להוסיף לרשימה
הסדרת האחריות לטיפול בחללים אזרחים בשעת חירום ותיקון החלטת ממשלה
נושא ההחלטה:
הסדרת האחריות לטיפול בחללים אזרחים בשעת חירום ותיקון החלטת ממשלה
מחליטים:
בהמשך להחלטת הממשלה מספר 3187 מיום 1.7.2025 שעניינה "הסדרת האחריות לטיפול בחללים בשעת חירום" (להלן – החלטה 3187) ולעבודת הצוות לקידום תוכנית לטיפול בחללים בשעת חירום, כאמור בהחלטה 3187, להסדיר את חלוקת תחומי האחריות של משרדי הממשלה הרלוונטיים לטיפול בחללים אזרחים בשעת חירום - בתרחיש של מספר חללים אזרחים גדול, בשעת התקפה או בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או הכרזה על אירוע חירום אזרחי, למעט אירועי רעידת אדמה:
א. הגדרות:
1) "אירוע חירום אזרחי" – כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 ולמעט אירועי רעידת אדמה.
2) "הודעה מרה" – בשורה לגבי מותו של חלל אזרח בשעת חירום הנמסרת לבני משפחתו.
3) "זירת הרס" – שטח שבו התרחשה פגיעה כתוצאה מהתקפה, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א-1951 או כתוצאה מאירוע חירום אזרחי.
4) "חללים אזרחים" – חללים שאינם חיילים, כהגדרתם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (לרבות אזרחים זרים, שוטרים וכיו"ב) ,למעט אזרחים זרים שלגביהם יש סיכום בין מדינתם לבין צה"ל כי הטיפול בהם ייעשה על ידי צה"ל, ככל שהדבר ידוע לגורם המפנה. יובהר כי בכל הנוגע לקבורה ולהסדרי הלוויה בעניין מי שחוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950 חל עליו יפעלו על פיו.
5) "חמ"ל אחוד"- חמ"ל המנוהל על ידי המשרד לשירותי דת אשר יכלול נציגות של המשטרה, צה"ל, משרד הבריאות וגורמים רלוונטיים נוספים ככל שיידרשו. תפקידו להקים ולנהל תמונת מצב של חללים אזרחים מזירת ההרס ועד הקבורה.
6) "מערכת ממוחשבת אחודה" - מערכת המרכזת בפלטפורמה אחת ובבסיס נתונים אחד את כל המידע הרלוונטי לטיפול בחללים אזרחים ובמשפחת החלל האזרח תוך מתן מענה לכלל התהליכים המבצעיים הנדרשים לכך כפי שידויקו בצוות העבודה הייעודי ולמעט אמצעי זיהוי .
7) "נקודת הכנה לקבורה" - מקום קליטת החללים האזרחים לאחר שחרורם מהתר"ח/בתי חולים/מכון לרפואה משפטית, שבו מטפלים בשקי החלל האזרח וכן מכינים את החלל האזרח לקבורה. ממקום זה מובילים את החלל לבתי העלמין ברחבי הארץ.
8) "נקודת שהייה" – תחנה זמנית במסלול הפינוי של חלל אזרח שבה הוא מוחזק לזמן קצר בתנאי קירור בטרם העברתו לתר"ח.
9) "צוות הודעה מרה" – גוף ייעודי המורכב מאנשי מקצוע ובהם שוטרים, עובדים סוציאליים, נציגי המשרד לשירותי דת ונציגי הרשות המקומית שתפקידו למסור לבני המשפחה את ההודעה המרה וזאת באופן אישי ומהיר תוך מתן תמיכה ראשונית.
10) "שעת חירום" – בתרחיש של מספר חללים אזרחים גדול בשעת התקפה או בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או הכרזה על אירוע חירום אזרחי, למעט אירועי רעידת אדמה.
11) "תר"ח" – תחנת ריכוז חללים אזרחים ניידת או נייחת, המשמשת לקליטה, זיהוי וטיפול מכובד בחללים אזרחים לפני העברתם לקבורה. בנוסף לנציגי המשרד לשירותי דת והמשטרה תכלול נציגות של צה"ל (ככל שאושרה בקשת סיוע על ידי צה"ל כאמור בסעיף ב(2) שלהלן), משרד הבריאות ורשות האוכלוסין וההגירה.
12) מפקד התר"ח – קצין משטרה בכיר שיקבע מפכ"ל המשטרה.
ב. חלוקת תחומי האחריות:
בשעת חירום, הצורך וההחלטה על פתיחת התר"חים ונקודות השהייה, כולם או חלקם, ומקומם ייקבע ע"י משטרת ישראל בהתאם לסמכותה לפי פקודת המשטרה, בתיאום עם המשרד לשירותי דת וצה"ל.
החלטה על פתיחת תר"ח במרכז הלאומי לרפואה משפטית תיעשה בהתייעצות עם משרד הבריאות והמרכז הלאומי לרפואה משפטית. בכל אירוע בו נפתח תר"ח, 40 החללים הראשונים באותו אירוע החירום האזרחי יועברו ישירות למכון לרפואה משפטית וכל החללים שיהיו לאחר מכן יובאו ישירות לתר"ח.
מובהר כי הצלת חיי אדם קודמת למשימת ניוד החללים האזרחים.
כן יובהר כי חלוקת הסמכויות המפורטת להלן הינה כפוף ובלי לגרוע מסמכות ואחריות משרדי ממשלה אחרים בתחומי פעולתם וסמכותם על פי הפרקטיקה המקובלת ולפי הוראות הדין.
1. המשרד לשירותי הדת:
א. אחראי על כלל תהליך הטיפול בחללים אזרחים משלב איסופם ועד לשלב קבורתם, לרבות הצגת תמונת מצב חללים אזרחים לאומית רציפה באמצעות מערכת "אמון " של מערך הדיגיטל הלאומי.
ב. אחראי על הקמה ואבזור התר"חים .
ג. אחראי על הקמה, איוש והפעלת נקודות שהייה.
ד. אחראי על ניוד החללים האזרחים מהמקום שבו אירע אירוע חירום או זירת ההרס ומנקודות השהייה לתר"חים.
ה. אחראי על ניוד החללים האזרחים מהתר"חים למרכז הלאומי לרפואה משפטית וחזרה.
ו. אחראי על השליטה הכוללת בתר"חים, לרבות עמדות הקליטה והשחרור.
ז. אחראי על ניוד החללים האזרחים מהתר"חים לנקודות ההכנה לקבורה.
ח. אחראי על איוש והפעלת נקודות ההכנה לקבורה.
ט. אחראי על ניוד כלל החללים האזרחים למקום הקבורה, לאחר תיאום עם המשפחה (ניוד עובדים זרים, תיירים או דיפלומטים הינו באחריות משרד החוץ מנקודת הכנה לקבורה וזאת לרבות הטסת גופת החלל האזרח למדינה הרלוונטית, כאמור בסעיף 8 שלהלן).
י. אחראי על ביצוע קבורת כלל החללים האזרחים.
יא. אחראי על פיתוח ואחזקת מערכת ממוחשבת אחודה לתפעול כלל שלבי הטיפול בחלל אזרח (לרבות ניהול בסיס הנתונים) אשר תופעל בתר"ח. המשרד לשירותי דת ישתף פעולה עם מערך הדיגיטל הלאומי לצורך שיקוף כלל המידע התפעולי הרלוונטי בהתאם להוראות הדין, זאת לצורך שליטה והצגת תמונת מצב חללים אזרחים לאומית מלאה.
יב. יצרף נציג מטעמו לכל צוותי ה"הודעה המרה".
יג. יקים ויפעיל חמ"ל אחוד.
יד. יעמיד האמצעים והמשאבים הנדרשים לפעילות ולשמירת כשירותו של הגדוד הצבאי המוקצה למשימת הסיוע בתר"ח ובכלל זאת לעריכת אימונים ותרגילים אחת ל-18 חודשים. האמצעים והמשאבים הנדרשים שיועמדו כאמור לעיל יתואמו עם צה"ל.
טו. יקדם הסדרה בדין של העברה וקבלת מידע לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם או גופה ולצורך איתור שם זיהוי חללים ונעדרים בשעת חירום, זאת בתיאום עם הגופים הממשלתיים הרלוונטיים ובכללם צה"ל.
2. משרד הביטחון – צה"ל:
א. בכפוף לאישור בקשת סיוע, יסייע צה״ל למשרד לשירותי דת במימוש אחריותו הכוללת לטיפול בחללים אזרחים בחירום. לשם כך תועבר בקשת סיוע רשמית מטעם המשרד לשירותי דת, דרך משרד הביטחון, לצה״ל. בקשת הסיוע תיבחן על ידי הגורמים המוסמכים בהתאם לפקודות הצבא.
ב. אם אושרה בקשת הסיוע על ידי הגורמים המוסמכים בצה"ל לפי פקודות הצבא, הסיוע, ובכלל זאת השימוש במתקנים צבאיים, יינתן על פי הקבוע בהחלטה זו, בכפוף לפקודות הצבא, בהתאם ליכולותיו ומשאביו הזמינים של צה״ל, בכפוף לסדר העדיפויות הצבאי, בכפוף ליכולותיו של צה"ל בעת מצב החירום הרלוונטי ובכפוף להערכת המצב שתיקבע על ידי הרמטכ"ל או שר הביטחון.
ג. האמצעים והמשאבים הנדרשים לפעילות ולשמירת כשירות הגדוד הצבאי המוקצה למשימת הסיוע בתר"ח יהיו במימון המשרד לשירותי דת, כפי שיתואמו למול צה"ל.
ד. סיוע צה"ל יהיה במשימות שלהלן, בהיקף ובמידה שיאושרו על ידי הגורמים המוסמכים לפי פקודות הצבא:
1. בזירת הרס או אירוע חירום שבה אותרו חללים אזרחים, צה"ל יסייע בפינויים ובניודם מזירת ההרס או אירוע החירום לנקודות השהייה או לתר"חים, לפי הנקודה הקרובה ביותר מביניהם, לזירת ההרס או אירוע החירום.
2. בזירת הרס או אירוע חירום שבה אותרו חללים אזרחים, במידת האפשר, צה"ל יסייע באיסוף נתוני ההרוגים ובתיעודם בהתאם לתו"ל הנוהג בצה"ל בנושא. התיעוד יועבר במלואו למערכת הממוחשבת האחודה שיפעיל המשרד לשירותי דת בתר"ח, כאמור בסעיף 1(יא) לעיל, ולמערכות משטרת ישראל. המידע כאמור לעיל לא ישמש את צה"ל לכל תכלית אחרת, לא יישמר על ידי גורמי צה"ל ויימחק.
3. בסיוע להפעלת תר"חים צה"ל יהיה אחראי על ההיבט התפעולי הלוגיסטי בלבד. צה"ל לא יישא באחריות לאבטחה ושמירת הסדר הציבורי מחוץ לבסיסים שבהם יוקמו תר"חים, ככל שיוקמו בבסיסים, האבטחה ושמירת הסדר יבוצעו על-ידי משטרת ישראל, כאמור בסעיף 3(ה) שלהלן.
ה. בכפוף לכך שאושרה בקשת הסיוע, צה"ל יקצה נציגים לחמ"ל האחוד.
ו. צה"ל יסייע למשטרת ישראל בזיהוי של החללים האזרחים ושל הנעדרים, בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי דין ובהתאם לנוהל שיגובש בין צה"ל למשטרת ישראל.
ז. במקרה הצורך, בכפוף לאישור בקשת סיוע, יסייע הצבא לצוותי ה"הודעה המרה", המנוהלים על ידי משטרת ישראל כאמור בסעיף 3(ט) שלהלן, במסירת "הודעה מרה" למשפחות. לשם כך תועבר בקשת סיוע בכתב מטעם משטרת ישראל, דרך משרד הביטחון, לצה"ל. בקשת הסיוע תיבחן על ידי הגורמים המוסמכים בהתאם לפקודות הצבא. אם אושרה בקשת הסיוע על ידי הגורמים המוסמכים על פי פקודות הצבא, יינתן הסיוע בכפוף ליכולותיו ולמשאביו הזמינים של צה"ל במצב החירום הרלוונטי ובכפוף לסדר העדיפויות הצבאי.
3. המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל:
א. משטרת ישראל אחראית על קבלת החלטה בשטח בנוגע ליעד לפינוי החללים האזרחים בשעת חירום, בתיאום עם צה"ל והמשרד לשירותי דת. ככל שהפינוי הוא לתר"ח של המרכז לרפואה משפטית, יתואם אף עימו.
ב. משטרת ישראל אחראית על זיהוי חללים אזרחים.
ג. הליכי הזיהוי יבוצעו בסיוע המרכז הלאומי לרפואה משפטית.
ד. משטרת ישראל תסייע בפינוי חללים אזרחים מבתי החולים למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לנקודת השהייה או לתר"ח בהתאם להחלטתה, בתיאום עם המשרד לשירותי דת. במידת הצורך, משטרת ישראל תסתייע בגופים אחרים לשם פינוי חללים אזרחים מבתי החולים כאמור לעיל.
ה. משטרת ישראל אחראית על אבטחת התר"חים ומרכזי הטיפול במשפחות החללים האזרחים בהיבטי ניתוב תנועה ושמירה על הסדר הציבורי.
ו. משטרת ישראל אחראית על הצבת צוותי ניקיון ייעודיים בחדרי הטיפול בתר"חים.
ז. משטרת ישראל אחראית על טיפול בחפצים אישיים שהובאו עם חלל אזרח.
ח. משטרת ישראל אחראית על הפעלת מרכזי מידע למשפחות, אם יוחלט על פתיחתם, וכן על מתן מענה למשפחות המגיעות למרחב התר"ח.
ט. משטרת ישראל אחראית על ניהול צוותי ה"הודעה המרה", כאשר הצוות המודיע כולל בתוכו נציג רווחה, נציג מהרשות המקומית ונציג מהמשרד לשירותי דת; כחלק מאחריות זו, יופעל חמ"ל אינטגרטיבי במשטרה הכולל נציגי השלטון המקומי, משרד הבריאות, המשרד לשירותי דת ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, לטיפול בתכלול מסירת "הודעות מרות" וטיפול במשפחות נעדרים ומשפחות חללים אזרחים (להלן – "חמל "הודעה מרה"").
י. משטרת ישראל אחראית על מימון והקמת תשתיות תקשוב משטרתיות בתר"חים, בהתאם למפרט שיאושר על-ידי צה"ל, המשרד לשירותי הדת ובתיאום עם מערך הדיגיטל הלאומי.
יא. משטרת ישראל אחראית על פתיחת תיקי חקירה ותיעוד כלל המידע הנאסף לגבי חלל אזרח.
4. משרד הבריאות:
א. יעמיד את המרכז הלאומי לרפואה משפטית לקליטה וזיהוי לכל מקרה שייקבע ע"י משטרת ישראל.
ב. המרכז הלאומי לרפואה משפטית מהווה גורם מקצועי מייעץ בתחום הרפואה המשפטית ויפעל לעניין זיהוי החללים האזרחים בשיתוף עולה מלא עם משטרת ישראל.
ג. המרכז הלאומי לרפואה משפטית יציב נציגות קבועה בתר"חים.
ד. ככל שנציג המכון לרפואה משפטית יקבע כי יש להעביר חלל שהגיע לתר"ח למכון, יועבר החלל למכון, אלא אם כן קבע מפקד התר"ח, מנימוקים שיירשמו, מדוע יש להשאיר את החלל בתר"ח.
ה. במקרים שבהם יתבקש לכך על ידי המשטרה, המרכז הלאומי לרפואה משפטית יטפל בחללים אזרחים אשר אינם ניתנים לטיפול או זיהוי במסגרת התר"ח ויהיה אחראי לקליטתם בתוך כותלי המרכז לצורך ביצוע פעולות זיהוי מורכבות, שיוך שרידי חלל אזרח, קביעת סיבת מוות וביצוע בדיקות פורנזיות נוספות ככל שיידרש, לרבות דנ"א מהחלל האזרח.
ו. במידת הצורך וככל שיתבקש לכך על ידי המשטרה, יהיה אחראי המרכז הלאומי לרפואה משפטית על קביעת מנגנון וסיבות המוות של החללים האזרחים.
ז. ככל שיתבקש על ידי המשטרה, יעמיד המרכז הלאומי לרפואה משפטית גורמי מקצוע נדרשים בתר"חים כגון רופא משפטי או רופא אחר שהוסמך על פי הנחיות המרכז הלאומי לרפואה משפטית.
ח. אחראי על קביעת מוות, לרבות ובאמצעות הוצאת הודעות פטירה על ידי נציגות מטעמו בעמדת שחרור החללים האזרחים בתר"חים ככל שיהיה נדרש בכך וכן על הנפקת רישיון קבורה.
ט. אחראי על הצבת נציגות מטעמו בעמדת שחרור חללים אזרחים בתר"חים.
י. אחראי על הצבת רופא או פרמדיק למקרה של אישורי קביעת מוות בתר"חים.
יא. אחראי על מתן מענה רפואי במרכזי המשפחות.
יב. אחראי על הצגת תמונת מצב חללים אזרחים בבתי החולים.
5. משרד הפנים:
משרד הפנים - אגף בכיר עדות לא יהודיות - יסייע למשרד לשירותי דת על פי פנייתו, בתיאום, ככל שיידרש בין המשרד לשירותי דת לבין אנשי דת, לצורך הליך קבורת חללים מעדות לא יהודיות.
6. רשות האוכלוסין וההגירה:
תציב נציגות בעמדת קליטה ושחרור בתר"חים.
7. משרד הרווחה והביטחון החברתי:
א. אחראי על הצבת נציגות במרכזי המידע למשפחות עם החלטה על פתיחתם.
ב. אחראי על הצבת נציגות בחמ"ל "הודעה מרה".
ג. אחראי על שילוב נציג הרווחה בצוות ה"הודעה המרה".
ד. אחראי על הפעלת השירות הסוציאלי במרכז המשפחות.
8. משרד החוץ:
א. נרשמת הודעת המוסד לביטוח לאומי בדבר אחריותו בטיפול בחללים העונים להגדרת נפגעי פעולות איבה, בהתאם להוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן - חוק התגמולים לנפגעי עולות איבה).
ב. הטיפול בחללים ייעשה בהתאם לזכויות של נפגעים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות ובכלל זה במימון וביצוע כל פעולה הנדרשת לצורך הבאתם לקבורה במדינות אזרחותם.
ג. בעניין חלל זר, הביטוח הלאומי יפעל, בתיאום עם משרד החוץ ונציגות מדינת האזרחות של החלל הזר ויתר הגורמים הרלוונטיים ושותפים לנוהל "חבצלת", לתיאום הטיפול באזרחים הזרים (ובכלל זה עובדים זרים, תיירים ודיפלומטים), למעט חללים שביחס אליהם קיים סיכום שהטיפול בהם ייעשה על ידי צה"ל.
ד. במקרים שבהם מדובר בחלל שאינו עונה על הגדרת "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה משרד החוץ יפעל בתיאום עם נציגות מדינת האזרחות של החלל הזר בנוגע לכלל ההיבטים הקשורים עם העברתו לקבורה, ובכלל זאת כיסוי כל ההוצאות הכספיות הקשורות להליך זה אשר יחולו על הנציגות הזרה ו/או משפחתו של החלל ו/או ביטוח רפואי פרטי ככל שקיים ו/או כל גורם אחר על פי החלטת הנציגות הזרה ומשפחתו של החלל.
ה. העברת חלל שהוכר כנפגע פעולות איבה כאמור או חלל אשר משרד החוץ מצא כי יש מקום לליווי טקסי עבורו, תלווה בפן הטקסי והדיפלומטי בתיאום ובפיקוח של נציגות ישראל הרלוונטית בחו"ל.
9. רשות החירום הלאומית
סיוע למשרד לשירותי דת במימוש אחריותו בהובלת ריכוז עבודת המטה הבין-משרדית לכשירות השנתית, במסגרת האמור תכין רשות החירום הלאומית את תוכנית "דיין האמת", אשר תוכן ותוצג למשרד לשירותי דת וליתר משרדי הממשלה, צה"ל ומשטרת ישראל.
10. צוותי עבודה
הצוות בראשות המשרד לשירותי דת לקידום תוכנית לטיפול בחללים אזרחים בשעת חירום בהתאם להחלטה 3187 (להלן - הצוות) יקים צוותי עבודה ייעודיים, אשר יופקדו על קביעת מתווה פעילות בנושאים דלהלן:
1. מערכות המחשוב, הממשקים, השליטה והבקרה ובסיסי הנתונים - במטרה לרכז בצורה אחודה את כל המידע הרלוונטי ולתת מענה מחשובי מיטבי לכלל התהליכים המבצעיים הנוגעים לטיפול בחלל ובמשפחת החלל, לרבות שיקוף המידע לכלל המשרדים הנדרשים לטובת מיצוי זכויות וטיפול אחר.
2. הליך מסירת "הודעה מרה", לרבות הסדרת אופן הפעולה בין חמ"ל "הודעה מרה" לבין הרשויות המקומיות ומערכת המחשוב הנותנת מענה הוליסטי ומרכזת מידע עבור כלל הגורמים בתהליך.
3. תוכנית אימונים וכשירות.
4. צוות משפטנים מהגופים החברים בצוות ומייעוץ וחקיקה שיוכלו לתת מענה לסוגיות משפטיות שיעלו ולהביא לקידום תיקוני חקיקה דחופים, ככל שיידרשו.
5. כל נושא רלוונטי נוסף הנדרש לדעת הצוות לקידום תוכנית לטיפול בחללים אזרחים בשעת חירום.
ראש הצוות לקידום תוכנית לטיפול בחללים אזרחים בשעת חירום רשאי לאשר הוספת נציגים נוספים מתוך משרדי הממשלה וכן נציגים מגופים רלוונטיים ומומחי תוכן חוץ-ממשלתיים, בהתאם לצורך המקצועי של צוותי העבודה.
ג. לתקן את החלטה 3187 כך שבסעיף 3, אחרי "ראש רשות החירום הלאומית", יבוא: "ראש מערך הדיגיטל הלאומי".
ד. לקבוע כי היקף התקציב ייקבע לגופו של אירוע בשעת חירום, בתיאום בין המשרד לשירותי דת לאגף התקציבים במשרד האוצר, בהתאם לתרחיש הייחוס הרלוונטי ולמספר החללים לפיו, כאשר כל משרד יפעל בהתאם להחלטה זו מתקציבו, אלא אם ייקבע אחרת על ידי הממשלה.
ה. ביחס לשנת 2026, לצורך מימון הוצאות הרכש, ההקמה והתפעול המתוארים בהחלטה זו, בהתאם להוראות סעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ולצורך ביצוע פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף האמור, יקצה המשרד לשירותי דת סך של 15 מיליון ₪ מתקציבו בשנת 2026.
ו. להנחות את המשרד לשירותי דת לגבש תוכנית לטיפול בחללים באירועי רעידת אדמה, בשיתוף עם כלל הגורמים הרלוונטיים בכללם משטרת ישראל, מערך הדיגיטל הלאומי, צה"ל ומשרד הבריאות, ולהביא את התוכנית לאישור הממשלה בתוך 90 יום.
כמו כן, ככל שמשרד הבריאות יעביר למשרד לשירותי דת תרחיש לפנדמיה, יגבש המשרד לשירותי דת תוכנית לטיפול בחללים באירוע פנדמיה, בשיתוף עם כלל הגורמים הרלוונטיים, בכללם משרד הבריאות, מערך הדיגיטל הלאומי, משטרת ישראל וצה"ל ויביא את התוכנית לאישור הממשלה בתוך 90 יום מיום קבלת תרחיש לפנדמיה ממשרד הבריאות.