הנחיות ונהלים לסקרי סיכונים IRBCA

RBCA – Risk Based Corrective Action היא מתודולוגיה להערכת סיכונים הנובעים מזיהומים בקרקעות ובמקורות מים. המתודולוגיה פותחה בארצות הברית בידי ASTM – American Society for Testing and Materials ואומצה בישראל תחת השם IRBCA לאחר התאמתה למאפיינים של קרקעות ומי תהום בישראל. על פי מתודולוגיה זו עושים סקר סיכונים באמצעות מודל מתמטי ייעודי כדי לקבוע את ערכי היעד לשיקום האתר אשר יבטיחו שלא ייגרם נזק לאדם ולסביבה.

מתודולוגיית מודל תפיסת אתר

CSM – Conceptual site model הוא תהליך הערכה וניתוח של נתוני האתר החשוד בזיהום המפרט את מסלולי החשיפה של המזהמים ממקורות הזיהום דרך מסלולי ההסעה השונים (אוויר, קרקע, מים, גז קרקע) אל הקולטנים (רצפטורים כגון בני אדם, מי תהום, בעלי חיים). הערכת ה-CSM מתחילה עם קבלת ממצאי הסקר ההיסטורי. עם זאת הפיתוח של ה-CSM הוא תהליך מתמשך של עדכון תיאור האתר על בסיס המידע העדכני המצטבר לגביו כתוצאה מחקירת הקרקע. 

כל CSM מתייחס למרכיבים האלה:

1. הקולטנים הרלוונטיים – יוגדרו קולטנים רלוונטיים לאתר ולסביבתו, בהווה ובעתיד. הקולטנים האנושיים יכללו תושבים, עובדים ומבקרים באתר ובסביבתו. קולטנים סביבתיים יכללו מי תהום, מים עיליים, צמחייה ובעלי חיים באתר ובסביבתו.
2. דרכי הסעה וחשיפה של מזהמים – כדי שמזהם בקרקע יהווה גורם לסיכון יש לבחון אם קיים נתיב חשיפה שלם בינו לבין הקולטנים שאותרו. כאשר קיימים בקרקע חומר מזהם, נתיב חשיפה וקולטן, נוצר מסלול שלם שמשמעותו סיכון. מסמך CSM יעריך ויתאר את כל אלה באופן מילולי וגרפי. במקרה שמסקנות הליך ה-CSM שוללות אפשרות לקיומו של מסלול חשיפה שלם באתר, אפשר יהיה לקבוע שזיהום הקרקע אינו מהווה סיכון לאדם ולסביבה, ולכן לא נדרשות פעולות שיקום באתר. עם זאת כל עוד לא נשללה אפשרות קיומו של נתיב חשיפה שלם, יש להמשיך בפעולות החקירה, סקר הסיכונים והשיקום לפי עקרון הזהירות המונעת.

לקבלת מודל IRBCA 2020 אפשר לפנות בדואר אלקטרוני אל אבי חיים או חני עבדת.