החלטת הממונה בנושא תוקף הסכם ארגון

החלטה מיום 10.11.2020

דיירת דוברת רוסית כשפת אם (להלן: "הפונה"), חתמה ביום 28.12.2014 על שני נוסחים של הסכם לארגון עסקה לפי תכנית החיזוק, האחד בשפה העברית והשני ברוסית (להלן: "ההסכם"). לטענתה, נוסחי ההסכם עליהם חתמה אינם זהים, ואף הנוסח העברי, בהשוואה לנוסח שנכתב ברוסית, מקפח את זכויותיה. זאת, בין השאר, משום שנוסח זה מרחיב את התחייבויותיה על פי ההסכם גם כלפי מי מטעמו של המארגן (להלן: "המשיבה"). עוד לטענתה, ההסכם פקע. בהקשר זה מבקשת הפונה את אישור הממונה מכוח סעיף 16(ג) לחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), תשע"ז – 2017 (להלן: "החוק"), כי אכן, ההסכם פקע.  
1.    הממונה אישרה, מתוקף הסמכות שהוקנתה לה בסעיף 16(ג) לחוק, כי ההסכם פקע. 

2.    הממונה דחתה את טענת המשיבה, כי אין בתלונתה של הפונה ולו ראשית ראיה לנסיבות המאפשרות את ביטול ההסכם.  

לעניין טענה זו, הממונה קבעה, כי בנסיבות העניין, אין מדובר בסמכות שבשיקול דעת דוגמת סמכות המוקנית בדין לביטול הסכם. תנאי סעיף 6 לחוק קובעים מועדים לפקיעת תוקפו של הסכם ופקיעה מתרחשת מאליה, באין עמידה בתנאים. משהוצגה ראיה המלמדת על אי עמידה של המשיבה בתנאי סעיף 6(ג) לחוק, מתאפשרת קביעה לפיה ההסכם פקע.

3.    הממונה דחתה את טענת המשיבה, כי היא עמדה בכל התחייבויותיה לפי ההסכם, לרבות המועדים הקבועים בחוק ובנסיבות העניין לא קמה לפונה עילה לביטול ההסכם.  

לעניין טענה זו, הממונה קבעה, כי גם אם אכן המשיבה עמדה בכלל התחייבויותיה לפי ההסכם, אין בכך כדי להאריך את תוקף ההסכם מעבר למועדים הקבועים בחוק, הארכה שמשמעותה היא התניה על הוראות החוק שהינן קוגנטיות. 

4.    הממונה קבעה, כי משההסכם פקע, אין צורך לדון בטענה הנוספת שהועלתה במסגרת הפנייה, בעניין נוסחי ההסכם.