מסמך מדיניות בנושא המגוון הביולוגי ושירותי המערכת

מחוז דרום, משתרע על שטח המהווה כ- 64% משטחי מדינת ישראל. בשטח זה קיימות מערכות אקולוגיות רבות ומגוונות הכוללות בתי גידול רבים, מגוונים וייחודיים ולשמירת תפקודם ערך רב. מחוז דרום מעוניין לשמר את ייחודו, כמחוז מתפתח ואטרקטיבי, לשנים רבות וככזה עליו להתפתח מתוך תפיסה של פיתוח בר-קיימא.
הועדה המחוזית ראתה עצמה כחלוצה בתחום המגוון הביולוגי ונרתמה לאתגר להכין מסמך מדיניות מתוך כוונה להביא בפניה שיקולי מגוון ביולוגי במסגרת הדיונים שהיא מקיימת. המסמך הוכן על-ידי ועדת היגוי אשר כללה נציגים מלשכת התכנון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ועוד ובסיוע מקצועי של ד"ר איריס ברנשטיין. 
שילוב של היבטי מגוון ביולוגי ושירותי מערכת בתכנון, מהווה ברחבי העולם, אסטרטגיה להשגת קיימות - פיתוח מאוזן, העונה על צרכים חברתיים וכלכליים תוך שמירה על משאבי טבע מתכלים. קביעה של עקרונות אקולוגיים ויישומם בתהליכי התכנון הינה הכרחית לעמידה באתגר של פיתוח בר-קיימא. 

מתוך כוונה לשלב את שיקולי המגוון הביולוגי לטובת מערכת התכנון והציבור,  החליטה הועדה לאשר את העקרונות שבמסמך לאחר עריכת פיילוט לבחינת יישום המדיניות על שתי תכניות מפורטות בעיר שדרות אשר היו בשלבים ראשוניים של תכנון וקודמו על-ידי משרד הבינוי והשיכון.

שתי התכניות שנבחרו כפיילוט הן מתחמים 10 ו-11 בצפון העיר שדרות.
מדובר בתכניות לפיתוח משמעותי של החלק הצפון-מערבי של העיר שדרות הכוללות תוספת כ-2,800 יחידות דיור, יחד. המתחמים נמצאים בחפיפה מסוימת לשטחים הנחשבים בעלי רגישות סביבתית גבוהה. לכן, נראו כמתאימים לביצוע הפיילוט.
על-פי ההנחיות של מסמך המדיניות, צוות התכנון של כל אחת מהתכניות של  המתחמים בשדרות, ביצע בדיקה אקולוגית. השלב הראשון, כלל יצירת מיפוי אקולוגי של האזור ללא התייחסות למגבלות השטח. תאי השטח השונים בו קיבלו דירוג ערכיות, בהתאם למאפיינים המצויים בהם למשל: קיומו של בית גידול משמעותי למינים מסוימים או מיקומו של השטח, כחלק ממסדרון אקולוגי להפצת זרעים ומעבר מינים. בשלב השני, התבצעה עבודת שילוב של המידע האקולוגי עם צרכים הנדסיים ואחרים של צוות התכנון כגון: ניקוז, תחבורה, נוף ועוד. השלב האחרון במדיניות, הוא ביצוע של התכנון הראשוני. בשלב זה, כבר היה קיים בידי  צוות התכנון מסד נתונים (אקולוגי). מידע זה, אפשר למעשה, ליצור חלופות תכנון המתחשבות במערכת האקולוגית ואף מסתייעות בה להעלות את ערכיות האזור והמתחם המתוכנן. בסופו של דבר, הבדיקה האקולוגית אפשרה להציע תכנון חדשני לפיתוח העיר שדרות תוך שמירה על שירותי המערכת האקולוגית מחד ושיפור התועלת לתושבים מאידך. 
 
בסופו של תהליך הפיילוט, צוותי התכנון של שני המתחמים בשדרות ציינו כי מסמך המדיניות סייע להם לקדם תכנון יעיל יותר. הם העבירו משוב על מסמך המדיניות ולמעשה, כלקוחות של מערכת התכנון,  היו שותפים לגיבושו של המסמך וזאת מתוך ראיה כוללת של הועדה המחוזית בדבר הנגשת המדיניות לכלל השותפים בהליכי התכנון.