טיפול בתלונות בעקבות פגיעה או הטרדה מינית במהלך טיפול רפואי

רקע:
משרד הבריאות רואה חשיבות עליונה בשמירת הסביבה הטיפולית בכלל מערכת הבריאות, כבטוחה, מכבדת ונטולת הטרדות מיניות מילוליות או פיזיות. הטרדה מינית היא התנהגות אסורה על פי חוק אשר הוגדרה כעבירה פלילית, שבבסיסה עומדת התנהגות בעלת אופי מיני, המופנית כלפי אדם אחר. במסגרת החוק, הוגדרה ההטרדה המינית גם כעבירה משמעתית וגם כעוולה אזרחית.
הטרדה מינית כוללת גם סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני, מעשים מגונים, התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, הצעות או התייחסויות מיניות חוזרות מצד מטפל כלפי מטופל. זאת, גם אם המטופל לא הראה למטפל כי אינו מעוניין בהם, נוכח קיומם של יחסי תלות ומרות.
התנהגויות אלה, יכולות להחשב הפרה של שורת חוקים ובהם חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 , החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998( להלן: "החוק"( ושל התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח-1998(להלן "התקנות")  ובמקרים מסויימים אף עבירה על חוק העונשין.

מטרה:
קביעת כללים למניעת פגיעה והטרדה מינית במהלך טיפול רפואי בהתאם להוראות כל דין והנחיות חוזר זה וקביעת דרכים לטיפול בתלונות בנושא.