קשר של עובדי משרד עם שדלנים

לצד התועלת, קשר של עובד ציבור עם שדלן טומן בחובו חשש למשוא פנים, לפגיעה בשוויון ולהשפעה פסולה. אילוצי זמן וקשיים נוספים מובילים לכך שלא תמיד יהיה באפשרותו של העובד לקיים קשר שווה ואחיד עם כלל הגורמים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה. קשיים אלה עלולים ליצור עיוות בהליך קבלת ההחלטות ברשות המנהלית וכן לפגוע באמון הציבור בה. כמו כן, יכול להתעורר חשש ליצירת מצגי שווא של עובדי המשרד כלפי גורמי חוץ, בפועל או למראית עין.
על עובד מוטלת החובה לפעול במסגרת תפקידו ולקבל החלטות משיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד. לכן עובד הנפגש עם שדלן ישווה לנגד עיניו חובה זו בהפעלת סמכויותיו, ובתוך כך גם בפגישה עם שדלן יפעל העובד כאמור, ללא משוא פנים וללא הפליה.
היבטים נקודתיים של הקשר של עובדים עם גורמי חוץ מוסדרים בחוק, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, בתקשי"ר, בהוראות תקנון כספים ומשק (תכ"ם) ובנהלים שונים. ההנחיות האמורות כוללות, בין היתר, את הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 ופרק 42.7 לתקשי"ר, שכותרתו "פרסים, מתנות וטובות הנאה" והוראות פרק 43.6 לתקשי"ר שכותרתו "הגבלות לאחר פרישה". 
היבטים אחרים של הנושא אינם מוסדרים באופן מפורש, אך חלים עליהם עקרונות המשפט המנהלי ובכלל זה: החובה לפעול כנאמני הציבור כולו, בסמכות, בענייניות, בשוויון, בסבירות ובשקיפות. כך למשל, בהליכים שונים מוסדר אופן שמיעת עמדות הציבור, לרבות גורמים בעלי אינטרס, באמצעות הפצת תזכיר חקיקה להערות הציבור, הפצת "קול קורא" לשמיעת עמדות, מפגש עם בעלי עניין כחלק מהליך של הערכת השפעות רגולציה חדשה, ואופן מתן הערות והבהרות להליכי מכרזים ומבחני תמיכות, ועוד.
היבטים רבים של הפעילות באגפים השונים במשרד מערבים מעצם טיבם מפגשים עם שדלנים, ומשכך, עלולים להתעורר במסגרתם קשיים כאמור. כמו כן, יכול להתעורר חשש ליצירת מצגים של עובדי המשרד כלפי גורמי חוץ, בפועל או למראית עין. לאור האמור לעיל, ובשים לב לאופי הפעילות במשרד והיקפיה, יש לקבוע מנגנונים שתכליתם לצמצם את החששות המפורטים לעיל באמצעות התווית הליכי עבודה ויצירת מנגנונים של שקיפות, פיקוח ובקרה, והכל כפי שיפורט להלן.