התכנית הכלכלית לשנים 2022-2021

נושא ההחלטה:

התכנית הכלכלית לשנים 2022-2021

מחליטים:

כחלק מהצעדים למיצוי פוטנציאל הצמיחה במשק ולנוכח חשיבות ההון האנושי לשילוב בתעסוקה ולפריון העבודה בישראל, בייחוד לאור המשבר התעסוקתי שנגרם בשל נגיף הקורונה, ובהמשך להחלטות הממשלה מס' 1994 מיום 15 ביולי 2007 שעניינה הצבת יעדי תעסוקה לשנים 2020-2010 ומס' 2594 מיום  באפריל 2017 שעניינה קביעת מדדים ויעדים בתכניות תעסוקה והקמת ועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030 (להלן – ועדת 2030), ובהתאם להמלצות ועדת 2030:
1 . לקבוע יעדי תעסוקה עיקריים לשנים 2021 עד 2030 לאוכלוסיות המפורטות להלן:
א. גברים חרדים בגילים 25 עד 66 שנים – שיעור תעסוקה של 65% בשנת 2030; ככל שגיל הפטור משירות צבאי לגברים חרדים יעמוד על גיל 22 שנים ומטה, אזי היעד הממשלתי יועלה ל- 70%.
ב. לגבי נשים ממגזר המיעוטים בגילים 25 עד 66 שנים – שיעור תעסוקה של 53% בשנת 2030.
ג. לגבי אנשים עם מוגבלות בגילים 25 עד 66 שנים – שיעור תעסוקה של 51% בשנת 2030.
2 . לקבוע יעדי תעסוקה משניים לשנים 2021 עד 2030 כמפורט להלן:
א. לגבי נשים חרדיות בגילים 25 עד 66 שנים – שיעור תעסוקה של 81% בשנת 2030.
ב. לגבי גברים ממגזר המיעוטים בגילים 25 עד 66 שנים – שיעור תעסוקה של 83% בשנת 2030.
ג. לגבי גברים ונשים מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית בגילים 25 עד 66 שנים – שיעור תעסוקה של 86% בשנת 2030.
ד. לגבי גברים שגילם עולה על 67 שנים ואינו עולה על 74 שנים – שיעור תעסוקה של 43.5% בשנת 2030.
ה. לגבי נשים שגילם עולה על 67 שנים ואינו עולה על 74 שנים – שיעור של 28.5% בשנת 2030.
3 . לקבוע יעדי איכות תעסוקה עיקריים לשנים 2023 עד 2030 לאוכלוסיות המפורטות להלן:
א. לגבי נשים חרדיות בגילים 25 עד 39 שנים – עלייה של 3.3% לשנה בשכר החודשי הנומינאלי.
ב. לגבי גברים ממגזר המיעוטים בגילים 25 עד 39 שנים – עלייה של 3% לשנה בשכר החודשי הנומינאלי.
4 . לקבוע יעדי איכות תעסוקה משניים לשנים 2023 עד 2030 לאוכלוסיות המפורטות להלן:
א. לגבי נשים בגילים 25 עד 39 שנים - עלייה של 2.6% לשנה בשכר החודשי הנומינלי.
ב. לגבי גברים חרדים בגילים 25 עד 39 שנים – עלייה בשכר בשיעור זהה לעלייה בשכר של גברים יהודים שאינם חרדים.
ג. לגבי נשים ממגזר המיעוטים בגילים 25 עד 39 שנים – עלייה בשכר בשיעור זהה לעלייה בשכר של נשים יהודיות שאינן חרדיות.
5 . לקבוע כי:
א. אחת לשלוש שנים, או בעת אירוע כלכלי משמעותי במשק, תתבצע בחינה של מכלול היעדים המופיעים בסעיפים 1 עד 4 (להלן – יעדי התעסוקה), ואם יתברר כי תנאי הרקע השתנו באופן מהותי או שההנחות העומדות בבסיס קביעת היעדים אינן מתקיימות, הן יעודכנו בהתאם על ידי צוות משותף למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד העבודה) ומשרד והאוצר, ולעניין היעדים הנוגעים בפעילות המשרד לשוויון חברתי – בהיוועצות עם המשרד לשוויון חברתי.
ב. בדיקה כאמור בסעיף א' תיערך במהלך שנת 2022, לצורך הערכת התאוששות המשק ממשבר הקורונה.
6 . לקבוע כי מימוש היעדים ייעשה בכפוף ליעדים הפיסקאליים שקבעה הממשלה.
7 . כחלק מעמידה ביעדי התעסוקה הממשלתיים, להטיל על זרוע העבודה במשרד העבודה (להלן – זרוע העבודה) לפתח וליישם תכניות לעידוד תעסוקה, ובפרט תכניות ללימוד עברית לחברה הערבית ותכניות להגברת כישורי התעסוקה לחברה החרדית. 
8 . להטיל על השר הממונה על זרוע העבודה להנחות את הממונה על זרוע העבודה לפעול כדלקמן:
א. לערוך ולפרסם מדידה ביחס להכשרות המקצועיות המוכרות והכשרות הממומנות על ידי האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה (להלן – האגף להכשרה מקצועית) בהתאם למפורט להלן:
1) המדידה תכלול את הנתונים הבאים:
א) תשואה להכשרה; 
ב) שיעור המשתלבים בשוק התעסוקה מקרב המשתתפים ומקרב המדופלמים; 
ג) שיעור המשתלבים בשוק התעסוקה במקצוע שבו בוצעה ההכשרה מקרב המשתתפים ומקרב המדופלמים;
ד) שכר ממוצע של בוגרי ההכשרה בסמוך לאחר ההכשרה ולאחר שנתיים מסיום ההכשרה;
ה) שיעור הנשירה מתוכנית ההכשרה;
ו) שיעור מקבלי תעודת הסמכה (להלן – דפלום) מקרב המשתתפים;
2) המדידה תיעשה אחת לשנה, בחלוקה לסוג המקצוע שבו בוצעה ההכשרה, מוסד ההכשרה, מסלול ההכשרה, וכל פרמטר רלוונטי אחר. מדידה תתבצע בשים לב למגבלות הנובעות מהיקף הנתונים הקיימים בידי משרד העבודה או קבלת הנתונים מהגופים השונים והכול בכפוף להגבלות הקבועות על פי דין. 
ב. לקבוע הוראות עבור הכשרות מקצועיות המוכרות על ידי משרד העבודה כמפורט להלן:
1) המשרד רשאי לתת הכרה ואישור לסוג הכשרה שמתקיים בה אחד מאלה:
א) העיסוק במקצוע נשוא ההכשרה מצריך רישיון או היתר מכוח דין.
ב) ההכשרה עונה על הקריטריונים שתגבש זרוע העבודה הנשענים על התועלת לציבור, למשק ולפרט; לא תינתן הכרה לסוג הכשרה שלגביה ישנם נתונים המעידים שהתשואה בה נמוכה מ-2% למשך שנתיים רצופות העדכניות שלגביהן יש נתונים. אם אין נתון אודות התשואה, התנאי לאי הכרה יהיה ששיעור המשתלבים בעבודה נמוך מ-70%; 
ג) ההכשרה נותנת מענה לצורך משקי המוסכם על ידי זרוע העבודה ואגף התקציבים במשרד האוצר (להלן – אגף התקציבים).
2) מימון להכשרה מקצועית בכלים אשר מפעילה ותפעיל זרוע העבודה (כגון קורסים מתוקצבים או שוברים) יינתן באופן מלא או חלקי עבור הכשרות אשר מתקיים בהן אחד מאלה: 
א) ההכשרה קיבלה הכרה כאמור בסעיף 8(ב)(1) לעיל והתשואה בה עולה על 6%, ועבור הכשרה בהיקף שאינו עולה על 400 שעות – התשואה בה עולה על 4%; (להלן – תשואה מינימאלית). מדידת התשואה תחל להתבצע רק לאחר קבלת הנתונים. ככל שאין נתונים על התשואה להכשרה, יוכל להינתן מימון אם קיימת אינדיקציה לביקוש בקרב מעסיקים לבוגרי הכשרה זו והשכר ההתחלתי של בוגריה עומד על לפחות 20% מעל שכר המינימום.
ב) ישנו צורך משקי בהכשרה המוסכם על ידי זרוע העבודה ואגף התקציבים.
3) יופחת היקף מימון הלומדים בהכשרה שהתשואה בה נמוכה מהתשואה המינימאלית במשך שנתיים רצופות. 
4) לא יינתן מימון להכשרה אם ההכשרה עמדה בעבר ברף התשואה המינימלית, אך במשך חמש שנים רצופות התשואה בה נמוכה מהתשואה המינימלית. בנוסף, הממונה על זרוע העבודה, בהסכמה עם אגף התקציבים, יקבע ויפרסם נוהל המגדיר קריטריונים נוספים כדוגמת שיעורי דפלום או שילוב בתעסוקה וכדומה, אשר אי עמידה בהם למשך תקופת זמן שתוגדר בנוהל תוביל לצמצום מימון להכשרות או הפסקתו.
ג. תיעדוף בין ההכשרות לטובת מימונן ייעשה בשים לב לגובה התשואה המתקבלת, עלות ההכשרה, מיקום ההכשרה והביקוש לעובדים, מידת הנכונות של מעסיקים לקלוט בוגרים לעבודה ופוטנציאל משתתפים מקרב אוכלוסיות היעד, ובהתאם לנוהל שיפרסם הממונה על זרוע העבודה בתיאום עם אגף התקציבים.
ד. לקבוע כי זרוע העבודה רשאית לתת מימון למקצוע חדש להכשרה, כאשר הכשרות במקצוע זה אינן מוכרות כיום, עבור שלוש השנים הראשונות, אם מתקיים בהכשרה כל אלה:
1) ההכשרה היא במקצוע שונה ממקצועות שעבורם קיימות הכשרות מוכרות כיום;
2) ישנה אינדיקציה לביקוש בקרב מעסיקים לבוגרי הכשרה זו, למשל באמצעות קיומן של משרות פנויות, נכונות של מעסיקים לקלוט עובדים, וכדומה;
3) השכר ההתחלתי במקצוע הינו לפחות 20% מעל שכר המינימום. 
ה. לשם ביצוע החלטה זו ועל מנת לאפשר את מדידת תהליכי ההכשרות המקצועיות המתבצעות בגופי ההכשרה המוכרים, להורות לכל משרד ממשלתי המכיר בגוף הכשרה או בתכנית הכשרה, לקבל את הסכמת גוף ההכשרה למדידת האפקטיביות של תהליכי ההכשרה. נוסח ההסכמה יגובש יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  
ו. להטיל על האגף להכשרה מקצועית לפרסם את כלל ההכשרות המקצועיות המוצעות על ידו ועל ידי גופי הממשלה השונים. גופי הממשלה ושירות התעסוקה, ככל שהם מציעים הכשרות מקצועיות, עליהם להביא את הדבר לידיעת האגף להכשרות מקצועיות על מנת שזה יפרסם זאת יחד עם כלל ההכשרות.
ז. לשנות את נוהלי הכרה ופיקוח של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה ביחס להכרה ופיקוח במוסדות הכשרה, כמפורט להלן:  
1) הכרה ואישור יינתנו למוסד שהוכר בעבר (ולא להכשרה בודדת) בהתאם לקריטריונים שייקבעו בהסכמה עם אגף התקציבים של איכות המוסד וביניהם תשואה מינימלית, שיעורי דפלום ושיעורי השמה. למוסד המספק הכשרות בתחומים הדורשים רישיון או היתר לפי דין או למוסד המספק הכשרות בתחומים שבהם יש צורך משקי המוסכם על ידי זרוע העבודה ואגף התקציבים ייקבעו קריטריונים חליפיים. הנוהל יכלול הסדרים לעניין תקופת מעבר למודל ההכרה החדש. 
2) מוסד חדש המבקש הכרה לראשונה יוכל לקבל אישור הכרה ראשוני עד שנתיים בהתאם לנוהל שייקבע, במהלכן ייבדקו הקריטריונים המופיעים בפסקה (1) לעיל הניתנים לבדיקה וקריטריונים נוספים אשר ייקבעו בנוהל בהתאם להם יוחלט האם להאריך את האישור ולהפכו לאישור מלא בהתאם לפסקה (1) לעיל. 
3) לגבש קריטריונים בתיאום עם אגף התקציבים להכרה במוסד כ"מוסד מוביל", המבוססים על תשואה גבוהה, שילוב מעסיקים בהכשרות, שיעורי דפלום גבוהים, גודל המוסד ועוד.
4) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), מכללה להכשרה מקצועית העומדת בדרישות להכרה כמוסד חדש הקבועות בנוהל להכרה במוסדות לימוד להכשרת הנדסאים ו/או טכנאים מוסמכים של מה"ט ומכללה טכנולוגית להכשרת מבוגרים, תקבל אישור הכרה ראשוני ומכללה טכנולוגית להכשרת מבוגרים העומדת בדרישת הגודל המינימלי כהגדרתה בהחלטת ממשלה 3419 מיום 11 בינואר 2018 שעניינה "רפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל" תהיה זכאית להכרה כמוסד מוביל ללימוד הכשרות מקצועיות, על כל שלוחותיה. 
5) במקרים שבהם המוסד לא יעמוד בקריטריונים או בנוהלי זרוע העבודה למתן אישור הכרה ופיקוח, יהיה רשאי משרד העבודה להתלות את אישור ההכרה שניתן עד לבירור העניין או לשלול את ההכרה כאמור.
6) מוסד מוביל יוכל לפתוח הכשרה מקצועית אשר תוכל לקבל הכרה ראשונית ומימון חלקי או מלא על ידי האגף להכשרה מקצועית במשך השנתיים הראשונות להפעלתן, אף אם ההכשרה אינה מוכרת על ידי האגף. זאת, אם המוסד יתחייב להציג נתוני השמה גבוהים בשכר גבוה בקרב בוגרי הכשרות אלו או התחייבות לשיתופי פעולה עם מעסיקים, בהתאם לנוהל שיפרסם הממונה על זרוע העבודה. אם לאחר שנתיים שיעור הדפלום, ההשמה ושכר הבוגרים יעלה על השיעור הממוצע בהכשרות המפוקחות, ההכשרה תוכל לקבל הכרה קבועה. 
ח. להקים צוות בראשות הממונה על זרוע העבודה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, חשב זרוע העבודה ומנהל האגף להכשרה מקצועית או מי מטעמם, שיכין תכנית לצמצום הבירוקרטיה ופישוט וייעול תהליכי ההכרה. בין תפקידי הצוות, מעבר למודל רגולציה מבוסס תצהירים; מעבר למסלולים ירוקים; הגדרת SLA לפעילות; ומעבר למתן שירות דיגיטלי. הצוות יגיש את המלצותיו ויוציא אותה לפעול כך שתושלם בתוך 6 חודשים מיום החלטה זו. תיקון נהלים המוסכם על הצוות יוכל להיעשות לפני הגשת ההמלצות הסופיות, וימשיך באופן שוטף לאחריו. 
ט. תכניות לימוד:
1) לבחון את תכנית הלימוד של ההכשרות המקצועיות ולערוך שינויים נדרשים בהתאם, כולל הוספת תכנים להקניית הון אנושי כללי וכישורים נדרשים, תוך התייעצות עם מנהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה, ארגוני המעסיקים השונים ונציגי מוסדות הכשרה והמכללות הטכנולוגיות במקרים הרלוונטיים. 
2) לקבוע כי עד 75% מתכני הלימוד של ההכשרות המקצועיות ייקבעו על ידי האגף להכשרה מקצועית, ויתר תכני הלימוד יוכלו להיקבע על ידי מוסדות ההכשרה בהתאם לקריטריונים שייקבעו מראש על ידי האגף להכשרה מקצועית. מוסד מוביל או כל מוסד שיוגדר על ידי האגף להכשרה מקצועית, יוכל לקבוע אחוז גבוה יותר מתכני הלימוד כפי שייקבע על ידי האגף. יובהר כי לא יהיה צורך לקבל לכך אישור מראש מהאגף להכשרה מקצועית.
3) תכני הלימוד של ההכשרות המקצועיות אשר נקבעים על ידי האגף להכשרה מקצועית ייקבעו ברמת כללים ועקרונות.
י. לפעול במשותף ככל הניתן עם המגזר העסקי באופן הבא:
1) שילוב נציגי מעסיקים, מומחים בעלי ידע נרחב ורלוונטי בעדכון תכניות לימוד ובבניית תכניות לימוד חדשות; 
2) עידוד התמחות מעשית בשכר; 
3) עידוד קשרים בין מוסדות הכשרה מקצועית, מכללות טכנולוגיות ואקדמיה למעסיקים באזור שבו מבוצעת הכשרה;
4) ניתוח נתוני שוק, לרבות היקף מועסקים, שכר ושביעות רצון מעסיקים מההכשרות והביקוש לעובדים;
יא. לשנות את כלל תהליכי העבודה של האגף, לרבות תהליכי הכרה, פיקוח, אישורי הפעלה, תקצוב וכדומה, כך שייעשו בצורה מרוכזת וכלל ארצית ללא הפרדה למחוזות שונים.
יב. לקבוע כי השוברים להכשרה מקצועית יהיו תקפים להכשרות מפוקחות העומדות בתנאי הקבוע בסעיף 8(ב)(2) לעיל, לימודי כישורי בסיס (כגון: שפה עברית, שפה אנגלית וכדומה) וללימודי הנדסאות במכללות הטכנולוגיות המוכרות על ידי מה"ט.
יג. על אף האמור בסעיף 8(יד), לקבוע כי אחוז מסך השוברים, שייקבע בהסכמה עם אגף התקציבים במשרד האוצר, יוקצה להכשרות שאינן מפוקחות על ידי האגף להכשרה מקצועית, תוך קבלת אישור מגורם המפעיל אחת מתכניות התעסוקה של הזרוע או של שירות התעסוקה בהתאם לקריטריונים שייקבעו.
יד. לתקן את נוהלי האגף להכשרות מקצועיות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר, כך ששווי השובר לפרט, יהיה תלוי, בין היתר, ברמת התשואה של ההכשרה, אורך ועלות ההכשרה ומאפייני המשתתפים.
טו. לבחון יחד עם אגף התקציבים במשרד האוצר ובהיוועצות עם נציבות שירות המדינה את איחוד האגף להכשרה מקצועית והמכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (להלן – מה"ט) במשרד העבודה על מנת לבנות את מערך ההכשרות המקצועיות בראייה אחודה עם לימודי ההנדסאות ויצירת רצף לימודי ביניהן. 
טז. לקבוע כי עם ביצוע החלטה זו ובהינתן שההכשרות הממומנות הרלוונטיות עומדות בקריטריון התשואה, יורחב היקף המשתתפים בהכשרות אלו ביחס למספר המשתתפים בהן כיום. לצורך כך יוקם צוות מקצועי בראשות זרוע העבודה ואגף התקציבים אשר יבחן ויקבע תוואי להרחבת היקף ההכשרות העומדות בקריטריון התשואה באופן שישרת את מטרות ההחלטה ואת השגת יעדי התעסוקה.
9 . על מנת למצות באופן מיטבי את המשאבים הממשלתיים המופנים לתחום התעסוקה, לקבוע כי זרוע העבודה תשמש הגוף המתכלל את המידע הכולל לגבי שוק העבודה והפעילות בתחום התעסוקה, לקידום ומיצוי מיטבי של הפעילות הממשלתית בנושא זה. במסגרת זו יש לוודא כי כלל התוכניות של משרדי הממשלה בתחומי התעסוקה יעברו עם גיבושן לידיעת זרוע העבודה. אין בסעיף זה כדי לפגוע בהחלטות ממשלה קודמות.  
10 . בכפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, הגופים הרלוונטיים המחזיקים במידע הדרוש, יעבירו לזרוע עבודה נתוני פרט הדרושים לה לצורך חישוב ופרסום מדדים בחלוקה לפילוח של תחום הלימוד ומוסדות הלימוד; פרסום מדידה כאמור יתבצע באופן שאינו מאפשר זיהויו של אדם. המידע לפי סעיף זה, אם יימצא בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יכול ויונגש על ידיה בכפוף להוראות פקודת הסטטיסטיקה, אך יודגש ויצוין כי בכל עיבוד, ניתוח ופרסום שייגזר מהם, יצוינו הגופים הרלוונטיים שהם המקור לנתונים. העברת מידע לפי סעיף זה תיעשה באופן המפחית את הפגיעה בפרטיות ואת סיכוני אבטחת המידע.
11 . להטיל על זרוע עבודה להנגיש לציבור מידע השוואתי מצרפי הנוגע לשכר וממדים רלוונטיים נוספים על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנוגעים בין השאר לסקר כוח אדם ושכר בכפוף לעמידה בפקודת הסטטיסטיקה.
12 . להטיל על זרוע העבודה, בהתייעצות עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הכלכלה והתעשייה ושירות התעסוקה, לאגד ולפרסם את  המידע בנושא הביקוש לעובדים. זאת באמצעות איסוף, בין היתר, של נתונים מחברות השמה, כריית מידע מהאינטרנט ומקורות מידע נוספים. לצורך הנגשת המידע, תיעשה חלוקה לפי המקצועות השונים בשוק. המידע שמפורסם לא יכלול מידע או ידיעות על ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעותם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. 
13 . הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תעביר לזרוע העבודה, למשרד האוצר ולמועצה הלאומית לכלכלה, אחת לרבעון, את נתוני התעסוקה הכוללים את היקף האוכלוסייה, התעסוקה ושיעור הבלתי מועסקים בחלוקה לקבוצות האוכלוסייה והגיל המפורטים בהחלטה, כפי שעולים מסקר כוח אדם, בפורמט שייקבע על ידי זרוע העבודה בתיאום עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובהתאם למגבלות פקודת הסטטיסטיקה, לצורך מעקב שוטף לגבי העמידה ביעדים שנקבעו בסעיף 3 (למעט תת סעיף ג').
14 . להטיל על שר הרווחה והשירותים החברתיים להנחות את המוסד לביטוח לאומי:

א. להעביר לזרוע העבודה, אחת לשנה, נתונים אגרגטיביים לגבי היקף האוכלוסייה, שיעורי תעסוקה, שכר ומקבלי דמי אבטלה, בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה שונות בהתאם לחלוקה בסעיפים 1 עד 4 לעיל, בפורמט שייקבע על ידי זרוע העבודה בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי, לצורך מעקב אחר יעדי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ויעדי איכות התעסוקה של קבוצות האוכלוסייה השונות.
ב. להעביר לזרוע העבודה, בתדירות של אחת לחצי שנה לפחות, נתוני שכר של משתתפים בתכניות התעסוקה השונות וההכשרות המקצועיות, לאחר שהזרוע תעביר את פרטי הזהות של המשתתפים תוך צמצום הפגיעה בפרטיות וסיכוני אבטחת המידע ככל הניתן. זאת על מנת שבזרוע העבודה יוכלו לעקוב אחר השתלבות בתעסוקה והשכר של קבוצות אוכלוסייה שונות העוברות תכניות התערבות שונות של זרוע העבודה.
ג. להעביר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתוני שכר חודשיים ברמת הפרט ונתונים של מקבלי דמי אבטלה ברמת הפרט, לצורך הכללתם במאגר המשמש לצרכים סטטיסטיים באופן שוטף.
ד. כל האמור בסעיפים (א) עד (ג) לעיל בכפוף לכל דין, לרבות חוק הגנת הפרטיות, התשנ"ח-1998 ובהתאם לסמכויות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי פקודת הסטטיסטיקה [נוסח משולב], התשל"ב-1972.
15 . בהתאם להמלצות צוות המנכ"לים לעידוד תעסוקה שהתכנס בזמן משבר הקורונה, לצורך טיוב של נתוני המידע המצויים לגבי סוגי עסקים ומעסיקים שונים, ועל מנת שהממשלה תוכל בעתיד להתאים צעדים כלכליים מסוימים לפי ענפי תעסוקה מסוימים, בין היתר כמסקנות מהמשבר הכלכלי בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, להטיל על רשות המיסים בישראל:
א. לבחון את הדרכים לעדכון באופן שוטף ותכוף את הסיווג הענפי של כל עוסק בהתאם לסיווג ענפי הכלכלה העדכני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ב. לבחון ביצוע המפורט בסעיפים הבאים, וככל שיימצא לנכון, לקדם או להמליץ לקדם כל תיקון חקיקה, תקנות או כל מקור נורמטיבי אחר, לרבות סעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה-1995, הנדרש לשם ביצוע השינויים האמורים, ככל שיימצא לנכון וככל שידרש:
1) העברת סיווגו של כל עוסק למוסד לביטוח לאומי עבור עדכון קבצי המעסיקים הקיימים שם.
2) הוספת משלח היד של העובד והיישוב שבו מתבצעת עבודתו, בהתאם לסיווג משלחי היד העדכני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לטפסי 126, בין היתר באמצעות תיקון תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), תשנ"ג-1993 ככל שנדרש. הוספה זו תיעשה תוך מזעור הנטל על המעסיקים ובחינה של שימוש באמצעים ממוכנים לצורך כך.
16 . להנחות את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכפוף לקבלת המידע מהגופים המעבירים ובכפוף לכל דין, לרבות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"ח-1998 ופקודת הסטטיסטיקה [נוסח משולב],              התשל"ב-1972:
א. ליצור, לצורך ביצוע תפקידי הלשכה, קובץ נתונים מנהלי אחוד המתעדכן באופן תדיר על המועסקים ועל דורשי העבודה במשק אשר יכלול מידע המתקבל ממרשם האוכלוסין, רשות המיסים בישראל, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, זרוע העבודה, משרד החינוך, רשות לשירות לאומי-אזרחי והמועצה להשכלה גבוהה. קובץ זה ישמש גם למחקרי מדיניות.
ב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תנגיש לוחות, עיבודים אגרגטיביים וניתוחים לשימוש בעלי העניין והציבור, בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה. 
17 . הוראות סעיפים 8 (ב); 8(ג); 8(ד);  8(ו); 8(ז); 8(ט); 8(יא) יבוצעו בתוך שנה מיום קבלת החלטה זו. שינויים בתנאים הקבועים בסעיף 8 יוכלו להיעשות בהסכמה בין זרוע העבודה ואגף התקציבים.
18 . לעניין החלטה זו –
א. "אנשים עם מוגבלות" – אדם שנקבעו לו 20% נכות יציבה ומעלה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
ב. "תשואה" – השכר הממוצע של בוגרי ההכשרה ביחס לשכר שאותו היו צפויים לקבל בהינתן מאפייני הפרט הנצפים, כגון גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, הישגים לימודיים וכדומה.