דלג לתוכן עיקרי
חוזרים והוראות מנכ"ל /  משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים  /   / #85
פורסם ב-08/04/2019
יש להתחבר בכדי
להוסיף לרשימה

דרך חדשה לטיפול בישראלים יוצאי אתיופיה במסגרת שירותי הרווחה

בפברואר 2014 החליטה הממשלה להניע תהליך התייעצות לגיבוש מדיניות חדשה לשילוב ישראלים יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים הוא אחד השותפים למהלך.

לאור זאת, נערך שולחן עגול בראשותי יחד עם עובדים סוציאליים בכל הרמות: המשרד הראשי, המחוזות, הרשויות המקומיות וכן נציגים מהקהילה האתיופית ברשויות המקומיות.

לשם קבלת מידע נותחו הנתונים לגבי האוכלוסייה מנתוני המשרד לשנת 2013 ונמצא כי 52.3% מכלל הישראלים יוצאי אתיופיה החיים בישראל, רושמים במחלקות לשירותים חברתיים.
מתוך כלל הרושמים מקרב יוצאי אתיופיה, 97% בעלי נזקקות במחלקות לשירותים חברתיים על רקע של בעיות הכנסה, או שראש המשפחה בהן אינו מפרנס.

לפיכך, המשרד לקח על עצמו לפעול לצמצום הקושי במעבר מאתיופיה לישראל באמצעות שינוי דרכי חשיבה ושילובם של בני הקהילה האתיופית בשירותים הייעודיים מחד ומאידך במסגרות אוניברסליות במגוון תחומי החיים שבתחום טיפולו.

להלן התחומים שבהם תופעל התוכנית "דרך חדשה":

  • שילוב יוצאי אתיופיה שאין להם חסם לשוני תרבותי, בתוכניות המשרד הניתנות לכלל האוכלוסייה. כגון: נושמים לרווחה, התוכנית לילדים ונוער בסיכון, תעסוקה ושיקום, תכניות למניעת אלימות והתמכרויות, תכניות למשפחות ותכניות אחרות של המשרד ע"פ אוכלוסיות היעד.
     
  • הנגשת תכניות רגישות תרבות לעולים, או לאנשים מהקהילה האתיופית להם חסם לשוני ו/או תרבותי, לפרק זמן מוגדר, לשם שילובם בהמשך בתכניות אוניברסאליות. (למעט קבוצות הרוצות להישאר כקבוצה כדוגמא: מועדוני זקנים עולים).
     
  • שילוב מרבי בתעסוקה, כחלק מתפיסת הגיוון בהון האנושי בקרב נותני השירותים בתחום הרווחה. כולל קידום אפשרות העסקה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים וברשויות המקומיות ברמות תפקידים שונות, ולוודא שהעבודה אינה רק מול יוצאי אתיופיה ועבורם.
     
  • חיזוק הדמות ההורית והענקת כלים להתמודדות. נוכח חשיבות רבה בראיית המשפחה כמובילת תהליך שינוי, מתוך גישה מערכתית הוליסטית, הרואה את הכוחות והיכולות. ניתן להעצים את ההורים בפרט והתא המשפחתי בכלל, באמצעות הנגשת סל שירותים להורים, בהתאם לצורך, תוך ראיית המשפחה כמכלול והשוני בין משפחות.
     
  • שילוב העובדים בשירותי הרווחה, בהכשרה לכשירות תרבות לשונית, שתסייע בהבנת השוני והצרכים, הקיימים אצל חלק מהאוכלוסייה. הכשרה ייעודית זו, תאפשר טיפול הולם ומותאם באחר השונה תרבותית. באופן זה ניתן יהיה לבנות תקשורת המבוססת על הבנה, כבוד, אמון וסיפוק שירותים מותאמים במידת הצורך.
     
  • ביצוע המשכי למיפוי הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, כמידי שנה, במסגרת מיון תיקים בכל רשות בה ניכר מספר יוצאי אתיופיה הרשומים, על פי מהות הנזקקות. מיפוי זה יאפשר זיהוי ברמת הרשות המקומית, התאמת השרות הנדרש ובדיקה, אם אכן ניתן להם המענה המתאים והאם הם משולבים במסגרות הייעודיות. כמו כן ניתן יהיה לראות, האם קיים שינוי לאורך השנים.