ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל

נושא ההחלטה:

ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל

מחליטים:

לפעול בדרכים המפורטות בהחלטה זו במטרה לייעל את תחום הענישה ושיקום האסירים בישראל, מתוך ראייה כוללת וכדי להביא לניצול מיטבי של ההוצאה הציבורית לצורך מניעת  עבריינות, הפחתת היקפי תופעת הפשיעה והפחתת העלויות הנובעות כתוצאה מפשיעה. בכלל זה, לקבוע כלים על מנת לסייע בטיפול בעבריינים שנגזר דינם, ענישתם ושיקומם כדי להביא לצמצום העבריינות וזאת בהתחשב, בין היתר, בהיבטים חברתיים וכלכליים.

1 . אימוץ עיקרי המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים
לאמץ את עיקרי המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, אשר מונתה על ידי הממשלה ה-32 בהחלטת הממשלה מספר 3767 מיום 23 באוקטובר 2011 שעניינה הקמת ועדה ציבורית לבחינה של מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, כפי שהן מופיעות בדו"ח הסופי של הוועדה מחודש נובמבר 2015, בהתאם למפורט להלן:
א. הקמת יחידה למחקר ולמידע
1) להטיל על משרד המשפטים ועל הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם נציבות שירות המדינה, לסכם את הקצאת המשאבים הנדרשים לצורך הקמת יחידה למחקר ולמידע במשרד המשפטים (להלן – "יחידת המחקר") במסגרת אישור תקציב 2018-2017.
2) תפקידיה של יחידת המחקר יהיו כמפורט להלן:
א) ליווי מחקרי של יוזמות חדשות בתחום הענישה;
ב) הסברת מדיניות הענישה לציבור – באמצעות איסוף מידע ופרסום דוחות על רמות ענישה והשפעות הענישה;
ג) איסוף מידע ומחקר בתחום האכיפה בדגש על הענישה על מנת לייצר תשתית נתונים ומחקר לצורך קבלת החלטות של הגורמים הממשלתיים שלהם נגיעה לענישה ובכלל זאת:
(1) איתור, איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי, נתונים משווים ואחרים הרלוונטיים לקביעת  מדיניות ענישה וגזר דין.
(2) בחינת יעילות של דרכים שונות לענישה.
(3) הערכת עלות של דרכי ענישה ושיקום שונות, לרבות קביעת עונשים חדשים והחמרה בענישה.
(4) בחינה מחודשת של העונשים המרביים שבצד העבירות השונות הקבועות בחוק העונשין, תוך ניסיון להתאימם לעיקרון ההלימה.
ד) הכנת חוות דעת כמפורט בסעיף ב(1)(1) עד ב(1)(4) להחלטה זו לצורך העברתה לוועדת השרים לענייני חקיקה, באופן המפורט בסעיף ב. חוות דעת כאמור תפורסם, עם סיום הכנתה, באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
3) ועדה מייעצת לענייני ענישה (להלן – הוועדה המייעצת) –
בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 128) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשע"ו-2016 מוצע כי תוקם ועדה מייעצת לענייני ענישה, אשר תפעל לקידום השוויון בענישה, לפיתוח מדיניות כוללת לענישה, לשיקום ולגזירת הדין, ולהגברת המודעות בקרב הציבור למדיניות זו. 
ככל שהצעת החוק האמורה תקודם ותאושר כחוק, הוועדה המייעצת תהיה הגוף שיתווה את דרך פעילות יחידת המחקר, תנחה אותה באשר לסדר העדיפויות בביצוע המחקרים השונים ולצד זאת תבטיח את עצמאותה המקצועית.

ב. שינוי בחקיקת עבירות ועונשים
כל הצעת חוק המבקשת להחמיר בענישה, לקבוע עונש מזערי לעבירה, לקבוע עבירות חדשות או להרחיב את התפרסותן של עבירות קיימות על התנהגויות נוספות תלווה בחוות דעת מקצועית מטעם יחידת המחקר, כאמור להלן. חוות הדעת תבחן את התועלת משינוי הענישה שבהצעת החוק (להלן – חוות הדעת).
1 . חוות הדעת תכלול, בין היתר:
א. סקירת השינויים שבוצעו בענישה ביחס לעבירה שעל הפרק, לרבות השפעתם של שינויים אלה על רמות הפשיעה;
ב. עלותו של השינוי המוצע;
ג. דיון והמלצה בדבר ההצדקה לקבוע ענישה פלילית בגין ההתנהגות הרלוונטית (שלא נקבע לה עונש), האפקטיביות של שינוי הענישה המוצע לרבות נימוקים בדבר הצורך בשינוי, מידתיות השינוי וקיומם של אמצעים אחרים לצורך התמודדות עם ההתנהגות האסורה שבבסיס העבירה. כמו כן, לעניין הרחבת התפרסותן של עבירות, תבחן חוות הדעת האם ישנה הצדקה לקביעת ענישה פלילית בגין ההתנהגות הרלוונטית;
ד. סקירה משפטית השוואתית ככל שהיא נדרשת לצורך חוות הדעת.
2 . חוות-דעת של יחידת המחקר בעניין הצעת חוק ממשלתית, תועבר במסגרת פרק הזמן שייקבע להעברת הערות מהציבור לתזכיר החוק. חוות דעת כאמור תועבר לוועדת השרים לענייני חקיקה.
3 . טרם דיון בהצעת חוק פרטית בוועדת שרים לענייני חקיקה, תכין יחידת המחקר חוות-דעת בנוגע להצעת החוק. חוות דעת כאמור תועבר לוועדת השרים לענייני חקיקה.
4 . ועדת השרים לענייני חקיקה לא תדון בהצעת חוק פרטית לשינוי ענישה, מבלי שהוגשה לה חוות דעת כאמור, אלא אם יו"ר הוועדה הורה אחרת. 
5 . בבואה של הממשלה לדון בהצעת חוק כאמור, ממשלתית או פרטית, תביא במניין שיקוליה את חוות הדעת המקצועית שהועברה אליה כמפורט מעלה.
ג. ענישה בקהילה
להטיל על הנהלת בתי המשפט, תוך היוועצות עם ועדת ההיגוי הבינמשרדית המפעילה את הפרויקט, להרחיב את המודל של בתי המשפט הקהילתיים במטרה לצמצם ענישה בדרך של מאסר,  באופן הבא:
1) עד ליום ה-1 באפריל 2017 יוקם בית משפט קהילתי נוסף, ולאחר מכן ובכל חצי שנה יוקם בית משפט קהילתי כך שביום 1 באוקטובר 2018 יוקמו בסך הכל ארבעה בתי משפט קהילתיים נוספים על אלה הקיימים כיום.
2) לבצע מחקר מלווה אשר יבחן את אפקטיביות בתי המשפט הקהילתיים.
3) כתוצאה מההחלטה להרחבת המודל של בתי המשפט הקהילתיים, החל משנת 2017 יופחת סך של  מיליון שקלים מבסיס תקציב שירות בתי הסוהר. בנוסף, החל משנת 2018 יופחת סך של שני מיליון שקלים נוספים מבסיס תקציב שירות בתי הסוהר והחל משנת 2019 יופחת סך של  מיליון שקלים נוספים מבסיס תקציב שירות בתי הסוהר. קרי, החל משנת 2019 ואילך יופחת בכל שנה סך כולל של ארבעה מיליוני שקלים בגין החלטה זו.
4) לצד זאת, להטיל על הממונה התקציבים במשרד האוצר לסכם את הקצאת המשאבים הנדרשים למהלך במסגרת אישור תקציב 2018-2017, וזאת בתיאום עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים.
ד. עבודות שירות כחלופה למאסרים קצרים
לקבוע בהוראת שעה סמכות לבתי המשפט לפיה ניתן יהיה להמיר עונשי מאסר לתקופה של עד תשעה חודשים בעבודות שירות, וכן סמכות לנציב שירות בתי הסוהר, כאשר מדובר בעונש לתקופה של מעל לשלושה חודשים, לקצוב את תקופת עבודות השירות כאמור לשני שליש מאורך העונש, כפי שנקבע בפסק הדין. תוקפה של הוראת השעה יהיה עד יום 1 בינואר 2020 והיא תלווה במחקר אשר מטרתו בחינת יעילות המרת העונשים כמתואר.
כתוצאה מההחלטה להמרת עונשי המאסר בעבודות שירות כמפורט, יופחת סך של שבעה מיליוני שקלים מבסיס תקציב שירות בתי הסוהר החל משנת 2017.
2 . יצירת אפשרויות ענישה נוספות
לקבוע כי יוקם צוות בראשות המשנה הפלילי ליועץ המשפטי לממשלה בהשתתפות פרקליטות המדינה, הסנגוריה הציבורית, נציג מנכ"ל משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (שירות המבחן), אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג אקדמיה. הצוות יבחן אפשרויות נוספות לענישה בדומה למדינות המפותחות בעולם.
הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה לא יאוחר מ-1 במרץ 2017.
3 . תקני איזוק אלקטרוני
להורות לשר לביטחון הפנים להקצות שבעים וחמישה תקני איזוק אלקטרוני נוספים לרשות לשיקום האסיר עבור אסירים משוחררים על-תנאי מתוך המכסה הקיימת של המשרד לביטחון הפנים. במצב של ניצול מלא של מכסת האזיקים הקיימת לעצורים ולאסירים, תיבחן מחדש הקצאת האזיקים על ידי ועדת ההיגוי במשרד לביטחון הפנים.
4 . הפחתת הסיכון לעבריינות בתחום הנוער
במטרה להקטין את שיעור העבריינות החוזרת בקרב בני נוער, לפעול כמפורט להלן:
א. להטיל על משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועל הממונה על התקציבים במשרד האוצר לסכם את הקצאת המשאבים הנדרשים לצורך קידום פרוייקטים להפחתת עבריינות חוזרת בתחום הנוער והצעירים במסגרת אישור תקציב 2018-2017.
ב. להטיל על משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועל הממונה על התקציבים במשרד האוצר לסכם את הקצאת המשאבים הנדרשים לצורך הרחבת תכנית "סיכויים" במסגרת אישור תקציב 2018-2017 וזאת בתיאום עם משרד העלייה והקליטה. 
ג. להטיל על הרשות לשיקום האסיר ועל הממונה על התקציבים במשרד האוצר לסכם את הקצאת המשאבים הנדרשים במסגרת אישור תקציב 2018-2017 לצורך הקמת מרכזי נוער אזוריים אשר יעסקו בבניית תכניות שיקום איכותיות בקהילה ובמתן סל שירותים מקצועיים, במטרה להגדיל את מספר המטופלים בתחום הנוער, וכן בשיקום של אוכלוסיות מורכבות המתאפיינות בשיעור עבריינות חוזרת גבוה באמצעות מתן מענים ייחודיים בהתאם לקבוצת הגיל ותוך התמקדות בתחומי רווחה, חינוך והעשרה. המרכזים יוקמו במחוז צפון, מחוז דרום, מחוז מרכז ומחוז ירושלים. במרכזים אלו יועסקו רכז נוער, רכז תעסוקה ומדריך. כמו כן, יועסק יועץ שיקום בכלא "אופק".
ד. להטיל על הרשות לשיקום האסיר ועל הממונה על התקציבים במשרד האוצר לסכם את הקצאת המשאבים הנדרשים לצורך מתן דיור הולם אשר יאפשר שהייה לטווח קצר עד בינוני לנוער ולצעירים שריצו עונש מאסר, וזאת במטרה להביא למעבר הדרגתי לחיים עצמאיים, במסגרת אישור תקציב 2018-2017.
ה. להטיל על משרד המשפטים למנות מתאם בין משרדי למניעה ולצמצום עבריינות בקרב בני נוער.
תפקידי המתאם יהיו כדלהלן:
1) תיאום בין הגורמים הממשלתיים וכן תיאום בין הממשלה לבין הגורמים שמחוצה לה בנושא מניעה וצמצום עבריינות נוער.
2) תיאום שולחנות עגולים בין הגופים האמונים על התחום.
3) העברת הכשרות לגורמים העוסקים בנוער בגופי האכיפה.
4) המתאם יפעל בשיתוף יחידת המחקר לקידום ולבדיקה של פרויקטים בתחום המניעה והשיקום לנוער.
5) כל תפקיד נוסף הנדרש לצורך מניעה וצמצום עבריינות בקרב בני נוער.