להוסיף לרשימה
הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות
מדינות רבות בעולם הקימו וחיזקו בשנים האחרונות מנגנונים מדינתיים לבחינה וסינון של השקעות זרות. באופן דומה, החליטה ועדת השרים לענייני בטחון לאומי (הקבינט המדיני-בטחוני) ב-30.10.2019 על הקמת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי בטחון לאומי בהשקעות זרות בישראל. במסגרת זו הוקמה ועדה מייעצת בראשות בכלכלן הראשי במשרד האוצר שתפקידה להעביר לרגולטורים, הנדרשים לאשר השקעות זרות, התייחסות להיבטי הביטחון הלאומי הנוגעים לאישור ההשקעה הזרה. בהמלצת הוועדה המייעצת המנגנון שודרג באוקטובר 2022.
ניתן למצוא את ההחלטות המלאות באתר מזכירות הממשלה במשרד ראש הממשלה.
להלן מובא נוסח ההחלטה. בכל הבדל בין הגרסאות, הגרסה המחייבת תמצא באתר מזכירות הממשלה.
החלטה מספר ב/41 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) מיום 12.10.2022: קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות
מ ח ל י ט י ם, בהמשך להחלטה מס' ב/372 מיום 30 באוקטובר 2019 שעניינה "קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות" (להלן – החלטה ב/372), תוך הכרה בהיותה של מדינת ישראל בעלת כלכלת שוק מפותחת ופתוחה להשקעות ולתנועות הון זרות, ומתוך הבנת חשיבותן של השקעות זרות לקידום הכלכלה הישראלית ושיתופי הפעולה הבינלאומיים ותפקידן של השקעות זרות במיצוי הפוטנציאל הכלכלי הגלום במשק הישראלי, ומתוך הבנת הצורך לתת מענה להיבטי ביטחון לאומי שעלולים להיות רלוונטיים להשקעות אלה:
הגדרות
"גורם זר" – מי שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לגבי יחיד – הוא אינו אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(2) לגבי חבר בני אדם –השליטה בו היא בידי מי שאינו אזרח או תושב ישראל, או שמי שאינו אזרח או תושב ישראל מחזיק בו לפחות 20% מאמצעי השליטה, ובמקרים חריגים בהם סברה הוועדה המייעצת כי קיים חשש לפגיעה משמעותית באינטרסים בהיבטי ביטחון לאומי, מי שאינו אזרח או תושב ישראל הוא בעל ענין בו.
"אמצעי שליטה" ו"שליטה" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981;
"בעל ענין" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.
"רגולטור" – הגורמים המוסמכים על פי דין להעניק אישור להשקעה זרה בבנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התקשורת ובמשרד האנרגיה, לרבות ברשות הממשלתית למים ולביוב, ברשות החשמל וברשות הגז הטבעי.
"אישור" – היתר שליטה או החזקה, זיכיון, חזקה או רישוי.
"השקעה זרה" – עסקה או פעילות של גורם זר אשר טעונה על-פי דין אישור של רגולטור לצורך ביצועה.
"האינטרסים בהיבטי הביטחון הלאומי" - האינטרסים שיפורטו להלן –
(1) מניעת היווצרות של עמדת השפעה משמעותית של גורם זר על ההשקעה הזרה באופן העלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. בבחינת אינטרס זה ניתן יהיה לשקול, בין היתר, את היקף ומאפייני ההשקעות של הגורם הזר בישראל;
(2) מניעת חשיפה או גילוי של מידע שגילויו או חשיפתו לגורם זר עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה;
והכל ככל שאלו נוגעים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
"גורמי הביטחון, החוץ והסייבר" - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד הביטחון, משרד החוץ ומערך הסייבר הלאומי.
ועדה מייעצת בראשות משרד האוצר
1. במשרד האוצר תפעל ועדה מייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, בראשות הכלכלנית הראשית במשרד האוצר או נציג בכיר מטעמה ובהשתתפות נציג בכיר מטעם המטה לביטחון לאומי (להלן – המל"ל), נציג בכיר מטעם משרד החוץ ונציג בכיר מטעם משרד הביטחון (להלן – הוועדה המייעצת), אשר תפקידיה יהיו כמפורט בסעיפים 6-3 להלן.
2. הוועדה תתכנס לבקשת כל אחד מחבריה; החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו בהסכמת כלל חבריה.
3. פנייה לוועדה המייעצת בנוגע להשקעה זרה:
א. בטרם מתן אישור להשקעה זרה רשאי הרגולטור, לפי שיקול דעתו, בכפוף לסמכותו על פי דין וככל שהוא סבור שמתן האישור להשקעה הזרה עלול לעורר חשש לפגיעה באינטרסים בהיבטי הביטחון הלאומי, לפנות, בפנייה מנומקת, לוועדה המייעצת לצורך קבלת התייחסותה.
ב. סברה הוועדה המייעצת כי יש חשש לפגיעה משמעותית באינטרסים בהיבטי הביטחון הלאומי רשאית היא לפנות לרגולטור בבקשה שיפנה לוועדה לצורך קבלת התייחסותה ביחס למתן אישור להשקעה זרה. מובהר כי אין בפניה כאמור של הוועדה המייעצת כדי לחייב את הרגולטור להיענות לפניה, והנושא נתון לשיקול דעתו.
ג. לטובת בחינה כאמור בסעיף 3(א), הוועדה המייעצת רשאית לפנות לרגולטור או לגורם ממשלתי לפי כל דין, בבקשה לקבל מידע שברשותו ובכלל כך מידע בקשר לתנאי ההשקעה והתקדמות הליך אישורה, אשר נדרש לצורך מילוי תפקידה בגיבוש ההתייחסות בהיבטי הביטחון הלאומי. הגורמים הממשלתיים יעבירו לוועדה את המידע המבוקש על ידה, בכפוף לכל דין. אופן פניות כאמור בסעיף קטן זה יעוגן בסדרי עבודת הוועדה.
ד. הוועדה המייעצת רשאית לפנות לרגולטור או לגורם ממשלתי רלוונטי בבקשה למסור מידע בדבר השקעות צפויות או מאפייני הענף, הנוגע להשקעה זרה פוטנציאלית לצורך בחינת החששות כאמור בסעיף 3ב.
4. התייחסות הוועדה המייעצת לפנייה שהתקבלה:
א. הוועדה המייעצת רשאית להעביר לרגולטור שפנה את התייחסותה המנומקת לפנייתו באשר לאינטרסים בהיבטי הביטחון הלאומי הנוגעים לאישור ההשקעה הזרה. ההתייחסות תגובש בכפוף למחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל, ובשים לב להיבטים כלכליים רלוונטיים.
ב. בהיעדר הסכמה בין כלל חברי הוועדה המייעצת, לא תועבר התייחסות לרגולטור.
ג. הוועדה המייעצת תזמין את הרגולטור שפנה להציג בפניה את התייחסותו, והיא תזמין לדיוניה נציגים מטעם המועצה הלאומית לכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר אשר ישמשו כמשקיפים בדיוני הוועדה. בנוסף, הוועדה המייעצת רשאית להזמין לדיוניה את מנכ"ל המשרד הרלוונטי, נציגים מטעם גורמי הביטחון, החוץ והסייבר וכן נציגים נוספים מקרב משרדי ממשלה, רשות החברות הממשלתיות וכן רשאית היא להזמין נציגים מקרב חברות ממשלתיות רלוונטיות, בהסכמתן.
ד. הוועדה המייעצת תעביר לרגולטור שפנה את התייחסותה המנומקת בתוך 45 ימים מיום קבלת פנייתו. הוועדה המייעצת רשאית להאריך את מועד העברת ההתייחסות בחמישה עשר יום נוספים בהודעה מראש לרגולטור. הוועדה המייעצת רשאית להודיע לרגולטור שפנה, בתוך 14 ימים מיום קבלת הפנייה, על כך שאין בכוונתה להעביר התייחסות לפנייתו. למען הסר ספק מובהר כי אין בעצם פניית הרגולטור, או פניית הוועדה לפי סעיף קטן 3(ב) ו-(ג) כדי לעכב את אישור ההשקעה הזרה על-ידי הרגולטור.
ה. הוועדה המייעצת תיחשב כאילו נתנה התייחסות שאין מניעה מבחינתה שהרגולטור שפנה ימשיך בהליכי אישור ההשקעה הזרה אם לא העבירה את התייחסותה עד לתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד) או אם הודיעה שאין בכוונתה להעביר התייחסות כאמור בסעיף קטן (ד).
ו. בכפוף להוראות הדין, חברי הוועדה המייעצת וכן כל הגורמים שנחשפו למידע שהתקבל לטובת או עקב עבודת הוועדה ישמרו על סודיות ולא יעשו שימוש במידע שהתקבל אלא לצרכי עבודת הוועדה, לרבות גיבוש התייחסותה לרגולטור שפנה.
5. כל רגולטור יפנה לוועדה המייעצת, בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו, לצורך היוועצות עמה לגבי התחומים והעניינים שבהם יפנה לוועדה, בשים לב, בין היתר, למנגנונים קיימים נוספים הנוגעים להשקעות זרות ובכפוף לסמכותם לפי דין. יובהר כי הרגולטור יהיה רשאי, בכל עת, בהיוועצות עם הוועדה המייעצת, לבצע שינוי בתחומים ובעניינים שיגובשו. רשימת התחומים והעניינים הללו תועבר לידיעת הקבינט באמצעות הוועדה תוך 180 יום ממועד קבלת החלטה זו, וכן אחת לשנה. בכל מקרה פניית רגולטור לוועדה המייעצת, לרבות בתחומים ובעניינים האמורים תיעשה על פי שיקול דעתו של הרגולטור. יובהר כי אף אם לא נקבעה רשימה כאמור לא יהיה בכך כדי למנוע מרגולטור או מוועדת מכרזים לפנות לוועדה המייעצת.
6. על אף האמור בסעיף 3, לעניין אישור הניתן בעקבות הליך תחרותי שמקיימת ועדת מכרזים, יחולו הוראות אלה בלבד, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו-(ז):
א. במכרזים הנערכים בתחומים ובעניינים שיקבע הרגולטור לפי סעיף 5, תכלול ועדת המכרזים במסמכי המכרז הוראה בדבר אישור המציעים על ידי הרגולטור בהיבטי ביטחון לאומי בשלב המיון המוקדם או בשלב האמור בסעיף קטן (ג)(2).
ב. ועדת המכרזים תפנה לוועדה המייעצת בתחומים ובעניינים שייקבעו לפי סעיף 5, במהלך הליך המיון המוקדם או בטרם אישור שינוי משמעותי בהחזקה באמצעי השליטה בגורם הזר המתמודד במכרז, ככל שנדרש אישור כאמור, לצורך קבלת התייחסותה בכל הנוגע לחשש לפגיעה באינטרסים בהיבטי ביטחון לאומי באישור ההשקעה הזרה; פניית ועדת המכרזים תועבר במקביל גם לידיעת הרגולטור הרלוונטי.
ג. על אף האמור בסעיף קטן (ב), ככל שדרש זאת הרגולטור, ועדת המכרזים תפנה לוועדה המייעצת גם במקרים הבאים:
1. אם מצא הרגולטור, בהתאם להודעה שהעביר לוועדת המכרזים, כי התקיים שינוי נסיבות משמעותי, אשר יש חשש מבוסס שיוביל לפגיעה באינטרסים בהיבטי הביטחון הלאומי, רשאי הוא לפנות לוועדת המכרזים בצירוף חוות דעתו בבקשה כי תפנה לוועדה המייעצת אף לאחר הליך המיון המוקדם;
2. אם לא כלל המכרז הליך מיון מוקדם או אם הפנייה נדרשת לטובת בחינה של אישור נוסף השונה מהאישור שביחס אליו נערך הליך המיון המוקדם – הפניה תערך מוקדם ככל הניתן בהליך התחרותי.
ד. סברה הוועדה המייעצת כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף 6(ג)(1), רשאית היא לפנות לרגולטור בבקשה שיפנה לוועדת המכרזים בהתאם לסעיף האמור. מובהר כי אין בפניה כאמור של הוועדה המייעצת כדי לחייב את הרגולטור להיענות לפניה, והנושא נתון לשיקול דעתו.
ה. יחולו הוראות סעיף 4 בשינויים אלה:
1. בכל מקום במקום "שפנה" יבוא "הרלוונטי";
2. במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד) הוועדה המייעצת תעביר לרגולטור הרלוונטי את התייחסותה המנומקת בתוך 30 ימים מיום קבלת פנייתה. הוועדה המייעצת רשאית להאריך את מועד העברת ההתייחסות בתקופה שלא תעלה על 15 ימים בהודעה מראש לרגולטור ולוועדת המכרזים. ככל שטרם מועד החלטה זו התחייבה המדינה להחזיר תשובה לבקשה לאישור שינוי בהחזקה תוך פרק זמן מסוים, תשיב בהתאם למועדים כאמור בסעיף זה או עד 14 ימים לכל המאוחר טרם המועד האמור, לפי המוקדם מבניהם. הוועדה המייעצת רשאית להודיע לרגולטור הרלוונטי ולוועדת המכרזים, בתוך 14 ימים מיום קבלת הפנייה, על כך שאין בכוונתה להעביר התייחסות לפנייתה. למען הסר ספק מובהר כי אין בעצם פניית וועדת המכרזים כדי לעכב ההליך המכרזי.";
3. אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"ז. הוועדה המייעצת תעביר לרגולטור בעל הסמכות לאשר את ההשקעה הזרה את התייחסותה. הרגולטור הרלוונטי יעביר לוועדת המכרזים את החלטותיו באשר להשפעת שיקולי האינטרסים בהיבטי הביטחון הלאומי על מתן הרישיון בתוך 10 ימים ממועד העברת ההתייחסות האמורה, ובמקרים בהם התחייבה להחזיר תשובה לבקשה לאישור שינוי בהחזקה תוך פרק זמן מסוים, בתוך 10 ימים או עד שבוע לכל המאוחר טרם המועד האמור, לפי המוקדם מבניהם. לא העביר הרגולטור את החלטתו בתוך המועדים כאמור, יראו זאת כאילו קבע כי מתן הרישיון לא מעורר קושי בהיבטי ביטחון לאומי".
בסעיף זה –
"ועדת מכרזים" – ועדת מכרזים של גוף ממשלתי או כל גורם אחר בגוף ממשלתי המנהל הליך תחרותי שבעקבותיו ניתן אישור על ידי רגולטור בין אם אותה ועדה פועלת מכוח חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 חל ובין אם לאו;
"הליך תחרותי" – לרבות הליך בפטור ממכרז.
7. הוועדה המייעצת תבחן באופן שוטף את אופן יישום החלטה זו על כלל היבטיה ותדווח בכתב לקבינט, אחת לשנה, וכן בכל עת שתידרש לכך על ידי הקבינט, על אודות תוצרי בחינתה, לרבות המלצות, ככל שיידרש, לתיקון ההחלטה, וכן על פעילות הוועדה.
8. אגף הכלכלן הראשי ירכז, ככל הניתן, את הנתונים בתחום ההשקעות של גורמים זרים במדינת ישראל, ויעביר לוועדה המייעצת, אחת לשנה ובכפוף לכל דין, סקירה בדבר ההשקעות הזרות שבוצעו במדינת ישראל בשנה שחלפה. לשם כך רשאי יהיה לפנות לגורמים ממשלתיים בבקשה לקבלת נתונים שמצויים ברשותם, ובכלל זה נתונים לגבי מתן אישור להשקעה זרה. נתונים כאמור יועברו לאגף הכלכלן הראשי, בכפוף לכל דין.
9. למען הסר ספק מודגש כי אין באמור בהחלטה זו כדי להסמיך רגולטור או כל גורם אחר הפועל מטעמו לשקול שיקולי ביטחון לאומי במקום שבו הסמכות לא ניתנה לו בדין. בנוסף, אין בהחלטה זו כדי לגרוע מסמכויותיו על-פי דין של הרגולטור שפנה לוועדה המייעצת, לרבות סמכותו לקבל את ההחלטה הסופית בנוגע לאישור השקעה זרה, אף אם ההחלטה עומדת בניגוד להתייחסות הוועדה.
10. המל"ל, וגורמי הביטחון, החוץ והסייבר, יעבירו לרגולטורים את התייחסויותיהם ביחס לאינטרסים בהיבטי ביטחון לאומי הנוגעים לאישור השקעה זרה, באמצעות הוועדה המייעצת בלבד, בהתאם לאמור בהחלטה זו, לרבות לעניין לוחות הזמנים שנקבעו, אלא אם כן קבע ראש הממשלה אחרת בעניין ספציפי. בהמשך להתייחסות הוועדה המייעצת, ובכפוף לכל דין, יהיו גורמי הביטחון, החוץ והסייבר רשאים לבוא בדברים עם הרגולטור לטובת יישום התייחסות זו.
11. אין בהחלטה זו כדי לגרוע מתחומי האחריות על-פי דין של משרד האוצר בנוגע להשקעות זרות במדינת ישראל, כדי לגרוע מסמכות הנתונה לגורמי הביטחון, החוץ והסייבר וכן המל"ל לפי כל דין, כדי לגרוע מסמכויות הרגולטורים לפי כל דין, או כדי לגרוע מהוראות החלטה מס' מח/6 של ועדת השרים לענייני הפרטה מיום 1.6.2014 שעניינה "נוהל לשיתוף פעולה בין גורמי הביטחון לבין רשות החברות הממשלתיות בתהליך הפרטת חברה ממשלתית".
הסדרת הליך ההיוועצות של המל"ל עם גורמי הביטחון, החוץ והסייבר
12. המל"ל ייוועץ עם גורמי הביטחון, החוץ והסייבר לשם גיבוש התייחסותו לפנייה שהתקבלה בוועדה המייעצת בהתאם לסעיף 2 לעיל. הליך היוועצות זה יתנהל כדלקמן:
א. המל"ל יעביר לגורמי הביטחון, החוץ והסייבר, בכפוף לכל דין, את הפניה שהתקבלה בוועדה המייעצת מהרגולטור.
ב. גורמי הביטחון, החוץ והסייבר יעבירו למל"ל התייחסות כתובה ביחס להיבטי הביטחון הלאומי באשר לנשוא הפנייה, בתוך פרק הזמן שיגדיר המל"ל בעת העברת הפנייה.
ג. המל"ל יקיים, במידת הנדרש, דיונים עם גורמי הביטחון, החוץ והסייבר בטרם העברת התייחסותו לוועדה המייעצת.
ד. המל"ל יעביר לוועדה המייעצת את התייחסותו הכתובה והמנומקת, ולבקשת מי מחברי הוועדה אף את ההתייחסויות של שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד החוץ ומערך הסייבר הלאומי, בהתאם לכללי אבטחת וסיווג המידע.
ה. עותק בכתב מהתייחסות המל"ל לוועדה המייעצת יועבר לגורמי הביטחון, החוץ והסייבר.
ו. כל גורם ביטחון, חוץ וסייבר יגדיר איש קשר קבוע מטעמו אשר יהיה אחראי על הליך ההיוועצות מול המל"ל, וכן יקבע נהלי מידור פנימיים בנוגע לכך.
ז. יובהר כי אין בפרק הזמן הנדרש להיוועצות כאמור בסעיף 10 זה כדי להאריך את פרקי הזמנים שנקצבו בסעיף 3 להעברת ההתייחסות של הוועדה המייעצת לרגולטור שפנה לוועדה.
המשך עבודת מטה
13. בהמשך להמלצות הדו"ח שהועבר לקבינט על ידי הוועדה המייעצת ביום 2 ביוני 2020 בעניין סמכות הרגולטורים לשקול שיקולי ביטחון לאומי במתן אישורים להשקעות זרות, להנחות את שר האוצר, בשיתוף עם משרד המשפטים, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החוץ, משרד האנרגיה, משרדי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים לקדם תיקון חקיקה לצורך הסדרת סמכות הרגולטור לשקול שיקולי ביטחון לאומי במסגרת קבלת החלטה לאישור השקעה זרה, והכל בכפוף למחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל. שר האוצר יפעל לפרסום תזכיר כאמור בתוך 180 יום ממועד החלטה זו.
14. להנחות את משרד האוצר, בתיאום עם רשות החברות הממשלתיות, לבחון מול הגורמים הרלוונטיים, ובכללם, חברות ממשלתיות, רגולטורים ומשרדי הממשלה, את האפשרויות להסדרת יישום החלטה זו ביחס לחברות הממשלתיות, בכפוף לכל דין. להנחות את משרד האוצר, את הרגולטורים ואת יתר הגורמים הרלוונטיים, לפעול ליישום החלטה זו ביחס לחברות הממשלתיות, בהתאם לתוצאות הבחינה האמורה, ובכפוף לכל דין.
15. להנחות את מנהלת רשות החברות הממשלתיות להביא לידיעת החברות הממשלתיות את הוראות החלטה זו.
16. הממשלה מביאה בפני הרגולטורים את מדיניותה לפיה האינטרסים בהיבטי ביטחון לאומי בתחומים המאוסדרים על ידיהם הם אינטרסים ציבוריים חשובים וחיוניים שנדרש להגן עליהם, ובהתאם לכך סבורה כי על הרגולטורים לשקול אינטרסים אלו, בהתאם ובכפוף לסמכותם לפי דין, במסגרת בחינת מתן אישור להשקעה זרה, בין אם פנה הרגולטור לוועדה המייעצת לפי החלטה זו ובין אם לאו.
17. החלטה זו מחליפה את החלטה ב/372.
דברי הסבר
רקע כללי
החלטה זו מעדכנת את התהליך והמנגנון הקיים בישראל לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, ובכך מחליפה את החלטה ב/372 מיום 30.10.2019 אשר הקימה את התהליך והמנגנון האמורים.
בד בבד עם ההכרה בחשיבותן הרבה של השקעות זרות לקידום הכלכלה והיחסים הבינלאומיים, התחדד בשנים האחרונות גם הצורך לתת מענה לסיכוני ביטחון לאומי שעלולים להיות רלוונטיים להשקעות אלה. על רקע זה, בשנים האחרונות מדינות רבות, ובכללן ישראל, הקימו וחיזקו מנגנונים לבחינה ופיקוח על השקעות זרות. כתוצאה מכך, ועל בסיס החלטת קבינט ב/372 החלה לפעול בישראל ביום 1.1.2020 ועדה מייעצת לבחינת השקעות זרות, בראשות הכלכלנית הראשית במשרד האוצר ושחבריה הם נציג מכיר מהמטה לביטחון לאומי ונציג בכיר ממשרד הביטחון. בתום שלוש שנים מתחילת עבודתה, על רקע התפתחויות בזירה הגיאו-פוליטית ועל סמך הניסיון שנצבר בתקופה זו, מוצע לבצע מספר תיקונים לתהליך והמנגנון הקיימים. כל זאת מתוך מטרה לשמר את האיזון הנאות בין צרכי המשק והביטחון הלאומי. השינויים המרכזיים כוללים בין היתר הגדרה מחודשת של גורם זר לעניין ההחלטה, טיוב אופן הייעוץ בהליכים תחרותיים אשר בעקבותיהן נדרש אישור רגולטור והקדמתו לשלב התחרותי, גיבוש רשימות של תחומים ועניינים לגביהם רגולטורים יפנו לוועדה, והעברת משרד החוץ ממעמד משקיף למעמד חבר ועדה.
סעיף - הגדרות
במסגרת סעיף זה מוצע להרחיב את הגדרת גורם זר כך שפעילות הוועדה תכלול קבוצה גדולה יותר של גורמים המשקיעים בישראל והנדרשים לקבל אישור לפעילותם כהגדרתם בהחלטה. כך שגורם זר יהיה מי שאינו אזרח או תושב ישראל מחזיק בו לפחות 20% מאמצעי השליטה, ובמקרים חריגים, מי שאינו אזרח או תושב ישראל הוא בעל עניין בו לפי הגדרת חוק החברות.
סעיף 1
מוצע להוסיף להרכב הוועדה שהוקמה במסגרת החלטה ב/372 נציג בכיר ממשרד החוץ לנוכח החשיבות שיש לשיקולי חוץ בדיוני הוועדה. כיום נציג משרד החוץ הוא במעמד של משקיף בוועדה.
סעיף 2
הסעיף קובע כי הוועדה תתכנס לבקשת כל אחד מחבריה – מתוך מטרה לאפשר טיפול הולם בסוגיות היבטי ביטחון לאומי אשר חבר אחד או יותר מעלה; החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו בהסכמת כלל חבריה – זאת מתוך מטרה לאזן את כלל השיקולים הרלוונטי ולייצר בהירות בפני הרגולטור שפנה לוועדה. סעיף זה לא תוקן במסגרת הצעת החלטה זו.
סעיף 3
סעיף זה מסדיר את יכולת הרגולטור לפנות לוועדה לקבל את התייחסותה. כמו כן, מאפשר לוועדה לפנות לרגולטור בבקשה כי תיעשה פניה על ידו אליה. כמו כן מוסדרת האפשרות של הוועדה לפנות לקבלת מידע מגופים רלוונטיים אשר ישמש אותה לצורך מילוי תפקידיה, בכפוף לכל דין.
סעיף 4
סעיף זה קובע את אופן העברת התייחסות הוועדה המייעצת לרגולטור הרלוונטי ואת קיום ישיבות הוועדה. הסעיף מאריך את המועד שניתן להעביר את ההתייחסות לרגולטור, כך שההתייחסות המנומקת תועבר בתוך 45 ימים ממועד פניית הרגולטור והוועדה רשאית להאריך מועד זה ב-14 יום נוספים. בהמשך להחלטה ב/372, מובהר כי ללא הסכמת כלל חברי הוועדה, לא תועבר התייחסות לרגולטור, לנוכח החשיבות שיש לשיקולים כלכליים במסגרת שיקולי הוועדה, וכי ככל שלא הועברה התייחסות הדבר ייחשב כאילו הוועדה נתנה התייחסות שאין מניעה מבחינתה שהרגולטור שפנה ימשיך בהליכי אישור ההשקעה הזרה. ההוראות האמורות נועדו לאפשר לרגולטורים ודאות מקסימלית בבואם לאשר השקעות זרות לנוכח החשיבות של ההשקעות האמורות למשק הישראלי.
סעיף 5
סעיף זה מנחה כי הרגולטורים יקבעו, לפי שיקול דעתם ובהיוועצות עם הוועדה, את התחומים והעניינים שבהם הם יפנו לוועדה המייעצת. רשימת התחומים תועבר לידיעת הקבינט וניתן יהיה לעדכנה בכל עת. סעיף זה גם נועד להגדיר את התחומים והעניינים שיחייבו את ועדות המכרזים לפנות בהם לוועדה המייעצת.
יצויין כי הנושאים יגובשו בשים לב למנגנונים מקבילים שקיימים בדין.
סעיף 6
על מנת להתאים את הצעת ההחלטה להליכים מכרזיים שבעקבותיהם ניתן אישור מאת רגולטור, מוצע לקבוע הליך מסודר שבו ניתנת החלטה מראש מאת הרגולטור ביחס להשתתפות גורמים זרים בהליך מכרזי, וזאת לצורך הגברת הוודאות בהליכים האמורים וצמצום החשיפה המשפטית. בהתאם לכך, מוצע לקבוע בסעיף זה את אופן הפנייה של ועדת מכרזים, תוך יידוע של הרגולטור, לוועדת ההשקעות.
ועדות מכרזים אלה יפנו לוועדה בעניינים ובתחומים אותם קבע רגולטור לפי סעיף 5. הפניה תיעשה, תוך יידוע הרגולטור, במהלך הליך מיון מוקדם או בטרם אישור שינוי משמעותי בהחזקה באמצעי השליטה בגורם זר המתמודד במכרז. אם לא כלל המכרז הליך מיון מוקדם או אם הפנייה נדרשת לטובת בחינה של אישור נוסף - הפניה תערך מוקדם ככל הניתן לאחר מועד הגשת ההצעות. יחד עם זאת, רשאי הרגולטור לפנות לוועדת המכרזים בצירוף חוות דעתו בבקשה כי תפנה לוועדה המייעצת אף לאחר הליך המיון המוקדם וזאת אם התקיים שינוי נסיבות משמעותי, אשר יש חשש מבוסס שיוביל לפגיעה באינטרסים בהיבטי הביטחון הלאומי.
עוד מבהיר הסעיף את לוחות הזמנים החלות על פניות לפי סעיף זה.
סעיף 7
הסעיף מנחה את הוועדה המייעצת לבחון האופן שוטף את יישום ההחלטה ולדווח אחת לשנה לקבינט אודות תוצרי בחינתה ועל פעילותה. יש בכך הארכה של תדירות הדיווח לקבינט בהשוואה להחלטה הקודמת, מחצי שנה לשנה.
סעיף 8
הסעיף מנחה את אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר לרכז נתונים בדבר השקעות זרות בישראל ולסקור אותם אחת לשנה בפני הוועדה המייעצת.
סעיף 9
סעיף זה מבהיר כי החלטה זו אינה מסמיכה או גורעת מסמכותו של רגולטור לשקול שיקולי ביטחון לאומי וההחלטה חלה בגדרי החקיקה המסמיכה את הרגולטור להעניק אישור. כמו כן, שיקול הדעת מצוי אצל הרגולטור בכל הנוגע לאימוץ התייחסות הוועדה.
סעיף 10
סעיף זה קובע כי העברת התייחסויות של גורמי החוץ והביטחון בהיבטי ביטחון לאומי לרגולטורים תיעשה רק באמצעות הוועדה, אלא אם כן קבע ראש הממשלה אחרת בעניין ספציפי. גורמי הביטחון, החוץ והסייבר רשאים לבוא בדברים עם הרגולטור לטובת יישום התייחסות זו, וזאת רק בהמשך להתייחסות הוועדה המייעצת.
סעיף 11
סעיף זה מבהיר כי החלטה אינה גורעת מתחומי האחריות של גופים אחרים בממשלה בנוגע להליכי אישור השקעות זרות במדינת ישראל, לרבות בענייני הפרטות של חברות ממשלתיות.
סעיף 12
סעיף זה מסדיר את הליך ההיוועצות של המל"ל עם גורמי הביטחון, החוץ והסייבר, וכן את העברת ההתייחסויות כתובות מצד גורמי החוץ והביטחון למל"ל ואת העברת עמדת המל"ל והגופים לוועדה המייעצת.
סעיף 13
סעיף זה מטיל על שר האוצר, בשיתוף עם גורמי ממשלה נוספים, לפעול לפרסום תזכיר חוק כאמור בתוך 180 יום ממועד החלטה זו, לצורך הסדרת סמכות הרגולטורים לשקול שיקולי ביטחון לאומי במתן אישורים להשקעות זרות. מדובר בהארכת המועדים שנקבעו בהחלטה.
סעיף 14
לצורך יישום ההחלטה על ועדות מכרזים של חברות ממשלתיות ועל מנת לאפשר למצות את הבדיקות בדבר מכלול ההשפעות וההשלכות של הצעת ההחלטה על פעילותן של ועדות המכרזים האמורות מוצע להנחות את משרד האוצר בתיאום עם רשות החברות הממשלתיות לבחון, בין היתר מול החברות הממשלתיות עצמן, את הדרכים האפשריות על פי דין להסדרת יישום החלטה זו על ידי הרגולטורים הרלוונטיים ביחס לחברות הממשלתיות.
סעיף 15
סעיף זה מורה לרשות החברות הממשלתיות ליידע את החברות הממשלתיות בדבר הוראות ההחלטה.
סעיף 16
סעיף זה מבהיר, ובפרט עבור רגולטורים הנדרשים לקחת בחשבון את מדיניות הממשלה בעת החלטה על מתן אישור להשקעה זרה, כי לפי מדיניות הממשלה על הרגולטורים לשקול אינטרסים של ביטחון לאומי, בהתאם לסמכותם לפי דין, במסגרת בחינת מתן אישור להשקעה זרה.