נוהל למניעת הדבקה ב- HIV של שותף/פה ליחסי מין או בדרך אחרת

החוזר מעדכן את החובות החוקיות והמוסריות של נשאי HIV והצוותים המטפלים לאור התפתחויות מדעיות. נשאים המקפידים על טיפול (ART) והגיעו לעומס נגיפי מתחת לסף הגילוי הם בעלי יכולת הדבקה אפסית. במקרים אלו, הרופא רשאי לאשר להם אי-שימוש בקונדום ואי-יידוע שותפים, מבלי שייחשבו כעוברים על החוק. עם זאת, מטופלים שאינם מיוצבים או שרמת הנגיף בדמם מדידה מחויבים באזהרה, מניעה ויידוע השותף המיני. 

אם מטופל הנמצא בסכנת הדבקה מסרב ליידע שותף, מנהל המרפאה או הרופא המטפל מחויבים לפנות לוועדת האתיקה הארצית ל-HIV, הרשאית להורות על יידוע השותף למניעת סכנת נפשות.

מטרת החוזר: הגדרת ניהול הטיפול ביידוע שותף מיני של נשא HIV, על ידי מרפאת HIV ורופאים המטפלים בנשאים, באמצעות הגדרת חובת המטופל, והחובות, התהליכים והכלים של צוותי המרפאות והרופאים המטפלים, במסגרת חוק זכויות החולה.

נקודות מרכזיות

• פטור מחובת יידוע ושימוש בקונדום: נשא המקבל טיפול (ART) ורמת הנגיף בדמו בלתי מדידה יכול לקבל אישור רפואי הפוטר אותו מאמצעי מניעה ומיידוע השותף.  
• מעורבות ועדת אתיקה: אם נשא מדבק בוחר לקיים יחסי מין לא מוגנים ואינו מיידע את שותפיו, מחויב הרופא להעביר את הטיפול בהחלטת היידוע לוועדת האתיקה הארצית ל-HIV.
• אחריות משפטית כבדה: הפצת מחלה מסכנת חיים במזיד או בהתרשלות (למשל, הפסקת הטיפול ללא הודעה) חושפת את הנשא לענישה פלילית על פי חוק העונשין.  
• הנגשה ותרבותיות: חלה חובה על הצוות הרפואי לוודא שהמטופל מבין לחלוטין את מצבו הרפואי, תוך התאמת ההסברים לרקע התרבותי ולשפתו.

מילות מפתח: יחסי מין, הדבקה, שיתוף בסטטוס HIV, ועדת אתיקה ל-HIV.