דלג לתוכן עיקרי
החלטות ממשלה /  משרד ראש הממשלה  / מזכירות הממשלה  / #2081
פורסם ב-18/09/2017
יש להתחבר בכדי
להוסיף לרשימה

צעדים למלחמה בהון השחור, להעמקת הגבייה ולסגירת פרצות מס

נושא ההחלטה:

צעדים למלחמה בהון השחור, להעמקת הגבייה ולסגירת פרצות מס

מחליטים:

1 . להפחית את שיאי כוח האדם, חודשי העבודה הבלתי צמיתה (עב"צ) ורכיבי השכר הנלווים להם במשרדי הממשלה וביחידות הסמך וזאת בשיעור אחיד של 0.5%.  תכנית הפרישה האמורה בסעיף 12 להחלטה מס' 2078 מיום 7.10.2014 תחול גם לעניין התכנסות לחוק התקציב לעניין כוח אדם בגין הפחתה זו.

2 . להפחית 30% מבסיס רכיבי השעות הנוספות והכוננויות במשרדי הממשלה (למעט במערך בתי החולים הממשלתיים) ומתקציבי השכר הצמודים להם. במקרה שבו לא ניתן יהיה לבצע הפחתת כוננות או הפחתה בשעות הנוספות, תבוצע הפחתה שוות ערך מהתקציב השוטף של המשרד.

3 . להפחית 15% מתקציבי ההדרכה של משרדי הממשלה.

4 . להטיל  על שר הרווחה והשירותים החברתיים ועל שר האוצר להחיל את האמור בסעיפים 3-1 להחלטה זו על המוסד לביטוח לאומי.

5 . להטיל על שר הכלכלה ועל שר האוצר להחיל את האמור בסעיפים 3-1 להחלטה זו על שירות התעסוקה.

6 . להטיל על שרי הממשלה ונושאי המשרה הנוגעים בדבר לפנות בהתאם לסמכויות המוקנות להם לפי כל דין לכל אחד מהגופים המתוקצבים, כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 והגופים הנתמכים כהגדרתם בסעיף 32 לחוק האמור, לבצע בחינה של החלת האמור בסעיפים 1 ו-2 להחלטה זו לגבי אותו גוף, והכל בהתחשב במצב הכלכלי של הגוף ולפי שיקול דעת הנהלת אותו גוף.

7 . למען הסר ספק, אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע במחויבויות לתשלום שכר המגיע לעובד על פי כל דין או הסכם.
סכומי ההפחתה לצורך ביצוע החלטה זו מפורטים בנספח שלהלן.

נספח

החלטה מספר  2081 של הממשלה מיום 07.10.2014 . 

2081. צעדים למלחמה בהון השחור, להעמקת הגבייה ולסגירת פרצות מס

מ ח ל י ט י ם,

לאשר עקרונית את טיוטת החוק המפורטת בסיפא של החלטה זו, אשר עיקריה יובאו להלן, ולהסמיך את ועדת השרים המיוחדת שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס' 2086 מיום 7.10.2014 לאשר, על דעת הממשלה, את טיוטת החוק ולשלבה במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015.
להלן עיקרי טיוטת החוק:

1 . יחויב לדווח, בגין הכנסות חייבות, יחיד שרואים אותו כתושב ישראל בשל החזקה הקבועה בסעיף קטן (א)(2) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב", שבסעיף 1, המבקש לסתור את החזקה האמורה, שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס, למעט יחיד שרואים אותו כתושב חוץ לפי סעיף קטן (א)(4) להגדרה האמורה ועובד זר כהגדרתו בסעיף 48א.

2 . יחויב בהגשת דוח שנתי גם יחיד תושב ישראל, שהעביר בשנת המס כספים אל מחוץ לישראל, בסכום כולל של 500,000 שקלים או יותר.

3 . יחויב בהגשת דוח שנתי נהנה תושב ישראל, שמלאו לו 25 שנים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא נהנה.

4 . ייקבע מודל למיסוי "חברת בית", בדומה למודל המיסוי של החברה המשפחתית, במסגרת תיקון 197 לפקודה. כך, ייקבע מיהי חברת בית, מהו המיסוי החל עליה, וכי חברה כאמור תוכל לבקש להיות חברת בית בתוך 3 חודשים מיום התאגדותה בלבד. בנוסף, ייקבעו הוראות מעבר לגבי חברות קיימות. בהתאמה, יבוצע תיקון דומה בהוראות ה"חברה המשפחתית".

5 . ייקבע מיסוי של הכנסות במסגרת סיום יחסי עובד ומעביד, הפסקת שירותים ובמסגרת מכירת מניות, לרבות בהקשר של "אי תחרות", כך שבמסגרת סיום העסקה, או סיום יחסי עובד מעביד, או בהפסקת מתן שירותים, במישרין או בעקיפין, יסווג תקבול כאמור כהכנסת עבודה או כהכנסה ממשלח יד. בהתאם לכך, הכנסה זו תמוסה בשיעור מס שולי. במקרים של מכירת מניות על ידי בעל מניות מהותי,  סיווג ההכנסה כולה ייחשב כתמורה בעד המניות. במקרה זה, ההכנסה תמוסה בשיעורי מס של רווח הון ולא תותר הוצאה בידי המשלם.

6 . תתוקן פקודת מס הכנסה כך שיבוטל סעיף 51 לפקודה.

7 . יתוקן חוק מס ערך מוסף, כך שאדם הקונה זכות במקרקעין כנאמן של קבוצת רכישה (בסעיף זה - נאמן), ימסור למוכר, במועד הרכישה, הודעה על היותו נאמן ויכלול בה את פרטי קבוצת הרכישה הנהנית; הנאמן יצרף את העתק ההודעה האמורה ואישור המוכר על קבלתה,  להודעה על נאמנות  שהוא מגיש למנהל לפי סעיף 74 לחוק מיסוי מקרקעין. במקרה שבו לא פעל הנאמן כאמור, יראו אותו כמי שמכר זכות במקרקעין לקבוצת הרכישה.

הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק התוכנית הכלכלית  לשנת הכספים 2015 (תיקוני חקיקה)

 

מ ח ל י ט י ם, לאשר עקרונית את טיוטת החוק המפורטת בסיפא של החלטה זו, אשר עיקריה יובאו להלן, ולהסמיך את ועדת השרים המיוחדת שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס' 2086 מיום 7.10.2014 לאשר, על דעת הממשלה, את טיוטת החוק ולשלבה במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015.

להלן עיקרי טיוטת החוק:

1 .       יחויב לדווח, בגין הכנסות חייבות, יחיד שרואים אותו כתושב ישראל בשל החזקה הקבועה בסעיף קטן (א)(2) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב", שבסעיף 1, המבקש לסתור את החזקה האמורה, שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס, למעט יחיד שרואים אותו כתושב חוץ לפי סעיף קטן (א)(4) להגדרה האמורה ועובד זר כהגדרתו בסעיף 48א.

2 .       יחויב בהגשת דוח שנתי גם יחיד תושב ישראל, שהעביר בשנת המס כספים אל מחוץ לישראל, בסכום כולל של 500,000 שקלים או יותר.

3 .       יחויב בהגשת דוח שנתי נהנה תושב ישראל, שמלאו לו 25 שנים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא נהנה.

4 .       ייקבע מודל למיסוי "חברת בית", בדומה למודל המיסוי של החברה המשפחתית, במסגרת תיקון 197 לפקודה. כך, ייקבע מיהי חברת בית, מהו המיסוי החל עליה, וכי חברה כאמור תוכל לבקש להיות חברת בית בתוך 3 חודשים מיום התאגדותה בלבד. בנוסף, ייקבעו הוראות מעבר לגבי חברות קיימות. בהתאמה, יבוצע תיקון דומה בהוראות ה"חברה המשפחתית".

5 .       ייקבע מיסוי של הכנסות במסגרת סיום יחסי עובד ומעביד, הפסקת שירותים ובמסגרת מכירת מניות, לרבות בהקשר של "אי תחרות", כך שבמסגרת סיום העסקה, או סיום יחסי עובד מעביד, או בהפסקת מתן שירותים, במישרין או בעקיפין, יסווג תקבול כאמור כהכנסת עבודה או כהכנסה ממשלח יד. בהתאם לכך, הכנסה זו תמוסה בשיעור מס שולי. במקרים של מכירת מניות על ידי בעל מניות מהותי,  סיווג ההכנסה כולה ייחשב כתמורה בעד המניות. במקרה זה, ההכנסה תמוסה בשיעורי מס של רווח הון ולא תותר הוצאה בידי המשלם.

6 .       תתוקן פקודת מס הכנסה כך שיבוטל סעיף 51 לפקודה.

7 .       יתוקן חוק מס ערך מוסף, כך שאדם הקונה זכות במקרקעין כנאמן של קבוצת רכישה (בסעיף זה - נאמן), ימסור למוכר, במועד הרכישה, הודעה על היותו נאמן ויכלול בה את פרטי קבוצת הרכישה הנהנית; הנאמן יצרף את העתק ההודעה האמורה ואישור המוכר על קבלתה,  להודעה על נאמנות  שהוא מגיש למנהל לפי סעיף 74 לחוק מיסוי מקרקעין. במקרה שבו לא פעל הנאמן כאמור, יראו אותו כמי שמכר זכות במקרקעין לקבוצת הרכישה.

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק התוכנית הכלכלית  לשנת הכספים 2015 (תיקוני חקיקה)

 

 

פרק ...:מסים

תיקון פקודת מס הכנסה

1.       

בפקודת מס הכנסה (בפרק זה - הפקודה) -

 

 

(1)              בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (י) יבוא:

 

 

 

"(יא) סכום או מענק שהגיע לידי יחיד אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, או אגב הפסקת מתן שירותים, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה סכום ששולם ליחיד כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק או מזמין השירות או יתחרה בו בדרך אחרת, וכן סכום שהופקד בעבורו למרכיב הפיצויים בקופת גמל, יבוא בחשבון לקביעת הכנסתו; לעניין זה "מרכיב הפיצויים"- כהגדרתו בסעיף 9(7א)(א)(4)(א).";

 

 

(2)              בסעיף 9(7א)(א)(1), המילה "הון"- תימחק;

 

 

(3)              בסעיף 14, סעיף קטן (ד)- בטל;

 

 

(4)              בסעיף 32, אחרי פסקה (16) יבוא:

 

 

 

"(17) סכומים ששולמו לבעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 אגב רכישת מניה ממנו, ובכלל זה סכומים ששולמו לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה או יתחרה בה בדרך אחרת.";

 

 

(5)              סעיף 51 – בטל;

 

 

(6)              במקום סעיף 64 יבוא:

 

 

"חברת בית

64.

(א)              בסעיף זה -

 

 

 

 

 

 

"הכנסה חייבת" - לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין;

 

 

 

 

 

 

"זכות" – זכות בחבר בני אדם כהגדרתה בסעיף 103;

 

 

 

 

 

 

"חברת בית" – חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76  שמתקיימים בה כל אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)              מספר בעלי המניות בה אינו עולה על 20; לעניין זה, היה תאגיד שקוף בעל מניות בחברה, יראו כל אחד מבעלי הזכויות בתאגיד השקוף כבעל מניות בחברה;

 

 

 

 

 

 

 

(2)              אין בין בעלי המניות בחברה תאגיד שקוף שיש באפשרותו לבחור בכל שנת מס את אופן המיסוי שלו;

 

 

 

 

 

 

 

(3)              החברה עוסקת רק בהחזקה, במישרין, של בניינים בישראל, וכל נכסיה הם בניינים כאמור;

 

 

 

 

 

 

 

(4)              על החברה לא חל חוק לעידוד השקעות הון, ואולם  פרק שביעי 1  לחוק האמור יכול שיחול עליה;

 

 

 

 

 

 

 

(5)              החברה ביקשה להיחשב כחברת בית, בהודעה שעליה חתמו כל בעלי מניותיה ושנמסרה לפקיד השומה בתוך שלושה חודשים מיום התאגדות החברה;

 

 

 

 

 

 

"רווחי חברת בית" - רווחים שמקורם בהכנסה החייבת של חברת הבית בשנות ההטבה, בתוספת הכנסתה הפטורה ממס ובניכוי הפסדים שנוצרו בחברת הבית בשנות ההטבה;

 

 

 

 

 

 

"שנות ההטבה" – שנות המס שבהן החברה היא חברת בית;

 

 

 

 

 

 

"תאגיד שקוף" – חבר בני אדם שהכנסתו מיוחסת לבעלי הזכויות בו.

 

 

 

 

 

 

(ב)              הכנסתה החייבת והפסדיה של חברת בית יחשבו, מיום התאגדותה, כהכנסתם החייבת והפסדיהם של בעלי מניותיה, בהתאם לחלקם בזכויות לרווחי חברת הבית, ויחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)              רווחי חברת הבית שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה וחולקו בין בתקופה שבה החברה הייתה חברת בית ובין לאחר שחדלה להיות חברה כאמור, יראו אותם כאילו לא חולקו;

 

 

 

 

 

 

 

(2)              לעניין מקדמות של בעל מניות, כאמור בסעיף 175, יצורף חלקו היחסי בהכנסתה החייבת של חברת הבית למחזור המהווה בסיס למקדמות;

 

 

 

 

 

 

 

(3)              ניתן לגבות את המס על הכנסת חברת הבית, לרבות המקדמות, הן מחברת הבית והן מבעלי המניות, בגובה המס החל על חלקם היחסי ברווחיה של חברת הבית;

 

 

 

 

 

 

 

(4)              הפסדים שהיו לבעל מניות לפני שנות  ההטבה אינם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסתה של חברת הבית;

 

 

 

 

 

 

 

(5)              במכירת מניה של חברת בית או של חברה שהיתה חברת בית יחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)              לעניין סעיף 88, יופחת מהתמורה, לגבי המוכר, ומהמחיר המקורי, לגבי הרוכש, סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(1)              במכירת מניה בידי מי שהיה בעל המניה בחברה במועד שבו חויבו רווחי חברת הבית בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה – סכום השווה לרווחי חברת הבית שחויבו כאמור, שהצטברו בחברה ולא חולקו עד למועד מכירת המניה, כשהוא מוכפל ביחס שבין חלקו של המוכר בזכויות לרווחי חברת הבית, לאחר המכירה, לבין חלקו כאמור במועד שבו חויבו רווחי חברת הבית בשיעורי המס של יחיד;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(2)              במכירת מניה בידי מי שרכש אותה מבעל המניה האמור בפסקת משנה (1) (בפסקת משנה זו – בעל המניה המקורי) ובכל מכירה עתידית של המניה - סכום השווה לרווחי חברת הבית שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה, שהצטברו בחברה ולא חולקו עד למועד מכירת המניה, כשהוא מוכפל ביחס שבין חלקו של המוכר בזכויות לרווחי חברת הבית, לאחר המכירה, לבין חלקו של בעל המניה המקורי בזכויות לרווחי חברת הבית במועד שבו חויבו בשיעורי המס של יחיד;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב)              הוראות סעיף 94ב לפקודה זו וסעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין לא יחולו לגבי רווחים שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)               לעניין חישוב רווח ההון, ייווסף לתמורה של המוכר  סכום בגובה ההפסדים שיוחסו למוכר בשנות ההטבה; לעניין זה, "הפסדים" – סכום השווה להכנסה החייבת שיוחסה למוכר המניה בניכוי הפסדים שיוחסו לו בשנות ההטבה, ובלבד שהוא סכום שלילי;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד)              הוראות פסקה זו יחולו גם על מי שרכש מניות מחברת הבית;

 

 

 

 

 

 

 

(6)              על אף הוראות פקודה זו, יחולו לעניין שומה, השגה וערעור, הוראות אלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)              נקבעה לחברת בית שומה, רשאי פקיד השומה, על אף הוראות פקודה זו, לקבוע את שומתו של בעל מניות או לתקנה, בהתאם, בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת החברה או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתו של בעל המניות, לפי המאוחר;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב)              חברת הבית רשאית להשיג או לערער על השומה שנקבעה לה בהתאם להוראות סעיפים 150 או 153, לפי העניין; בעל המניות רשאי להשיג או לערער על ייחוס הכנסתה החייבת או הפסדיה של חברת הבית ועל השפעת השומה שנקבעה לחברת הבית על הכנסתו, אך לא על השומה שנקבעה לחברת הבית.

 

 

 

 

 

 

 

(7)              הוראות חלק ה'2, למעט הוראות סעיפים 104, 104א, 104ב(א) עד (ג) ו -104ד עד 104ז,  לא יחולו על חברת בית.

 

 

 

 

 

 

(ג)               חדל להתקיים בחברת הבית, בתוך שנת המס, תנאי אחד או יותר מהתנאים המנויים בהגדרה "חברת בית" שבסעיף קטן (א), תחדל החברה מלהיות חברת בית מתחילת שנת המס שבה חדל להתקיים בה התנאי האמור.

 

 

 

 

 

 

(ד)              חברת בית רשאית להודיע לפקיד השומה, לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת מס פלונית, שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברת בית; משהודיעה כאמור, תחדל להיות חברת בית, מתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הודיעה כאמור.  

 

 

 

 

 

 

(ה)              חברה שחדלה להיות חברת בית, לא תוכל לשוב ולבקש להיות חברת בית.";

 

 

(7)              בסעיף 64א -

 

 

 

(א)              בסעיף קטן (א)-

 

 

 

 

(1)              ברישה, אחרי "ייחשבו" יבוא "מיום התאגדותה";

 

 

 

 

(2)              בפסקה (1), בהגדרה "רווחים שחולקו מהכנסות החברה" במקום "בתוספת ההכנסה הפטורה ממס" יבוא "בתקופת ההטבה, בתוספת ההכנסה הפטורה ממס, בניכוי הפסדים שנוצרו בחברה בתקופת ההטבה";

 

 

 

 

(3)              בפסקת (7)-

 

 

 

 

 

(א)              ברישה, אחרי "משפחתית" יבוא "או של חברה שהיתה חברה משפחתית";

 

 

 

 

 

(ב)              בפסקת משנה (א), בהגדרה "רווחים", במקום "בתוספת ההכנסה הפטורה ממס" יבוא "בתקופת ההטבה, בתוספת ההכנסה הפטורה ממס, בניכוי הפסדים שנוצרו בחברה המשפחתית בתקופת ההטבה";

 

 

 

(ב)              במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

 

 

 

 

"(ד) הוראות חלק ה'2, למעט הוראות סעיפים 104, 104א, 104ב(א) עד (ג) ו-104ד עד 104ז,  לא יחולו על חברה משפחתית.";

 

 

(8)              בסעיף 88-

 

 

 

(א)              בהגדרה "מחיר מקורי", בפסקה (1), בסופה יבוא "ואם הנכס הוא מניה שנרכשה מבעל מניות מהותי - כל סכום ששילם הנישום לבעל המניות המהותי אגב מכירת המניה, ובכלל זה סכומים ששילם לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה או יתחרה בה בדרך אחרת";

 

 

 

(ב)              בהגדרה "תמורה", בסופה יבוא "במכירת מניה בידי בעל מניות מהותי, יראו כל סכום ששולם לבעל המניות המהותי אגב מכירת המניה, ובכלל זה סכומים ששולמו לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה או יתחרה בה בדרך אחרת, כחלק מהתמורה";

 

 

(9)              בסעיף 131-

 

 

 

(א)              בסעיף קטן (א) -

 

 

 

 

(1)              בפסקה (5ב), אחרי פסקת משנה (5) יבוא:

 

 

 

 

 

"(5א)    נהנה תושב ישראל, שמלאו לו 25 שנים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא נהנה;";

 

 

 

 

(2)              אחרי פסקה (5ד) יבוא:

 

 

 

 

"(5ה) יחיד שמתקיימת בו החזקה הקבועה בפסקה (א)(2) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב", שבסעיף 1, והחזקה נסתרת לטענת היחיד כאמור בפסקה (א)(3) לאותה הגדרה, למעט יחיד שמתקיים לגביו האמור בסיפה של פסקה (א)(4) להגדרה האמורה ולמעט עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א;

 

 

 

 

(5ו) יחיד תושב ישראל, שהעביר בשנת המס כספים אל מחוץ לישראל, בסכום כולל של 500,000 שקלים או יותר;";

 

 

 

(ב)              אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא :

 

 

 

 

"(ג3) בדוח לפי סעיף קטן (א)(5ה) יפרט היחיד את העובדות שעליהן מבוססת טענתו לסתירת החזקה הקבועה בסעיף קטן (א)(2) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב", שבסעיף 1, ויצרף את המסמכים התומכים בכך; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת הדיווח החלה על היחיד לפי סעיף קטן (א)(4), אם היתה לו הכנסה חייבת בשנת המס."

פקודת מס הכנסה - תחילה, תחולה והוראות מעבר
 

2.       

(א)              תחילתו של סעיף 1 לחוק זה, למעט פסקה (5) (ביטולו של סעיף 51 לפקודה), ביום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

 

 

(ב)       

(1)              חברת מעטים שחלו לגביה, ערב יום התחילה, לפי בקשתה, הוראות סעיף 64 לפקודה, כנוסחו ערב היום האמור (בסעיף קטן זה – סעיף 64 הישן), יראו אותה כחברת בית לפי סעיף 64 לפקודה כנוסחו בסעיף ...(6) לחוק זה (בסעיף קטן זה – סעיף 64 החדש), גם אם לא מתקיימים בה התנאים  שבפסקאות (1),(2)ו- (5) להגדרה "חברת בית" שבסעיף 64 החדש.

 

 

 

(2)              חברת מעטים שהתאגדה בשנת המס 2014 וערב יום התחילה התקיימו בה התנאים שבסעיף 64 הישן אך לא הגישה בקשה לפקיד השומה לפי הסעיף האמור, יראו אותה מיום התאגדותה כחברת בית לפי סעיף 64 החדש גם אם לא מתקיימים בה התנאים שבפסקאות (1),(2)ו- (5) להגדרה "חברת בית" שבסעיף 64 החדש,  ובלבד שהגישה בקשה לכך לפקיד השומה בתוך 30 ימים מיום התחילה.

 

 

 

(3)              על אף הוראות פסקה (5) להגדרה "חברת בית" שבסעיף 64 החדש, חברה שהתאגדה לפני יום התחילה רשאית להגיש בקשה כאמור באותה פסקה בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, ויחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

(א)              יראו את החברה כחברת בית החל בשנת המס 2015;

 

 

 

 

(ב)              יראו את כל העודפים, שאילו היו מחולקים כדיבידנד היו חייבים במס לפי סעיף 125ב לפקודה, שנצברו בחברה עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) (בפסקה זו – יום הסיום), כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי המניות; הוראת פסקת משנה זו תחול רק אם אחד או יותר מבעלי המניות ביום הסיום היה יחיד או תאגיד שקוף כהגדרתו בסעיף 64 החדש (בפסקה זו – תאגיד שקוף);

 

 

 

 

(ג)               מכרה חברת הבית נכסים, לרבות זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[1] (בפסקה זו – חוק מיסוי מקרקעין), שהיו בבעלותה ביום הסיום, יחויב בעל מניות שהינו יחיד או תאגיד שקוף, במס בשיעור כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

(1)              על רווח ההון הריאלי או השבח הריאלי, לפי העניין, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה עד יום הסיום לבין התקופה שמיום הרכישה עד יום המכירה (בפסקה זו – רווח הון ריאלי עד יום הסיום או שבח ריאלי עד יום הסיום, בהתאמה) – מס בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה;

 

 

 

 

 

(2)              על ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין רווח ההון הריאלי עד יום הסיום, או ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום הסיום – מס בשיעור הקבוע בסעיף 91(ב)(1) או (2) לפקודה, או מס בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1) או (1א) לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין;

 

 

 

(4)              הפסדים שנצברו לחברה שהיתה לחברת בית לפי הוראות סעיף קטן זה, בתקופה שהכנסתה לא חושבה לפי סעיף 64 הישן, לא יותרו בקיזוז כנגד הכנסתם של בעלי מניותיה.

 

 

(ג)               סעיף 131 לפקודה, כנוסחו בסעיף ..(9) לחוק זה, יחול על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2014 ואילך.

תיקון חוק מס ערך מוסף

3.       

בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[2] (בפרק זה – חוק מס ערך מוסף), אחרי סעיף 17 יבוא:

 

 

"נאמן של  קבוצת רכישה

17א.

(א)              אדם הקונה זכות במקרקעין כנאמן של קבוצת רכישה (בסעיף זה-נאמן), ימסור למוכר, במועד הרכישה, הודעה על היותו נאמן ויכלול בה את פרטי קבוצת הרכישה הנהנית; הנאמן יצרף את העתק ההודעה האמורה ואישור המוכר על קבלתה,  להודעה על נאמנות שהוא מגיש למנהל לפי סעיף 74 לחוק מיסוי מקרקעין.

 

 

 

 

 

 

(ב)              לא פעל הנאמן בהתאם להוראות סעיף קטן (א), יראוהו לעניין פסקה (3) להגדרה "עסקת אקראי" שבסעיף 1, כמוכר זכות במקרקעין לקבוצת רכישה שמתקיימים בו התנאים האמורים באותה פסקה.

 

 

 

 

 

 

(ג)               בסעיף זה - 

 

 

 

 

 

 

"זכות במקרקעין" ו"קבוצת רכישה" – כהגדרתן בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין;

 

 

 

 

 

 

"חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[3];

 

 

 

 

 

 

""נאמן" ו-"נהנה" –כהגדרתם בסעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין."

חוק מס ערך מוסף - תחילה

4.       

תחילתו של סעיף 17א לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה.

 

[1] ס"ח התשכ"ג, עמ' 156

ס"ח התשל"ו, עמ' 52; התשע"ד, עמ' 736.

[3] ס"ח התשכ"ג, עמ' 156.