להוסיף לרשימה
הנחיות לשינוי מטרות מפלגה
- החלטת מפלגה לשנות מטרה ממטרותיה טעונה רישום בידי הרשם.
- בקשה לרישום שינוי במטרה ממטרותיה של מפלגה יש להגיש בכתב, כמפורט בדף שירות לשינוי מטרות מפלגה ("המסמכים הדרושים והנחיות").
- רשם המפלגות רשאי לדרוש מן המבקש כל מסמך נוסף או הסבר בכתב או בתצהיר, ככל שייראה לו לצורך מילוי תפקידו (תקנה 2 לתקנות הרישום).
- הודעה על הגשת בקשה לשינוי מטרות המפלגה תפורסם על-ידי רשם המפלגות ברשומות ובשלושה עיתונים יומיים לפחות, תוך 14 ימים ממועד הגשתה.
- העתק הבקשה יועבר על ידי הרשם לחברי ועדת הבחירות המרכזית ולבאי-כוח הסיעות בכנסת.
- כל אזרח ישראל בגיר, תושב הארץ, רשאי להגיש לרשם המפלגות התנגדות לשינוי מטרה ממטרות מפלגה, כמפורט בדף שירות התנגדות לרישום מפלגה, בשינויים המחויבים.
- לא סירב הרשם לשינוי מטרות המפלגה או סירובו נדחה על ידי בית המשפט העליון או לא הוגשו התנגדויות או הוגשו התנגדויות ונדחו על ידי הרשם, ירשום הרשם את שינוי מטרות המפלגה בפנקס המפלגות.
- הרשם ייתן למפלגה תעודת רישום שינוי מטרות, יודיע על כך ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ויפרסם הודעה בדבר הרישום ברשומות ובשלושה עיתונים יומיים לפחות.
סייגים לרישום מפלגה
על הליך רישום מפלגה חלים הסייגים המופיעים בסעיפים 5 ו-8 לחוק המפלגות, תשנ"ב-1992, ובשינויים המחויבים גם על הליך שינוי שם מפלגה ושינוי מטרה ממטרותיה, כדלקמן:
סעיף 5 לחוק המפלגות קובע כי לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחת מאלה:
- שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
- הסתה לגזענות.
- תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
- יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.
זכות ההתאגדות, הינה בין זכויות היסוד החשובות ביותר במשטר דמוקרטי. על חשיבותה של זכות זו עמד בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין. כך, השופט שמגר בע"א 1282/93:
"זכות ההתאגדות היא זכות יסוד הן מבחינת זכויותיו האישיות של האזרח במדינה דמוקרטית, הן מבחינת העיקרים החברתיים המנחים אותה והן מבחינת אופייה כמדינת חוק. חופש ההתאגדות הוא זכות היחיד והכלל, והוא תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרטיה."
חשיבותן ומרכזיותן של זכות ההתאגדות והזכות לבחור ולהיבחר מובילה לזהירות הרבה בה יש לנקוט עת באים להגביל זכויות אלו ולצמצמן. לפיכך קבעה הפסיקה, כי יש לעשות זאת בצמצום רב ובדווקנות. הפעלת סמכות הרשם שלא לרשום מפלגה בפנקס המפלגות, הקבועה בסעיף 5 לחוק, תעשה אם כן, רק במקרים קיצוניים, תוך פירוש הסייגים המפורטים לעיל בצמצום ובאורח דווקני.
סעיף 8 לחוק המפלגות קובע כי לא תירשם מפלגה בשם (חלופות):
- העלול להטעות.
- העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
- הזהה או דומה עד כדי להטעות:
- לשמה של מפלגה רשומה או שהייתה רשומה.
- תאגיד שקיימת זיקה בינו ובין המפלגה המבקשת להירשם, הרשום כדין בישראל, או שהיה רשום כדין בישראל, חדל להתקיים וטרם חלפו שישה חודשים מיום שחדל להתקיים (ראו גם, סעיף 8(א1)(2) לחוק המפלגות).
בהתייחס לסעיף זה קבע בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין, כי האיזון הראוי בין עיקרון חופש ההתאגדות וזכותה של מפלגה לשם, ובין האינטרס הציבורי של חשש להטעיה, הינו הוכחת הטעיה בדרגת ודאות קרובה. אימוץ מבחן "הוודאות הקרובה" בעניין זה נגזר מחשיבותו הרבה של חופש ההתאגדות והזכות לבחור שם, והרצון לצמצם, ככל הניתן, את הפגיעה בזכויות אלו תוך עריכת איזון נאות בין האינטרסים המתנגשים, כאמור. ברע"א 10503/02 קבע כב' הנשיא (בדימוס), השופט א' ברק:
"מקובל עלינו כי האיזון הראוי בין העקרונות המתנגשים מתבטא באיזון העקרוני הבא: הרשם רשאי לסרב לרשום מפלגה בשם פלוני אם קיימת ודאות קרובה כי רישום בשם פלוני יביא להטעיה של הציבור."
כנקבע בפסיקה, גם סייג זה יש לפרש בצמצום ובדווקנות, על רקע החשיבות הרבה המיוחסת לזכויות היסוד העומדות בבסיס הזכות לייסוד מפלגה ולרישומה.