הנחיות לרישום מפלגה

הליך רישום מפלגה ואופן ניהולה מוסדרים בסעיפים 28-1 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק המפלגות") ובתקנות המפלגות (רישום ודיווח), תשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות הרישום").

• "מפלגה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק המפלגות:
  • "חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים".
• סעיף 2 לחוק המפלגות קובע:
  • "מאה בני אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה, רשאים לייסד מפלגה על ידי רישומה בפנקס המפלגות".

הטיפול בבקשה

• בקשה לרישום מפלגה יש להגיש בכתב, כמפורט בפרק מסמכים נדרשים בדף השירות לרישום מפלגה.
• רשם המפלגות רשאי לדרוש מן המבקשים כל מסמך נוסף או הסבר בכתב או בתצהיר, ככל שייראה לו לצורך מילוי תפקידו (תקנה 2 לתקנות הרישום). הודעה על הגשת בקשה לרישום מפלגה תפורסם על ידי רשם המפלגות ברשומות ובשלושה עיתונים יומיים לפחות, תוך 14 ימים ממועד הגשתה. בתקופת הבחירות לכנסת הפרסום יעשה ע"י הרשם בתוך 4 ימים.
• העתק הבקשה יועבר על ידי הרשם לחברי ועדת הבחירות המרכזית ולבאי-כוח הסיעות בכנסת.
• לא סירב הרשם לרשום מפלגה או סירובו נדחה על ידי בית המשפט העליון או לא הוגשו התנגדויות או הוגשו התנגדויות ונדחו על ידי הרשם, ירשום הרשם את המפלגה בפנקס המפלגות. 
• הרשם ייתן למפלגה תעודת רישום, יודיע על כך ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ויפרסם הודעה בדבר הרישום ברשומות ובשלושה עיתונים יומיים לפחות.

סייגים לרישום מפלגה

על הליך רישום מפלגה חלים הסייגים המופיעים בסעיפים 5 ו- 8 לחוק המפלגות, תשנ"ב-1992, כדלקמן: 
סעיף 5 לחוק המפלגות קובע כי לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחת מאלה:

• שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
• הסתה לגזענות.
• תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
• יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.

זכות ההתאגדות, הינה בין זכויות היסוד החשובות ביותר במשטר דמוקרטי. על חשיבותה של זכות זו עמד בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין. כך, השופט שמגר בע"א 1282/93:
"זכות ההתאגדות היא זכות יסוד הן מבחינת זכויותיו האישיות של האזרח במדינה דמוקרטית, הן מבחינת העיקרים החברתיים המנחים אותה והן מבחינת אופייה כמדינת חוק. חופש ההתאגדות הוא זכות היחיד והכלל, והוא תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרטיה."
חשיבותן ומרכזיותן של זכות ההתאגדות והזכות לבחור ולהיבחר מובילה לזהירות הרבה בה יש לנקוט עת באים להגביל זכויות אלו ולצמצמן. לפיכך קבעה הפסיקה, כי יש לעשות זאת בצמצום רב ובדווקנות. הפעלת סמכות הרשם שלא לרשום מפלגה בפנקס המפלגות, הקבועה בסעיף 5 לחוק,  תעשה אם כן, רק במקרים קיצוניים, תוך פירוש הסייגים המפורטים לעיל בצמצום ובאורח דווקני. 

סעיף 8 לחוק המפלגות קובע כי לא תירשם מפלגה בשם (חלופות): 

• העלול להטעות.
• העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
• הזהה או דומה עד כדי להטעות:
  • לשמה של מפלגה רשומה או שהייתה רשומה.
  • תאגיד שקיימת זיקה בינו ובין המפלגה המבקשת להירשם, הרשום כדין בישראל, או שהיה רשום כדין בישראל, חדל להתקיים וטרם חלפו שישה חודשים מיום שחדל להתקיים (ראו גם, סעיף 8(א1)(2) לחוק המפלגות).

בהתייחס לסעיף זה קבע בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין, כי האיזון הראוי בין עיקרון חופש ההתאגדות וזכותה של מפלגה לשם, ובין האינטרס הציבורי של חשש להטעיה, הינו הוכחת הטעיה בדרגת ודאות קרובה. אימוץ מבחן "הוודאות הקרובה" בעניין זה נגזר מחשיבותו הרבה של חופש ההתאגדות והזכות לבחור שם, והרצון לצמצם, ככל הניתן, את הפגיעה בזכויות אלו תוך עריכת איזון נאות בין האינטרסים המתנגשים, כאמור. ברע"א 10503/02 קבע כב' הנשיא (בדימוס), השופט א' ברק: 
"מקובל עלינו כי האיזון הראוי בין העקרונות המתנגשים מתבטא באיזון העקרוני הבא: הרשם רשאי לסרב לרשום מפלגה בשם פלוני אם קיימת ודאות קרובה כי רישום בשם פלוני יביא להטעיה של הציבור". 
כנקבע בפסיקה, גם סייג זה יש לפרש בצמצום ובדווקנות, על רקע החשיבות הרבה המיוחסת לזכויות היסוד העומדות בבסיס הזכות לייסוד מפלגה ולרישומה.

מוסדות המפלגה

בהתאם להוראות חוק המפלגות, למפלגה יהיו המוסדות הבאים:

• מוסד מרכזי. 
• גוף המופקד על ניהול ענייני המפלגה ועל ביצוע החלטות. 
• מוסד לביקורת כחבר המוסד לביקורת יכול להיבחר כל חבר המפלגה, למעט חבר הנהלה או חבר בית הדין. 
• כל מוסד אחר שייקבע בתקנון.