להוסיף לרשימה
מסמך מדיניות בנושא נגר עירוני
מסמך המדיניות לניהול נגר עירוני, קודם ע"י האגף לתכנון ארצי לנוכח ההצפות הרבות המתרחשות בשטחים העירוניים. נזקי ההצפות השכיחים יותר הם פגיעות ברכוש, בתשתיות ובפעילות העירונית השוטפת, ולכשעצמם, מוערכים במאות מיליונים עד מליארדי שקלים. נזקי ההצפות שחוותה ישראל בשנים האחרונות הביאו גם לפגיעות בנפש. סוגיית ההצפות בשטחים המבונים במדינת ישראל צפויה להקצין מדי שנה, הן בשל תוספת הבינוי הצפויה בשטחי המדינה, שתפחית את השטחים הפתוחים המחלחלים והן בשל שינויי האקלים המשנים את משטר הגשמים.
הפתרון לבעיה הוא ניהול הנגר. ניהול הנגר נמצא בעשור האחרון במוקד העשייה בעולם התכנון המערבי ובמחקר האקדמי. משמעות ניהול נגר היא איסוף ושימוש במי הנגר כמה שיותר קרוב למקור היווצרותם, זאת ע"י שימוש ושילוב בין מגוון כלים נופיים והנדסיים להולכה, השהייה, איגום, חלחול והחדרה – על מנת לצמצם למינימום את הוצאת הנגר מחוץ לשטח התכנית.
צוות עריכת המסמך כלל אנשי מקצוע מתחום התכנון, ההידרולוגיה, הכלכלה ואדריכלות הנוף. הליך עריכת המסמך כלל מתחילתו שיתוף פעולה רחב עם מחוזות מנהל התכנון, משרדי ממשלה, גופים מקצועיים, השלטון המקומי, אקדמיה ובעלי מקצוע שונים מתחומי התכנון, ההידרולוגיה והניקוז, הנוף, הקרקע, הסביבה ועוד. במסגרת העבודה התקיימו ישיבות עבודה וכן מפגשים רחבים עם בעלי העניין השונים בהם הוצגה התקדמות העבודה, והתקבלו הערות ורעיונות שונים.
כמהלך מקביל ועל מנת להביא ליישום מדיניות המסמך, קודם גם תיקון 8 להוראות פרק המים בתמ"א 1 המעדכן בעיקר את הסעיף העוסק בניהול וניצול מיטבי של הנגר העירוני וכן עדכון לנספח ב' 4 בתמ"א 1 העוסק בהנחיות להכנת מסמך ניהול נגר, כך שיתאימו לעקרונות המדיניות של מסמך זה.
מסמך זה אף מהווה מהלך משלים לתכניות נוספות המקודמות במינהל התכנון העוסקות במתן פתרונות לניהול סיכוני שיטפונות ובאמצעים לניהול נגר בראיה אגנית, מתכללת וצופת פני העתיד.
שינוי 8 לתמ"א 1 אושר ע"י הממשלה באוגוסט 2023, בעקבות אישור השינוי עודכן גם מסמך המדיניות לניהול נגר באפריל 2024.
תמצית המדיניות:
- אחריות כל תכנית לנגר שמוסיפה
- הגדרת יעד כמותי נפחי מחייב לניהול נגר לתכנית
- הגדרת יעדי מניעת הצפות
- הטמעה אינטגרטיבית של ניהול הנגר כבר מתחילת הליך התכנון, תוך התבססות על נתונים הידרו גיאולוגים, ושימוש בכלים מגוונים לניהול נגר
- שילוב והטמעת נספח ניהול הנגר במסמכי התכנית
כלים לקידום השינוי:
- מדיניות סדורה וכוללת לטיפול בנגר בהליכי התכנון
- יצירת בסיסי נתונים הידרולוגיים אחידים והגדרת הנחיות לחישוב, שימוש במודלים ואחידות במינוחים מקצועיים
- בניית כלי ארצי לחישוב נפח הנגר שתכנית מוסיפה - 'המחשבון'
- ניתוח כלכלי – ניתוח עלות תועלת בגין הטמעת השינוי, והשפעתו על עלות הבניה
- הצעת 'ארגז כלים' תכנוניים, נופיים והנדסיים לניהול נגר
- הצעת אמצעים משלימים (תכניות אגניות ועירוניות לניהול נגר, תמריצים כלכליים, תקנות רישוי, תמ"א לאתרי ויסות בראיה אגנית וכד'..)
מסקנות הבחינה הכלכלית:
- אמצעי ניהול הנגר הכי יעילים מתבססים על תכנון מוקדם, ובפרט יישום אמצעים מבוססי טופוגרפיה בשצ"פים
- התועלות ברמה מקומית ולאומית גבוהות מאוד, וצפויות להאמיר
- שימושים משניים למים (גינון, טבע עירוני וכו) משפרים מאוד את היעילות הכלכלית
- נמצא כי ההשפעה הצפויה על עלות הבנייה היא נמוכה מ-0.5% בכלל המקרים שנבחנו, והממוצע עומד על 0.3% תוספת לעלות בניית יחידת דיור (המשקף תוספת נמוכה יותר ביחס למחיר יח"ד, המושפע מרכיבים עלות נוספים, מעבר לעלות הבנייה נטו)
- שילוב אמצעים במרחב פרטי וציבורי מאזן בין זמינות, מימון וסיכונים, באמצעות הטלת אחריות על שחקנים חדשים (מגורים, מסחר ותעסוקה, תעשייה, מבני ציבור), הן להשקעה והן לחידוש ותחזוקה
- סוגי הפתרונות שיושמו השפיעו על העלות, ובמתחמים שבהם ניתן היה להתבסס על אמצעים "טבעיים" יותר והנדסיים פחות (כגון: הנמכת קרקע), היו זולים יותר להקמה
- שילוב מערכות ניהול נגר יחד עם מערכת התיעול גם מאפשר ניהול סיכונים טוב יותר. זאת, כיוון שמערכת ניקוז המבוססת על מגוון אמצעים (מערכות ניהול נגר יחד עם תשתית תיעול), מקטינה את הסיכון מכשל נקודתי, הן בהקמה והן בתחזוקה
- חשוב לייצר מנגנוני רגולציה ובקרה, בפרט על התחזוקה השנתית