ייעול עבודת רשות מקרקעי ישראל והפעילות בתחום המקרקעין

החלטה בנושא: ייעול עבודת רשות מקרקעי ישראל והפעילות בתחום המקרקעין

מחליטים: 

צמיחה

1 . לצורך הגדלת היצע הדיור והאצת ענף הבנייה ובמטרה לייעל את עבודת הממשלה בענף הדיור וכן בהמשך להחלטות הממשלה מס' 742(דר/26) מיום 17 בספטמבר 2013 ומס' 3705 מיום 22 במרץ 2018, ובמטרה לקצר את שרשרת ייצור הדירה ולנצל את יתרונות המגזר העסקי בקידום תכנון במתחמים קטנים, ובשל הצורך לקדם מיזמים המהווים מנועי צמיחה למשק הישראלי:
א. להנחות את שר הבינוי והשיכון להגיש לוועדת השרים לתכנון, בנייה, מקרקעין ודיור, בתוך 60 ימים ממועד קבלת החלטה זו, הצעת החלטה לקביעת יעדים למגורים לרשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות) ולמשרד הבינוי והשיכון לשנת 2022 בתחום התכנון, השיווק והעסקאות. ההצעה תגובש ותוגש לוועדת השרים כאמור בתיאום עם שרת הפנים ושר האוצר.
ב. להנחות את יו"ר מועצת מקרקעי ישראל להביא לדיון לפני המועצה, בתוך 45 ימים ממועד קבלת החלטה זו, הצעת החלטה למתן הרשאות לתכנון במגרשים קטנים ופנויים או בתת ניצול. הצעת ההחלטה כאמור, תגובש על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, בהתאם לעקרונות הבאים:
1) ככלל, מגרשים קטנים של עד 5 דונם ישווקו במכרזים לקרקע בלתי מתוכננת. במסגרת הצעת ההחלטה, ייקבעו שיקולים ותנאים להחרגת מתחמים משיטת שיווק זו.
2) במסגרת המכרז, יציעו המציעים מחיר למ"ר קרקע מבונה בהתאם לייעודי הקרקע השונים, כאשר מציע המחיר הגבוה ביותר יהא זכאי להרשאה לתכנון הקרקע.
3) עבור קבלת הרשאה לתכנון כאמור, הזוכה ישלם לרשות מקדמה בסכום שייקבע בהצעת ההחלטה.
4) בתום התכנון וככל שעמד הזוכה בתנאים שייקבעו בהחלטת המועצה כאמור, יהא זכאי לקבל חוזה חכירה מהרשות. בתמורה לחוזה החכירה ישלם הזוכה את מכפלת הזכויות שאושרו בתכנית המפורטת שאושרה בהצעתו למחיר למ"ר קרקע מבונה.
5) ככל שתאושר תכנית המוסיפה זכויות בנייה בקרקע בחמש השנים ממועד חתימת הזוכה על חוזה החכירה - יחויב הזוכה בדמי היתר כהגדרתם בסעיף 5.5.2 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, וככל שתאושר התכנית לאחר תום חמש השנים ממועד חתימת החוזה, יהיה הזוכה פטור מתשלום דמי היתר.
6) במסגרת הצעת ההחלטה ייקבע כי ניתן יהיה לשווק באמצעות מנגנון זה מגרשים שגודלם עולה על 5 דונם.
7) מדי שנה יבחנו אגף התקציבים ורשות מקרקעי ישראל את תוצאות המכרזים שהתקבלו במסגרת החלטה זו, וככל הנדרש ימליצו למועצת מקרקעי ישראל על עדכון וטיוב המנגנון.
8) ככלל, שיווק במסגרת מכרזי קרקע בלתי מתוכננת, ייעשה בהתאם לסעיפים קטנים 1(ב)(2) – 1(ב)(5).

הפחתת חיכוך

2 . בהמשך להחלטת הממשלה מס' 123 מיום 12 במאי 2009, שעניינה "רפורמה במקרקעין", ולצורך הפחתת חיכוך עם החוכרים באופן שיאפשר הפחתת רגולציה והאצת המשק, לפעול כדלקמן:
א. להטיל על יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, להביא לפני המועצה בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו, הצעת החלטה שעניינה העברת בעלות בנכסי מקרקעין שהוחכרו למטרות תעסוקה (להלן - נכס מקרקעין). ההצעה תגובש בהתאם לעקרונות שלהלן:
1) נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון לתקופה שנייה שגודלו אינו עולה על 280 מ"ר -  הבעלות תועבר ללא תמורה. בתוך 60 ימים ממועד אישור החלטת המועצה, תשלח הרשות לחוכרים אלו הודעה על הכוונה להעביר להם את הבעלות. אם בתוך 60 ימים ממועד משלוח ההודעה לא הודיע חוכר על התנגדותו, תגיש  הרשות ללשכת רישום המקרקעין בקשה מתאימה להעברת הבעלות על שם החוכר.
2) נכס מקרקעין שגודלו מעל 280 מ"ר ועד 1,000 מ"ר אשר בעת הקצאתו שולמו דמי חכירה ראשוניים נמוכים מ-40% או גבוהים מ-40%, חידוש חכירה מהוון במסגרת יובל והקניית הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 17% או 13%, בהתאמה, מערך הקרקע במועד החידוש.
3) נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון לתקופה שנייה עד 1,000 מ"ר – הבעלות תועבר בתמורה ל-6% מערך הקרקע במועד החידוש.
4) לצורך תמרוץ יישום ההחלטה, ייקבע מתווה תשלום עולה כך ששיעורי התשלום יעלו עם השנים.
ב. להטיל על רשות מקרקעי ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר (להלן – המשרדים) לגבש בתוך 90 ימים ממועד קבלת החלטה זו, מנגנון לייזום חידוש חכירה והעברת בעלות במסגרת יובל לבעלי חוזה חכירה. המנגנון יכלול, בין היתר, מתווה יישומי להעברת בעלות והתמורה שתשולם עבור זאת, בהתאם לעקרונות הבאים:
1) במסגרת המנגנון ייקבעו יעדים כמותיים ותמריצים לבעלי הזכויות לקידום חידושי החוזים.
2) הפנייה לחוכרים לצורך חידוש חוזה החכירה תבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל באמצעות מיקור חוץ.

ייעול עבודת רשות מקרקעי ישראל

3 . לצורך ייעול עבודת רשות מקרקעי ישראל והפחתת רגולציה על המגזר העסקי וכן לצורך הסדרת שיעורי התשלום בשל עדכון מדיניות הקצאות הקרקע ברשות, לפעול כדלקמן: 
א. להקים צוות בראשות הממונה על התקציבים או מי מטעמו, ובהשתתפות רשות מקרקעי ישראל, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המשפטים, מטה התכנון הלאומי, מינהל התכנון והמועצה הלאומית לכלכלה (להלן – הצוות להפחתת רגולציה בתחומי המקרקעין והתכנון). הצוות יבחן צעדים שונים להפחתת רגולציה המוטלת על המגזר העסקי בתחומי המקרקעין והתכנון, ויגיש המלצותיו לממשלה ולמועצת מקרקעי ישראל, ככל שנדרש, בתוך 120 ימים מיום תחילת עבודת הצוות, לרבות המלצות לקביעת יעדים, אבני דרך ומדדים לבחינת תפוקות ותועלות.
ב. להנחות את רשות מקרקעי ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר לבחון בתוך 60 ימים ממועד קבלת החלטה זו, את שיעורי התשלום בקרקע המוקצית בפטור ממכרז, וזאת בשים לב להיקף הזכויות המוקצות, לרבות הקצאת זכויות עתידיות, וכן לזכות להעברת בעלות והתמורה המשולמת לשם כך. כמו כן, תיבחן ההטבה הכלכלית המגולמת בהקצאה בפטור ממכרז. בתום הבחינה, יועברו לדיון במועצת מקרקעי ישראל המלצות לתיקוני החלטות מועצה.
ג. בהמשך לסעיף 2ב לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 ולצורך קידום התחרותיות בענף המקרקעין, להקים צוות             בין-משרדי בהשתתפות הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנהל רשות מקרקעי ישראל, היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנהלת רשות התחרות והחשב הכללי, או מי מטעמם. הצוות יבחן את מידת התחרותיות בענף, ויגבש לממשלה המלצות בנושא. 
ד. להנחות את מנהל רשות מקרקעי ישראל לפעול בשנים 2025-2022 להגברת מאמצי הגבייה וטיוב יתרות החובה של חובות בעלי זכויות כלפי רשות מקרקעי ישראל עבור מקרקעי ישראל ולהגיש לאישור מועצת מקרקעי ישראל, תכנית עבודה שנתית ליישום סעיף זה, בין היתר, ביחס לנושאים הבאים:
1) גביית חובות בטרם התיישנותם, ולגביית חובות חדשים מיד לאחר תום מועד הפירעון באמצעות העברה לטיפול של מינהל הגבייה וכן באמצעות הגשת תביעות משפטיות במידת הצורך. 
2) לפעול לגבייה, לטיפול ולהסדרת חובות קיימים של רשויות מקומיות כלפי רשות מקרקעי ישראל בהיקף של 100 מיליון שקלים חדשים בשנה לפחות עד לתום הגבייה.
3) לפעול להעברת הטיפול בתיקי גבייה של תביעות כספיות לעורכי דין חיצוניים בהיקף של 180 תיקים לפחות מדי בשנה.
4) לפעול להקטנת מצבת החובות ויתרות החובה ב-12% בכל שנה.

דיווח

4 . מדי חצי שנה, יגיש שר הבינוי והשיכון דיווח לוועדת שרים לתכנון, בנייה, מקרקעין ודיור על אודות עמידה בסעיפים המפורטים בהחלטה זו.

הקמת ועדה ציבורית לבחינת מנגנון היטל ההשבחה

5 . לאור השפעות מנגנון היטלי ההשבחה על שוק הנדל"ן ועל מידת הוודאות בקידום פרויקטים בענף, וכן בשל ההיקף המשמעותי של היטלי ההשבחה והשלכותיו על מצבן הכספי של הרשויות השונות ברחבי המדינה:
א. להנחות את שרת הפנים להקים ועדה ציבורית בראשות נציג ציבור בעל מומחיות בתחום התכנון והבניה, שחבריה יכללו את מנכ"ל משרד הפנים, יו"ר מטה התכנון הלאומי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה, נציג השמאי הממשלתי במשרד המשפטים, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, מנכ"לית מינהל התכנון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, אנשי ציבור מתחום האקדמיה והכלכלה ונציגי השלטון המקומי (להלן – הוועדה).
ב. הוועדה תבחן את מנגנון היטל ההשבחה בשים לב, בין היתר, לסוגיות הבאות:
1) משך זמן לעריכת שומה, מחלוקות בעניין השומה, התשומות הכרוכות בכך והשפעת המנגנון על הוודאות העסקית בפיתוח מתחמי דיור ותעסוקה, ובכלל זה תתייחס לעקרונות שהוצעו בהצעת חוק התכנון והבניה משנת 2010. 
2) חלוקת היטלי השבחה בין הרשויות השונות והשפעתה על קידום הפיתוח ברשויות.
ג. הוועדה תהיה רשאית לזמן לדיוניה גורמים נוספים בהתאם לשיקול דעתה.
ד. הוועדה תגיש את המלצותיה לשרת הפנים ולשר האוצר בתוך שישה חודשים מיום תחילת עבודתה.

האצת פרויקטי בינוי ממשלתיים וייעול השימוש בשטחי משרדי הממשלה

6 . לצורך ייעול עבודת הדיור הממשלתי, האצת פרויקטי בינוי ממשלתיים שיאפשרו לקדם ולטייב את פעילות הממשלה ולטייב את השירות הממשלתי הניתן לאזרח, מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), כדלקמן:
א. שימושים ממשלתיים יוגדרו כצרכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבנייה. בסעיף זה – "שימושים ממשלתיים" – שימושים ציבוריים לצרכי הממשלה ולשימושה וכן תאגידים סטטוטוריים.
ב. ועדה מקומית לא תפקיע מקרקעין המיועדים לשימוש ממשלתי, כל עוד לא שונה ייעודם משימוש זה, אלא בהסכמת מנהל מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר. 
7 . לצורך ייעול השימוש בשטחים המשמשים את משרדי הממשלה, וכן לאור שינויים בסביבת ובאופי העבודה והצורך בהתאמת התכנון של משרדי הממשלה, להנחות את מנהל חטיבת הנכסים, רכש ולוגיסטיקה באגף החשב הכללי לנקוט בצעדים הבאים: 
א. החשב הכללי והממונה על התקציבים יקבעו עד ליום 31 בדצמבר 2021, יעד לשנת 2025 לסך השטח במטר רבוע שבגינו משולמים דמי שכירות או דמי שימוש לחלק למספר העובדים בשטח המשרד (להלן – יעד השטח לתקן). כמו כן, יקבעו מדרגות לעמידה ביעד עד לשנת 2025.
ב. החשב הכללי ומשרדי הממשלה יפעלו לצמצום שטחי המשרדים הממשלתיים כך שעד לשנת 2025 ממוצע השטח ברוטו לתקן בכלל משרדי הממשלה לא יעלה על יעד השטח לתקן. לצורך כך, לא יאשר מינהל הדיור פרוגרמות החורגות מיעד זה.
ג. לצורך מימוש ההחלטה, מינהל הדיור הממשלתי לא ירחיב את השטח המוקצה למשרדי ממשלה אשר חורגים מיעד השטח לתקן, למעט מקרים חריגים אשר יאושרו על ידי ועדה ייעודית שתוקם במשרד האוצר לעניין זה.
ד. החשב הכללי והממונה על התקציבים יקבעו מנגנונים לתמרוץ משרדי הממשלה לעמוד ביעד השטח לתקן. כמו כן, בסיס התקציב של משרד ממשלתי שלא יעמוד ביעד השטח לתקן בהתאם המדרגות עד לשנת 2025 כפי שייקבע כאמור בסעיף א' לעיל, יופחת בחיסכון הבלתי ממומש, כך שתקציב שכר הדירה שיועמד לטובת המשרד יחושב לפי מפתח של יעד השטח לתקן.
ה. החשב הכללי, בתיאום עם אגף התקציבים והממונה על השכר במשרד האוצר, יפרסם הנחיות ליישום החלטה זו.