פיתוח תשתיות ביוב - פרויקטים מרכזיים שבוצעו ב-2010

שדרוג מט"ש צפת (בהובלת תאגיד פלג הגליל)

המט"ש הוקם בשנות ה-80 לטיפול בשפכי צפת (95.5%) ובירייה (4.5%) כאשר רמת הטיפול היא שניונית (בוצה משופעלת).
במסגרת הפרויקט ישוקמו הרכיבים שהתבלו עם השנים וכן תשודרג רמת הטיפול לשלישונית (בסינון חול וכלורינציה), בהתאם לתקנות ענבר ומפעל ההשבה באזור, המשולב עם קולחי מט"ש צח"ר. יכולת הטיפול – 8,000 מק"י.
השדרוג באיכות הקולחין יקל על העמסת מזהמים על הקרקע במפעל השבה הקיים להשקיית שטחים חקלאיים.
הפרויקט טופל וקודם על ידי המילת"ב בשנים האחרונות, אך מימונו התאפשר רק ב-2010, במסגרת הסיוע לתאגידים זכאים שיזם המילת"ב בנוגע להעמדת שיעור מענק מוגבר (80%) מסך ההשקעה בפרויקט, בהיקף תקציבי כולל של 16.7 מ' ש"ח.
הפרויקט נמצא בשלב לקראת ביצוע (ע"י חב' "קל בנין") ויאפשר קליטת שפכים מכ-6,000 יח"ד נוספות בהרחבה ופיתוח של הישובים המחוברים.
 

שדרוג מובל מזרחי למט"ש חיפה (משותף – בהובלת מנהלת תאגידי המפרץ, שהוקמה לטובת הפרויקט)

הפרויקט כולל שדרוג והסדרה של מערכת הולכת שפכים מרכזית למט"ש חיפה, המשותפת לישובים הבאים: חיפה, קרית ים, קרית מוצקין, קרית ביאליק, קרית אתא, שפרעם ואעבלין.
במסגרת הפרויקט תוחלף מערכת ישנה מאוד, הסובלת מתקלות תדירות בשל בלאי, תוואי בעייתי ובו תשתיות רבות אחרות, ויכולת הולכה מוגבלת.
הפרויקט חיוני והכרחי ביותר למניעת מפגעים סביבתיים, תברואתיים, סיכון מקורות מים (נחלי הגדורה והפוארה, נחל הקישון והים התיכון) במקרים של תקלות ושחרור חסמי פיתוח לכל האזור.
הפרויקט יאפשר קידום תוכניות הרחבה ופיתוח רבות של כ-20,000 יח"ד (כולל פרויקט המובל המערבי) בכל ישובי האזור, שתוארו לעיל.
הפרויקט טופל וקודם על ידי המילת"ב מזה שנים רבות והינו מורכב מאוד בשל התיאומים הרבים הנדרשים בין כל הגורמים והעלויות הגבוהות. ב-2010 אושר התקציב, זאת במסגרת שימוש במענקי התוכנית לחיזוק הצפון והסיוע לתאגידים זכאים.
בפרויקט נבחר קבלן זוכה (חב' "יואל וגילי עזריה")  וניתן לצאת לביצוע מיידי עם הסדרת ההשלמות דלעיל.
ההיקף התקציבי של הפרויקט הוא כ-38 מ' ₪ (צפוי להיות נמוך יותר לאור מחיר הזכייה במכרז, אך זו ההערכה המקורית שנציין מטעמי שמרנות). שיעור המענקים נע בין 30%-40% ועד 80% (מיתרות תוכנית הצפון וסיוע לתאגידים זכאים, בהתאמה, למעט חיפה).
 

שדרוג מובל מערבי למט"ש חיפה ומערכת הגמישות התפעולית (משותף – בהובלת מנהלת תאגידי המפרץ, שהוקמה לטובת הפרויקט)

הפרויקט עוסק בשדרוג והסדרת מערכת הולכה מרכזית למט"ש חיפה, המשותפת לישובים הבאים: חיפה, קרית ים, קרית מוצקין וקרית ביאליק.
הפרויקט יחליף מערכת ישנה מאוד, הסובלת מתקלות תדירות בשל בלאי, תוואי בעייתי עם תשתיות רבות אחרות ויכולת הולכה מוגבלת.
הפרויקט חיוני והכרחי ביותר למניעת מפגעים סביבתיים, תברואתיים, סיכון מקורות מים (נחל הקישון והים התיכון) במקרים של תקלות, ושחרור חסמי פיתוח לכל האזור. כמו כן, הפרויקט יאפשר גמישות בתפעול המערכת הקיימת ("הקו המרכזי") והחדשה למניעת זיהום שנגרם כיום בעת תקלות ו/או טיפול ואחזקה וכן יאפשר קידום תוכניות הרחבה ופיתוח רבות של אלפי יח"ד (בשילוב עם פרויקט המובל המזרחי), בישובים שתוארו לעיל.
הפרויקט קודם וטופל על ידי המינהל לפיתוח תשתיות ביוב מזה שנים רבות והינו מורכב מאוד בשל התיאומים הרבים הנדרשים בין כל הגורמים והעלויות הגבוהות. ב-2010 אושר התקציב, זאת במסגרת יתרות מענקי התוכנית לחיזוק הצפון. יש להשלים הסדרה של הדרישות לחתימת כל התאגידים על מקורות המימון.
לאחרונה הושלם המכרז לפרויקט ועומדים לפני בחירת הקבלן הזוכה. ניתן לצאת לביצוע בהקדם, עם הסדרת ההשלמות דלעיל.
היקף תקציבי – כ-45 מ' ₪. שיעור המענקים נע בין 30% ל-40% (מיתרות תוכנית הצפון, למעט חיפה).
 

שדרוג מט"ש שדרות-שער הנגב

לאחר קידום הפרויקט קרוב לעשור (עם בחינת מספר חלופות), יחל בביצוע פרויקט חיבור שדרוג והרחבה מט"ש אזורי משותף לעיר שדרות ולמועצה אזורית שער הנגב.
המתקן הנוכחי מטפל בשפכי תעשיה בלבד, כאשר לאחר שדרוגו והרחבתו, המכון יספק פתרון לשפכים סניטאריים של העיר שדרות ומספר ישובים בסביבה השייכים למ.א.שער הנגב. הדבר כולל גם שפכים של רפתות ושפכי תעשיה המגיעים היום למט"ש התעשייתי מאזורי התעשייה של העיר שדרות ומ.א. שער הנגב.
לאחרונה הוחלט שגם הישוב גברעם שבמוא"ז חוף אשקלון יעביר את השפכים למט"ש.
המט"ש מיועד לקום בסמוך למט"ש עבור שפכי התעשייה הקיים בשדרות. הרחבת ושדרוג המט"ש תאפשר בנייתם מאות יח"ד בעיר שדרות כולל הרחבת הישובים של מוא"ז שער הנגב והוספת שטחי תעשיה.
ניצול קולחים: קולחי המט"ש ישמשו להשקיה חקלאית באזור בתחום השיפוט של מ.א. שער הנגב וכן מועצות סמוכות. מערכת האגירה הקיימת כוללת מאגר עונתי - "מאגר קולחי שדרות" בקיבול של 650,000 מ"ק ומאגר תפעולי "ארז" בקיבול של 70,000 מ"ק. מאגר נוסף בנפח של 1,000,000 מ"ק יוקם בעתיד הקרוב. השלמתו אמורה להסתיים לפני הפעלת המט"ש .
הקמת המט"ש בשיטת טיפול מודרני תמנע את המשך חילחולם של השופכין למי התהום באזור, תוך שמירה על מקורות המים המתדלדלים של המדינה באזורים רגישים. כמו כן, טיפול בשפכי האזור באופן ראוי יאפשר שמירה על ניקיון נחלי האזור כגון נחל בשור.
הקמת המט"ש מתוכננת ב- 2 שלבים:
השלב הראשון מתוכנן לשנת היעד 2025 בה ספיקת התכן הממוצעת תהיה 10,000 מק"י.
השלב השני מתוכנן לשנת היעד 2035 בה ספיקת התכן הממוצעת תהיה 15,000 מק"י.
המט"ש יתוכנן על בסיס שיטה לצמצום הבוצה והתכנון מבוסס על טכנולוגיות של חברת FLUIDYNE .
המט"ש המיועד יעמוד בהתאם לדרישות תקנות ענבר ואיכות הקולחים שיפיק המט"ש יהיו ברמה שלישונית.  עלות המט"ש כ-42 מיליון ₪ כולל העמסות 40%.
עיקרי לוח הזמנים:
א. צו התחלת עבודה 1.05.2011
ב. סיום עבודות הקמה והרצאה 1.10.2013
היקף הסיוע באמצעות מענקים הוא בסך 20 מיליוני ש"ח.
ב- 30.6.2011 הונחה אבן פינה למט"ש במעמד שר התשתיות הלאומיות וראשי הרשויות.
 

שדרוג מט"ש דלתון

פרויקט הרחבת ושדרוג מט"ש אזורי משותף מיועד לקלוט את שפכי מ.א.מרום הגליל ומ.מ. גוש חלב הנמצא באחריות תאגיד המים והביוב פלג הגליל.
שפכי הישובים באזור רמת דלתון, שפכי התעשיות באזור ושפכי גוש חלב, נסנקים (מוזרמים בלחץ) כיום לרמת דלתון לעבר מט"ש אקסטנסיבי שמיקומו מדרום למאגר דלתון ברום  830+ מ' לערך, הכולל בריכות שיקוע ובריכות חמצון מאווררות. לאחר מכן מוזרמים הקולחים לעבר מאגר דלתון.
כמות הקולחים הנוכחית היא כ – 0.9 מלמ"ש בכמות יומית של כ-  3,400 מ"ק/יממה כאשר לפי התחזיות היא תגדל לכ-  1.5 - 1.3 מלמ"ש על ציר הזמן.
רמת הטיפול הנוכחית אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים ולכן שדרוג המט"ש ברמת הדלתון תאפשר ניצול יעיל יותר של הקולחים המטוהרים, באזור שהרום הטופוגרפי נע בין 750 מ'+ ל- 800 מ'+ . דבר זה מהווה יתרון אנרגטי בניצול המקומי, תוספת מים לאזור חקלאי מובהק הסובל ממחסור במים בשל קיצוצים ובמחיר נמוך משמעותית לעומת המחיר של מים שפירים המסופקים היום ממפעל הזמר.
הרחבת ושדרוג המט"ש תאפשר פיתוח מואץ של הישובים בסביבה, כולל הקמת מספר בתי הארחה וקידום תיירות ותעשיית מזון וכמובן הרחבת יקבים. כמו כן, הטיפול בשפכי רמת הדלתון ימנע את זיהום אגן הכנרת.
הקמת המט"ש מתוכננת ב-2 שלבים:
השלב הראשון מתוכנן לשנת היעד 2025, בה ספיקת התכן הממוצעת לשלב הראשון הינה 3.600 מק"י.
השלב השני לשנת היעד 2035, בה ספיקת התכן הממוצעות לשלב הראשון הינה 4,800 מק"י.
האומדן המשוער של המט"ש הוא כ-24 מיליון ₪ כולל העמסות 40% ושיעורי הסיוע במענקים הינו 18.5 מיליון ש"ח.
בימים אלה מוא"ז מרום הגליל פרסמה את המכרז ולהלן עיקרי לוחות הזמנים הצפויים:
א. סיום תהליך מכרז ובחירת הקבלן -  01.10.2011
ב. תחילת עבודות הקמה והרצאה - 01.10.2013
 

שדרוג מאסף וקו סניקה בלוד

החלפת הקווים תאפשר את הגדלת כושר ההולכה של מערכת הביוב של העיר לוד וכן תאפשר טיפול ותחזוקה נאותים והתאמתו לאוכלוסייה הקיימת והעתידית עם הרחבת הבינוי באזור המזרחי-המרכזי של שכונת אחיסמך המונה כ- 3,000 יח"ד.
התקצוב נעשה במסגרת הסיוע לעיר וחיזוק התשתיות הפיזיות לרבות תשתיות הביוב בעיר.
היקף התקציב להקמת מאסף וקו סניקה בלוד – 30.5 מיליון ש"ח.
מענק לתאגיד מי לוד (80%) – 24.4 מיליון ש"ח.
 

הקמת מט"ש פרוד (בהובלת תאגיד פלג הגליל ובשיתוף מ.א. מרום הגליל ומ.א. משגב)

הפרויקט עוסק בהקמת מט"ש חדש בצמוד למאגר הקיים של מי נחל פרוד, כאשר רמת הטיפול המתוכננת היא שלישונית (SBR + סינון חול וכלורינציה).
המט"ש יטפל בשפכי בית-ג'אן (53.5%), חלק מישובי מרום הגליל (פרוד, אמירים, שפר, עין אל אסד, וכו' – 38.4%) ומשגב (מורן וראס אל עין – 8.1%). יכולת טיפול -
כ-2,500 מק"י.
הפרויקט יאפשר טיפול בשפכי כ-6,000 יח"ד – חיבור יח"ד קיימות בישובים הנ"ל וכן הרחבה ופיתוח בהם.
הפרויקט יפתור את הזיהום הסביבתי המתמשך שנגרם כיום מהמט"ש הישן בבית ג'אן ומהבורות הסופגים בישובים, שעד כה טרם חוברו לפתרון-קצה נורמטיבי. כל זאת יתבצע באיזור רגיש מבחינה סביבתית והידרו-גיאולוגית, כולל סיכון של מקורות מים – נחל כזיב, מעיינות זיו ומאגרי פרוד.
הפרויקט קודם וטופל על ידי המילת"ב מזה מספר שנים והתעכב עד לגיוס כל מקורות המימון ולהסדרה סטטוטורית של תוכנית המט"ש החדש.
הפרויקט נמצא בשלב לקראת ביצוע (ע"י חב' "שטאנג") בהיקף תקציב של 24 מ' ₪. שיעור המענקים נע בין 40% ל-80% (מיתרות תוכנית הצפון וסיוע לתאגידים זכאים, בהתאמה).
 

הקמת מט"ש צור

פניה לציבור להשמיע עמדתו בדבר הכוונה לקבוע כללים לאמות מידה הנדסיות לחברת מקורות - להגשת עמדות עד 10.6.14 ב-10-00 + עמדות שהתקבלו
לאחרונה אישר המינהל לפיתוח תשתיות ביוב את ביצוע הקמת מתקן לטיפול בשפכים  "צור", המשותף לתאגיד המים והביוב "התנור" וחברת קולחי הגולן, בעלות כוללת של כ- 35 מיליון ש"ח. המט"ש משותף לשפכי העיר קצרין כולל שפכי אזה"ת שלה, שפכי מחנות צה"ל ומושב קידמת צבי וכן לשפכי אזור מעלות הגולן (היישובים: רמות, מעלה גמלא, כנף וחד-נס) וחופי צפון-מזרח הכינרת.                      
המט"ש מתוכנן לטפל בספיקת שפכים יומית בכמות של 5,000 מ"ק, בתהליך בוצה משופעלת. הבוצה תטופל במטב"ח (מתקן טיפול בבוצות בעלי חיים שיוקם במיצר) לאחר הסמכה וסחיטה במט"ש. איכות הקולחים במוצא המט"ש תהיה בהתאם לערכים שבתקנות ועדת ענבר והקולחים ינוצלו להשקיה חקלאית באזור המשושים ויחסכו מים שפירים.
הפרויקט אושר ותוקצב ע"י ועדת ההשקעות בראשות המינהל לפיתוח תשתיות ביוב שברשות המים, בתום שנת 2010, לאחר סיוע במענקי מדינה והלוואות מדינה.
פרויקט זה יאפשר הסרת חסמי פיתוח, שמירה על הסביבה, וניצול קולחים לשימוש חקלאי באזור.
מענק לגולן  - 8,133,370 ש"ח
מענק לתאגיד תנור - 6,608,000 ש"ח
סה"כ - 14,741,370 ש"ח
 

הקמת תחנת שאיבה מי רקת

הפרויקט קודם וטופל על ידי המילת"ב מזה 4 שנים.
תחנת השאיבה הראשית לביוב, טבריה תחתית, תאפשר הזרמת השפכים ממט"ש טבריה תחתית הנמצא בדרום העיר למט"ש האזורי בביתניה. הקמת הת"ש תבטל את המתקן הקיים שאינו עונה על צרכי העיר.
הקמת המט"ש תאפשר התרת חסמים להקמת 700 יח"ד שאושרו ו- 1,200 יח"ד שיאושרו בקרוב.
המט"ש ימנע את זיהום הירדן הדרומי.
ספיקה מתוכננת מטבריה: כ- 4 מלמ"ק.
היקף התקציב להקמה: 12 מיליוני ש"ח.
מענק לתאגיד מי רקת: 4.8 מיליוני ש"ח
מענק קרן שיקום: 1.8 מיליוני ש"ח
סה"כ מענקים: 6.6 מיליוני ש"ח
 

סיוע לנזקי השריפה בכרמל

השריפה בכרמל הוגדרה כאסון לאומי ומשרדי הממשלה התגייסו לתת מענה מהיר לכל הצרכים שעלו מן השטח.
ב- 6.12.2010, עם מתן אפשרות כניסה לשטח, קיים המילת"ב סיור באזור הכרמל כדי לאמוד את נזקי השריפה. לאחר הסיור, הוכן באופן מיידי דו"ח נזקים ראשוני אשר כלל פירוט ראשוני של הנזקים על בסיסו הוגדרו ותועדפו הפרויקטים הדחופים הנדרשים לביצוע, תוך העברת דרישה תקציבית לאוצר בהיקף של כ- 10 מיליון ₪ לביצוע הפרויקטים. מסגרת תקציב זו אושרה בוועדת השקעות "אד הוק" שהתכנסה לעניין זה, עוד ב- 8.12.2010.
בשל דחיפות פרויקטים אלו, הציע המילת"ב למ.א חוף כרמל, אשר בתחומה הייתה השריפה, כי יעמיד קבלנים לביצוע שיקום הנזקים במקומות בהם נדרשת המועצה לסיוע, באמצעות "מאגר הקבלנים" הנמצא לקראת השלמה.