הנחיות מוקדן "מוקד רואה"

ערכי המוקדן

המוקדן יפעל בראש ובראשונה לשמירה על שלום הציבור ומטרות החוק. המוקדן יפעל בהתאם לערכים הללו:

1. משימתיות: המוקדן יפעל להשגת משימות המוקד כפי שהוגדרו לו על ידי הממונה עליו לאיתור ומניעה של אירועי אלימות במרחב הציבורי.
2. כבוד האדם וזכויותיו: המוקדן יפעל תוך הקפדה רבה על צנעת הפרט ובהלימה למטרות ולמשימות שהוגדרו ובהתאם לחוק ולהוראות המחייבות.
3. טוהר מידות ודוגמא אישית: המוקדן ישמור על טוהר מידות ועל יושר, ינהג לפי כללי המשמעת ברשות, ינהג באמינות ובאחריות וישמש דוגמא אישית בהתנהגותו בכל עת.
4. ממלכתיות: המוקדן יפעל בממלכתיות, באדיבות, בנימוס ומבלי לנקוט בעמדה אישית.
5. שירות הציבור: המוקדן יראה את עצמו כשליח הציבור וכמשרת את האינטרס הציבורי, על ידי מתן שירות שוויוני וסובלני, וזאת על מנת לרכוש ולהגביר את אמון הציבור ברשות.
6. מקצועיות ואחריות: המוקדן יפעל במקצועיות, תוך הפעלת שיקול דעת ראוי. כמו כן, המוקדן יישא באחריות מלאה למעשיו והתנהגותו.
7. יוזמה: המוקדן ייזום פעילות במסגרת תפקידו על מנת לאתר ולמנוע אירועי אלימות.
8. מערכתיות: המוקדן יפעל במסגרת תפקידו מתוך ראייה והבנה של מטרות תכנית 'עיר ללא אלימות' ולטובת קידום הביטחון האישי וצמצום האלימות.

ייעוד המוקד הרואה

להוות מרכז שליטה ובקרה באמצעות מערכת של מצלמות וחיישנים לאיתור, מניעה, טיפול ותחקור אירועי אלימות ופשיעה במרחב הציבורי ברשות המקומית.

מטרות המוקד:

1. בקרה על מוקדי אלימות, איתור מוקדם והכוונת גורמי אכיפה לצורך מניעתה
2. הכוונת כוחות תגובה לטיפול באירועי אלימות במרחב הציבורי
3. תיעוד עבירות אלימות וונדליזם וסיוע לגורמי האכיפה למיצוי הדין עם עבריינים
4. סיוע לפיקוד על אירוע בשעת חירום
5. תיאום בין גורמי האכיפה השונים בשגרה ובחירום
6. להוות בסיס מידע לחקירת מתחמים ולהבניית תכנית עבודה
7. להוות כתובת לפניות אזרחים בנושא הביטחון האישי ועבירות איכות חיים
8. סיוע לשליטה בפעילויות המחייבות תיאום בין גורמי הרשות המקומית (לדוגמה אירועים בהם פועלים מדריכי מוגנות, סיירת הורים, שיטור משולב ומדריכי פנאי)

מדרג הפעלה

על-מנת למצות בצורה מיטבית את גורמי האכיפה האזרחיים ולאור החוסר המובנה בכוחות אופרטיביים, נבנה מדרג הפעלה אשר מנתח ומביא לידי ביטוי את היתרון היחסי של כל אחד מהגורמים הפועלים בשטח, הן מבחינת זמינות והן מבחינת סמכות ואחריות.

על מדרג ההפעלה להיות מוכר וזמין לכל מוקדן. ההפעלה באופן שוטף תתבצע על פי מדרג ההפעלה המוגדר למעט במקרים בהם יוחלט אחרת על ידי מנהל המשמרת/הגורם האחראי.

דוגמה למדרג הפעלה:

האירוע	עדיפות גבוהה	בינונית	נמוכה
אלימות בבית הספר	מנהל ביה"ס	שיטור משולב	משטרה
הקמת רעש בפארק	סיירת הורים/מדריך נוער	שיטור משולב	משטרה
קטטה	משטרה	סיירת אופניים	סיירת הורים
ונדליזם	פיקוח עירוני	משטרה	סיירת הורים
שתיית אלכוהול בפארק	שיטור משולב	סיירת אופניים	פיקוח עירוני

סדר פעולות למוקדן

סדר הפעולות למוקדן מחולק לשני מרכיבים. האחד – הפעולה מול הגורמים המטפלים באירוע (משטרה, סיירת הורים וכו'), והשני – הפעלת המצלמות ותיעוד האירוע.

נקודות ודגשים למוקדן:

1. למד והכר את משימות המוקד ואופן הפעלתו.
2. זכור כי הנך חשוף לחומר הנוגע לפרטיותם של אנשים ונדרש לכבד את פרטיותם.
3. למד לתפעל תקלות במצלמות באופן עצמאי ומהיר.
4. הקפד על מילוי דו"חות האירועים. עבודה מסודרת תסייע לך ולגורמים הרלוונטיים בעתיד.
5. הקפד על עבודה על-פי סדר הפעולות שנקבע על-ידי מנהל המוקד.
6. הקפד להכיר את כלל הגורמים הפועלים ברשות המקומית. לכל אחד מטרה, ייחוד ומגבלות משלו.
7. הקפד להכיר את גורמי האכיפה השונים ברשות על יכולותיהם, סמכויותיהם ודרכי ההפעלה שלהם.
8. הקפד לעבוד על-פי הנהלים שנקבעו.

קבלת דיווח על אירוע או זיהוי אירוע במצלמות:

	מצלמות	תגובה
1	העלאת האירוע על מסך גדול	שימוש בכריזה ( אם ניתן)
2	וידוא הקלטה	הקפצת כוחות תגבור לפי מדרג ההפעלה
3	רישום האירוע ביומן האירועים/תוכנת השו"ב	עדכון קב"ט/מנהל מוקד
4	זיהוי פרטים ( לוחית רישוי, פנים, לבוש וכו')	העברת מירב הפרטים לכוחות התגובה (סוג האירוע, כמות משתתפים, סימנים מזהים וכו')
5	זיהוי פרטים נוספים ( סכין, סמים וכו')	הכוונת הכוחות בשטח
6	יציאה לזום אאוט (ZOOM OUT) וקבלת פרטים על המרחב (מס' אנשים, כיוון התנועה שלהם, הגעת גורמי אכיפה וכו')

אודות 'עיר ללא אלימות'

תכנית עיר ללא אלימות היא תכנית של ממשלת ישראל ושל המשרד לביטחון הפנים להתמודדות עם התנהגות אנטי-חברתית, אלימות ופשיעה ביישוב, ברמה עירונית-מערכתית.

התכנית ברשות מובלת על-ידי ראש הרשות המקומית, תוך שותפות בין כל המנגנונים הפועלים בעיר בתחומי אכיפה, רווחה, חינוך, פנאי, קליטה ועוד, ועוסקת בכל ההיבטים העירוניים שהשפעה עליהם מייצרת הפחתה והתמודדות יעילה יותר עם האלימות ביישוב. 

תחום החינוך

תכנית עיר ללא אלימות מקשרת בין מערכות החינוך, הרווחה והפנאי, כדי לאפשר לרשות המקומית לתת מענה הוליסטי.

מדריך מוגנות: תכנית מרכזית של עיר ללא אלימות בבתי הספר היא תכנית מדריכי המוגנות. המדריכים מגבירים את רצף הנוכחות הבוגרת במרחב בית הספר ומהווים דמות של 'אח בוגר' ומודל לחיקוי, הנגיש לתלמידי בית הספר וער לנעשה עמם, במטרה למנוע אלימות בבית הספר.

מנחה חינוכי: איש מקצוע המרכז את עבודת החינוך ביישוב במסגרת תכנית עיר ללא אלימות. המנחים מסייעים לראש מנהל החינוך ומנהל התכנית ביישוב בהובלה של ועדת החינוך ובקידום היוזמות והמענים הקהילתיים שיוזמת הוועדה. המנחה החינוכי אמון גם על הדרכה שוטפת של מדריכי המוגנות ועל עיבוד המידע הנאסף על-ידי המדריכים לצורך זיהוי סוגיות מרכזיות הדורשות התייחסות וטיפול ברמה העירונית והבית ספרית.

תחום הפנאי

מתן מענה לבני הנוער במרחב הציבורי בשעות הפנאי מהווה משימה מורכבת המחייבת שילוב זרועות מצד גורמים שונים ביישוב.

מגרשים מוארים: התכנית מעניקה חלופות לבני נוער בזירות הזמינות ביישוב כדוגמת מגרשי הספורט הציבוריים, שבהם נוכחים מדריכים מאומנים שעברו את הכשרת מטה עיר ללא אלימות.

הכשרת מדריכי נוער וגיוס צעירים למאבק באלימות: תכנית עיר ללא אלימות מכשירה אנשי מקצוע בתחומי הפנאי והחינוך הבלתי פורמאלי להתמודדות עם תופעות האלימות ותומכת ומלווה מיזמים בהם צעירים מובילים מהלכים משמעותיים ומתנדבים לטובת מניעת אלימות וצמצום נזקיה.

הרחבת שעות וזירות פעילות לנוער: תכנית עיר ללא אלימות מאריכה את שעות הפעילות של מועדונים שכונתיים ומוקדי נוער קהילתיים בהם מתקיימת פעילות פנאי. בנוסף, היא מאריכה את פעילותם של מדריכים ואנשי מקצוע נוספים הפועלים בקרב בני הנוער למניעת אלימות בשעות הערב והלילה.

תחום הרווחה

התכנית מאפשרת לבצע פעולות מניעה קהילתית להעלאת מודעות ומאפשרת לקיים התערבויות למניעת אלימות בקרב קהלי יעד שונים. תכניות מניעה הן חלק חשוב מרצף המענים ביישוב ויש להן חשיבות בצמצום המשאבים הקהילתיים שעלולים להידרש בעתיד לטובת טיפול ושיקום.

עובדים סוציאליים עיר ללא אלימות: העובדים הסוציאליים של תכנית עיר ללא אלימות פועלים לקידום והפעלה של תכניות התערבות שונות למניעת אלימות בממשק שבין שירותי הרווחה לבין שירותים אחרים בקהילה ולקידום ופיתוח של תכניות התערבות בתוך מסגרות מגוונות בקהילה.

עבודה קהילתית לצמצום אלימות והשלכותיה: תכנית עיר ללא אלימות מפעילה גם עובדים סוציאליים קהילתיים שתפקידם לעבוד עם תושבים, פעילים, מנהיגים ומתנדבים לקידום היכולת של הקהילה להגיב לאירועי אלימות ולמנוע אותם.

תחום הקשר קהילתי

בנוסף על הפעולה בתחומי החינוך, האכיפה, הפנאי והרווחה, תכנית עיר ללא אלימות פועלת על-מנת לייצר מעטפת קהילתית תומכת ומותאמת למשימה.

אחת הדרכים לחזק את הביטחון האישי היא באמצעות "הפיקוח החברתי הבלתי פורמאלי", המבוססת מצד אחד על היכרות בין התושבים והנעשה בשטח, ומצד שני על חוסר הסובלנות שלהם כלפי הפגיעה בסדר בסביבת מגוריהם.

עקרונות:

• הגברת המודעות ומתן כלים לאנשי מקצוע
• נראות המאמצים
• שיפור החזות העירונית ויצירת סביבה בטוחה
• התנדבות ומעורבות תושבים

תחום האכיפה

יעדי תחום האכיפה

1. צמצום פשיעה ועבירות איכות חיים
2. צמצום השלכות האלימות והפשיעה על הרשות המקומית
3. צמצום אלימות ופשיעה במוקדים ('נקודות חמות') נבחרים, במועדים נבחרים (כדוגמת קיץ), וסביב תופעות נבחרות, בהשוואה לשנה / שנים קודמות

הגברת נוכחות גורמי אכיפה וסוכניהם

מטרות התכנית:

1. הגברת הנראות והחשיפה של התושב לגורמי אכיפה ביישוב
2. הקטנת זמן התגובה לפניות התושב
3. צמצום עבריינות בכלל ועבירות איכות חיים בפרט
4. צמצום ההוצאות על נזקי ונדליזם או צמצום בהתנהגויות שזוהו על-ידי גורמי רשות וקהילה כפוגעים בתחושת הביטחון
5. הגדלת חשיפה ודיווח על עבירות

מניעה מצבית ויצירת סביבה דוחת פשיעה

מטרות התכנית:

הסרת מפגעים ויצירת תנאים סביבתיים דוחי פשיעה ומגבירי סיכויי העבריין להיתפס

צמצום פשיעה במועדים, וזירות נבחרות: היערכות קיץ וחופשות, וקירור נקודות חמות

מטרות התכנית:

1. צמצום פשיעה והשלכותיה על הקהילה במוקדי זמן ומרחב שזוהו והוגדרו על-ידי משטרת ישראל.
2. יצירת תכנית מניעה הכוללת בתוכה פעולות ואמצעים משטרתיים לצד קהילתיים.

מודלים לאכיפת תופעות ייחודיות

מטרות התכנית:

ייזום פעולות, מבצעי אכיפה ותכניות נקודתיות לצמצום תופעת פשיעה ייחודית.

פעולות מניעה וחיבור משטרה-קהילה

מטרות התכנית:

1. ייזום פעולות ותכניות המקדמות תפיסה חיובית של תושבים את המשטרה.
2. קידום פעולות בהן מעורבת המשטרה בפעילות חינוך, פנאי ורווחה.

גיוס תושבים

מטרות התכנית:

1. ייזום פעולות לגיוס תושבים ומתנדבים.
2. הפעלת מיזמים התנדבותיים שנועדו לאפשר לתושב להשתתף במניעת אלימות.
3. הגברת הדיווח למשטרה ולרשות המקומית על תופעות פשיעה והתנהגות אנטי חברתית.

גורמי האכיפה ברשות 

שיטור משולב

הפעלת שוטר ופקח עירוני בניידת משולבת לטיפול בעבירות איכות חיים (הקמות רעש, השלכת פסולת) במרחב הרשות המקומית.

סיירת הורים

קבוצת מתנדבים המבצעת סיורים במוקדי ריכוז של בני נוער במטרה לשוחח עימם, לאתר ולסייע בפתרון בעיות. הסיירת פועלת בימים ובשעות שהוגדרו מראש בתכנית העבודה. רכז הסיירת מנהל את הפעילות השוטפת שלה ובכל קבוצה יש ראש צוות המהווה את איש הקשר למקרה הצורך.
מתן עדיפות לקריאות/בקשות של צוות הסיירת.

פיקוח עירוני

פקחים הפועלים מתוקף חוקי העזר של הרשות המקומית לטובת אכיפת סדר ציבורי בנושאים כגון רוכלות, עישון במקומות אסורים, השלכת פסולת ועוד. הפקחים פועלים בכפוף לאגף הפיקוח/תברואה בדרך כלל ומופעלים דרך המוקד העירוני.

מערך אכיפה עירוני ('שיטור עירוני')

מערך האכיפה העירוני הינו כוח ייעודי המורכב מכוח שיטור ייעודי ומיחידת פיקוח עירוני ייעודית ופועל כיחידה אורגנית לטיפול בתופעות בתחום איכות החיים ולמניעת אלימות. לפקחים הפועלים ביחידה זו ניתנו סמכויות רחבות בתחום מניעת האלימות. היחידה מופעלת הן על-ידי מוקד 100 והן מהמוקד העירוני.

כל אירוע המוגדר כאירוע לטיפול מערך האכיפה העירוני ומתקבל במוקד יועבר לטיפול מוקד 100.

הנחיות משפטיות (נוהל זמני לרכישה והצבת מצלמות במסגרת תכנית עיר ללא אלימות)

הצבת המצלמות במרחב הציבורי עשויה לפגוע בפרטיות ובצנעת הפרט. פגיעה זו מתאפשרת לצורך מימוש אינטרס ציבורי רחב יותר – שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור. לאור האמור, נדרש להקפיד על שימוש במצלמות בהתאם לכל דין תוך זהירות והקפדה על כללים, כך שהפגיעה בפרטיות תהיה המינימלית ההכרחית.

עקרונות:

• אין לעשות שימוש בצילומים, ובכלל זה העברה, מסירה או גילוי לגורמים שאינם מורשים.
• הכניסה לחדר המוקד והצפייה במצלמות בין אם בצפייהOn line  ובין אם בשחזור לאחור תבוצע רק על-ידי מורשי גישה שאושרו מראש על-ידי מנהל המוקד/מנהל אגף הביטחון.
• אין להעתיק קטעי וידאו.
•  אין לשתף קטעי וידאו ברשתות החברתיות.
• העברת מידע בנוגע לקטעי וידאו שצולמו במצלמות המוקד יבוצע רק לאחר אישור תחנת המשטרה הרלוונטית ואישור מנהל המוקד ובכפוף לכל דין. 

עקרונות אלו אינם באים להחליף את האמור בכל דין בנוגע להפעלת מצלמות במרחב הציבורי, לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק הגנת הפרטיות והנחיות רשם מאגרי המידע – רמו"ט לעניין שימוש במאגרי הצילומים הנקלטים במצלמות.

מסמך זה מבוסס על מסמך "פנקס הכיס למוקדן מוקדן רואה". כתיבה ועריכה: איתמר שוורץ-טרבולוס, מנהל תחום אכיפה, עיר ללא אלימות