דלג לתוכן עיקרי
החלטות /  רשות מקרקעי ישראל  /   / #54
פורסם ב-09/02/2026
יש להתחבר בכדי
להוסיף לרשימה

החלטה מספר 54 - דיון בתביעת פיצויים – יפה נגרין

תאריך הדיון –  09  פברואר 2026
תאריך הפצת החלטה – 02/03/2026
מיקום  הדיון - הישיבה התקיימה בגוגל מיט
 

חברי ועדת הפיצויים:

  • עו"ד יוסי מימון -  יו"ר הועדה 
  • סימון דאו   -         חבר ועדה, נציגת השמאי ממשלתי
  • רענן אמויאל -       חבר ועדה, נציגת משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  • אריה פדרוב -        חבר ועדה, נציג משרד האוצר  
  • רעות קרן  -            משקיפה, משרד האוצר
  • חני בונומו -            מרכזת הועדה

התובעים:

  • עו"ד יעקב כהן  -    ב"כ התובעים  
  • עמיחי עפל  -          שמאי מטעם התובעים
  • נחום פרמינגר -      שמאי מטעם התובעים 
  • מילכה ברוקס -      עוזרת אישית מטעם בסט קרטון

המשיבים – נציגי רמ"י  :

  • רעות הירשהורן  -  מנהלת האגף החקלאי 
  • עו"ד טל גטרר -      סגנית יועמ"ש  - מטה הרשות
  • עו"ד רחל אמיר  -   יועצת משפטית מרחב מרכז
  • ספיר נח -                שמאי מלווה מטעם רמ"י

דיון בתביעת פיצויים – יפה נגרין 

  1. ביום 09 בפברואר 2026 התקיים דיון בפני ו' הפיצויים בתביעת הפיצויים שהוגשה בשם יפה נגרין על ידי ב"כ עו"ד יעקב כהן בנוגע לקרקע בצומת השרון (בית ליד)  בדיון נכחו נציגי הצדדים המופיעים בכותרת החלטה זו. בדיון שהתקיים שמעה הוועדה בהרחבה את  טענות הצדדים בעניין. 
  2. רקע לתביעה :
    • נשוא התביעה הינו חטיבת קרקע של כ 49.82 דונם למשפחת נגרין בסמוך לצומת השרון  בחוזה חכירה לעיבודים לטווח ארוך – מטעים.
  3. בפני הוועדה הונחו:
    • מסמכי התביעה, החלטות בית המשפט מדיונים שהתקיימו, חוות הדעת שמאית מטעם התובעים וחוות דעת שמאית מטעם המשיבה.  לצד התובעים הופיעה נציגה מטעם חברת "בסט קרטון" שאינה חלק מהתביעה ואין לה מעמד בתביעה זו.
  4. יובהר כי כאשר מבצעים את הערכת השווי, מעריכים את שווי בשימוש של קרקע לצורך עיבוד חקלאי ללא כל רכיבים נוספים של פוטנציאל, תמריצים, וכל מיני בונוסים שנגזרים מחוקים כאלה ואחרים אלא רק כמה שווה הקרקע לעיבוד חקלאי. על כך ישנה פסיקה בנושא וגם הכרעות של ערכאות שמאיות הגבוהות, של ועדות השגות.


החלטה

  1. בפני הוועדה הונחה תביעה לפיצוי בגין קרקע שהושבה לרשות מקרקעי ישראל בשל שינוי ייעוד שנעשה בקרקע. המחלוקת בין הצדדים היא על רכיבי תמריצים ושווי קרקע ביחס לפוטנציאל הקרקע למגורים.  
  2. עמדת ב"כ הנתבעת היא כי אכן מדובר בחוזים ארוכי טווח אולם אלו הם חוזים ישנים ופסיקות מאוחרות של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, שהנחו בתי משפט מחוזיים ועל בסיסם התקבלו פסיקות לא מעטות, קובעות כי מדובר בקרקע חקלאית עם סעיף השבה ואין לבחון את ערך הקרקע במועד ההשבה על פי הפוטנציאל (פס"ד מגשימים למשל). 
  3. יודגש כי גם השמאי הממשלתי בהנחיותיו קובע שיש לשום את הקרקע החקלאית על בסיס מטרת החכירה (מהווה שווי זכות חוזית מצומצמת, שמהותה שכירות לצורך עיבוד חקלאי של הקרקע) ולא בהתאם לפוטנציאל העתידי כתוצאה משינוי ייעוד הקרקע.
  4. בענייננו מדובר בקרקע לחכירה ל- 49 שנים דהיינו לטווח ארוך. החכירה הסתיימה ביום 24-01-18 והחכירה נמחקה מכח צווים שהוצאו על ידי רמ"י מכח סעיף 29 לחוק לקידום בנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) התשע"ד 2014.
  5. במועד הקובע לסיום החכירה לא היו בחטיבת הקרקע הנדונה מטעים הקרקע הייתה מעובדת לגד"ש (גידולי שדה)  ללא נטיעות וללא מחוברים.
  6. מאחר ומדובר בזכות חוזית מצומצמת שמהותה שכירות קרקע לצורך עיבוד חקלאי, גישת השומה הראויה במקרים אלו היא שווי השימוש דהיינו היוון דמי השכירות לקרקע שהושכרה לצורך עיבוד חקלאי.  
  7. הואיל והקרקע לא הושבה על ידי החוכרים במועד הדרישה 2003 נאלצה הרשות לנקוט הליכים משפטיים על מנת לסלק את ידם מהמקרקעין ולהורות על מחיקת זכויותיהם מהמרשם. לאחר 6 שנים של התנהלות משפטית נמחקו הזכויות בשנת 2018 כאמור לעיל.
  8. יוער כי מתצלומי האוויר שהוצגו משנים 2003-2004 עולה כי רוב הקרקע לא הייתה נטועה ובשנת 2004 נעקרו לחלוטין ועל כן יש להתייחס לקרקע במועד ההשבה כקרקע שלחין. 
  9. בהתחשב במאפייני הנכס (מיקום ויעוד גידול מקורי) קבע שמאי המשיבה את שווי הקרקע ברף העליון של השומה דהיינו 900 ₪ לדונם לשנה ובהיוון לצמיתות בערך של 5% מתקבל סך של 18,000 ₪ לדונם.
  10. סה"כ ישולם לתובעת סך של 896,832 ₪ לפי 18,000 ₪ כפול 49.824 דונם. 
  11. הסך הנ"ל ישולם לתובעת תוך 45 יום מיום מתן החלטה זו. לא שולם הפיצוי במועד, יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, בשל התקופה שבין מועד התשלום שנקבע לתשלומם ובין יום התשלום בפועל.