הסדרת משק הפסולת ביישובי האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והבדואית

מסמכים:

נושא ההחלטה: הסדרת משק הפסולת ביישובי האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והבדואית מחליטים: 1. לאור מצבן הייחודי של 30 רשויות, המנויות בנספח ב' להלן (להלן: "הרשויות הנבחרות"), להכריז עליהן כעל רשויות בעלות עדיפות לאומית לעניין החלטה זו, ולפעול למען העצמתן וצמצום הפערים המתוארים בגוף ההחלטה. 2. לאשר לרשויות הנבחרות סיוע רב-שנתי לשנים 2014 - 2017 (להלן: "תקופת הסיוע") לשם גיבושה ויישומה של תכנית להקמה והפעלה  של מערך סביבתי לטיפול בפסולת במגזר המיעוטים (להלן: "התכנית או תכנית הסיוע"). התכנית המפורטת בנספח א' להלן תכלול פעולות משולבות בתחומים הבאים: א. תכנון – סיוע לרשות לשם הכנת תכניות מפורטות לטיפול בפסולת, הגדרת הצרכים של כל רשות על-פי מאפייניה הייחודיים, הצגת פתרון מתאים לכל אחד מזרמי הפסולת ברשות, קביעת אמצעים ותשתיות לטיפול בפסולת המיוצרת ברשות, איתור שטחים להקמת תשתיות נדרשות על-פי הצורך והגדרת מתווה רב-שנתי ליישום. ב. תשתיות מִחזור – סיוע להקמת תשתיות אזוריות ומקומיות למחזור פסולת. ג. שיקום ופינוי מפגעי פסולת קיימים – סיוע לשם הסרת מפגעים ושיקום השטחים לטובת שטחים ציבוריים פתוחים לכלל הציבור על-פי הייעוד בתכניות המתאר היישוביות. ד. חינוך – סיוע לשם הטמעת ערכי הקיימות וחשיבות המִחזור במוסדות הלימוד הפורמליים והבלתי פורמליים, הפעלת מערך הסברה וביצוע פעילויות בקהילה, בדגש על מִחזור פסולת. ה. אכיפה ופיקוח – סיוע לשם נקיטת פעולות אכיפה מוגברות לטיפול במפגעי פסולת, ובכלל זה הקמת איגוד ערים חדש ועיבוי איגודי הערים אשר הרשויות המקומיות המנויות להחלטה זו נמצאות בתחומן. יובהר כי הקצאת הכספים תיעשה עד תום שנת 2017 בהתאם להוראת סעיף 11ג(ב)(2)(א) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד – 1984. 3. לקבוע כי התוכנית תתמקד ברשויות המקומיות הנבחרות המנויות בנספח ב' להחלטה זו, העומדות בקריטריונים המצטברים המפורטים בנספח ב'. סכומי התמיכה שיינתנו לכל אחת מהרשויות הנבחרות, מפורטים בטבלה בנספח ג' להחלטה זו. 4. להטיל על המשרד להגנת הסביבה את האחריות לתיאום, ניהול וביצוע יישום ההחלטה, בכפוף לקבלת תקציבים בהתאם להחלטת ממשלה זו. 5. להטיל על השר להגנת הסביבה לדווח לממשלה מדי חצי שנה על התקדמות יישומה של החלטה זו. 6. להטיל על השר להגנת הסביבה למנות בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, ועדה מקצועית בין משרדית (להלן: "הוועדה המקצועית") בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות נציגים בכירים של המשרדים והגופים הרלוונטיים כפי שיפורט להלן: משרד הפנים, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, נציגי הרשויות המקומיות הנבחרות של מגזר המיעוטים.  חברי הוועדה המקצועית ימונו על-ידי מנכ"לי המשרדים ומנהלי הגופים החברים בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו. 7. תפקידי הוועדה - א. ליווי יישום תוכנית הסיוע, ובכלל זה קבלת דיווחים לגבי התקדמות יישום התכנית שתוגש על-ידי כל רשות, אבני דרך, בקרת התקדמות על-פי מדיניות המשרד, מתן סיוע מקצועי לרשויות הנבחרות בצמתי החלטה חשובים ביישומה וכיו"ב. ב. החלטה בדבר המשך הסיוע לרשויות, לרבות הסמכות לצמצם או להפסיק את הסיוע, או להתנות את המשכו בתנאים מסויימים, וזאת לאחר בחינת אופן התקדמות התכנית בכל אחת מהרשויות הנבחרות, בהתאם לדיווחים התקופתיים שיתקבלו בוועדה, ולאחר בחינת תוצאות ההתקדמות כאמור, וכן ביצוע  הסטות ושינויים נדרשים בתוך מסגרת התקציב של התוכנית, בהתאם להוראות כל דין. ג. תוכנית המשך לרשויות שיהיו חברות באיגוד הערים החדש בהתאם לסעיף 10 להחלטה זו וכן לרשויות הנבחרות שיצטרפו לאיגודי ערים קיימים, בהתאם לסעיף 11 ו  12 להחלטה זו  - ככל שיוחלט על הקמת איגוד ערים לאיכות הסביבה וככל שיוחלט על צירוף רשויות מקומיות לאיגודי ערים קיימים לאיכות הסביבה, יבחן המשרד להגנת הסביבה בתיאום עם משרד הפנים,  את הצורך בסיוע נוסף לרשויות הללו בדרך של תשלום המכסות שהוטלו על הרשויות למימון תקציבו של איגוד הערים. תוצאות הבחינה יובאו לאישור הוועדה המקצועית.  המימון הנוסף, ככל שיוחלט עליו, יינתן ממקורות המשרד להגנת הסביבה. ד. תכנית המשך לרשויות נוספות במגזר המיעוטים – המשרד להגנת הסביבה יפעל לגיבושה ויישומה של תכנית המשך ביישובים נוספים במגזר המיעוטים בהקדם האפשרי ובכפיפות לזמינות תקציבית. רשימת הרשויות המקומיות המיועדות לתכנית ההמשך, תגובש על ידי המשרד להגנת הסביבה, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים. אופן מימושה של תכנית ההמשך ברשויות הנוספות כאמור, יובא להתייחסות הוועדה המקצועית, שתבחן כיצד ליישם את הלקחים שנלמדו מיישום התכנית ברשויות הנבחרות, במסגרת תכנית ההמשך. 8. לקבוע כי תקציב שיועמד לטובת סיוע לרשויות הנבחרות לשם גיבושה ויישומה של תכנית הסיוע יעמוד על סך כולל של כ-101 מיליון ₪  מתקציבי קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה. התקציב יהיה נתון בתקנות תקציביות נפרדות לפי העניין. 9. יובהר כי תקציב הסיוע לשם יישומה של התוכנית אינו מהווה חלופה לכל תקציב מאושר אחר שהוקצה על-ידי משרדי הממשלה לטובת כלל אוכלוסיית המיעוטים בבסיס התקציב לשנים 2012-2009. החלק התקציבי של התוכנית המורכב מתקציב תוספתי, יתוקצב כאמור בתוכנית תקציבית נפרדת וישמש לטובת יישומה של התוכנית בלבד. 10. שר הפנים יבחן הקמת ועדת חקירה לפי סעיף 2(ב) לחוק איגודי ערים, תשט"ו–1955 בדבר הקמת איגוד ערים לשם פיקוח ואכיפת הדינים הסביבתיים, שיכלול את הרשויות הנבחרות הבאות: מועצה אזורית יזרעאל, עפולה, נצרת, נצרת עילית, מגדל העמק, יפיע, דבוריה, אכסל, ריינה, כפר כנא, משהד, עילוט, עין מאהל, מועצה אזורית בוסתן אל מארג', שיבלי, בתוך 30 יום.  שר הפנים יעדכן בנושא את הממשלה בתוך 150 יום. 11. שר הפנים יבחן  צירוף הרשויות הנבחרות מג'דל כרום, בענה ודיר אל אסד לאיגוד ערים גליל מערבי, בהתאם לסעיף 16א לחוק איגודי ערים, תשט"ו–1955. 12. שר הפנים יבחן צירוף הרשויות הנבחרות כפר קרע, ערערה, באקה אל גרבייה, מעלה-עירון, בסמ"ה לאיגוד ערים משולש צפוני,  בהתאם לסעיף 16א לחוק איגודי ערים, תשט"ו–1955. 13. להטיל על המשרד להגנת הסביבה להכין מדדי תוצאה עבור בחינת יישום התוכנית אשר יוצגו בפני הוועדה המקצועית לא יאוחר מיום 1 ביוני 2014. 14. להטיל על המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, לגבש תוכנית מעקב ובקרה לביצוע התוכניות, לא יאוחר מיום 1 ביוני 2014. 15. להטיל על המשרד להגנת הסביבה לבצע מעקב אחר תפוקות ויעדי התוכניות. תוצאות המעקב יוגשו לוועדה המקצועית. עדיפות לאומית החלטה זו מוגשת מכוח פרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית, לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – "החוק"), וזאת מהטעמים הקבועים בסעיף 151(ב)(2) – חוסנן הכלכלי והחברתי של הרשויות ורמת השירותים שבהן, ובסעיף 151(ב)(5) לחוק – הצורך בצמצום פערים בין הרשויות הנבחרות לרשויות אחרות ובין אוכלוסיות הרשויות הנבחרות לבין אוכלוסיות רשויות אחרות, כמפורט להלן. הכרזה על הרשויות הנבחרות כרשויות בעלות עדיפות לאומית נדרשת לאור כשל מתמשך בניהול משק הפסולת במגזר המיעוטים, שייצר וממשיך לייצר מפגעים סביבתיים. מניתוח סוגיית הפסולת עולה כי ההתנהלות הכושלת לאורך שנים בניהול משק הפסולת במגזר המיעוטים היא בעיה אשר לא תיפתר ללא התערבות ממשלתית משמעותית. הפערים בתחום זה בין יישובי מגזר המיעוטים ליתר יישובי המדינה הם משמעותיים, ובאים לידי ביטוי באיסוף לא מוסדר של פסולת ביתית, פסולת בניין ופסולת מסחרית במקטע הפנים עירוני, שריפת פסולת ולזליגה של פסולת לאתרים פיראטיים ולשטחים הפתוחים. הרשויות הנבחרות הן רשויות המדורגות בארבעת האשכולות התחתונים (4-1) בהתאם לדירוג הסוציו אקונומי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984, כפי שתוקן ביולי 2013, קובע כי עד ל-35% מכספי היטל ההטמנה יוכלו לשמש, על פי החלטת הנהלת הקרן, באופן ייעודי ל"טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 4...". התכנית המפורטת להלן נכנסת לגדר האמור בסעיף, ולכן תמומן על-ידי כספי היטל ההטמנה שהתקבלו בקרן (במסגרת 35 האחוזים המותרים על פי הסעיף). יובהר כי הסיוע אינו לטיפול השוטף בפסולת ברשויות, אלא לטיפול במפגעי פסולת, הקמת תשתיות, חינוך ואכיפה. מעבר לאמור בחירת הרשויות מקרב הרשויות במגזר המיעוטים המדורגות באשכולות 4-1 כאמור, מבוססת על שיקולים מקצועיים רלוונטיים כמפורט בנספח ב' להחלטה. בפרט, רמת שירותי פינוי הפסולת ברשויות הללו היא הנמוכה ביותר הקיימת בישראל, ובחלקן לא קיים כלל מערך איסוף ופינוי פסולת. גם ברשויות בהן כן קיים מערך פינוי פסולת, האכיפה בכל הנוגע לטיפול בפסולת  לוקה בחסר, ובחלק מהרשויות לא מתבצעת כיום כל אכיפה. המפגעים הנוצרים בשל רמת השירותים הירודה הינם רבים, ובחלקם בלתי הפיכים. הכשל בטיפול בפסולת מוביל לזיהומי קרקע, מים ואוויר. שריפות המתבצעות בתחומי הרשויות (באופן לא חוקי) על-מנת להתמודד עם כמויות הפסולת המצטברות, מובילות, מעבר לזיהום האוויר, גם למפגעי ריח קשים. מובן, כי הפסולת שלא נאספת ומטופלת מהווה גם מפגע תברואתי מיידי משמעותי, לתושבי הרשויות, והאיזור בכלל. צורכי התברואה המיידיים של תושבי הרשויות, כמו גם צמצום הפערים בין הרשויות הללו ליתר הרשויות, בכל הנוגע לתחום הטיפול בפסולת, מחייבים את התערבות הממשלה, שתתאפשר בעקבות הכרזת הרשויות הנבחרות כבעלות עדיפות לאומית. חוסנן הכלכלי הירוד של הרשויות הללו אינו מאפשר את התמודדותן העצמאית של הרשויות עם נושא הטיפול בפסולת, ולכן מהווה שיקול נוסף התומך בהכרזה זו. אי לכך מוצע בזאת להכריז על הרשויות האמורות כעל רשויות בעלות עדיפות לאומית ולקדם תוכנית רב שנתית בשיתוף משרדי ממשלה נוספים שתכליתה הסדרת הטיפול בזרמי הפסולת השונים (ביתית, מסחרית, בניין) במקטעי הטיפול השונים (אצירה, איסוף, מיון, מחזור וטיפול). נספחים נספח א' – מתווה התוכנית המוצעת להסדרת משק הפסולת במגזרי המיעוטים כשל מתמשך בניהול משק הפסולת במגזר המיעוטים המייצר מפגעים סביבתיים הביא את המשרד להגנת הסביבה לקדם הצעת מחליטים בנושא. מניתוח סוגיה זו עולה כי ההתנהלות הכושלת לאורך שנים בניהול משק הפסולת ברשויות אלו היא בעיה אשר לא תיפתר ללא התערבות ממשלתית משמעותית. אי לכך מוצע בזאת לקדם תוכנית רב שנתית בשיתוף משרדי ממשלה נוספים שתכליתה הסדרת הטיפול בזרמי הפסולת השונים (ביתית, מסחרית, בניין) במקטעי הטיפול השונים (אצירה, איסוף, מיון, מחזור וטיפול). על-מנת לעשות כן, יש לסייע לרשויות הנבחרות לגבש ולהוציא לפעול תוכנית רב שנתית אשר תכלול הפעלת מגוון כלי מדיניות ע"פ הסיווג הבא: o מנהלתי:  שלטון מרכזי (מטה) – הטמעה ושילוב מערך הפעולות הנדרש לטיפול בפסולת במגזרי המיעוטים בתוכניות העבודה של משרדי הממשלה הרלוונטיים. גיבוש תכנית מפורטת בהתבסס על התכנון שיתבצע כשלב ראשון, ליווי מערך הפעולות על ידי ועדה מקצועית בינמשרדית ודווח לועדת שרים מתאימה. • שלטון מרכזי (מחוזות) – הקמה של ועדה מקצועית בין משרדית שתכלול מעבר לראשי הרשויות המקומיות את נציגי המשרדים הממשלתיים הבאים: הגנת הסביבה, רוה"מ, הפנים, בטחון פנים, האוצר, פיתוח הגליל והנגב, הרשות לפיתוח כלכלי/חברתי, רמ"י. o תכנוני: מתן סיוע לרשויות הנבחרות לשם נקיטת הפעולות הבאות:  הכנת תוכניות מפורטות לפסולת – קביעת הצרכים של כל רשות על פי מאפייניה הייחודיים והצגת פתרון מתאים לכל אחד מזרמי הפסולת בישוב.  קביעת אמצעים ותשתיות לטיפול בפסולת המיוצרת ברשות.  איתור שטחים במידת הצורך להקמה של תשתיות נדרשות.  הגדרת מתווה רב שנתי ליישום. o כלים כלכליים – מתן סיוע לרשויות הנבחרות לשם נקיטת הפעולות הבאות:  הקמת תשתיות – הקמת תשתיות אזוריות (תחנות מעבר) ומקומיות (רכישת כלי אצירה/מכולות בהתאם לממצאי התוכנית המפורטת),פסולת בתחומי הרשויות המנויות בהחלטה זו.  פינוי מפגעים קיימים –הסרת מפגעים ושיקומם לטובת שטחים ציבוריים פתוחים לכלל הציבור או על פי היעוד בתכניות המתאר הישוביות. o אכיפה – התכנית מציעה מתן סיוע כספי לשם הקמת איגוד ערים חדש לאיכות הסביבה ועיבוי איגודי הערים הקיימים לאיכות סביבה, כך שכל הרשויות הנבחרות יהיו חלק מאיגודי ערים לאיכות סביבה. ניתן לחלק את הרשויות הנבחרות לשלוש קבוצות משנה. קבוצה א': רשויות נבחרות, שמשתייכות כבר כיום לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית. קבוצה ב': רשויות נבחרות, שאינן משתייכות לאיגוד ערים קיים, אך קרבתן הגיאוגרפית לאיגוד ערים קיים מאפשרת את צרופן אליו, בכפוף להוראות חוק איגוד ערים, תשט"ו-1955. קבוצה ג': רשויות נבחרות , שאינן משתייכות לאיגוד ערים קיים, הסמוכות גיאוגרפית זו לזו, ושצפויות להשתייך לאיגוד ערים חדש, ככל שיוחלט על הקמתו בהתאם לאמור בסעיף 10-12 להחלטה זו. רשימת הרשויות הנבחרות שבקבוצה א': מחוז איגוד ערים/יחידה סביבתית רשויות חברות צפון יחידה סביבתית ביר אל מכסור ביר אל –מכסור, זרזיר מרכז איגוד ערים משולש דרומי כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, טירה, קלנסואה יחידה סביבתית טייבה-זמר טייבה, זמר חיפה איגוד ערים משולש צפוני אום אל פחם יחידה סביבתית הר כרמל דלית אל כרמל, עוספייא רשימת הרשויות הנבחרות שבקבוצה ב': נחף, ראמה, מג'דל כרום, בענה ודיר אל אסד – צפויות להצטרף לאיגוד ערים גליל מערבי. באקה אל גרבייה, מעלה עירון, בסמ"ה - צפויות להצטרף לאיגוד ערים משולש צפוני. רשימת הרשויות הנבחרות שבקבוצה ג': נצרת, יפיע, דבוריה, אכסל, ריינה, כפר כנא, משהד, עילוט, עין מאהל, שיבלי, מועצה אזורית בוסתן אל מארג' שיבלי- צפויות להשתייך לאיגוד הערים החדש שיקום (ככל שיקום), בהתאם לסעיף 5 להצעת החלטה זו. המטרה היא לאפשר נקיטת פעולות אכיפה בתחומי הרשויות, במקומות שהרשויות מתקשרות לפעול, ולשם ייעול נקיטת פעולות האכיפה. צפוי כי בשנים הראשונות לפעילותו יפעל האיגוד החדש במתכונת שלדית (פרוייקטור, מנהל, מזכירה ומפקחים) ולאחר מכן תגדל מצבת כוח האדם באיגוד בהתאם להכנסות האיגוד. חשוב לציין כי אפקטיביות ושיפור מנגנוני האכיפה הינה גורם קריטי בהשגת יעדי התוכנית. מהניסיון המצטבר עולה באופן מובהק הצורך לבסס אכיפה של אנשי מקצוע על מנת לחזק את היכולת להתמודד עם עבריינים הפעילים בתחום. זאת ועוד פעילות האכיפה צריכה לשלב בין פעילות אזורית (רציפה) ופעילות ארצית (לפי צורך וכתגבור למבצעים ממוקדים). כתפיסה מנחה, איגודי ערים נכון שיהיה בהם עירוב של רשויות חלשות וחזקות לתמיכה. נכון גם שפיקוח לא יעשה על ידי בני המגזר אלא מחוץ לו. במבנה של איגודי ערים ניתן להעסיק כוח אדם ממספר יישובים כך שהפיקוח יעשה על ידי כל אחד מהם בשטח שהם אינם תושבים בו. לאיגודי ערים יתרון על פני יחידות סביבתיות ביכולת הפיקוח, שכן הם יכולים לתת למפקחים סמכויות פיקוח בכל שטחם, בעוד החוק מאפשר לראש רשות לתת למפקח יח"ס סמכות פיקוח אך ורק בשטח הרשות המנהלת את היחידה (ראש רשות יכול להסמיך רק עובד הרשות). התוכנית מבוססת על איגודי ערים הכוללים מועצות אזוריות ועיריות יהודיות עם יישובי מיעוטים. מכאן, הפקחים יוכלו לקבל סמכויות על כלל השטח ולפעול מכוח הסמכויות של האיגוד ללא מגבלה של שטח הרשות. באופן זה נמנע מצב של פעולות פיקוח ואכיפה של אנשים מאותו היישוב האוכפים על קרוביהם או מכריהם הצעדים המוצעים במסגרת התוכנית בתחום האכיפה מפורטים להלן:  רמה ארצית – סיוע מימון לווי שוטרים במדים. רמה ארצית/מחוזית – ניתוב פעילות המשטרה הירוקה וכן סיוע כספי ליחידות סביבתיות ואיגודי ערים לשם נקיטת פעולות פיקוח ואכיפה בתחום הפסולת. נספח ב' – 30  הרשויות המקומיות המועמדות להשתתף בשלב א' של התוכנית להסדרת משק הפסולת במגזרי המיעוטים מס"ד מחוז שם הרשות המקומית מעמד הרשות המקומית 1 צפון אכסאל מועצה מקומית 2   דבורייה מועצה מקומית 3   כפר כנא מועצה מקומית 4   עילוט מועצה מקומית 5   ריינה מועצה מקומית 6   עין מאהל מועצה מקומית 7   יפיע מועצה מקומית 8   משהד מועצה מקומית 9   בוסתן אל מארג' מועצה מקומית 10   נצרת עירייה 11   דיר אל-אסאד מועצה מקומית 12   בענה מועצה מקומית 13  שיבלי מועצה מקומית 14  נחף מועצה מקומית 15  ראמה מועצה מקומית 16   מא'גד אלכרום מועצה מקומית 17  זרזיר מועצה מקומית 18  ביר אל מכסור מועצה מקומית 19 חיפה באקה אל-גרביה עירייה 20   אום אל פאחם עירייה 21   מעלה עירון מועצה מקומית 22   דלית אל-כרמל מועצה מקומית 23   עוספיא מועצה מקומית 24 מרכז כפר קאסם עירייה 25   טייבה עירייה 26   טירה עירייה 27   קלנסווה עירייה 28  ג'לג'וליה מועצה מקומית 29  כפר ברא עירייה 30  זמר מועצה מקומית הרשויות הנבחרות שלעיל, עומדות בקריטריונים המצטברים שלהלן: 1. רשויות המשתייכות לאשכולות 4-1 במדרג הסוציואקונומי. 2. רשויות הנמצאות ברמת בשלות מינימלית לשם כניסה לטיפול כולל בבעיית הפסולת בשטחן והצביעו על ראשית עשייה בנושא פסולת, למשל החלו בנקיטת הליכים לפתרון בעיית הפסולת בתחומן באמצעים הקיימים לרשותן, למשל באמצעות פיקוח ואכיפה ו/או באמצעות ניקוי מפגעי הפסולת בשטחן. 3. רשויות הנמצאות ברצף גיאוגרפי וטריטוריאלי, וזאת במטרה למנוע מעבר פסולת בין רשויות ויצירת תשתית אזורית לטיפול בפסולת. 4. רשויות שבקרבתן פתרונות קצה קיימים לטיפול בפסולת. 5. רשויות המקיימות שיתוף פעולה חיובי עם המשרד בהתאם להמלצת מנהל המחוז הרלבנטי של המשרד להגנת הסביבה. למשל, רשויות שהגישו בקשות לתמיכת המשרד לניקוי מפגעי פסולת ונקיטת הליכי אכיפה בתחום הפסולת, והצליחו לממש את יעדי התמיכה. במחוז דרום – חלה החלטת ממשלה ייעודית לשם טיפול ברשויות המקומיות המשתייכות למגזר הבדואי ולכן החלטת ממשלה זו אינה רלבנטית לגביהם. 6. רמת השירות בנושא הטיפול בפסולת היא רמת השירות הנמוכה ביותר הקיימת בישראל. נספח ג'-תקציב ורשויות מקומיות הסיוע יינתן לרשויות המקומיות הבאות על-פי  הפירוט שלהלן: - לפירוט על מחוז צפון לחץ כאן - לפירוט על מחוז חיפה לחץ כאן - לפירוט על מחוז מרכז לחץ כאן בנוסף לתקציבים המנויים בנספח זה, יינתן סיוע לשם ביצוע פעולות אזוריות בתחומי הרשויות המנויות בהחלטה זו על פי החלוקה שלהלן: א. להקמת תשתיות אזוריות ומקומיות למִחזור פסולת מוצקה ע"ס 29.7 מלש"ח, במסגרת תקציב זה יוקמו תחנות מעבר ממיינות אזוריות לטיפול בפסולת מוצקה לטווח שירות של כ- 40 ק"מ, כאשר כל תחנה עתידה לטפל ב- 250-500 טון פסולת ליום. הצוות המקצועי שיוקם במסגרת החלטה זו יקבע את מיקום הקמת תחנות המעבר, וזאת בהתחשב בפרמטרים הבאים: מאפייני הפסולת וכמותה (על-פי חלוקה למגזרים: מגורים, עסקים, מוסדות ציבור- חינוך),תחזיות גידול בכמויות הפסולת ושינוי הרכב הפסולת לשנים הבאות, מיפוי מרחבי של יצרני הפסולת לסוגיה, איסוף פינוי אצירה וסילוק של הפסולת בתחומי הרשויות המקומיות – מסלולים, עלויות, ,פתרונות הקצה אליהם מפונה הפסולת מהרשויות כיום, מיפוי מפגעי פסולת קיימים ואפיונם (שטח המפגע, סוגי הפסולת שהושלכו, מפגע פעיל או ישן וכד'). ב. אכיפה ופיקוח – סיוע לשם נקיטת פעולות אכיפה מוגברות לשם טיפול במפגעי פסולת, ובכלל זה הקמת איגוד ערים חדש ועיבוי איגודי הערים והיחידות הסביבתיות אשר הרשויות המקומיות המנויות להחלטה זו נמצאות בתחומן ע"ס 19.5 מלש"ח.