נוהל הצטרפות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כמגישת תכנית התחדשות עירונית

בהתאם לסעיף 61א(ב), רשאית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (להלן: "הרשות הממשלתית"), כרשות שהוקמה על פי דין, להכין תכנית התחדשות עירונית שהיא תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת ולהגישה למוסדות התכנון.

לעיתים, מתבקשת הרשות הממשלתית להצטרף כמגישת תכנית גם לתכניות פינוי בינוי המקודמות על ידי יזמים פרטיים. זאת, על מנת להתגבר על חסמים שונים המונעים את קידומן של תכניות אלו. חסם כזה הוא העדר הסכמה של הרוב הנדרש מבין בעלי דירות לקידום התכנית, בדרך כלל בתכניות גדולות. חסם אחר הוא העדר שיתוף פעולה של הרשות המקומית בתהליך ההכרזה על המתחם כמתחם פינוי בינוי במסלול מיסוי, דבר המונע הכרה בתכנית פינוי בינוי כתכנית התחדשות עירונית וקידומה במסלולים המיועדים לתכניות מסוג זה. 

ככלל, הרשות הממשלתית נכונה להצטרף לתכנית כמגישת התכנית בנסיבות מיוחדות ומנימוקים מיוחדים שיפורטו על ידה. בכל מקרה, הרשות הממשלתית לא תעשה כן, אלא אם כן התכנית מושתתת על עקרונות תכנון המקובלים עליה, התנהלותו של היזם אל מול בעלי הדירות עומדת בדרישות מינימליות שקבעה, ולאחר שהובהר כי אין בדבר לפגוע באינטרסים של הרשות המקומית או של בעלי דירות במתחם ואין בכך כדי לגרום לה נזק כלשהו. 

לצורך כך, מבקש נוהל זה להסדיר את הקריטריונים, השיקולים ואופן הגשת הבקשה להצטרפותה של הרשות הממשלתית כמגישת תכנית שהוכנה על ידי יזם פרטי.