א. תוכנית ממשלתית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן והבנייה למגורים ותיקון החלטות ממשלה ב. אישור טיוטת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה )(תיקון), התשפ"ד-2024

נושא ההחלטה:

א. תוכנית ממשלתית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן והבנייה למגורים ותיקון החלטות ממשלה
ב. אישור טיוטת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה )(תיקון), התשפ"ד-2024

מחליטים:

לצד הפעולות הנרחבות להתכנסות פיסקאלית במסגרת תקציב המדינה לשנת 2024, לאור המצוקה הייחודית שאליו נקלע ענף הנדל"ן וענף הבנייה למגורים בפרט, לשם פיתוח מענה לאתגרי השעה שעימם מתמודד שוק הדיור בדחיפות המתחייבת, לקדם צעדים אשר יעודדו בנייה ויגבירו את היצע יחידות הדיור במשק בכל רחבי מדינת ישראל ולצורך כך:
עובדים בשוק הנדל"ן

הרחבת מכסות לעובדים בענף הבנייה

1. בשל הצורך לוודא רציפות תפקודית של ענף הבנייה במדינה בתקופת מלחמת "חרבות הברזל", במטרה לייצר ודאות ביחס למלאי העובדים הקיים בענף ולאפשר את הפעילות באתרי הבנייה באמצעות הבאה, בדחיפות המתחייבת, של עובדי בניין זרים לישראל, בהמשך להחלטות הממשלה מספר 1002 מיום 27 באוקטובר 2023 (להלן – החלטה 1002),  מספר 1056 מיום 12 בנובמבר 2023 (להלן – החלטה 1056) ובמקביל לפעילות משרדי הממשלה הפועלים גם בעת הזאת ליישם הסכמים בילטראליים קיימים ולהתקשר בהסדרים ובהסכמים בילטראליים חדשים בהליך מהיר:
א. לתקן את סעיף 1(א) להחלטה 1002, כך שמכסת העובדים הזרים בענף הבנייה להעסקה אצל תאגידי הבניין תוגדל לסך של 65,000 עובדים סך הכול. מכסה זו תיכנס לתוקף לאחר שלפחות 80% מהעובדים הזרים לענף הבנייה להעסקה באמצעות תאגידי הבנייה במכסה הקיימת לפי החלטה 1002 שוהים בישראל או קיבלו אשרת כניסה לישראל כנדרש. 
ב. ככל שהיקף העובדים הזרים שוהים בישראל בענף הבנייה למגורים בישראל יעלה על 45,000 עובדים המועסקים על ידי תאגידי בניין, להנחות את שר האוצר, שר הבינוי והשיכון, שר העבודה ושר הפנים לבחון את מדיניות העסקת העובדים הזרים בענף הבנייה. במסגרת זו ייבחנו ההשפעות הכלכליות והחברתיות של הגידול המשמעותי בהיקף העובדים הזרים בענף על המשק הישראלי והיוצא בזה.
ג. על אף האמור בסעיף א' להחלטה זו, להנחות את רשות האוכלוסין וההגירה כי ככל שייכנסו מעל ל-20,000 עובדים פלסטיניים לעבוד בענף הבנייה בישראל, תופחת בהתאמה מכסת העובדים הזרים בענף ותעמוד על מספר העובדים השוהים בישראל ושקיבלו אשרת כניסה לישראל או על 50,000 מכסות סה"כ, לפי הגבוה מביניהם. על אף האמור, ככל שמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בהסכמת משרד האוצר ומשרד העבודה וראש רשות האוכלוסין וההגירה, יודיע בכתב לשר הפנים כי יש חשיבות משקית שלא להפחית את המכסה, המכסה לא תופחת.
ד. לתקן את החלטה 1002 ואת החלטה 1056, כך שפרק הזמן למימוש מכסת העובדים הזרים שניתן יהיה לאשר את כניסתם לישראל שלא במסגרת הסכם בילטרלי בסך 10,000 עובדים תחול למשך 90 יום ממועד אישור החלטה זו (להלן – המכסה הראשונה). אין באמור כדי לגרוע מתנאי החלטה 1056 שאינם נוגעים לעניין זה. 
ה. לתת מענה מיטבי עבור עובדים זרים בענף התשתיות, או באמצעות הקצאת מכסה ייעודית או באמצעות חלופות נוספות.
ו. להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועל רשות האוכלוסין וההגירה בשיתוף יתר המשרדים הנוגעים בדבר להוביל את עבודת המטה הנדרשת ליישום האמור בס"ק ה' לעיל ולקבוע את התנאים הנדרשים ולהביא את האמור בתוך 14 ימים לאישור הממשלה.
ז. לאחר שמומשה המכסה הראשונה בשיעור של 80%, תגדל המכסה לפי סעיף 8(א) להחלטה 1002, שתוקנה בהחלטה 1056, ב-10,000 עובדים זרים נוספים, שניתן יהיה לאשר את כניסתם לישראל שלא במסגרת הסכם בילטרלי.

הרחבת פעילות חברות ביצוע זרות

2. בהמשך  להחלטות הממשלה מס' 1321(דר/60) מיום 24 במרץ 2016, (להלן – החלטה 1321), מס' 4059 מיום 26 ביולי 2018 (להלן – החלטה 4059), מס' 317 מיום 30 ביולי 2015 (להלן – החלטה 317) ומס' 3516 מיום 4 בפברואר 2018 (להלן – החלטה 3516):
א. להנחות את משרד הבינוי והשיכון לפרסם קול קורא לשם הקמת מאגר נוסף של חברות בנייה זרות בעלות ניסיון בתחום הבנייה למגורים, איתנות פיננסית ובעלות ניסיון בפרויקטים של בנייה בתיעוש וברמות פריון גבוהות (להלן - חברות ביצוע נוספות). חברות הביצוע הנוספות יעמדו בתנאים שיקבע משרד הבינוי והשיכון ובכלל זה כל אלה: 
1. היתר הבנייה בישראל יוגבל לתקופה של חמש שנים עם אפשרות להרחבה לשלוש שנים נוספות בהתאם להחלטת משרד הבינוי והשיכון (להלן – התקופה).
2. במהלך התקופה יתאפשר לכל אחת מהחברות הנוספות להביא עד 1,600 עובדים זרים לצורך העסקתם בעבודות רטובות בלבד בפרויקטים של בנייה למגורים ותשתיות, כפי שהוגדרו בהחלטה 317 ובהחלטה 3516 וזאת עד למכסה כללית של 10,000 בנוסף למכסה הקיימת של עובדים זרים לחברות ביצוע זרות לפי החלטת הממשלה מס' 189 מיום 1 באוגוסט 2021, החלטה 1321 והחלטה 4059 (להלן – החברות הראשונות) והחלטה 1002 (להלן - המכסה הקיימת). 
3. להנחות את מנהל רשות האוכלוסין וההגירה לתת לחברות הביצוע הזרות היתרים להעסקת עד 1,600 עובדים זרים לכל חברה וכן לתת אשרות כניסה ורישיונות ישיבה ועבודה לעובדים הזרים, בהתאם לבקשות שיוגשו על ידי חברות הביצוע הזרות שיזכו בהליך הקול הקורא, לאחר קבלת המלצת משרד הבינוי והשיכון וזאת בכפוף לנהלים הרגילים של משרדו, לנהלים הרגילים החלים על חברות הביצוע הראשונות ולנהלים מיוחדים שיקבע לעניין זה.
4. חברות הביצוע הנוספות יוכלו לפעול בישראל גם כקבלני ביצוע וכן ליצור מיזם משותף (JV) עם גורם ישראלי.
5. חברות הביצוע הזרות תהיינה כפופות להוראות הדין החל בישראל ובין היתר יחולו הוראות הדין החלות על בטיחות בעבודה וכן הוראות משפט העבודה בישראל החלות על מעסיקי עובדים זרים וכן הוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ותקנותיו וכן תנאים ומגבלות החלות על חברות הביצוע הראשונות, לרבות אלו שמטרתם להבטיח את זכויות העובדים הזרים שיועסקו לצורך ביצוע העבודות ובכלל זה איסור גביית דמי תיווך או בטוחות בניגוד לדין הישראלי מהעובדים הזרים לשם הגעתם לישראל או להבטחת איכות הבנייה שתבוצע.
6. מוטלת חובה על כל חברות הביצוע הנוספות לעמוד בכל הכוללים החלים על החברות הראשונות להבטחת זכויות העובדים הזרים, לרבות יידוע עובדיהן על הקו החם של מרכז הפניות לעובדים זרים אשר פועל במסגרת רשות האוכלוסין וההגירה ועל האפשרות להתלונן על פגיעה בזכויותיהם בפני רשות האוכלוסין ולגורמים מוסמכים במשרד העבודה ובמשרדים אחרים, לרבות הממונה על עובדים זרים במשרד העבודה, הכול כאמור בהחלטה 1321.
7. להורות לחברות הביצוע הנוספות להעביר דיווחי שכר מדי חודש לגבי עובדיהם הזרים אל רשות האוכלוסין וההגירה, לפי הכוללים החלים לעניין זה על תאגידי בניין, ולהנחות את רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד העבודה, לפי העניין, לבצע לפחות שתי בדיקות תקופתיות בשנה בכל חברת ביצוע נוספת לצורך בחינת תנאי העבודה בחברה, לרבות תנאי המגורים, בדומה למודל הפיקוח הקיים של חברות הביצוע הראשונות מכוח החלטה 1321.
8. העובדים הזרים בענף הבנייה אשר יועסקו על ידי חברות הביצוע הנוספות יוכלו לעבור לעבוד בין כלל חברות הביצוע, וזאת בתחילת כל רבעון ובכפוף לרישום המעבר ברישומי רשות האוכלוסין וההגירה, לפי הנהלים הרגילים הקבועים לגבי מעבר עובדים זרים בענף הבנייה. 
9. עובדים זרים בענף הבנייה אשר מועסקים על ידי תאגידי הבניין המעסיקים עובדים זרים כקבלני כוח אדם לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם,          תשנ"ו-1996 (להלן – תאגידי בניין) לא יוכלו לעבור לעבוד בחברות הביצוע הנוספות.
10. על אף האמור בסעיפים 8 ו-9 לעיל, מנהל רשות האוכלוסין וההגירה רשאי להתיר לעובדים הזרים של חברות הביצוע הנוספות לעבור לתאגידי הבניין וכן להתיר לעובדים של תאגידי הבניין לעבור לחברות הביצוע הנוספות במקרים חריגים שבהם תנאי העבודה של העובד הזר הופרו בצורה משמעותית.
ב. לרשום את הודעת שר הבינוי והשיכון כי יפעל להסדרת פעילות החברות הזרות בתחום הבנייה למגורים בישראל במסגרת סמכויותיו לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969 ותקנותיו.
ג. להנחות את רשות האוכלוסין וההגירה - 
1. לבצע לפחות שתי בדיקות תקופתיות בשנה בכל חברת ביצוע לצורך בחינת תנאי העבודה בחברה, לרבות תנאי המגורים וזאת בהתאם לדיווחי השכר המתקבלים מהחברות. 
2. להפעיל מרכז פניות בשפות העובדים לצורך מסירת מידע לעובדי חברות הביצוע הנוספות והגשת תלונות על ידיהם, וזאת בנוסף לזכותם של העובדים להגיש תלונות לגורמים המוסמכים בכלל ולממונה על זכויות עובדים זרים בפרט.
3. לבצע הערכה תקופתית של מידת עמידתן של חברות הביצוע הנוספות בחובות המוטלות עליהן לפי כל דין בקשר להבאת עובדים זרים לישראל והעסקתם.
ד. בנוגע להחלטה זו, למען הסר ספק, יודגש כי כניסתם, שהייתם ועבודתם של עובדים זרים מהווים נושא הנתון לשינויים והמושפעים מאירועים ושיקולים שונים ובין היתר מדיניותה של הממשלה, מצב חירום לאומי, מגפות, מלחמות, הצורך בהסכמה של  העובדים ושל המעסיקים בכל הקשור לעבודה בישראל ו/או להמשך עבודה כאמור, כמו גם לקיומו של משא ומתן מורכב בין מדינות ולמפגש רצונות בין המדינות באשר להסדרת הגעתם של עובדים זרים באמצעות הסכמים בילטראליים ובאופן התואם את הדין ואת המדיניות בישראל להסדרת הגעת עובדים תוך צמצום תופעת גביית דמי תיווך ומניעת סחר בבני אדם וכיוצא בזה, ואין באמור בהחלטה זו לגבי מתן היתר להעסקת עובדים זרים וכן אין בהארכת רישיונותיהם של העובדים זרים משום הבטחה או התחייבות לאדם או לגוף כלשהו לגבי שהייתם, כניסתם לישראל או עבודתם של מספר מסוים של עובדים זרים בתקופה או בתקופות מסוימות.
   
3. לצורך יישום סעיפים 2-1 להחלטה זו:
א. להקצות לרשות האוכלוסין וההגירה סך של 20 שיאי כוח אדם         ו-5.5 מיליון ש"ח.
ב. להקצות למשרד הבינוי והשיכון סך של 4 שיאי כוח אדם ו-3 מיליון ש"ח.
ג. להקצות למשרד העבודה סך של 2 שיאי כוח אדם ו-0.5 מיליון ש"ח בשנת 2024.
ההקצאה האמורה תתבצע במקביל לאיוש המכסות בפועל. ככל שיוחלט להפחית את מכסת העובדים הזרים בעתיד, יופחתו שיאי כוח האדם שהוקצו בהתאם.

הסרת בירוקרטיה בהעסקת עובדים זרים ובפעילות באתרי הבנייה

4. הנחות את מנהל רשות האוכלוסין וההגירה לבחון עריכת שינוי בנוהל תנאי היתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם (להלן – נוהל העסקת עובדים זרים בבניין), כך שתופחת מכסת שעות העסקה המינימלית שבמסגרתה על תאגיד לשלם לעובד הזר מ-236 שעות בחודש ל-200 שעות בחודש או היקף אחר בהתאם לבחינה שתיערך כאמור, למשך תקופה של שלושה חודשים. שינוי כאמור, ככל שיוחלט על החלתו, יחול אך ורק על חוזי העסקה חדשים וייבחן ביחס להסכמים הבילטרליים.

5. להנחות את השרה להגנת הסביבה, בתיאום עם שר הפנים, שר הבינוי והשיכון, שר העבודה ושר האוצר, כל אחד לפי סמכותו, לבחון יצירת הסדרים שיאפשרו שעות פעילות ארוכות יותר באתרי בנייה לצורך ביצוע עבודות בנייה, תוך התחשבות בהבטחת בטיחותו ובריאותו של העובד, בהוראות חקיקת העבודה ותכליתה, לרבות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ההשפעות הסביבתיות של עניין זה וזאת לתקופה בה יש חוסר משמעותי של עובדים בענף.

קידום תיעוש הבנייה והטמעת טכנולוגיות בענף הבנייה למגורים

6. בהמשך להחלטה 1002 ולצורך עידוד פעילות תיעוש ומיכון בענף הבנייה, להקצות סך של 19 מיליון ש"ח לרשות ההשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה. פרסום מסלולי המענקים ואופן יישומם ייעשה על ידי הרשות האמורה, בהסכמת משרד הבינוי והשיכון. 

עידוד העסקת עובדים ישראלים בענף הבניין

7. להנחות את משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לפעול לגיבוש תוכנית מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה למשך תקופה של 6 חודשים וזאת עד ליום 30 ביוני 2024. לצורך כך להקצות סך של עד 30 מיליוני ש"ח בשנת 2024.

8. לצורך קידום תוכניות לעידוד תעסוקה והכשרה של עובדים מקומיים בענף הבניין, להקצות סכום של עד 30 מיליון ש"ח בשנת 2024. התוכניות יתבצעו ע"י משרד הכלכלה והתעשייה, משרד העבודה ושירות התעסוקה, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון וילוו במחקרי אפקטיביות.

ייעול עבודת הממשלה בתחומי הדיור והתשתיות

9. מטרה לשפר את התיאום והסנכרון בעבודת משרדי הממשלה בתחומי הדיור והתשתיות מייזום ועד ביצוע אכלוס, להבטיח הקצאת תקציבים מיטבית להסרת חסמים בשלבים מוקדמים ולהבטחת תמונת נתונים אחודה ועדכנית עבור הממשלה לקביעת מדיניות ולתהליכי קבלת החלטות בנוגע לענפי הדיור והתשתיות בשגרה וביתר שאת בחירום ומלחמה – להנחות כי משרד ממשלתי, יחידת סמך או רשות ממשלתית, המקדמים תוכנית לדיור או תוכנית לתשתית, יעבירו באופן דיגיטלי את המידע הנדרש משלב הייזום והאסטרטגיה ועד לשלבי הביצוע או האכלוס לצורך סנכרונן ותיאומן עם תוכניות אחרות לדיור או לתשתית אל אגם הנתונים הממשלתי לתכנון, בנייה והקמת תשתיות המוקם, זאת בהתאם להנחיות ולשלביות אשר יישלחו בידי משרד ראש הממשלה באופן מסודר אל הגופים השותפים באתר המשרד; לעניין זה "אגם הנתונים הממשלתי לתכנון, בנייה והקמת תשתיות – אגם נתונים לסנכרון ותיאום עבודת הממשלה בעולמות הדיור והתשתיות, המיועד עבור גופי הממשלה ואשר המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה פרסם את פרטיו באתר האינטרנט של המשרד".
בסעיף זה: 
"תוכנית" – תוכנית סטטוטורית, תוכנית עבודה שנתית, תוכנית רב-שנתית, תוכנית אסטרטגית. 

האצת הפעילות בענף בטווח הקצר

עידוד התחלות בנייה בטווח הקצר

10. להטיל על שר הפנים להפיץ תזכיר לתיקון חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ"ג-2023  ולתיקון חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), כך שיתאפשר למגיש הבקשה להיתר להגיש בקשה להיתר עבור היתרים של מעל 80 יח"ד לרשות רישוי ארצית ללא המתנה של 8 חודשים וכן ולהגיש בקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי של הוות"ל לגבי קווי תשתית ומיזמי תשתית חיוניים ללא המתנה של התקופה הקבועה בסעיף 6ב(ב1) לחוק התכנון והבנייה.

11. לפנות לכנסת בבקשה לקדם את חקיקת סעיפים 62-61 להצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, העוסקים בהסמכת ועדה מקומית לתת הקלה של תוספת יחידת דיור ותוספת שטחי בנייה לצורך כך בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, והכול בתנאים המפורטים בסעיפים האמורים.

12. לרשום את הודעת החשב הכללי במשרד האוצר על גיבוש מנגנון להורדת שיעור המכירה המוקדמת (pre-sell) הנדרשת על ידי הגורמים המממנים בפרויקטי בינוי דירות למגורים בבנייה רוויה בהיקף העולה על 50 יח"ד שבהם טרם החלה הבנייה על ידי מתן ערבות מדינה כנגד הגידול בסיכון לאור הפחתת הדרישה כאמור. המנגנון שיגובש יוגש לאישור שר האוצר בתוך 45 ימים מיום החלטה זו. לצורך כך להקצות סך של עד 50 מיליון ש"ח בשנת 2024.

תמרוץ היתרי בנייה

13. לצורך עידוד הרשויות המקומיות לפעול להגדלת היצע הדיור, להקצות סך של עד 300 מיליון ש"ח בפריסה שווה בין השנים 2025-2024, בהתאם לאמור להלן:
א. הקצאת מענקים על ידי משרד הפנים לרשויות המקומיות שמספר היתרי הבנייה שניתנו בשנת 2024 עומד על 500 יחידות דיור לכל הפחות. בחישוב המענקים כאמור, מהירות הנפקת ההיתר על ידי רשות הרישוי המקומית תיבחן כתבחין נוסף להקצאת המענק.
ב. השלמה למקורות הכספיים לפעילות הקרן שהוקמה בחוק הרשויות המקומיות (הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור), תשפ"ג-2023 (להלן – חוק הקרן להגדלת היצע הדיור). 
ג. להנחות את ראש הממשלה, שר הפנים ושר האוצר למנות, בתוך 30 ימים, את נציגיהם למועצת הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הידור לפי סעיפים 6(3), 6(2) ו-6(4) לחוק הקרן להגדלת היצע הדיור.  
ד. במטרה לעודד קידום היתרי בנייה בהתחדשות עירונית, להטיל על מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון או מי מטעמו, בהסכמת מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר והחשב הכללי במשרד האוצר, לגבש הסכמי מסגרת חדשים עם רשויות מקומיות בדבר ייזום ומימוש תכניות להתחדשות עירונית למגורים בשטח אותן רשויות בהיקפים נרחבים לשנים 2026-2024 וכל זאת בהתאם לעקרונות שנקבעו בסעיף 10 להחלטת הממשלה מס' 203 מיום 1 באוגוסט 2021 כאשר הגיבוש והחתימה על הסכמי המסגרת כאמור יתקיימו בשנת 2024.

האצת הפעילות בענף בטווח הבינוני-ארוך

הגברת פעילות שיווק קרקעות לבנייה למגורים

14. לאור מדיניות הממשלה לתמרוץ שיווק בנייה רוויה באזורי הפריפריה מעבר לתמריצים שנקבעו בהחלטת הממשלה מס' 561 מיום 21 במאי 2023 (להלן: החלטה 561) ולצורך עדכון המנגנון הקיים, לתקן את החלטה 561, כך שתתבצע העמקה של סבסוד הוצאות הפיתוח במכרזי מקרקעין באופן ממוקד בשנת 2024 כמפורט להלן:
א. להעמיק את סבסוד הפיתוח לבנייה רוויה הניתן לפי סעיף 4 להחלטה 561 ביישובים המנויים כיום בהחלטה 561 מתוך כלל היישובים העירוניים שנכללו במפת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון שבאותה החלטה  (להלן - היישובים) או בכל החלטה שתבוא במקומה, בשיווקי מקרקעין שבהם מועד סגירת הגשת ההצעות במכרז שפורסם לשיווקם הוא לאחר מועד קבלת החלטה זו ועד ליום 31.01.2025, כך שסבסוד כאמור יגדל ב-40,000 ש"ח נוספים ליחידת דיור בבנייה רוויה ביישוב המדורג בקבוצה א2 וב-50,000 ₪ נוספים ליחידת דיור בבנייה רוויה ביישוב המדורג בקבוצה א1, מעבר לסבסודים הקיימים כיום וזאת ביישובים שמתקיימים בהם אחת מאמות מידה אלה:
1) צפי השיווקים המצטבר ביישוב בשנים 2026-2024 עומד על לפחות 1,500 יחידות דיור.
2) שיפוע הקרקע הממוצע באתר מסוים ששווק במכרז מסוים באותו יישוב הוא מעל 20%. בחלופה זו, התוספת האמורה לפי סעיף זה תינתן אך ורק באתרים שבהם השיפוע הממוצע הוא מעל 20% ולא בכל האתרים באותו יישוב. 
3) מכרז לשיווק אתר באותו יישוב אשר נכשל במהלך השנים 2023 או 2024. התוספת האמורה לפי סעיף זה תינתן אך ורק באתרים שבהם נכשל השיווק במכרז ולא בכל האתרים באותו יישוב.
ב. סכום סבסוד הוצאות הפיתוח שיינתן בפועל במסגרת מכרז לא יעלה על הפער בין הוצאות הפיתוח המלאות כפי שנקבעו במסמכי המכרז לבין המחיר הכולל שהמציע הגיש על הקרקע המפותחת, ובכל מקרה לא יותר מגובה עלויות הפיתוח במכרז.
ג. יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר ובהשתתפות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, או מי מטעמו, נציג אגף התקציבים ומנהל רשות מקרקעי ישראל למעקב אחר יישום סעיף זה אחת לשלושה חודשים.
ד. לצורך מימון סעיף זה, להקצות למשרד הבינוי והשיכון סך של עד 1.1 מיליארד ש"ח בשנת 2024 לסבסוד מכרזי משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל. 

15. להנחות את יו"ר מועצת מקרקעי ישראל להביא לפני מועצת מקרקעי ישראל הצעת החלטה למתן קדימות למשרת מילואים פעיל בהגרלות "מחיר מטרה" לשנת 2024, בשיעור שבין 20% ל-25%, כפי שייקבע על ידי שר הבינוי והשיכון ובהסכמת שר האוצר.   
לעניין זה – משרת מילואים פעיל, לרבות חייל מילואים אשר ביצע, במועד הגשת הצעתו למכרז, למעלה מ-45 ימי שירות מילואים בתקופה שבין 07.10.2023 ועד לסיום המלחמה.
בנוסף, להנחות את יו"ר מועצת מקרקעי ישראל להביא לפני מועצת מקרקעי ישראל הצעת החלטה מתקנת להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 3/23 מישיבת רמ"י מיום 13.9.2023 – תיקון פרק משנה 4.2 סימן א', באופן שיקבע כי החל ממועד החלטה זו "חייל מילואים פעיל" יהיה לרבות חייל מילואים אשר ביצע, במועד הגשת הצעתו למכרז, למעלה מ-45 ימי שירות מילואים בתקופה שבין 07.10.2023 ועד לסיום המלחמה.

16. לאור המצב הביטחוני בגבול הצפוני של המדינה ובמטרה לעודד התיישבות באזורים סמוכי גבול, לתקן את החלטה 561 כך שיישובים קדמיים ויישובים  סמוכי גבול בטווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון או סוריה ייכללו בקבוצה א1 אף אם דירוגם על פי השקלול נמוך יותר,  כמפורט להלן:
בסעיף 3 להחלטה 561:
א. בחלק היישובים העירוניים, בסעיף (ב), אחרי "יישובים צמודי גדר" יבוא "יישובים קדמיים וישובים  סמוכי גבול בטווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון או מגבול סוריה".
ב. בחלק היישובים הכפריים, אחרי סעיף ג(2) יבוא: 
"3. יישובים קדמיים ויישובים  סמוכי גבול בטווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון או מגבול סוריה".
עדיפות לאומית:
נוכח מתקפת הטרור על מדינת ישראל שהחלה ביום 7 באוקטובר 2023 והאיום הביטחוני ארוך הטווח במהלכה של המערכה המלחמתית הנוכחית ("חרבות ברזל") ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 975 מיום 18 באוקטובר 2023 שעניינה "תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון (5-0 ק"מ מהגבול) וקליטתה – "מלחמת חרבות ברזל",  חל שינוי משמעותי ומתמשך במצב הביטחוני של היישובים אשר בסמיכות לגבול לבנון וגבול סוריה. לאור המצב הביטחוני באזור זה ובשל הציפייה כי למצב זה תהיה השפעה על הביקוש למגורים ביישובים אלה, יש מקום לכלול בקבוצה א1 יישובים בטווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון או מגבול סוריה אף אם דירוגם על פי השקלול נמוך יותר.  
שינוי זה משקף את השינוי במצב הביטחוני במדינת ישראל ובא לדייק את מתן המענה ליישובים שעתידים להתקשות יותר בקליטת תושבים חדשים. השיקול המדיני-ביטחוני עולה בקנה אחד עם החוק, המתיר לממשלה לשקול את המצב הביטחוני באזור או ביישוב [סעיף 151(ב)(1) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט-2009]. לצד השיקול הביטחוני, הגדרה זו מבטאת גם את החשיבות האסטרטגית של התיישבות לאורך גבולות כאמור והטווח שנקבע בה מבטא סמיכות לגבול ואת שיקולי פריסת ההתיישבות לאורך גבולות המדינה [סעיף 151(ב)(3) לחוק]. יוער כי הוראה דומה קיימת זה מכבר לגבי יישובים בעוטף עזה ונראה שיש להחילה גם על יישובים סמוכי גבול בצפון הארץ. 

17. לצורך התמודדות עם אתגרי שוק הדיור, לשם האצת ענף הבנייה בישראל, ייעול עבודת רשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות או רמ"י) ועל מנת לעודד התחלות בנייה, להנחות את יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל, בתיאום עם אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, להביא לדיון לפני המועצה בתוך 30 ימים ממועד החלטה זו הצעה לתיקון קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל כך שייקבע בהוראת שעה עד ליום 31.12.2024 כי:
א. במכרזים לשיווק קרקעות למגורים בבנייה רוויה שהעסקה בהם אושרה מיום 6 בפברואר 2024, הזוכה יתחייב בפני הרשות כי את התשלום שעליו להעביר עד 90 יום מיום אישור הזכייה, יעביר עד 90 יום מיום אישור הזכייה או עד ליום 30 ביולי 2024, לפי המאוחר מביניהם (להלן – המועד האחרון), ללא ריבית והצמדה. 
ב. יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל, בהסכמת אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, יהיה רשאי להאריך את המועד האחרון, ביחס לכלל המכרזים כאמור בסעיף קטן א' לעיל שטרם אושרה בהם העסקה, עד ליום 31 בדצמבר 2024, וזאת בשים לב לתנאי המימון הקיימים בשוק במועד החלטתם ובין היתר הריבית בשוק, מדד המחירים לצרכן וכדומה.
ג. ככל שדחיית התשלומים תורחב בהתאם לאמור בסעיף קטן ב' לעיל, התשלומים עבור הוצאות הפיתוח ישולמו לרשות עד 90 יום ממועד התשלום שנקבע בהתאם לסעיף קטן ב' לעיל, זאת למעט מקרים חריגים, בהתאם לכללים שייקבעו, אשר יאושרו טרם פרסום המכרז על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח ובהסכמת משרד האוצר.
ד. ככל שדחיית התשלומים כאמור בסעיפים קטנים א'-ג' תשפיע על מועד עריכת הגרלות לציבור במשרד הבינוי והשיכון, רשאי יו"ר מועצת רשות מקרקעי ישראל לקבוע תאריך מוקדם יותר לתשלום עבור הקרקע במכרזים אלו.

18. לצורך קידום שיווק של  יחידות דיור  בהיקף משמעותי ברשויות המקומיות, להטיל על שר האוצר, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון, לגבש ולהביא לאישור הממשלה או לוועדת השרים לענייני דיור, בנייה ומקרקעין הצעת החלטה הקובעת קריטריונים שלפיהם המדינה תהיה רשאית להתקשר בהסכמים עם רשויות מקומיות שבהן מספר השיווקים התוספתי יגדל באופן משמעותי, שיעור הגידול בשיווקים בהן יעלה באופן משמעותי ויש בהן צרכים משמעותיים וייחודיים לקידום פיתוח עירוני משלים לקליטת אלפי תושבים חדשים, במטרה לספק לרשויות המקומיות מעטפת להתפתחות העירונית המשמעותית בהן. במסגרת ההחלטה ייקבעו, בין היתר, קריטריונים לעריכת ההסכמים עם הרשויות המקומיות וזהות הגורמים שיאשרו את ההסכמים.

עידוד התחדשות עירונית בפריפריה

19. לצורך קידום פעילות התחדשות עירונית בפריפריה, להטיל על שר הבינוי והשיכון ושר האוצר לגבש מנגנוני סבסוד לפרויקטי התחדשות עירונית הנעדרים כדאיות כלכלית בערים, אשר בשל אירועי מלחמת חרבות ברזל ישנה הצדקה לסבסוד פרויקטי התחדשות עירונית בהן כאמור, ולהביא לאישור הממשלה החלטה בהתאם לעקרונות הבאים: 
א. מנגנוני הסבסוד יגובשו על יסוד הכוללים הרוחביים לעניין זה כפי שנקבעו במסמך העקרונות לסיוע כספי למיזמי התחדשות עירונית ללא כדאיות כלכלית או מסמך אחר שיוסכם שיבוא במקומו.
ב. מנגנוני החישוב והסבסוד ייעשו בהתאם לעקרונות שעליהם מושתתת החלטת הממשלה מס' 852 מיום  30 ביולי 2023 שעניינה "תוכנית לחיזוק העיר אשקלון ותיקון החלטת ממשלה" ובהתאמה למאפייני העיר הרלוונטית.
ג. יישום המנגנון שיגובש יהוו תחליף למנגנון קרקע משלימה, בין היתר כמשמעותם במנגנונים הנזכרים בפרק 5.6 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל לעניין קרקע משלימה, ובהחלטת הממשלה מס' 658 מיום 22 בדצמבר 2020 ולהסכמי הגג שנחתמו עם הרשויות המקומיות. 

קידום שוק השכירות המוסדי בישראל

20. לצורך עידוד הבנייה לשכירות ארוכת טווח בישראל והקלה על מימון רכיב המע"מ בפרויקטים מסוג זה, להנחות את שר האוצר להפיץ תזכיר חוק בתוך 30 יום לתיקון בהוראת שעה של חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ), כך שיזמים בתחום שכירות ארוכת הטווח יוכלו לבחור בין מסלול המע"מ הקיים לבין מסלול חדש שייקבע בהתאם לעקרונות הבאים:
א. ניתן לקזז את מע"מ התשומות בשלב הבנייה.
ב. ההכנסות במכירת דירות הנובעות מהפרויקט יהיו חייבות במע"מ.
ג. תקופת דחיית תשלום המע"מ בפועל תוגבל למוקדם מבין מועד המכירה בפועל או תום תקופת השימוש בנכס למטרות שכירות למגורים. 
ד. מוצע לקבוע את המתווה האמור כהוראת שעה עד סוף שנת 2027 כדי לבחון את ההשלכות של התיקון. לשר האוצר תהיה הסמכות להאריך את התקופה האמורה, באישור ועדת הכספים, בתקופה אחת או בתקופות נוספות, עד ליום 31 בדצמבר 2031 (סיום הוראת השעה ביחס לבניין לשכירות מוסדית). 

21. לצד תיקון חוק מע"מ ולצורך אכיפת תשלום המע"מ במכירת הדירות המושכרות למי שבוחר לנכות את מס התשומות בבניית הדירות כאמור, להטיל על שר האוצר להפיץ תזכיר חוק בדבר תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין) כך שניתן יהיה לוודא במועד מכירת הדירות כי נוכה מס תשומות בבנייתן.

22. לפנות לכנסת לקדם את חקיקת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 268), התשפ"ג-2023.

צעדים בתחום מיסוי מקרקעין

23.  (א)   לאשר עקרונית את טיוטת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון), התשפ"ד-2024, המצורפת בזה (בסעיף זה  – הצעת החוק), ולקדם אותה במסגרת התוכנית המאזנת לשנת 2024.
(ב) להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי  של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
(ג) בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת לקצר את תקופת ההנחה ולהקדים את הדיון בהצעת החוק.
(ד) בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

24. להטיל על שר האוצר לתקן כהוראת שעה שתיקבע עד ליום 31 בדצמבר 2027 את תקנה 2 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן – תקנות מיסוי מקרקעין) כך שמכירה של דירה ליזם במסגרת עסקת התחדשות עירונית (פרויקט פינוי בינוי או התחדשות בניינית) הנמצאת באזור פריפריאלי כהגדרתו בסעיף 49לב לחוק מיסוי מקרקעין, תוחזר לרוכש מחצית ממס הרכישה ששילם, במקום שישית, אם התקיימו התנאים הקבועים בתקנה.

25. במטרה לעודד הפשרה של קרקעות פנויות לבנייה למגורים ולעודד בנייה למגורים בישראל, להקים צוות לגיבוש המלצות חקיקה בנושא מס רכוש על מקרקעין לא בנויים, פרט לקרקע חקלאית ולקרקע המשמשת לחקלאות, בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר ובהשתתפות מנהל רשות המיסים, הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, היועצת המשפטית לממשלה, או מי מטעמם. הצוות יגבש המלצותיו ויגישן לשר האוצר בתוך 100 יום ממועד החלטה זו, בהתאם לעקרונות הבאים:
א. תיערך השוואה בין-לאומית של צעדים מסוג זה.
ב. ייבחנו הסיבות שהובילו להפחתת המס בישראל ובפרט המלצות דו"ח הוועדה לבחינת מס רכוש משנת 1999.
ג. הצוות ימליץ האם ליישם מס רכוש בישראל ובהתאם על השיעור המומלץ של המיסוי ועל אופן היישום המיטבי של קביעת מס רכוש החל מיום 1 בינואר 2025.

תקציב

בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לצורך יישום כלל הצעדים בהחלטה זו,  יוקצה סך של כ-2 מיליארד ש"ח בשנת 2024 למטרות המפורטות בהחלטה, כפי שייכלל בתוכנית המפורטת לשנת 2024 ובהתאם לחלוקה שלהלן. יישום החלטה זו כפוף לאישורו של חוק התקציב הנוסף לשנת 2024:
 

27. על תיקוני החקיקה המפורטים בסעיפים  20 ו-23 להחלטה זו יחול האמור בהחלטת הממשלה מס' 1299 מיום 14 בינואר 2024.