הקמת נציבות זכויות נפגעי עבירה

נושא ההחלטה:

הקמת נציבות זכויות נפגעי עבירה

מחליטים:

1. להקים במשרד המשפטים נציבות זכויות נפגעי עבירה שתהא אמונה על הנגשה ומיצוי של זכויותיהם של נפגעי עבירה (להלן: הנציבות), בשיתוף פעולה עם הרשויות הציבוריות הרלוונטיות ומבלי לגרוע מתפקידיהן ומסמכויותיהן, לרבות סמכויותיהן לפי דין.

2. בהחלטה זו, "נפגע עבירה" – כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן: חוק זכויות נפגעי עבירה).

3.      תפקידי הנציבות יהיו:

           א. לגבש המלצות לקידום תחום זכויות נפגעי העבירה ויצירת מענה כולל לנפגעים ולפעול לקידומן, בתיאום עם רשויות המדינה האמונות על טיפול בנפגעי העבירה ובשים לב לתוצרי עבודת הצוותים שהוקמו לפי החלטת הממשלה מס' 1889 מיום 2.10.2022 (להלן: החלטה מס' 1889); במסגרת זו לגבש המלצה לתוכנית עבודה רב שנתית לקידום מענה מיטבי לנפגעי עבירה.

           ב.  לקדם שיתופי פעולה ולמסד מנגנוני תיאום בין הרשויות תוך התייחסות להחלטה מס' 1889, לרבות הוועדה המלווה שהוקמה בסעיף 22 להחלטה האמורה; הנציב יתווסף לרשימת הגופים שיכולים לבקש את כינוסה של הוועדה האמורה.

           ג.  לבחון הקמת מערכת ממוחשבת מרכזית אשר תשמש את הרשויות הרלוונטיות לצורך ייעול וטיוב יצירת הקשר שלהן עם נפגעי העבירה; במערכת ירוכז מידע שמטרתו לסייע בקשר עם הנפגעים ובמימוש זכויותיהם לפי הדין כגון פרטי ההתקשרות עם נפגע העבירה או השלב שבו נמצא ההליך הפלילי ואולם לא יהיה בו מידע מהותי על התיק הפלילי כדוגמת חומרי חקירה; העברת מידע למערכת מרכזית, ככל שתידרש, תיעשה בהסכמת רשויות המדינה המחזיקות במידע; המידע יאסף בכפוף לכל דין, בהיבטי הגנה על הפרטיות, חיסיון מידע, חיסיון עו"ד-לקוח וחיסיון מטפל-מטופל.

           ד. בשים לב למערכות הקיימות, לבחון הקמת אתר אינטרנט ייעודי שיכלול מידע המבוסס על נתונים רלוונטיים מכלל הרשויות, בכפוף לכל דין, ולקיים מענה טלפוני ממשלתי כולל להכוונת הפונים לרשות הרלוונטית.

           ה. לפעול לתיאום בין המערכים המספקים ליווי אישי לנפגעי עבירה בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ולהמליץ על נהלים וסדרי עבודה משותפים בין הגופים השונים המספקים ליווי כאמור לצורך מתן מענה מיטבי לצרכיהם של נפגעי העבירה.

           ו. לקדם שיתופי פעולה עם החברה האזרחית, לבחון את הצורך בקיום כנסים ותהליכי שיתוף ציבור לצורך קידום המענה לצורכי נפגעי עבירה בתחומים השונים.

           ז. לבצע מחקר שוטף, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, בכל הקשור לשירותים הניתנים על ידי רשויות המדינה לנפגעי עבירה ולמעטפת הקשורה בשירותים אלה; לצורך כך יקצה משרד המשפטים מתקציבו סך כולל של עד 1 מיליון ש"ח בשנים 2024 עד 2026.

          ח. לשמש מוקד ידע מקצועי לגורמים המעורבים בעשייתם היומיומית בתהליכים הקשורים לנפגעי העבירה, להעניק להם ייעוץ ולהוות גורם מרכז שיספק כתובת נגישה בממשלה לאותם גורמים; הנציבות תבחן מתן הדרכות לגורמי המקצוע בתחום זכויות נפגעי העבירה.

4. הנציבות תבחן את המענים הנדרשים לנפגעי העבירה כתוצאה מאירועי מלחמת "חרבות ברזל" תוך התייחסות לצרכים הייחודיים הנדרשים בהקשר זה ותגבש המלצות לתוכנית פעולה להתאמת המענים הקיימים, בשיתוף עם כלל רשויות המדינה האמונות על הטיפול בנפגעי עבירה, לרבות פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל ובלי לפגוע בתהליכי מיפוי וגיבוש המלצות ממשלתיים קיימים, ביחס למענים עבור נפגעי הטבח ב-7.10 ובני משפחותיהם.

5. ניהול התקשורת עם נפגעי העבירה ייעשה לפי כל דין ובשים לב למצב החוקי המוסדר בעיקרו בסעיף 8 לחוק זכויות נפגעי עבירה ובתקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב-2002.

6. בראש הנציבות יעמוד נציב שתמנה הממשלה לפי הצעת שר המשפטים (להלן: הנציב). הנציב יהיה עובד המדינה שהוא בעל תואר אקדמי במקצוע שבתחום תפקידי הנציבות. הנציב יופקד על הקמתה של הנציבות, ניהולה וניהול עובדיה ועל ביצוע תפקידיה. הנציב יהיה אזרח ישראלי ותושב ישראל.

7. מבין עובדי הנציבות ימונו בעלי תפקידים שתהיה להם התמקצעות ייעודית, בהתאם לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה, כגון התמקצעות בנושא עבירות מין ועבירות המתה או נפגעי עבירה השייכים לאוכלוסיות ייחודיות כדוגמת קטינים, קשישים או נפגעים הנזקקים להנגשה תרבותית או שפתית.

8.   א. להורות למנכ"ל משרד המשפטים לתאם עם נציבות שירות המדינה את ההליכים המתאימים לגיוס הנציב, כמתחייב על פי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 והחלטות הממשלה הרלוונטיות.

ב.  להורות למנכ"ל משרד המשפטים, בתיאום עם נציב שירות המדינה, לקבוע מבנה ארגוני לנציבות לצורך הגשמת תפקידיה לפי החלטה זו.

9.  על הנציב ועובדי הנציבות חלה חובת סודיות ביחס למידע הנוגע לנפגעי העבירה.

10. לצורך מימון החלטה זו, בהתאם לסעיפים 40(א) ו-40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, בשנים 2024 ואילך יקצה משרד המשפטים מתקציבו עד 6 שיאי כ"א ו-1,800 אלפי ש"ח מתקציב השכר שלו ועד 6 מיליון ש"ח מתקציב הרכש שלו. הסכומים האמורים כלולים בתקציב משרד המשפטים בהצעת תקציב המדינה הנוסף לשנת הכספים 2024 ובתוכנית התלת שנתית לשנים 2025 עד 2027. יובהר כי יישום החלטה זו יהיה כפוף לאישורו של חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 בקריאה שנייה ושלישית. 

11. להקים ועדת היגוי בין-משרדית אשר תלווה מקצועית את עבודת הנציבות ואת גיבוש תפקידיה ותוכניות עבודתה, בשים לב להשלכות פעילותה על עבודת משרדי הממשלה וממשקי העבודה עימם ועל המענים לנפגעי עבירה; במידת הצורך, תגבש ועדת ההיגוי המלצות בדבר עדכון החלטת הממשלה בכל הנוגע לסמכויות הנציבות; ואלה חבריה:

(1)          הנציב – יו"ר;

(2)          נציג משרד המשפטים;

(3)          נציג המשרד לביטחון לאומי;

(4)          נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי.

לישיבות ועדת ההיגוי יזומנו נציגי הגופים הרלוונטיים, לפי הצורך.

12.   להטיל על שר המשפטים, בתיאום עם השר לביטחון לאומי ועם שר הרווחה והביטחון החברתי, לקדם את תיקוני החקיקה הנדרשים לעיגון מעמדה של הנציבות, תפקידיה וסמכויותיה בחוק.

13.   אין באמור בהחלטה זו כדי לגרוע מסמכויותיהם או תחומי אחריותם של רשויות ומשרדי ממשלה רלוונטיים, לרבות המוסד לביטוח לאומי.