשויות
    

   מערכת הרווחה אמונה על איתור, מניעה, מתן טיפול, הגנה, שיקום וסיוע לכל אדם, משפחה וקהילה, הנתונים במצבי מצוקה ומשבר, או עלולים להיקלע אליהם. סוגי הקשיים עשויים להיות מגוונים ביותר ולכלול, בין השאר, עוני, הדרה חברתית, קשיי תפקוד, אלימות והזנחה ומצוקה רגשית.
   
   קשיים אלה ואחרים עשויים להיות מנת חלקם של אנשים בעלי מאפיינים ונסיבות חיים שונים לחלוטין מבחינת גיל, מגדר, מצב כלכלי, מצב בריאות ואירועי חיים. צרכים ונסיבות שונים אלו מכתיבים מענים שונים, ומגוון זה של אוכלוסיות ומצבי משבר מחייב פיתוח רצף התערבות מותאם לפרט, למשפחה ולקהילה על כל רכיביהם, כמו גם זיהוי מתמיד של הצרכים המשתנים בחברה הישראלית וקידום מענים מותאמים.
   
   כך, לדוגמה, לאור השיעור הגדל של אזרחים ותיקים באוכלוסייה נדרשת הרחבה והתאמה של התשתיות והמענים לסיוע רווחתי לאזרחים ותיקים.
   
   לבסוף, על מערכת רווחה מגוונת ומותאמת לפתח כלים מגוונים לממשק ולטיפול, לרבות פיתוח כלים דיגיטליים ועידוד השימוש בהם לצורך הנגשת המענים והשירותים החברתיים.
   
   יעדים מרכזיים:

   • יעד 2.1  ביזור סמכויות לשלטון המקומי בתחום המענים לאזרחים ותיקים ושירותים אישיים וחברתיים, בעזרת מעבר לתקציב גמיש, כדי שיינתנו מענים המותאמים לקהילה ולצרכים מקומיים;
   • יעד 2.2  קידום חוק המגדיר את הזכות לשירותי רווחה;
   • יעד 2.3 התאמת שירותי המשרד לאוכלוסיות מגוונות וצמצום פערים באיכות ובזמינות והתאמת השירותים בין אוכלוסיות שונות;
   • יעד 2.4 קידום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.
      

3. מודדים: מערכת רווחה מוכוונת תוצאות ואפקטיביות, מועילה ויעילה

   מערכת אשר רואה לנגד עיניה את טובת הציבור, מציבה יעדים ופועלת להשיגם סביר כי תתפקד טוב יותר.

   עם זאת, על מנת לדעת מה מידת השגת היעדים וכדי ללמוד על הזיקה בין שירותי הרווחה לבין השגת תוצאות עבור מקבלי השירותים נדרשים תהליכי מדידה ולמידה מהממצאים.

   על אף האתגר הגלום בהגדרת מדדי איכות ותוצאה בעולם הרווחה, הכרחי שהמשרד יענה לאתגר זה, לטובת שיפור מתמיד באיכות שירותי הרווחה. הגשמת מטרה זו תיעשה באמצעות שילוב בין כלים שייעודם טיוב והבטחת איכות, בקרה על תוצאות ותהליכים, ניהול מבוסס מידע ונתונים, קידום תהליכי למידה ושיפור ומיצוי של משאבים קיימים.

   יעדים מרכזיים:

   • יעד 3.1  הטמעת תכנית מדידה כוללנית במערכת הרווחה, שתכלול הטמעת מדידה בתכניות העבודה, במיקודים האסטרטגיים, בהנחיות לרשויות המקומיות (תקנון העבודה הסוציאלית ובמערכות המידע);
   • יעד 3.2  הטמעת עבודה על פי מודל לוגי והגדרת מדדי תוצאה בקרב המנהלים, עובדי המטה והמחוזות, העובדים בפעילות שעליה הם אמונים;
   • יעד 3.3  הגדרת תוצאות רצויות בכלל מכרזי הרכש החברתי של המשרד;
   • יעד 3.4 עלייה בשביעות הרצון של מקבלי השירות ובני משפחותיהם משירותי הרווחה.
      

4. מתחזקים: חיזוק והעצמה של עובדי מערכת הרווחה, מיצובם ומעמדם
    

   הגורם האנושי הוא הגורם המשמעותי ביותר בחזית המאמץ להגשת סיוע ושירותים חברתיים איכותיים ונאותים.
   
   עובדות ועובדים סוציאליים בפרט, ועובדי מערכת הרווחה בכלל, אחראים באופן ישיר להגשת סיוע לאוכלוסיות הנזקקות ביותר בישראל, לעיתים בעת מצבים אנושיים מורכבים וקשים.
   
   משמעות הדבר היא כפולה; ראשית - ישנו צורך בהון אנושי איכותי, אשר יוכל לגודל המשימה ולמורכבותה, ושנית - יש לשמור ולטפח עובדות ועובדים אלו לשם מניעת שחיקה, פגיעוּת ועזיבת המקצוע.
   
   לשם כך ישנו צורך בחיזוק מעמדם של עובדי מערכת הרווחה, ובכללם העובדות והעובדים הסוציאליים, שיפור תנאי עבודתם והעסקתם, קידום ההכשרה והפיתוח המקצועי של כלל העובדים במערכות הרווחה וטיפוח איכות הניהול במערכת הרווחה.

   יעדים מרכזיים:

   • יעד 4.1  חיזוק השדרה הניהולית במטה, במחוזות וברשויות המקומיות;
   • יעד 4.2 חיזוק מעמדו המפקח של המשרד והסדרת תפקידו;
   • יעד 4.3  מיצוב וחיזוק מעמדו של העובד הסוציאלי.
      

5. משתפים: חיזוק שיתופי הפעולה בתוך המשרד ועם משרדי הממשלה, השלטון המקומי,  החברה האזרחית והציבור
    

   תחום הרווחה אינו תחום שעומד לבדו. שיפור איכות חיים של פרט, משפחה או קהילה נוגע בתחומים רבים ובנקודות ממשק מרובות.
   
   ברור כי אי אפשר לשפר את רווחתו של אדם בלי לתת את הדעת להיבטי בריאות, חינוך ותעסוקה בחייו, כמו גם לתחומים רבים אחרים, אשר על הטיפול בהם אמונים משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שונים.
   
   לפיכך, על משרד הרווחה לפעול להגברת השיתוף הן באופן פנימי בין יחידותיו והן שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים.

   יעדים מרכזיים:

   • יעד 5.1  הטמעת תכנית עבודה ופרקטיקות תכנון משתפות בעבודת היחידות;
   • יעד 5.2  הטמעת תכנון משתף במעגל התכנון של תכניות העבודה, שיכלול היוועצות בין-מגזרית ובין-משרדית;
   • יעד 5.3  חיזוק הקשר של המשרד עם השלטון המקומי ועם המחלקות לשירותים חברתיים.
      

מפת דרכים 2022

ניתן להמשיג את מטרות העל המשרדיות גם באופן הבא:

מפת דרכים

הייעוד

משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל לשמירה על רווחתם וביטחונם החברתי של כלל אוכלוסיית ישראל, למניעה של מצבי סיכון, מצוקה וסבל ולקידום רווחה ומוביליות חברתית

מטרות מקצועיות

• מונעים
  מניעה בכל מדיניות
• מתאימים
  גמישות, התאמה לצרכים, צמצום פערים
• מודדים
  מועילות ויעילות מבוססות אימפקט
  • מהלכים אסטרטגיים
    • מוביליות חברתית כלכלית
      גיבוש תוכנית מערכתית
    • מניעה 
      שילוב פעולות איתור ומניעה משמעותיות במדיניות ובתהליכים של כלל היחידות במשרד
    • מדידה ואפקטיביות 
      תוכנית עבודה כוללנית לגיבוש  תפיסת המדידה והאימפקט של המשרד

מטרות תשתיתיות

• מתחזקים
  מיקוד בלקוח ובהון האנושי בשירותי הרווחה
• משתפים
  שת"פ בינמשרדי ובינמגזרי, עם השטח ועם הציבור
  • תפיסת ההפעלה
    • האדם במרכז וסביבו מענה הוליסטי ומותאם  
    • השטח יודע וזקוק להכוונה ולכלים כדי לרוץ
    • המשרד כ- HUB - המרכז קהילות של מומחים
    • דמוקרטיזציה של המידע - דאטה נגיש לכולם
    • Scaling- משכפלים ומרחיבים הצלחות
    • טכנולוגיות תומכות בדגש על AI וביג דאטה