הקמת מוקד מרעה

רקע מקוצר:

1. בדצמבר 2017 הוגשה הצעת חוק שכותרתה "הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשע"ז–2017". עניינה של ההצעה הינו הכשרה בדיעבד של מבנים לא חוקיים, לרבות מגורים, אשר הוקמו בשטח מרעה ומתן אפשרות לרועים להקים מבני מגורים חדשים באמצעות רשות המרעה, על אף האמור בכל דין ובכלל זאת התכניות החלות על המקרקעין.  
   עמדת רמ"י להצעת החוק היתה כי יש להתנגד לה.
2. לאור האמור הוקם פורום בין משרדי, לו היו שותפים משרד הממשלה הרלוונטיים בראשות מנהל התכנון. בדיוני הפורום (פורום המרעה) יצאו מנקודת הנחה כי קיימת חשיבות לרעיה בשטחים הפתוחים, בכללם השטחים המוגנים והתמקדו במציאת פתרון ראוי לצורך של הרועה מחד במתקני ובמבני רעייה בשטח ההרשאה ומאידך החובה לפעול על פי החוק ולהקים מבנים ומתקנים לאחר קבלת היתר ובהתאם לכללי רמ"י.
3. תובנה חשובה של פורום המרעה לאחר שהתקיימו דיונים בנושא וסיור בשטחי מרעה באזור הצפון, היתה כי ישנה חשיבות רבה למרעה כממשק אקולוגי, ענף חקלאי, עיצוב הנוף ומניעת שריפות. כמו כן עלה, כי קיים צורך במבנים ומתקנים לרעייה וכן בשהיית גורם מקצועי באופן רציף סמוך לעדר. יחד עם זאת היות ומדובר בשטחים פתוחים, יש לקבוע תנאי סף ברורים ולהגביל את היקף ופיזור מוקדי הבינוי בשטחים הפתוחים. כמו כן, הוסכם כי ראוי שהבינוי וניהול הבינוי ייעשה על ידי גורם ציבורי, היות ומדובר בצעד חריג תכנונית וקניינית. 
4. הצעת החוק האמורה לא קודמה בשל דיוני הפורום אשר התקיימו בעניין ופיזורה של הכנסת דאז, אך ההצעה הוגשה פעם נוספת לדיון במליאת הכנסת ביום 20.7.20.
5. ביום 1.12.20 הובא לדיון תיקון תמ"א אחת לפי מתווה הפורום למועצה הארצית, אשר החליטה על העברתו להערות הוועדות המחוזיות. 
6. במסגרת פורום המרעה ובשיתוף כל חברי הפורום, נערך מתווה המפרט את התנאים וההוראות להקמת מוקדי מרעה בשטח הפתוח. המרכיבים התכנוניים של מסמך זה הוטמעו בשינוי המוצע לתמ"א 1 במסגרת התיקונים המוצעים בפרק השטחים המוגנים בתמ"א 1, אשר יאפשרו הקמת מוקדי מרעה בשטחי שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ובייעוד קרקע לפי תכנית מתאר מחוזית בו מתאפשרת הקמת מבנים לגידול בעלי חיים (להלן: "שטח חקלאי"). 
7. ביום 22.2.21 התקיימה ישיבה של כל הגופים החברים בפורום וההצעה הנדונה הוצגה בפניהם ואושרה על ידי כל החברים.   
8. להלן עיקרי המתווה שגובש בפורום המרעה והוראות לעניין קידומו בהיבט הקנייני - מובא לאישור ההנהלה:
   1. מוקד מרעה יכלול את המבנים והמתקנים הדרושים לתפעול העדר לרבות, מכלאה ראשית (סככה, דיר, מתבן, מחסן ציוד, סככת כלים פתוחה), מכלאת שדה (מכלאה פריקה וניידת ללא בינוי קבע) ומבנה לשהיית הצוות המקצועי (בהתאם לגודלו בתכנית וניתן לכלול בו לינה, שירותים ומטבחון המיועדים לשהיית הצוות התפעולי ולא מגוריו).
   2. ככלל מדיניות התכנון הארצית היא כי מיקום המבנים יהיה בשטח מיועד לבינוי או בצמידות דופן לו. אולם במקרים חריגים ולאחר בחינת חלופות, ייתכן ויעלה הצורך להקים את המוקד בשטח פתוח מוגן או שטח חקלאי. השטח והיקף הבינוי ייקבע במקרים אלו בהתייחס, בין השאר, לצרכים החקלאיים, אופי השטח, ערכיות השטח, השפעות סביבתיות ועוד. שימושים נוספים כגון עיבוד וממכר התוצרת אינם כלולים במוקד מרעה, המוקם בלב השטח הפתוח, אלא אם שימוש זה מתאפשר על פי התכנית החלה במקום.
   3. הליך הקמת מוקד מרעה יהיה לאחר מתן הרשאת מרעה בתוקף מאת רשות מקרקעי ישראל או בשטח לגביו יש כוונה לתת הרשאה למרעה לפי תשריט. הגורם הציבורי הרלבנטי (רמ"י, משרד החקלאות, רט"ג או קק"ל) יקדם את התכנית להקמת מוקד המרעה בשטח ההרשאה לאחר מכלול הבדיקות הנדרשות על פי הוראות השינוי המוצע לתמ"א 1. 
   4. בשלב התכנון ייערך מסמך מרעה אשר יכלול גם התייחסות לחלופות לגבי מיקומו של מוקד המרעה, חו"ד אקולוגית וכו'. מסמך זה יועבר להתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים, בכללם נציגי הגופים החברים בפורום.
       
9. יצוין כי ייתכנו שינויים תכנוניים בהוראות למוקד מרעה, אולם רמ"י נדרשת לתת אישורה בהיבטים הקנייניים ובכלל זאת קביעת תנאים להקמה וניהול של מוקד מרעה על ידי הגורם הציבורי, התייחסות לבינוי קיים בעת הגשת הבקשה להקמת מוקד והתייחסות לתקופת הביניים בה מקודמת תכנית למוקד מרעה כאשר בפועל קיים בינוי לא חוקי בשטחי המרעה.

הוחלט כדלקמן:

1. מאושרת החלטת הפורום לפיה הגורם אשר יהיה אמון על תכנון מוקד המרעה הקמתו ותפעולו יהיה הגורם ה"אחראי" על השטח, באופן בו בשטחי היערות - קק"ל, בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים- רט"ג  ובשטחים חקלאיים – משרד החקלאות בתיאום עם רמ"י. דהיינו הגופים האמורים הם אלו אשר יפעלו על מנת לקדם תכנון מפורט להקמת מוקד המרעה והאם אשר יקימו בפועל את מתקני המוקד ויאפשרו לרועה לעשות שימוש בהם לפי תנאים שייקבעו.
2. שטחים נוספים אשר מהווים חלק משטחי ההרשאה למרעה ונדרשת לגביהם קבלת החלטה, הם השטחים החקלאים. לגבי שטחים אלו מוצע כי משרד החקלאות יקדם את התכנון והקמת מוקד המרעה.
3. יובהר כי ההפרדה המוצעת בין ניהול שטח ההרשאה למרעה לגביו ניתנת הרשאה זמנית לרועה על ידי רמ"י  לבין מתן אפשרות לשימוש במוקד המרעה לצורך תפעול וניהול העדר אשר ייעשה על ידי הגורם הציבורי כאמור, נכונה בנסיבות העניין ותסייע בניתוק הקשר בין הרועה לבין המבנים התפעוליים אשר לא תהיה לו כל זיקה קניינית אליהם אלא רשות שימוש בלבד בניהול ותפעול הגורם הציבורי הרלבנטי (בדומה לנעשה על ידי רשות המרעה באשר להקמת גדרות, מנע בקר וכד' בשטחי המרעה). 

מבנה לשהיית צוות תפעולי כחלק ממוקד המרעה:

1. במסגרת מתווה הפורום  ניתנת אפשרת להקמת  מבנה לשהיית הצוות המקצועי, דהיינו האפשרות הניתנת לצוות המקצועי המלווה את העדר לשהות בשטח ההרשאה 24/7 במבנה שיוקם לצורך כך לפי מה שייקבע בתכנית (כאשר אין הכוונה למגורים אלא למבנה אשר ישמש את הצוות המטפל בעדר בכל שעות היממה). הוחלט כי מבנה זה יוקם גם הוא על ידי הגורם הציבורי האמור והוא יהיה אחראי להחזקתו ותפעולו מול הרועה.
2. הוחלט לקבוע כי עבור השימוש במבנה לשהיית הצוות המקצועי, מעבר לתשלומים אשר משולמים לרשות במסגרת החלטות ונהלי הרשות, ישלם הרועה לגוף הציבורי תשלום המהווה דמי -הרשאה עבור כל שנה. תשלום זה יועבר ישירות לרט"ג או קק"ל בשטחים אותם הם מנהלים ובשטחים החקלאיים יועבר התשלום למשרד החקלאות באמצעות גביה שתערך במשרדי רמ"י. מוצע לקבוע כי התשלום האמור יהיה בסך 600 ₪ לשנה.
3. יודגש, כי מתן הרשאת המרעה לא תכלול מתן זכויות בניה אלא זכות לעשות שימוש במתקנים אשר יוקמו על ידי הגוף הציבורי. לפיכך, הפטור ממכרז אשר יינתן לרועה לא יכלול זכות להקמת מבנה אלא יאפשר שימוש במוקד המרעה על כל מבניו ושימושיו כאמור לעיל. 
4. המבנים שיוקמו כחלק ממוקד המרעה יתוחזקו על ידי הגורם הציבורי וישמשו את הרועה אך ורק בתקופת ההרשאה למרעה אשר הוסדרה בחוזה מול רמ"י וללא כל זכות קניינית לרועה מעבר לזכות הרשאה לשימוש במוקד המרעה. 
5. מוצע לקבוע כי ככל שמבחינה תכנונית יוחלט על הקמת מוקד מרעה בשטח הצמוד לשטח המרעה המנוהל על ידי אותו גורם "אחראי" כאמור בס' 15 לעיל, ומוקד המרעה נועד לשרת את שטח המרעה האמור,  אותו גורם ציבורי האחראי על שטח המרעה יפעל גם להקמתו והסדרתו תכנונית של שטח מוקד המרעה ויקבל לצורך כך הרשאה מתאימה מאת רמ"י, גם אם אינו בשטח שבניהולו כאמור. 

הוראות מעבר ומתווה הסדרה בתקופת ההתארגנות לצורך הקמת מוקד המרעה:

1. בשטחי ההרשאה למרעה הקיימים כיום, ישנם רועים אשר הקימו בשטח ההרשאה מבנים שלא כדין המשמשים את העדר לצורך מכלאות וכד' ומשמשים את הרועה ובני ביתו למגורים באופן לא חוקי. לאור זאת קיים צורך לקבוע מתווה לתקופת ההתארגנות, אשר יאפשר פרק זמן להסדרה חוקית של הקמת המבנים במוקד המרעה או פירוקם והריסתם.
2. יובהר כי תקופת ההתארגנות המוצעת היא רק במקרה בו הגורם הציבורי החליט כי יש צורך בקידום ותכנון מוקד מרעה בשטח ההרשאה לרעיה והוא פנה לצורך כך לרמ"י . 
3. הוחלט לתת לרועה אשר מחזיק בהסכם הרשאה תקף ולא מתקיימים לגביו הליכים משפטיים, פרק זמן שלא יעלה על 3 שנים, בהתאם לתקופת ההסכם, לצורך התארגנות להסדרה חוקית של כל הנעשה בתחום שטח ההרשאה ופינוי והריסה של המבנים הלא חוקיים.
4. רועה אשר חוזה ההרשאה עמו לא חודש לאור ההפרות בשטח המרעה, יוכל לפנות לרשות בבקשה חדשה לחדש עמו את חוזה ההרשאה, בתנאי שיתחייב להרוס את כל הבנוי באופן לא חוקי בשטח המרעה. חידוש ההרשאה יהיה רק לאחר ביצוע ההריסה בפועל של המבנים שאינם ניתנים להסדרה לפי המתווה האמור.
5. יודגש כי תקופת ההתארגנות האמורה נועדה לאפשר פרק זמן להסדרה או הריסה ככל שהוחלט על ידי הגורם הציבורי כי יש צורך בהקמת מוקד מרעה בשטח ההרשאה לרעיה ולצורך קידום הליכי התכנון וההקמה של המוקד בתקופת ההתארגנות. אולם אין באמור כדי לאפשר או להכשיר בניה לא חוקית בשטח ההרשאה ואין בכך כדי לגרוע מהחלטות הרשות והנהלים הרלבנטיים באשר להגשת בקשות להקצאת שטחי מרעה בוועדת השכרות והצורך לעמוד בכל ההוראות האמורות שם.
6. הרועה יחתום על התחייבות לפינוי והריסה ויפקיד לצורך כך לטובת הרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסך 15,000 ₪ אשר תחולט ככל שהרועה לא יעמוד בהתחייבותו. תקופת ההתארגנות האמורה תחל ממועד החתימה על מסמך ההתחייבות.
7. במהלך תקופת ההתארגנות יוכל הרועה להמשיך לעשות שימוש רק במבנים ומתקנים התואמים לאמור בשינוי המוצע לתמ"א 1, דהיינו ככל שקיימים בשטח מבנים מסחריים, כגון מבנה למכירת גבינות, בית בד, מבני מגורים, צימרים וכו' יהיה עליו להרוס מבנים אלו תוך חצי שנה לכל היותר ממועד חתימה על ההתחייבות האמורה. במבנים שהשימוש בהם תואם את הוראות השינוי המוצע לתמ"א 1 (לעניין להגדרת מוקד מרעה) יוכל הרועה להמשיך ולעשות שימוש למשך תקופת ההתארגנות האמורה. אולם לאחר תקופה זו ככל שלא יאושרו תכנונית או ככל שלא ייחתם עם הרועה הסכם הרשאה למרעה, יהיה על הרועה להרוס את כל הבנוי ללא היתר בשטח ההרשאה (במידה והמוקד יאושר תכנונית יהיה עליו להרוס את המבנים שאינם תואמים למתווה במקביל להליך ההקמה של המוקד).
8. יובהר לרועה כי תקופת ההתארגנות היא ללא קשר להליכי התכנון המתהווים ולא תתקבל כל ארכה או בקשה לארכה בשל התעכבות הליכי התכנון או הקמת מוקד המרעה על ידי הגורם הציבורי. 
9. רועה אשר לא יחתום על התחייבות כאמור או יפר את ההתחייבות, ינקטו נגדו הליכים משפטיים לפינוי וסילוק יד, יבוטל חוזה ההרשאה לרעיה, תחולט הערבות הבנקאית ותשלח דרישה לתשלום דמי שימוש ראויים. 
10. החלטה זו כפופה לאישור מועצת מקרקעי ישראל.

בתאריך 17/03/2021  סוכם:

 הנהלת הרשות מאשרת את ההצעה.