הודעה מס' פא/22 - התנהגות פוגענית בעובד מדינה

תיקון זה בא להרחיב את סמכות סמנכ"לי המשרדים ויחידות הסמך הממשלתיות, או מי מטעמם, לטפל בתלונות העובדים. בנוסף לכך, הנוהל מגדיר את ההליך שדרכו תטופל התלונה, כדי להעניק טיפול מיטבי בתלונות העובדים, תוך שמירה על הסדר התקין במשרדי הממשלה וביחידות הסמך.

המושגים התעמרות בעבודה או התנכלות תעסוקתית, הינם מושגים שנוהגים להשתמש בהם כדי לתאר התנהגות שבסביבת עבודה הפוגעת בעובד, אשר חורגת מהתנהגות הנתפסת כסבירה ומקובלת. התנהגות זו יכולה לבוא מידיו של המעסיק, מידיהם של חברים או ממונים בעבודה, או מידיהם של גורמים אחרים שבסביבת העבודה. נכון לעת הזו, מושג ההתעמרות איננו מוכר בחוק הישראלי, הוא נעדר הגדרה ברורה ואחידה אחרת, וניתן לעשות בו שימוש כדי לתאר קשת רחבה של אירועים והתנהגויות.

במרוצת השנים, נעשו ניסיונות להקים בחקיקה עילת תביעה עצמאית, המהווה עוולה נזיקית, שיסודותיה בנסיבות בהן התרחשה התעמרות בעבודה. במסגרת ניסיונות אלו, ביקשו לצקת תוכן במושג ההתעמרות, ולהסדיר את גדריה ותנאיה של עילת ההתעמרות. אך אלו טרם הבשילו (בין היתר, הצעת החוק למניעת העסקה פוגענית, התשס"ה-2005; הצעת החוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשע"ה-2015; והצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015). 

בפניהם של בתי הדין האזוריים מונחים לא פעם, תביעות שבמסגרתן נטען לנסיבות העולות כדי התעמרות בעבודה.

יחד עם זאת, יחסי עבודה כרוכים מטבעם, לא אחת, בחיכוכים בין המעסיק לעובד או בין עובד לרעהו. לעיתים, מתן ביקורת - גם אם היא איננה נעימה, הינה חיונית לצורך ניהולו התקין של העסק, ומצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. כל עוד אלו אינם חורגים מהתנהגות שהינה סבירה, לגיטימית ומצויה, לא ניתן לראות בהם משום התעמרות או התנכלות, ואין בהתקיימותם משום הפרת חובתו של המעסיק.

"יחסי עבודה מעצם טיבם כרוכים בעימותים ובחיכוכים בין העובד לבין המעסיק ובין העובד לבין עמיתים לעבודה. כמו כן, יש פעולות שעשויות לגרום לפגיעה בעובד, כגון קבלת הערכה לא חיובית מהמעסיק, אולם ככל שמדובר בהערכה אמיתית וכנה הניתנת על פי מיטב שיפוטו של המעסיק ולא משיקולים זרים, ונמסרת לעובד באופן ראוי תוך שמירה על כבודו,  ברור שמתן הערכה לא חיובית לעובד אינו בגדר "התנכלות תעסוקתית." 

(תעא (ת"א) 10690-07 גליה אאוסקר נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל (פורסם בנבו, מיום 5.2.2013, פסקה 53 לפסה"ד).

לאור האמור, מטרת תיקון התקשי"ר בנושא זה, היא לקבוע הסדרים להגשת תלונות של עובדי המדינה על התנהגות פוגענית במסגרת העבודה ואופן הטיפול בתלונות אלו, במקרים שבהם אין הליך טיפול אחר.

למעשה, תיקון זה בא להרחיב את סמכות סמנכ"לי המשרדים ויחידות הסמך הממשלתיות, או מי מטעמם, לטפל בתלונות העובדים. נוסף לכך, הנוהל מגדיר את ההליך שדרכו תטופל התלונה, כדי להעניק טיפול מיטבי בתלונות העובדים תוך שמירה על הסדר התקין במשרדי הממשלה וביחידות הסמך.     

פסקה 03.451 החדשה בתקשי"ר (תקנון שירות המדינה) מגדירה את הפעולות הנדרשות מצד עובד המבקש להגיש תלונה לממונה על תלונות העובדים; 
פסקה 03.452 הוספה כדי למנות את המקרים בהם התלונה לא תטופל במסגרת הנוהל, עקב הימצאותה בפני גורם מוסמך אחר; 
פסקה 03.453 קובעת את חובותיו של הממונה על תלונות העובדים ופורטת את האפשרויות שעומדות לו במסגרת שיקול דעתו; 
פסקה 03.454 מפרטת את מרחב ההחלטות שרשאים לקבל ובנסמן 03.454(ג) בפסקה זו, מפורטים המקרים בהם מחויב הממונה להיוועץ עם אגף המשמעת בנציבות טרם המשך הטיפול בתלונה.
פסקה 03.455 מחריגה מסמכות האחראי במשרד או ביחידת הסמך את הטיפול בבירור תלונות בהן הוא מעורב. במקרים אלה, הטיפול בתלונה יעבור למנהל מינהל הסגל הבכיר בנש"מ.    

תיקון התקשי"ר המשקף את הדברים מצורף להודעה זו.