החלטת הממונה בנושא בירור פנייה במקביל להליך בוררות

החלטת הממונה בנושא בירור פנייה במקביל להליך בוררות 

בעלת דירה (להלן: "הפונה") חתמה על הסכם שכותרתו הסכם (מיסוי עקרונות ו/או NO SHOP) (להלן: "ההסכם"). על פי האמור בהסכם, מדובר ב"הסכם עקרונות" שיהווה בסיס להסכמות המסחריות והעקרונות החשובים בין הצדדים, ואלו יהוו את הבסיס להסכם לביצוע "תמ"א 38 תיקון 2" ו/או פינוי ובינוי התחדשות עירונית ו/או תב"ע חדשה, שייכתב ויושלם על ידי הצדדים בתום לב וייחתם על ידם". בסעיף 3 להסכם נקבע, בין היתר, כי "ככל ויתגלעו מחלוקות בלתי פתירות בין הצדדים הם ימנו בורר מכריע ברוח ההבנות בין הצדדים". 

בין הצדדים נפלו מחלוקות בנוגע לסוגיות שונות הקשורות בהסכם. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת היזם ומינה בוררת. כך נעשה חרף התנגדות הפונה שטענה, בין היתר, כי ההסכם הינו הסכם ארגון , ומכאן נובע שההסכם פקע בשל חלוף הזמן  ועמו פקעה גם תניית הבוררות, מה שאינו מאפשר למנות בורר מכוח אותה תנייה. כאמור, בית המשפט המחוזי מינה בוררת. 

בהמשך, בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה הפונה על ההחלטה זו של בית המשפט המחוזי. 

הממונה קבעה כי - 
לאור השתלשלות דברים זו, אף שבעצם מינויה של הבוררת אין כדי לשלול את סמכות הממונה לדון בפנייה, משמונתה הבוררת, ומשאין חולק על כך שכל הסוגיות נשוא הפנייה יידונו בפניה, לא יהא זה נכון שהממונה תקיים, באותו זמן בו מתקיים דיון בבוררות, דיון מקביל באותן סוגיות הנדונות בבוררות.