אישור עדכון התוכנית המפורטת בהתאם לחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020)

להלן פירוט ביחס לשימושי התוכנית הצפויים בשנת 2020 בחלוקה בהתאם לרכיבי התוכנית האמורים בהוראת השעה:
א. בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומענה למשרדי ממשלה – 13.9 מיליארד ש"ח
מערכת הבריאות - לאורך החודשים האחרונים מערכת הבריאות מתמודדת עם התפרצות מגפת הקורונה, תוך היערכות לתרחישי החמרה אשר חוזים תחלואה בהיקף נרחב של עשרות אלפי חולים ביום. לצורך כך, הוקצתה מסגרת של 10 מיליארד ש"ח לטובת התמודדות מערכת הבריאות וגובשו אפיקי הוצאה מגוונים בהתאם לצרכים השונים של המערכת (תקנים, התקשרויות, תמיכות, וכיו"ב). 
להלן יפורטו התחומים אשר תוקצבו במסגרת היערכות מערכת הבריאות לקורונה:
1. ציוד מיגון ומכונות הנשמה – תקצוב בסך של 3.5 מיליארד ש"ח
א. מכונות הנשמה וציוד נלווה: עד כה נערך משרד הבריאות להתמודדות עם כ-7,000 מונשמי קורונה. לאור זאת ובשל חוסר הוודאות בקבלת מכונות הנשמה מן הספקים, התבצעו הזמנות רכש לכ-16 אלף מכונות הנשמה. מאז תחילת המשבר הגיעו על פי דיווחי משרד הבריאות כ-1,700 מכונות הנשמה ארצה, וכ-4,300 צפויות להגיע במהלך חודש יולי. 
ב. ציוד מיגון: על מנת לשמור על הצוותים הרפואיים בכלל מערכת הבריאות ובשל קושי בהשגת ציוד, אושר רכש מרכזי של ציוד מיגון אשר כלל 200 מיליון מסכות כירורגיות, 200 מיליון כפפות, 20 מיליון מסכות N95, 10 מיליון מגני פנים, וכ-40 מיליון מגני גוף. 
2. תרופות ומזון רפואי – תקצוב בסך של 1.4 מיליארד ש"ח 
במסגרת זו נרכשו תרופות שונות עבור טיפול בחולי קורונה בהיקף נרחב וכן תרופות לטיפול בחולים קשים וחולים מונשמים. מעבר לכך נרכש מזון רפואי להזנת חולים מונשמים וקשים, וכן מומנה תוכנית לעיבוי מלאי תרופות שגרה עבור הגופים הרפואיים בארץ. 
3. תגבור מערך האשפוז בבתי החולים – תקצוב בסך של 1.4 מיליארד ש"ח
בתחילת המשבר, מערך האשפוז נערך לטיפול בכ-15 אלף מאושפזים, מתוכם כ-5,000 מונשמים בזמן נתון. כפועל יוצא מכך, הוקצו תקציבים לבינוי והסבת מיטות כך שיתאימו לטיפול בחולי ומונשמי קורונה בהיקף של כ-950 מיליון ש"ח, מתוכן נבנו והוסבו עד כה כ-6,500 מיטות אשפוז לקורונה. לצד זאת תוקצב תגבור כוח אדם במערך האשפוז של 200 רופאים, 600 אחיות ומאות סטודנטים למקצועות הרפואה בעלות של כ-450 מיליון ש"ח. 
4. בדיקות וציוד למעבדות – תקצוב בסך של 1.18 מיליארד ש"ח
במסגרת זו אושר רכש של מכשירי בדיקה, רובוטים לביצוע בדיקות והרחבה של כוח האדם הפועל במעבדות לצורך תמיכה במספרי הבדיקות המבוצעות מדי יום. כמו כן, אושר רכש של מטושים וריאגנטים לביצוע הבדיקות על פי היעדים הכמותיים שהוצבו למערכת וכן רכש של כ-2.4 מיליון בדיקות סרולוגיות לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בקרב האוכלוסייה. במסגרת זו תוקצבה פעילות הדיגום במוסדות הסיעודיים ובמוסדות החינוך, במתחמי דרייב-אין ובבתים. 
5. מערך הרפואה בקהילה – תקצוב בסך של 1.13 מיליארד ש"ח
במסגרת זו הוקצו תקציבים לתמיכה בפעילות קופות החולים לטיפול בחולי קורונה בקהילה וכן תגבור השירותים הניתנים מרחוק לאוכלוסיות השונות ובכללן אוכלוסיית גיל הזהב. בנוסף תוקצבו מוקדים לתמיכה נפשית וכן טיפולים פסיכולוגיים דרך קופות החולים. עוד נרכשו כמיליון וחצי חיסוני שפעת מעבר ליעדי הרכש של קופות החולים, וגובשו עסקאות המקנות לישראל אפשרות לרכוש חיסונים נגד קורונה אם יוכחו כיעילים.
6. אשפוז חולים ומבודדים במלונות – תקצוב בסך של 617 מיליון ש"ח
על מנת להקל על העומס בבתי החולים ולאפשר אשפוז של חולים ומבודדים שאינם יכולים לעשות זאת בביתם, הוקצה תקציב לשיכונם במלונות תוך הפעלת מערך רפואי ולוגיסטי תומך.
7. תגבור מערך הגריאטריה – תקצוב בסך 330 מיליון ש"ח
לאור הרגישות הגבוהה של אוכלוסיית הגיל השלישי לנגיף הקורונה, הוקצו תקציבים לתמיכה במוסדות הסיעודיים המטפלים בהם, ולבינוי ואחזקת מיטות ייעודיות לחולי קורונה סיעודיים.
8. תפעול, לוגיסטיקה ומחשוב – תקצוב בסך 250 מיליון ש"ח
הוקצו תקציבים לצורך הפעלת מרכז השליטה להתמודדות עם הקורונה, אחסנת הציוד הרפואי והתרופות שהוזמנו בהיקפים גדולים ושינועם ליעדם, וכן לצורך תמיכה בצורכי המחשוב לתמיכת ההתמודדות עם הקורונה, ובכללם יצירת אפליקציית "המגן".
9. מוקד והסברה – תקצוב בסך 220 מילון ש"ח
לאור חשיבות דברור המסרים והנחיות הממשלה לציבור, הוקצו כ-90 מיליון ש"ח לצורכי קמפייני הסברה. בנוסף, על מנת לספק מענה לפניות הרבות של הציבור לגבי בידודים ובדיקות קורונה, הוקצו כ-130 מיליון ש"ח לטובת הפעלת מספר מוקדים לפניות הציבור.
מערכת החינוך – ביום 15 במרץ 2020 משרד הבריאות הורה על סגירת מערכת החינוך באופן מיידי. כלל מוסדות החינוך, מגני ילדים ועד למוסדות חינוך על-תיכוני, לרבות החינוך המיוחד, נסגרו, למעט פנימיות לתלמידים בלא עורף משפחתי. עבור תלמידים מגילי גן ועד כיתה י"ב משרד החינוך הפעיל מודל למידה מרחוק. 
לאור זאת, נדרש תקציב לנושאים הבאים:
1. תפעול מערך הלמידה מרחוק - אולפני שידורים בעברית ובערבית, קניית תוכן דיגיטלי, רישיונות להוראה מקוונת וכו'.
2. תפעול מענים לחירום - מוקד חירום ושירות פסיכולוגי לצוותי חינוך, הורים ותלמידים.
3. סיוע לתלמידים ללא עורף משפחתי, לרבות תלמידים שחויבו בבידוד ושהו בחינוך הפנימייתי.
4. הזנת תלמידי רווחה בבתים במקום במוסדות החינוך.
ביום 21 באפריל 2020 החלו לחזור לפעילות מוסדות וכיתות החינוך המיוחד. בעקבות כך, נדרש ציוד מיגון לצוותים החינוכיים בחינוך המיוחד. בתחילת חודש מאי נפתחה בהדרגה מערכת החינוך במתווה של קפסולות. ראשית התחילו כיתות א'-ג' וכיתות יא'-יב', ולאחר מכן גם גני הילדים נפתחו במתכונת חלקית. בהתאם, נדרש תקציב גם עבור הנושאים הבאים:
1. הגברת מערך הסעות לתלמידים בהתאם למגבלות ההתקהלות של משרד הבריאות.
2. רשת ביטחון לצהרונים הנותנים מענה לתלמידים בשעות אחה"צ.
ביום 17 במאי 2020 מערכת החינוך נפתחה באופן מלא, והוחלט להרחיב את המענים הניתנים לתלמידים במהלך החופש הגדול עד יום 6 באוגוסט 2020, בין היתר כדי לתמוך בהשתלבות הורים בשוק התעסוקה:
- סבסוד "בית הספר והגנים של החופש הגדול – תמיכה מיוחדת במשק לאור משבר הקורונה" בגני הילדים ועד כיתות ד'.
- סבסוד "צהרוני קיץ – תמיכה מיוחדת במשק לאור משבר הקורונה" בשעות אחה"צ בגני הילדים ועד כיתות ב'. 
סך העלויות המוערכות למערכת החינוך בשנת הלימודים תש"ף הן מעל ל-1.2 מיליארד ש"ח.
מענקי הסתגלות למעונות יום - מעונות יום לפעוטות הינם כלי מרכזי וחיוני לעידוד תעסוקה בקרב הורים ונשים בפרט. צעדי המדיניות שננקטו במסגרת המאמץ לבלימת התפשטות נגיף הקורונה, במקביל לחזרה הדרגתית לשגרה והקלת הסגר, כללו בין השאר הגבלות על פעילות המעונות ביחס לשגרה, לרבות הגבלות על גודל הקבוצה המקסימלי, תקינת מטפלות מוגברת, הנחיות לגבי התנהלות הגיינית ועוד. הנחיות אלה, על רקע אי הוודאות המגולמת בסיכון לגילוי מקרה קורונה במעון וסגירתו, הסבו נטל כלכלי משמעותי על מפעילי המעונות  וזאת בשל ייקור עלויות למעון מחד, וצמצום ההכנסות מאידך. על רקע זה, על מנת לאפשר חזרה לשגרה מלאה ככל הניתן של מערכי מעונות היום, ניתן למערך מעונות היום בעלי הסמל (מעונות בפיקוח מורחב ובהם ניתן לקבל סבסוד לתשלומי ההורים) מענק שיועד לכיסוי הוצאות קבועות בתקופת הסגר ומענק הסתגלות חד-פעמי לתקופת החזרה לשגרה. כמו כן ניתן למערך מעונות היום הפרטיים, אשר אינו נתמך על ידי סבסוד מטעם המדינה, מענק הסתגלות חד פעמי הנגזר ממספר הילדים במעון, המונגש באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. תקציב המענקים שהוקצה לטובת מערך מעונות היום בעלי סמל הינו 150 מיליוני ש"ח ועבור מעונות היום הפרטיים הינו 100 מיליוני ש"ח. 
רווחה - במחלקות הרווחה ברחבי הארץ רשומים ומוכרים כ-1.24 מיליון אזרחים. מעת פרוץ המשבר, פועל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה) לסייע לאוכלוסיות אלה בשני צירים עיקריים. הציר הראשון הוא מניעת הדבקה וצמצום הסכנה הבריאותית של אוכלוסיות רווחה הנמצאות בקבוצות סיכון לתחלואה והידרדרות בריאותית בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה.  הציר השני הוא מתן מענה סוציאלי ומניעת הידרדרות תפקודית וחברתית של אוכלוסיות רווחה, שעשויה להתרחש בעקבות המשבר החברתי והכלכלי שנגרם כתוצאה מהנגיף, הסגר והתקנות. פעולות אלו תוקצבו ישירות על ידי משרד האוצר מקופסאות הקורונה, ועיקרן להלן:
בציר מניעת ההדבקה, פעלו משרד הרווחה והביטוח הלאומי לרכישת ציוד מיגון עבור מחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, מטפלים סיעודיים, מסגרות קהילתיות, ומסגרות חוץ ביתיות, לרבות פנימיות לילדים בסיכון, בתי אבות, ובתים לחיים לאנשים עם מוגבלות, הנמצאים בקבוצת סיכון. בנוסף, נהלי ההסעות של מטפלים ומטופלים עודכנו, ומספר ההסעות התרחב, על מנת לצמצם את פוטנציאל ההדבקה בקרב אוכלוסיות בסיכון, ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. במסגרת הגל הראשון ועל מנת לצמצם את חשיפתם של האזרחים הוותיקים לנגיף ולספק מענה לאלו מהם הנשארים בבתים, דאג משרד הרווחה, בשיתוף פיקוד העורף והרשויות המקומיות, לספק מזון מבושל ויבש לכ-130,000 אזרחים ותיקים שנמצאו זקוקים לכך. 
מסגרות המספקות שירות לאוכלוסיות בסיכון עדכנו את דרכי פעולתן על מנת להגן על המטופלים, ובתוכם אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות וילדים בסיכון, ובפרט מטופלים הנמצאים בבידוד או כאלה שחלו בקורונה. הוקמו "צוותי חץ" להתערבות מהירה במקרים של התפרצות במסגרת, צוות הטיפול הורחב משמעותית במקרים של מבודדים וחולים, והוקמו מסגרות טיפוליות ייעודיות לטיפול בחולים מאומתים הנמנים על אוכלוסיות אלה. גם במרכזי היום לקשיש, המספקים מענה לכ-17,000 אזרחים ותיקים בקהילה, הורחבו הצוותים ודרכי הפעולה על מנת להגדיל את מספר המטפלים, להקטין את קבוצות הטיפול בכדי למנוע הדבקה ולספק שירות בבית לנמנעים מהגעה למרכז. 
בציר המענה הסוציאלי ומניעת ההידרדרות, הקים משרד הרווחה מערכת למיפוי צורכי האזרחים הוותיקים בתקופת הסגר ולאחריו, והרחיב את תשתיות ההתנדבות על מנת להגיע לכמה שיותר אזרחים הזקוקים לכך. במקביל, בתקופה שבה הוטלו סגרים על רשויות מקומיות במהלך חודש הרמדאן, הקצה המשרד תווי מזון לכ-70,000 משפחות ברשויות אלו, זאת בנוסף ל8,000 משפחות לילדים בסיכון שזכו לתווי מזון במהלך הסגר. 
ההסתגרות בבתים, אי הוודאות והמשבר הכלכלי הציתו וליבו קשיים בקרב לא מעט משפחות המוכרות לרווחה. למשל, במענה לקשיים שנוצרו בקרב אנשים עם מוגבלות המתגוררים בקהילה ומשפחותיהם בתקופת הסגר וכתוצאה מהתבודדות מניעתית, סייע משרד הרווחה במענים טיפוליים עד בית המטופל. במקרים שבהם לא היה די בכך, העניק משרד הרווחה גם פתרונות חוץ ביתיים במידת הצורך. דוגמה נוספת היא הרחבת המענים הטיפוליים כמענה לעלייה בתופעת האלימות במשפחה שנרשמה מאז פרוץ המשבר. 
סך העלויות המוערכות למערכת הרווחה עבור ביצוע פעולות אלו הינו כ-0.85 מיליארד ש"ח.
פיקוד העורף - במסגרת ההתמודדות עם המגפה, פיקוד העורף ביצע מספר משימות לצורך סיוע לאוכלוסייה:
1. פרויקט "משמרות זהב" – חלוקת מזון לקשישים הנמנים על אוכלוסיות רווחה בעת הטלת סגר
א. במסגרת מבצע "משמרות זהב", שבו שיתפו פעולה משרד הרווחה ופיקוד העורף, חולק מזון מבושל ומארזי מזון ומצרכים יבשים לכ-130 אלף קשישים שזוהו על ידי מחלקות הרווחה כזקוקים לכך.
ב. 71,200 אלפי ש"ח שימשו לרכש מארזי המזון ולתפעול מערך החלוקה על ידי פיקוד העורף בכלל הרשויות המקומיות שבהן זוהו הקשישים באוכלוסיית היעד. 
2. סיוע לרשויות מקומיות שהוטל עליהן סגר
במהלך גלי התחלואה הראשון והשני פיקוד העורף סייע לרשויות שבהן נוצרה תחלואה גבוהה, אשר הוטל עליהן סגר. סיוע זה כלל את הפעולות הבאות:
א. חלוקת מזון מבושל ומארזי מזון ומצרכים יבשים לבתי אב שבהם אותרו חולים או מבודדים, שזוהו על ידי משרד הרווחה כאוכלוסיות הזקוקות לכך. חלוקת המזון נועדה לעודד שמירה על תנאי הבידוד ומניעה של תפוצת המחלה בערים שבהן הייתה התפרצות משמעותית גם כך.
ב. פעולות הסברה מותאמות לאוכלוסיות השונות ברשויות המקומיות שבהן הוטל סגר. בכל רשות בוצעו פעולות הסברה מותאמות למאפייני הרשות לרבות שפה ומוצא, אמצעי התקשורת וההנחיות השונות. ההסברה המותאמת נועדה לצמצם את התחלואה וכן לעודד יציאה של החולים למלוניות ההבראה ובכך לקטוע את שרשראות ההדבקה. ההסברה בוצעה באמצעות חיילי פיקוד העורף ומשרתי המילואים בפיקוד.
ג. סיוע בניהול ההתמודדות של הרשות עם המגפה. בנוסף על הפעולות שתוארו לעיל, פיקוד העורף התקין בכל רשות שבה הוטל סגר לוח מחוונים שסייע בשליטה ובקרה על מצב התחלואה בעיר. 
סך העלויות המוערכות לפיקוד העורף עבור ביצוע פעולות אלו הינו מעל ל-0.15 מיליארד ש"ח.
סיוע לרשויות המקומיות בתקופת הקורונה 
1. שיפוי רשויות מוחלשות – כ-200 מיליוני ש"ח סיוע לרשויות מקומיות המתמודדות עם אתגרים תקציביים ייחודיים בתקופת הקורונה במטרה לאפשר המשך מתן שירותים נאותים. מענק השיפוי חולק לרשויות המקומיות על בסיס חמישה קריטריונים: אשכול חברתי-כלכלי, שיעור המובטלים החדשים מסך אוכלוסיית הרשות, שיעור ההקצאה ממענק האיזון, שיעור הארנונה למגורים מתוך סך חיוב הארנונה ומספר החולים בנגיף הקורונה לכל 100 אלף תושבים. המענק חולק ל-88 רשויות מקומיות.
2. סיוע לרשויות הערביות בחודש הרמדאן - כ-24 מיליוני ש"ח תמיכה ברשויות הערביות במהלך חודש הרמדאן במטרה למנוע את הרחבת התחלואה במגזר הערבי ולסייע בעמידה בהנחיות משרד הבריאות. 
3. מתן פתרונות בידוד לתושבים ללא פתרון בידוד הולם וסיוע לרשויות בהתמודדות עם מצבי סגר – סך של 12 מיליוני ש"ח סיוע במתן פתרונות בידוד לתושבים וסיוע לרשויות מקומיות לעמוד בהנחיות משרד הבריאות בתקופת הקורונה במרחב הציבורי, ובפרט רשויות שנדרשו לסגר נקודתי. הסיוע התמקד באספקת מנות מזון, פעולות הסברה, הסעות וחדרי לינה למבודדים חסרי פתרונות ביתיים.
4. התאמת חופי רחצה להנחיות משרד הבריאות - כ-24 מיליוני ש"ח עבור פעולות נדרשות לעמידת חופי הרחצה בים התיכון בהנחיות "התו הסגול" למשך עונת הרחצה כדוגמת תגבור אכיפת מניעת התקהלויות ושמירה על מרחק סביר, הצבת שילוט והגברת תדירות החיטוי והניקיון בחופים. 
5. סיוע ממוקד לשיקום ופיתוח התיירות ברשויות מוטות התיירות: אילת וטבריה – בעקבות מגפת הקורונה הוגבל ענף התיירות, תחילה לחלוטין ובהמשך תחת הגבלות חמורות של משרד הבריאות. הגבלות אלו פגעו באופן המשמעותי ביותר ברשויות המקומיות טבריה, אילת וחבל אילות, שכלכלתן בעיקרה מושתתת על ענף התיירות ואפשרויות ההכנסה האלטרנטיביות בהן מצומצמות. לאור זאת, הוקצו כ-48 מלש"ח בשתי החלטות ממשלה ייעודיות:
א. החלטת ממשלה מס' 105 מיום 14 ביוני 2020. החלטת הממשלה קובעת תוכנית רב שנתית לפיתוח מנועי צמיחה ולהגברת כושרן של הרשויות להתמודד עם הקשיים התקציביים שזימנה מגפת הקורונה.
ב. החלטת ממשלה מס' 120 מיום 21 ביוני 2020. החלטת הממשלה נועדה לייצר תוכנית רב שנתית לפיתוח התיירות ברשות המקומית כמנוע הצמיחה העיקרי שלה, שתאפשר את צמיחתה למרות הקושי התקציבי שזימנה מגפת הקורונה.
תוכנית תעסוקה לעולים - אושרה תוספת של 80 מיליון ש"ח לטובת תוכנית תעסוקה לעולים בפירוט הבא:
1. וואוצ'רים - נועדו להכשרות תעסוקתיות עבור כ-1,550 ממתינים. ההכשרות ניתנות מתוך מאגר הכשרות המאושרות על ידי המשרד ויש להן הצדקה תעסוקתית.
2. קידום העסקה - סבסוד שכר בגובה חצי שכר מינימום לחצי שנה המיועד בעיקר עבור אקדמאים.
3. רישוי - הסבות עבור רופאים בעיקר ורישוי שלהם בישראל.
4. וואוצ'רים ללימוד עברית - לימודי עברית באולפנים פרטיים ברחבי הארץ בקבוצות קטנות ובשעות גמישות.
5. סיוע לעסקים - סיוע ב"עין" לעסקים דרך התאמתם לעולם הדיגיטלי ושירותי ייעוץ (עזרה בהקמת אתרים, תשלום דיגיטלי וכו').
6. ייעוץ לעסקים דרך חברות ייעוץ - ייעוץ לעסקים שנקלעו למשבר דרך חברות ייעוץ שלמשרד ישנה התקשרות איתן. החברות יסייעו לעסקים לגבש תוכנית כלכלית להתמודדות עם המשבר, ויסייעו במיצוי זכויותיהם מול הרשויות תוך הנגשתם.
7. מנהל סטודנטים - תמיכה בסטודנטים הלומדים מקצועות בעלי אוריינטציה תעסוקתית (הנדסאים לדוגמא).
8. הלוואה ליזמים - הלוואה בריבית מסובסדת של המשרד ליוזמות של עולים.
9. מענק חד פעמי המספק מענה לעולים שנפגעו לימודיהם באולפנים בשל משבר הקורונה באופן שיאפשר למי שנפגע להאריך את תקופת לימודיו.

שמירה על הביטחון וסדר הציבורי - המשרד לביטחון הפנים פעל לאכיפת המגבלות ויישום הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות ע"י משטרת ישראל. מניעת הידבקות רחבת היקף במתקני שירות בתי הסוהר ושמירה על רציפות תפקודית של הגופים וצמצום הסיכוי שהמשרתים בהם ידבקו בנגיף.
משטרת ישראל - פעילות משטרת ישראל נגעה לאכיפת המגבלות שנועדו להתמודד עם התפשטות הנגיף. במהלך ה"גל ראשון" אכפה משטרת ישראל מגבלות תנועה משמעותית ואף סגר במספר אזורים. עם צמצום מגבלות התנועה והחזרה לשגרה, החלה משטרת ישראל לאכוף הנחיות הנוגעות לשימוש באמצעים למניעת התפשטות הנגיף (עטיית מסכות, "תו סגול" וכדומה) וכן מניעת התקהלות. לאחרונה הוקמה במשטרת ישראל מינהלת לאכיפת המגבלות להתמודדות עם נגיף הקורונה. המינהלת תהיה אחראית על קביעת מדיניות האכיפה ויישומה בשטח.
לשם ביצוע המשימות הנ"ל נדרשה משטרת ישראל להרחיב את פעילותה בשטח, להסתייע בחיילי חובה ובפקחים עובדי ממשלה ואף החלה בגיוס שוטרי חובה לתקופות קבע קצרות. כיום, פועלים בכל מחוז כוחות ייעודיים לאכיפת המגבלות המונים מאות שוטרים. בהתאם, מרבית התקציב, אשר מסתכם בכ-35 מיליוני ש"ח עבור משטרת ישראל נוגע להפעלת שוטרים במשמרות נוספות ופריסה ארצית רחבת היקף – שכירת כלי רכב, אספקת מזון בשטח, אמצעים לוגיסטיים לפריסה רחבה. תקציב משמעותי נוסף נועד לרכש אמצעי מיגון וחיטוי עבור השוטרים, והסתכם בכ-50 מיליוני ש"ח. בנוסף, בוצע רכש של אמצעים טכנולוגיים שנועדו לשפר את השליטה והבקרה בכוחות הרבים וכן לאפשר הנפקת דוחות בשטח. תקציב הרכש הסתכם בכ-15 מיליוני ש"ח. בנוסף הוקצה למשטרת ישראל תקציב עבור הסברה, הנגשת ההנחיות וביצוע סקרים בהיקף של כ-6 מיליוני ש"ח. לבסוף הוקצו כ-16 מיליוני ש"ח לטובת גיוס שוטרי חובה לתקופת קבע קצרה, ובכך להגדיל את סדר הכוחות הייעודיים לאכיפת המגבלות.
שב"ס - מטרתו העיקרית של שב"ס הייתה שמירה על משמורת נאותה והמשך הפעילות השוטפת תוך מניעת הידבקות רחבה במתקני הכליאה השונים. יודגש כי מתקני הכליאה אופיינו ע"י משרד הבריאות כבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. ב-15 במרץ 2020 התקבלו החלטות הממשלה מס'  4894 ו-4895, אשר עוגנו בתקנות שעת חירום, למניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למתקני הכליאה וכן לקיום דיוני מעצרים באמצעים טכנולוגיים ללא נוכחות העצור. עיקר התקציב של שב"ס נועד לרכש אמצעי מיגון וחיטוי לסוהרים ולכלואים, תקציב אשר הסתכם בכ-25 מיליוני ש"ח. בנוסף הקים שב"ס, בשיתוף עם הנהלת בתי המשפט וגופים אחרים, תשתית לקיום דיונים ופגישות בהיוועדות חזותית (VC). התשתית אפשרה לקיים דיונים להארכת מעצר מבלי לשנע את העצור לבית המשפט ובכך למנוע סיכון להידבקות בנגיף הקורונה. כן משמשת התשתית לקיים שיחות עם קציני המבחן ואף עם בני משפחה. לצורך כך הוקצה תקציב של כ-8 מיליוני ש"ח.  זאת ועוד, הכין שב"ס אגפים שנועדו לבידוד הכלואים ואף לטיפול רפואי בהם בתוך מתקני הכליאה. לנושא זה הוקצה תקציב של כ-9 מיליוני ש"ח. כ-8 מיליוני ש"ח נוספים נועדו להגדלת תקציב הפעילות השוטף של שב"ס לתגבור היסעים לסוהרים, רכישת כלים חד-פעמיים וחומרי ניקוי ועוד.
רשות הכבאות וההצלה - רשות הכבאות משמשת כמגיב ראשון מציל חיים והגוף נדרש לתת מענה מבצעי לאזרחי המדינה באופן מלא. לצורך כך ולאור העובדה שלוחמי אש באים במגע הדוק עם הציבור, התבצע רכש של ציוד התמגנות אישי בהיקף של כ-6 מיליון ש"ח, הכולל חליפות וכפפות חד-פעמיות, נשמיות, ערדליים וכדומה. על מנת לתת מענה מבצעי מיידי ושוטף למצבי החירום ועל מנת לאפשר את המשך הרציפות התפקודית של פעילות המוקד, הרשות יצאה למהלך של הפעלה מתקדמת של המוקד המבצעי, לרבות מוקד משותף עם מד"א המהווה מכפיל כוח. הוצאה זו הסתכמה בכ-10 מיליון ש"ח.
בנוסף, רשות הכבאות וההצלה סיפקה שירותי חיטוי וטיהור למוסדות ציבוריים רבים. לצורך כך נרכש ציוד לביצוע פעולות טיהור, דוגמת מזנקי ערפול, אמצעי התזה ומרססים וכן חומרי חיטוי וריסוס, אוהלי חיטוי וכדומה. סך ההוצאה בגין פעילות זו הסתכמה בכ-5 מיליון ש"ח. 
על מנת לאפשר את המשך הפעילות השוטפת של הארגון, הכוללת הכשרה מבצעית סדירה ללוחמים הפרוסים בכל רחבי הארץ ולצורך קיום ישיבות שוטפות ומבצעיות, רשות הכבאות ביצעה שדרוג של מערכי התקשורת, רכש רישיונות ואמצעים טכנולוגיים בהיקף של כ-2 מיליון ש"ח.
פעולות נוספות שבוצעו על ידי משרדי הממשלה
1. משרד החקלאות ופיתוח הכפר - במהלך החודשים מרץ–אפריל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ביצע מספר פעילויות אשר עיקרן הבטחת אספקת מזון תקינה למשק. 
הוקצו כ-12 מלש"ח עבור אחזקת מלאי חירום של חיטה וגרעינים נוספים, בעיקר עבור מאכל בעל חיים המגודלים בארץ לצורכי מזון מן החי. כמו כן, הוקצו כ-5.5 מלש"ח להטסת ביצים לפני חג הפסח, על מנת להגדיל את ההיצע נוכח המחסור בביצים ששרר במשק. לצד זאת, הוקצו תקציבים לרשת ביטחון עבור יבואנים שייבאו ביצים ממדינות שלא אושרו בעבר וכן עבור הסטת מסלולה של אונייה ובה תוצרת. כמו כן, הוקצו כ-12 מלש"ח עבור עמותות של מתנדבים שסייעו לחקלאים בקטיף בהיעדרם של עובדים פלסטינים. העמותות סייעו בלוגיסטיקה של גיוס והבאת המתנדבים וכן בהכשרתם.
2. הנהלת בתי המשפט - מיגון של אולמות בתי המשפט ועמדות קבלת הקהל על מנת לשמור על הרצף התפקודי. לצורך כך התבצע רכש של משטחי פרספקטים בהיקף של כמיליון ש"ח. בנוסף, בוצע חיטוי של אולמות השיפוט הרלוונטיים. לצורך היערכות של קיום דיונים באמצעות VC נרכשו מערכות מולטימדיה ניידות, מצלמות ורמקולים אשר נותנים מענה לקיום דיונים מרחוק, בעיקר בהליך הפלילי ובוועדות שחרורים. 
3. הוקצו כ-90 מיליוני ש"ח עבור מחקר ופיתוח למציאת חיסון.
4. משרד השיכון והקליטה – רכישת ציוד מיגון והפעלת שירותי אבטחה לבתי 'גיל הזהב' ומקבצי דיור לעולים בסכום המוערך    בכ-30 מיליוני ש"ח.
5. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – 6 מלש"ח הוקצו להחזרת ישראלים ששהו בחו"ל ממדינות שבהן לא פעלו שירותי תעופה.
6. רשות הטבע והגנים - התאמת הפארקים והגנים הלאומיים על פי הנחיות משרד הבריאות, היערכות לקליטת מבקרים תחת מגבלות "התו הסגול", רכישת ציוד מיגון, בדיקה וחיטוי, סיוע לאתרים בתשלומי שכר בעקבות המגבלות והכנת תשתית טכנולוגית לרישום מבקרים לבקרת מגבלות התקהלות. כ-90 מלש"ח. 
7. משרד התפוצות – כ-50 מלש"ח לקרן סיוע ליהודים בתפוצות.
8. המשרד לשירותי דת – עבור רכישת ציוד מיגון, הסבת מרכזי טהרה, הפעלת מערך שינוי ייעודי  והקמת מערך מיוחד עבור נפטרי קורונה. כ-3 מלש"ח.
כמו כן, לגבי סכום של 100 מלש"ח אשר נקבע במסגרת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 לצורך תמיכה במוסדות ציבור, כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, משרד האוצר יפנה לוועדת הכספים של הכנסת לקבלת אישור להעברתו לסעיף 3ב(א2)(2)(ד) וזאת בהתאם לסעיף 3ב(א2)(3).
ב. שיפוי המוסד לביטוח לאומי – 18.9 מיליארד ש"ח
מענק מיוחד לפסח
במסגרת הסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי ישולם מענק חד פעמי בגובה 500 ש"ח לאוכלוסיות הבאות: 
1. הורים לילדים – 500 ש"ח עד הילד הרביעי;
2. אזרחים ותיקים ומקבלי קצבת שארים מעל גיל הפרישה – 500 ש"ח;
3. מקבלי קצבאות נכות שונות (נכות כללית, נכות מעבודה, ילד נכה, נכי איבה, אסירי ציון, גזזת, פוליו, איידס, מקבלי קצבת שירותים מיוחדים, מקבלי קצבת ניידות, נכי צה"ל) – 500 ש"ח;
4. מקבלי קצבת הבטחת הכנסה – 500 ש"ח;
5. מקבלי קצבת מזונות מהביטוח הלאומי – 500 ש"ח.
6. מעבר לתוספות האמורות, הזכאים לקצבת סיעוד או השלמת הכנסה יקבלו מענק נוסף בסך 450 ש"ח מעבר לקצבת אזרח ותיק, כך שסך המענק יעמוד על סך של עד 950 ש"ח.
לפי דיווחי המוסד לביטוח לאומי שולמו בגין המענק כ-2.3 מיליארד ש"ח.
מענק הסתגלות מיוחד לבני 67+ שפוטרו מעבודתם – עלות כלל צעדי האבטלה מוערכת בכ-10 מיליארד ש"ח
1. במטרה לסייע לבני 67 ומעלה שנפלטו משוק העבודה כך שתינתן להם האפשרות להסתגל לעובדה שנפלטו באופן פתאומי משוק העבודה כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה החדש בישראל, ביום ב' בניסן התש"ף (27 במרס 2020) התקינה הממשלה את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה), התש"ף-2020 (להלן – תקנות מענק הסתגלות). 
2. בתקנות מענק הסתגלות נקבע כי ישולם מענק הסתגלות מיוחד לזכאים לפי התקנות שהופסקה עבודתם בחודשים מרס ואפריל. סכום המענק תלוי בהכנסת הזכאים לאחר הפסקת העסקתם, כך שסכום המענק בעד חודש מרס לא יעלה על 2,000 שקלים חדשים, וסכום המענק בעד חודש אפריל לא יעלה על 4,000 שקלים חדשים. ביום ל' בניסן התש"ף (24 באפריל 2020) התקבל בממשלה תיקון לתקנות מענק הסתגלות ונוסף לתקנות האמורות נקבע מענק לחודש מאי שלא יעלה על 4,000 ש"ח. 
3. ביום כ' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020) פורסם חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, שעיגן בחוק את תשלום המענקים שניתנו בתקנות מענק הסתגלות,  תשלום מענק חלקי בעד חודש מאי 2020 וכן תשלום מענק מלא וחלקי בעד חודשים יוני, יולי ומחצית מחודש אוגוסט.
4. לאור התפרצות הגל השני של מגפת הקורונה, הוארכה תקופת הזכאות למענק מלא וחלקי, כך שתחול גם על כל חודש אוגוסט, עד לסוף יוני 2021 בהתאם למנגנון שייקבע.
הקלות בקצבת אבטלה - עלות כלל צעדי האבטלה (לרבות מענק 67+) מוערכת בכ-10 מיליארד ש"ח
1. קיצור תקופת ההכשרה הדרושה לזכאות לדמי אבטלה – מי שהופסקה העסקתו במהלך התקופה של 1 במרס 2020 ועד 30 ביוני 2021 ולא זכאי לדמי אבטלה רק בשל כך בלבד שלא צבר תקופת הכשרה בת 12 חודשים, יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד מחצית ממספר ימי האבטלה שלהם זכאי מי שצבר תקופת הכשרה מלאה, ובלבד שצבר תקופת הכשרה בת 6 חודשים לפחות ומתקיימים לגביו כל שאר תנאי הזכאות לדמי אבטלה.
2. הארכת תקופת התשלום המרבית למי שתמו ימי זכאותו לדמי אבטלה - כדי לאפשר למובטלים שהסתיימה תקופת זכאותם במהלך תקופת המשבר ודאות למצבם הכלכלי ופרק זמן מספק למציאת עבודה במקביל לקבלת דמי אבטלה, הוארכה תקופת התשלום עד ליום 30 ביוני 2021. 
3. מתן אפשרות לכפל קצבאות – הוחלט לראות לעניין חוק הביטוח הלאומי הכנסה מדמי אבטלה כהכנסה מעבודה ובכך למנוע קיזוז קצבאות כגון: קצבת הבטחת הכנסה, מזונות, קצבת נכות כללית וקצבת זקנה לנשים בגיל 67-62.
4. דמי אבטלה למי שסיים את ימי האבטלה בחודשים ינואר ופברואר - החל מחודש יולי 2020.
5. משך הזמן המינימלי בחל"ת המזכה בדמי אבטלה קוצר ל-14 יום בלבד.
6. ביטול 5 ימי המתנה בין תקופות אבטלה. 
7. דמי האבטלה ישולמו במקביל לקצבאות נכות, זקנה, הבטחת הכנסה ומזונות.
סיכום זכאויות דמי אבטלה:

•    מענק לכל אזרח

ג. מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים – 31.7 מיליארד ש"ח
מענק סיוע לעצמאים – כ-10.7 מיליארד ש"ח. עד כה ניתנו שלוש פעימות באופן מלא של מענק סיוע לעצמאים ובעלי עסקים עבור החודשים מרץ –אוגוסט 2020. הזכאות למענקים הורחבה בין הפעימות כאשר בפעימה השנייה קיבלו מעל 400 אלף עצמאים ובעלי עסקים את המענק. עצמאים ובעלי עסקים בעלי הכנסה שנתית חייבת של עד 640 אלף ש"ח בשנה שחוו ירידה במחזור של לפחות 40%, יקבלו אחת לחודשיים עד לחודש יוני 2021 מענק בגובה 70% מההכנסה החייבת ועד ל-15,000 ש"ח. 
מענק סיוע לעסקים - כ-15 מיליארד ש"ח. בפעימות הראשונה והשנייה נכללו עסקים עם מחזור שנתי עד 20 מיליוני ש"ח, בתוכנית הסיוע החל מהפעימה השלישית הורחבה הזכאות לעסקים בעל מחזור שנתי עד 400 מיליון  ש"ח, ושמחזור מכירותיהם ירד בלפחות 40% לעומת התקופה המקבילה יקבלו אחת לחודשיים עד לחודש יוני 2021 מענק כמפורט:
עסק בעל מחזור שנתי של עד 300 אלף ש"ח - מענק סיוע לעסק קטן בגובה של 6,000-3,000 ש"ח לחודשיים כמפורט:
עד 100 אלף ש"ח מחזור שנתי - 3,000 ש"ח
200-100 אלף ש"ח מחזור שנתי – 4,000 ש"ח
300-200 אלף ש"ח מחזור שנתי – 6,000 ש"ח
עסק בעל מחזור שנתי בין 300 אלף ₪ - 100 מיליון ₪ - מענק החזר הוצאות קבועות עד 500 אלף ש"ח (עד ל-15% מהמחזור השנתי).
מענק סיוע לעסק חדש - מענק סיוע לעסקים שהוקמו בחודשים ינואר-פברואר 2020 המשולם אחת לחודשיים, מחודש אוגוסט 2020 עד לחודש יוני 2021:
עוסק פטור (עד 100 אלף ש"ח מחזור שנתי) – 3,000 ש"ח
עוסק מורשה (מעל 100 אלף ש"ח מחזור שנתי) – 4,000 ש"ח
מענק סיוע לעידוד תעסוקה – כ-5.5 מיליארד ש"ח. המענק נועד לעידוד מעסיקים להחזיר עובדים שהוצאו לחל"ת או לקלוט עובדים חדשים. המענק יכול להגיע עד 7,500 ש"ח לעובד ויינתן עבור כל מובטל שייקלט בין אם עבד בעסק לפני ובין אם לא. המענק משולם בגין כל חודש העסקה בין החודשים יוני-ספטמבר (או יולי-אוקטובר, לבחירת המעסיק) כאשר הגשת הבקשה נעשית דרך שירות התעסוקה כאשר המענק עצמו משולם באמצעות רשות המיסים. הגשת הבקשה נעשית בתום כל חודש שבו הועסק העובד כאשר אם לא היה שינוי במצבת העובדים, נדרשת רק הצהרה על המשך העסקה. אתר המענק נפתח באמצע חודש יולי והוגשו בינתיים בקשות מכ-12 אלף מעסיקים עבור למעלה מ-70 אלף עובדים. בנוסף, חלק מהכסף מוקצה עבור תפעול המענק בשירות התעסוקה ובפרט בניית אתר להגשה, ממשק נתונים עבור בקרה ותפעול ומוקד שירות למעסיקים ולעובדים. 
סיוע לענפים בסיכון – כ-1 מיליארד ש"ח
מדובר בתקציב שהוקצה לסיוע לענפי התחבורה והתיירות. בשלב זה הוקצה סך של 600 מלש"ח להתמודדות עם הקורונה בתחום התחבורה הציבורית עבור מחיצות לנהגי אוטובוס, אובדן פדיון בשל מקדם מילוי נמוך, ניקוי אוטובוסים, פיקוח ובקרה, החזר עבור מנויים תקופתיים ברב-קו ועוד. מתווה לתחום התיירות טרם סוכם.
ד. מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים – 0.9 מיליארד ש"ח 
סך של 200 מיליוני ש"ח עבור תכניות סיוע לעמותות המגזר השלישי 
במסגרת שיתוף פעולה בין מגזרי, ובשיתוף עם הג'וינט אלכא, הקימו משרדי האוצר והרווחה קרן תמיכה בעמותות בהיקף של 53 מיליון ש"ח. הקרן נועדה לסייע לעמותות שאינן זכאיות למענקי הסיוע לעסקים, בפרט עמותות שהכנסותיהן העצמיות נמוכות מהנדרש לעמידה בתנאי הסף להסתייעות במענק. הקרן החלה לפעול ופתוחה להגשת בקשות בימים אלו. בנוסף, מתוך הרצון לשמור על רצף פעילות גופי התרבות ולתמוך ביצירה מקומית, אושרה חבילת סיוע ייעודית לטובת חיזוק עולם התרבות בישראל. החבילה כוללת  פרסום מבחני תמיכה ייעודיים לטובת תגבור משמעותי של תקציבי מוסדות התרבות, עידוד התייעלות ואיחודים בין מוסדות וכן תמרוץ רשויות מקומיות להגדיל את השתתפותן בתקציב המוסדות. מבחני התמיכה יתנו עדיפות לגופים עם הכנסות עצמיות גבוהות ויחייבו החזרת עובדים לפעילות. מבחן התמיכה הופץ להערות הציבור וצפוי לצאת לדרך בימים הקרובים. בנוסף, כחלק מתוכנית הסיוע אושר, במסגרת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה),          התש"ף-2020, סכום של 100 מלש"ח נוספים לצורך תמיכה במוסדות ציבור, כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב. משרד האוצר יפנה לוועדת הכספים של הכנסת לקבלת אישור להעברת סכום זה מסעיף 3ב(א2)(2)(א) לסעיף 3ב(א2)(2)(ד) וזאת בהתאם לסעיף 3ב(א2)(3).
סך של 310 מלש"ח עבור השתתפות בעלות ביצוע התאמות בעסקים לאור השפעת הקורונה כגון התאמות פיזיות, מעבר למסחר מקוון והטמעת ייצור מתקדם בתעשייה
1. מענקי סיוע ייעודיים לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת ביצוע התאמות לאור השפעת הקורונה -  השתתפות של 50% בהוצאות של עד 10,000 ש"ח שנועדו למעבר העסק למסחר מקוון, שילוח או התאמות פיזיות נדרשות לאור דרישות משרד הבריאות.
2. מענקי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להטמעת טכנולוגיות סליקה בתקן EMV על מנת לקדם תשלומים מתקדמים בישראל. הטמעת הסליקה בתקן EMV תאפשר תשלומים ללא מגע (Contactless) בכרטיסים תומכים ותשלום באמצעות אפליקציות תשלום מתקדמות.
3. מענקי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים לחיבור לתשתית אינטרנט מהירה בסיבים אופטיים. 
4. מענקי סיוע ייעודיים להטמעת ייצור מתקדם בתעשייה - בדגש על השקעות במחשוב, סנסורים ורובוטיקה, שיקדמו את התעשייה לייצור מתקדם ויאפשרו עבודה יעילה בתקופת הקורונה. המסלול כולל הגשת בקשה מקוונת להשקעות מהירות בהיקף של עד 750 אלף ש"ח וכן מסלול להשקעות אסטרטגיות גבוהות מסכום זה בהשתתפות המדינה.
5. ייעוץ מסובסד לתעשייה למעבר לייצור מתקדם ולהתייעלות במשאבים במטרה לייעל את העסק לאור משבר הקורונה באמצעות המכון לייצור מתקדם והמכון להתייעלות במשאבים.
סך של 255 מלש"ח עבור תכניות ממוקדות בעסקים קטנים ובינוניים כגון ייעוץ מסובסד ומיזמים מימוניים משותפים עם המגזר הפרטי 
1. תקצוב פעילות מרכזי המעוף אשר מספקים שירותים ייעודיים מסובסדים לעצמאים ועסקים קטנים ובינוניים, בפריסה ארצית רחבה. בין השירותים שמערך המעוף מספק הינם סבסוד לייעוץ עסקי, קורסים והדרכות, וייעוץ למימון. 
2. קול קורא למיזמים משותפים עם המגזר הפרטי לצורך סיוע לעסקים קטנים ובינוניים. זאת בדגש  על כלי אשראי ומיזמים עסקיים אחרים שמטרתם לסייע לעסקים אלה בתקופת הקורונה.
סך של 135 מלש"ח עבור עידוד ביצוע השקעות בתעשייה היצרנית ועידוד היצוא 
1. סיוע בהשקעות בתעשייה בדגש על התעשייה המסורתית לשיפור הפריון והתייעלות לצורך התמודדות עם תקופת הקורונה. 
2. מסלול להשקעות אסטרטגיות וניצול הזדמנויות בתעשייה בשל תקופת הקורונה.
3. רשת ביטחון לטיסות מטען לצורך סיוע ליצואנים ויבואנים בהמשך הסחר ליעדיהם בעולם. 
4. מסלול השתתפות בהוצאות שיווק לצורך יצוא  - תוכנית סיוע ייעודית להתאמת אסטרטגיית השיווק הבין-לאומית, לאור ביטול התערוכות בעולם וסגירת הטיסות לחו"ל.
הכשרות מקצועיות ותעסוקת אוכלוסיות - עקב הגידול בשיעור האבטלה, בזמן המשבר הוחלט להרחיב במסגרת התוכניות להתמודדות עם הקורונה בהיקף של כמיליארד וחצי ש"ח את מערך ההכשרה המקצועית והליווי התעסוקתי לאוכלוסיות היעד באופן משמעותי באמצעות הגופים השונים הפועלים בתחום.
1. שירות התעסוקה - נוכח הגידול המשמעותי בהיקף דורשי העבודה, הוקצה כסף לשירות התעסוקה לטובת הרחבת המענה ושיפור איכות השירות לדורשי העבודה באמצעות הצעדים הבאים: תגבור הלשכות והמטה ע"י הוספת תקני כוח אדם; שדרוג מערך המחשוב והדיגיטל, לרבות פיתוח מערכות מתקדמות לחיפוש משרות ומערכת למעסיקים, הנגשת קורסים מקוונים לאתר השירות, ועוד; תוספת משאבים לטובת מתן הכשרות בכישורי יסוד לרבות עברית תעסוקתית, אנגלית, תפעול מחשב ואוריינטציה דיגיטלית; הרחבת שירותים תומכי תעסוקה המופעלים על ידי גורמים חיצוניים המוכוונים לאוכלוסיות ממוקדות, לרבות דורשי עבודה מרובי חסמים ובני 40 ומעלה. בנוסף, התקציב האמור נועד לתפעול חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), תש"ף-2020.
2. זרוע העבודה – האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה הינו האגף האמון על ההכשרה המקצועית בישראל. על מנת לתת מענה ולעזור בשילוב דורשי העבודה החדשים במקומות עבודה, יורחבו כלל הכלים הקיימים, יטויבו על מנת לתת מענה טוב יותר ויפותחו כלים חדשים. הכלים הקיימים נעים משוברי הכשרה מקצועית אשר מאפשרים לפרט סבסוד להכשרה מקצועית המתבצעת במוסד פרטי, דרך הכשרות המתוקצבות במלואן על ידי המדינה. בנוסף יינתן דגש על שיתוף מעסיקים בהכשרות, בין אם בהכשרות שחלקן נעשה בכיתה וחלקן אצל המעסיק כמו מסלולי "כיתה במפעל" ו"סטארטר" ועד להכשרות הנעשות במלואן אצל המעסיק OJT, שבהן המדינה משלמת למעסיק עבור ההכשרה שנעשית אצלו.
3. מעבר להכשרות המקצועיות, יורחבו גם כלים הנותנים מענה לאוכלוסיות ספציפיות ובתוכם פעילות מרכזי ההכוון השונים ותוכניות ליווי והכשרה שונות המותאמות לאוכלוסיות ספציפיות כגון חרדים וערבים. בנוסף, הוחלט על תוכנית להגדלת מספר המהנדסים האזרחיים - כחלק מתוכנית האצת תשתיות, עידוד הכשרות מעלות פריון וכמענה לצורך בהגדלת היצע העוסקים בתחום ובראשם מהנדסים אזרחיים. בהתבסס על מיפוי שבוצע על-ידי משרד ראש הממשלה שהראה כי קיים צורך בכ-500 מהנדסים נוספים בשנה. היקף התוכנית הוא 150 מיליוני ש"ח. לצורך כך, התבקשה ות"ת להכין תוכנית לאומית להגדלת היצע המהנדסים. במסגרת זו, יתוגמלו מוסדות אקדמיים אשר מגדילים את מספר הסטודנטים הלומדים במקצועות אלה, בדגש על תארים מתקדמים וזאת על מנת לבנות עתודה לסגל אקדמי בתחום, המהווה את החסם האפקטיבי שגרם לסטגנציה שהייתה בענף בשנים האחרונות.
ה. הנחות בארנונה – 3.9 מיליארד ₪
תשלום ארנונה ל-3 חודשים במקום עסקים שנפגעו משמעותית בתקופת הסגר
בעקבות הסגר שהופעל במהלך גל התחלואה הראשון, נפגעו משמעותית הכנסותיהם של עסקים רבים. במטרה לסייע לעסקים אלה, ניתן פטור מתשלום ארנונה למרבית המגזר העסקי ולמרבית המגזר השלישי לשלושה חודשים – מרץ עד מאי. הרשויות המקומיות שופו על כ-95% מסך אובדן ההכנסות בשל הפטור בארנונה שלא למגורים. סך השיפוי שהועבר לרשויות המקומיות הסתכם בכ-2.7 מיליארד ש"ח.
סיוע בתשלומי הארנונה לעסקים קטנים ובינוניים שפעילותם נפגעה משמעותית עקב התפרצות הקורונה
הסכום כולו יוקצה להרחבת ההנחות בארנונה לעסקים בהיקף של 95% מסך החיוב ושיפוי רשויות מקומיות בשל אובדן ההכנסות בגין ההנחות. ההנחות בארנונה בהיקף שלעיל יינתנו לעסקים שמחזורם עד 200 מיליון ש''ח ושנפגעו בהיקף של מעל 60% ולעסקים שמחזורם בין 200 מיליון ש''ח לבין 400 מיליון ש''ח ושנפגעו בהיקף של מעל 80%.
מענקים דו-חודשיים החל מיוני 2020. תקנות בנושא ייקבעו על ידי משרד הפנים.
ו. עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 6.1 מיליארד ש"ח 
העלות התקציבית משמשת להעמדת ערבות לנותני האשראי להיקף הלוואות של עשרות מיליארדי ש"ח. הקרנות הפועלות במסגרת התוכנית מפורטות להלן: 
1. הוקמה קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים בתנאים מוטבים, לעסקים במחזור של עד 400 מיליון ש"ח כאשר גובה ההלוואה המקסימלי הינו כ-24% מהמחזור השנתי ועד 20 מיליון ש"ח. התנאים המוטבים כוללים סבסוד ריבית בשנה הראשונה וגרייס של עד 12 חודשים. היקף הקרן כיום כ-18 מיליארד ש"ח.
2. הוקמה קרן ייעודית בערבות מדינה מוגברת לענפים בסיכון עבור ענפים שנפגעו משמעותית בתקופת הקורונה. הקרן מיועדת לעסקים עם מחזור עד 100 מלש"ח מענפים בסיכון גבוה שהציגו קשיי תזרים כתוצאה מהמשבר וחוו פגיעה של לפחות 50% במחזור. היקף הקרן כיום כ-4 מיליארד ש"ח.
3. הוקמה קרן הלוואות לעסקים גדולים לעסקים בעלי מחזור מעל 200 מיליוני ש"ח, כאשר היקף הלוואה בודדת יכול להגיע לכ-100 מלש"ח או 8% מהמחזור. היקף הקרן כיום כ-5.3 מיליארד ש"ח.
בנוסף, כ-1 מיליארד ש"ח לצורך סיוע לעסקים בסיכון בענף התעופה, מתוכו כ-0.3 סיוע ייחודי כחלק מקרן ההלוואות לעסקים גדולים (המצוינת מעלה) וכ-0.7 מיליארד ש"ח לגביהם המתווה טרם הושלם.
ז. תשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותוכנית יציאה מהמשבר – 3.1 מיליארד ש"ח 
האצת תשתיות תחבורה 
משבר הקורונה הציב אתגרים והזדמנויות בפני חברות הביצוע של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. ההפחתה המשמעותית בכמות הנסועה בדרכים העירוניות והבין-עירוניות אפשרו לפרוש הסדרי תנועה, לסגור נתיבי תנועה ומסילות בהיקף רחב מהרגיל ובכך להקדים את פתיחתם של פרויקטי תחבורה רבים לטובת הציבור הרחב. לאור הזדמנות זו, אושרה תוכנית להאצת קצב הביצוע במספר פרויקטים בשנת 2020.
מצד שני תקופת הסגר הציבה אתגרים בהעסקת עובדים שאינם תושבי ישראל. בחלק מהפרויקטים באזור ירושלים, הרכבל בחיפה ובעבודות המנהור של הרק"ל הסגול בתל אביב נגרמו עיכובים ופגיעה בעמידה באבני הדרך.
התכנית תוקצבה ב-1.1 מיליארד ש"ח.
המיזמים שתוקצבו במסגרת התוכנית:
1. סלילת נתיבי תחבורה ציבורית בכביש 5 בין מחלף קסם למחלף גלילות, בכביש 2 בין מחלף קיסריה למחלף אולגה ובכביש בגין בירושלים.
2. ביצוע מיזמי אחזקת כבישים שמבצעת חברת נתיבי ישראל תוך קיצור לוחות זמנים והקדמת תוכניות עבודה משנת 2021.
3. מיזם הנתיבים המהירים שבמסגרתו נסלל נתיב מהיר המחבר בין נתניה לראשון לציון לאורך כבישים 2 ו-20.
4. תכנון פרויקטי כביש ונתיבי תחבורה ציבורית לתוכנית החומש הבאה, משנת 2022 ואילך.
5. פרויקטים שונים ברכבת – תחזוקה, שדרוג תחנות ורציפים והאצת מסילת 431.
6. השקעה במסופי תחבורה ציבורית.
7. מיזם מהיר לעיר שבמסגרתו נסללת רשת נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן. 
8. ביצוע תשתיות תחבורה ביישובי מיעוטים.
9. עבודות אחזקת כבישים שמבצעת חברת נתיבי איילון. 
10. האצת החשמול ברכבת ישראל. כתוצאה מכך הואצה פתיחת הקו המהיר מירושלים עד תחנת סבידור, ובחודשים הבאים ייפתח גם עד הרצליה.
האצת השקעות לענף ההייטק 
במסגרת תוכנית האצה למשק, הוקצה לרשות החדשנות סכום של 1.5 מיליארד ש"ח. סכום זה, יועד לשימושים הבאים:
1. הקצאת 500 מלש"ח לטובת השקת מסלול חדש ומהיר במסגרת מסלולי המענקים של רשות החדשנות  - מסלול זה בא לתת מענה למצוקה התזרימית שאותה חוו חברות ההייטק, כתוצאה מהקפאת השקעות בחודשים הראשונים של המשבר. על מנת לסייע לחברות אלה, "המסלול מהיר" של רשות החדשנות מבצע הליך בדיקה מהיר ומאפשר לחברות לקבל ודאות לגבי גובה המענק הניתן להן תוך כשבועיים בלבד מיום הגשת הבקשה. כמו כן, מסלול זה מאופיין בשיעור גבוה של תשלום המענק באבן הדרך הראשונה על מנת לסייע לחברות בטווח הזמן הקצר. 
המסלול זכה לביקוש גבוה מצד החברות. נכון לעת זו, 287 חברות הגישו בקשה למענק במסגרת המסלול, מתוכן אושרו 117 חברות. ההנחה היא כי כלל המענקים יחולקו עד חודש ספטמבר.
2. הקצאת 700 מלש"ח להגדלת מסלולי הסיוע השונים של רשות החדשנות - הרחבת מסלולי הסיוע השונים של רשות החדשנות, לחברות בכלל שלבי הגיוס, תאפשר לרשות להגדיל את מספר החברות המוטבות מהמסלולים ולהגדיל את שיעור אישור הבקשות במסלולים השונים ובכך תסייע תזרימית לחברות. גם בשאר מסלולי הרשות, ניתן לראות שיעור הגשות גבוה מהשנים האחרונות וכלל התקציב ינוצל עד סוף השנה.
3. השקת מסלול הגנת מדינה להשקעות מוסדיים בחברות הייטק – השקת מסלול חדש, הממנף את הגנת המדינה בהיקף של 300 מיליון ש"ח להשקעות בחברות הייטק בסך של 1.5 מיליארד ש"ח. מסלול זה הינו ראשון מסוגו ברשות החדשנות ומאפשר לגופים מוסדיים (בנקים, חברות ביטוח וקרנות השקעות) לבצע השקעות בחברות הייטק בשלבי גיוס C ו-D. מלבד הגנת המדינה ותוספת ההשקעות למשק, פיתוח מומחיות ההשקעה אצל הגופים המוסדיים הינה כלי חשוב לגיוון מקורות המימון בענף ההייטק והבטחת הון זמין לענף בשנים הקרובות. 
המסלול פורסם ביולי וזכה להתעניינות רבה מצד הגופים המוסדיים. כלל מנות ההשקעה יחולקו עד סוף השנה.
האצת דיגיטציה ממשלתית
במסגרת החלטת הממשלה מס׳ 260 מיום 26 ביולי 2020 הוקצה סך של 279 מיליוני ש״ח לנושאים הבאים:
1. סך של 38 מיליון ש״ח להאצת הקמת האזור האישי הממשלתי לאזרחים ולעסקים, לרבות פיתוח יישומון סלולרי.
2. סך של 100 מיליון ש״ח להעלאת שירותים דיגיטליים לאזור האישי הממשלתי על פי אירועי חיים ברמה בין-משרדית: פתיחת חברה ופתיחת עוסק, יבוא מסחרי, מעבר בין עבודות, מעבר דירה, פטירה והיערכות ליום שאחרי אובדן כשירות, לידה, סיעוד ונכות.
3. סך של 17.5 מיליון ש״ח לחיבור גופים ציבוריים לשדרת המידע הממשלתית על מנת לייעל את תהליך העברות המידע וליישם את מדיניות ASK ONCE לצורך שיפור השירות לציבור.
4. סך של 10 מיליון ש״ח להנגשת השירותים הדיגיטליים שבאזור האישי הממשלתי לאוכלוסיות חסרות אוריינות וחסרות אמצעים דיגיטליים.
5. סך של 48.5 מיליון ש״ח לפיתוח תשתיות טכנולוגיות רוחביות שונות והרחבת השימוש בהן, לרבות שימוש השלטון המקומי לפי העניין, ובהן: מערכת ההזדהות הממשלתית, שרת החתימות, שיחות מזוהות במגוון ערוצים, ממשק משתמש מרכזי לזימון תורים, תשתית עיבוד שפה טבעית, שרת התשלומים הממשלתי, אפוסטיל דיגיטלי, תשתית לקיום דיונים בהיוועדות חזותית ויישוב סכסוכים מקוון בבתי דין ובגופים מעין שיפוטיים של משרד המשפטים, ערבויות דיגיטליות.
6. סך של 30 מיליון ש״ח לעידוד למידה מרחוק לשילוב בשוק התעסוקה, לרבות פיתוח התשתית הטכנולוגית של המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית קמפוס IL, האצת הכשרה דיגיטלית של כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק וקידום למידה דיגיטלית בהכשרות מקצועיות ומכללות טכנולוגיות.
7. סך של 35 מיליון ש״ח לקידום הלמידה הדיגיטלית במוסדות להשכלה גבוהה. מימון התוכנית כולל 35 מיליון ש״ח נוספים מתקציב ות״ת ו-70 מיליון ש״ח נוספים של המוסדות להשכלה גבוהה. 
האצת השקעות בתשתיות ניקוז
כ- 96 מלש"ח לפרויקטי תשתיות ניקוז ברשויות המקומיות. פרויקטים אלו נועדו למנוע סיכוני שיטפונות בשנים הקרובות וכן נועדו לסייע בהסרת חסמי פיתוח דירות.
האצת השקעות בשיקום והקמת אתרים ברשות הטבע והגנים 
עשרות מיליוני ש"ח עבור שיקום אתרי טבע בכל הארץ והקמת אתרים חדשים במטרה לחזק את התיירות הפנים ארצית ברחבי המדינה. 
ח. מטרות אחרות, לרבות למענק וסיוע לשם הבטחת ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות– 3.05 מיליארד ש"ח 
שימושי ההוצאה מקופסת הקורונה עבור חיילים משוחררים נגעו לשני מהלכים: מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה עבור כלל החיילים המשוחררים, מענק מיוחד לחיילים משוחררים בודדים ומענק מוגדל לחיילים שהשתחררו בשנת 2020. להלן פירוט על שני צעדים אלו:
מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה:
א. חיילים משוחררים זכאים לשתי הטבות מרכזיות – מענק שחרור, ופיקדון. במצב הקיים, בחמש השנים הראשונות לאחר השחרור ניתן להשתמש בפיקדון רק לרשימת מטרות המוגדרת בחוק: לימודים, הכשרה מקצועית, פתיחת עסק, לימודי נהיגה, רכישת דירה ונישואין. אם הפיקדון לא מומש בטווח של חמש שנים לאחר השחרור, יתרתו מועברת במלואה למשוחרר. גובה הפיקדון עומד על כ-16,000 ש"ח בממוצע, והוא  נע בין 6,636 ש"ח ל-25,438 ש"ח למשוחרר, בהתאם לסוגו ומשכו של השירות הצבאי.
ב. במסגרת התקציב הייעודי שהוקצה להתמודדות עם משבר הקורונה, הוחלט לאפשר למשוחררים למשוך חלק מיתרת הפיקדון שלהם לכל מטרה, גם אם לא עברו חמש שנים מיום שחרורם. עד סוף יוני 2021, משוחררים טריים (שטרם חלפו 18 חודשים מיום שחרורם) יוכלו למשוך עד 11,000 ש"ח מיתרת הפיקדון שלהם, ומשוחררים ותיקים (שחלפו 18 חודשים מיום שחרורם) יוכלו למשוך עד 7,500 ש"ח מיתרת פיקדונם. 
ג. מטרת השונות במשיכה היא לסייע בצורה מוגברת למשוחררים טריים, שבסבירות גבוהה יותר לא הספיקו להיכנס לשוק העבודה, לחסוך כסף או להיכנס למסגרת לימודים. בנוסף, משוחררים אלו עלולים לא להיות זכאים לדמי אבטלה, בשל הדרישה לצבירת 12 חודשי הכשרה. 6 החודשים האחרונים לשירות אמנם נחשבים כחודשי הכשרה, אך משוחררים טריים עלולים להתקשות בצבירתם.
התקציב המוקצה ליישום ההצעה עומד על 3.25 מיליארד ש"ח – 1.25 מיליארד אושרו כחלק מהוראת השעה ו-2 מיליארד נוספים הוקצו במסגרת התוכנית הכלכלית הרחבה להתמודדות עם המשבר. מתוכן, סכום של 2.3 מיליארד ש"ח צפוי להיות מבוצע בשנת 2020, היתרה בשנת 2021. 
מענק לחיילים בודדים משוחררים
א. בכל שנה, משתחררים מצה"ל כ-3,500 חיילים בודדים, וכ-2,000 מתוכם זכאים לסיוע בתשלום שכר דירה מטעם הקרן לחיילים משוחררים. על מנת לקבל זכאות לסיוע, משוחררים בודדים צריכים להגיש חוזה שכירות תקף, עד שנה מיום שחרורם. הזכאות לסיוע בשכר דירה מעידה כי המשוחרר מתגורר בארץ ואינו יכול להסתייע בקרובי משפחה בפתרון דיור הולם ולכן הוא זכאי לסיוע בדיור מן המדינה. 
ב. בכדי לסייע למצבם הכלכלי של חיילים משוחררים בודדים בתקופת הקורונה, הוחלט כי חייל משוחרר בודד הזכאי לסיוע בשכר דירה, יהיה זכאי למענק חד פעמי בן שלוש פעימות בגובה כולל של 12,000 שקלים חדשים לטובת סיוע בשכר דירה. שתי הפעימות הראשונות של המענק חולקו על ידי הקרן לחיילים משוחררים שנמצאו זכאים לסיוע בשכר דירה בחודשים יוני-יולי, ופעימה שלישית צפויה להיות מחולקת בחודש ספטמבר.
ג. היקף התקציב שהועבר לקרן לחיילים משוחררים למימוש הסיוע עומד על 25.7 מלש"ח. 
מענק מוגדל לחיילים המשוחררים בשנת 2020
א. כחלק מהתוכנית הכלכלית, הוחלט לחלק מענקים חד פעמיים לאזרחי מדינת ישראל .מטרת התוכנית שהוצגה לעודד את הצריכה ואת התעסוקה ולספק סיוע כלכלי להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה על מנת לסייע לחיילים שהשתחררו בתקופת משבר הקורונה ועשויים להתקשות במציאת עבודה, הוחלט לשלם מענק מוגדל בסכום של 500 ש"ח לחיילים שהשתחררו בין יום 1 בינואר 2020 ליום 31 בדצמבר 2020. היקף המענקים מוערך בכ-40 מלש"ח.   
ב. המענק ישולם על ידי הקרן לחיילים משוחררים. חיילים שמועד שחרורם כבר חלף, יקבלו את המענק ישירות לחשבון הבנק ואילו חיילים הצפויים להשתחרר בשנת 2020 יקבלו תוספת של 500 ש"ח למענק השחרור שלו הם זכאים. 
סיוע לשם הבטחת ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות
 700 מיליוני ש"ח. טרם נקבע המתווה לחלוקת הסכום.

נספח ב'
בהמשך להחלטת הממשלה מס' 213(חק/109) מיום 13.7.2020 להלן פירוט על שימושי 8.4 מיליארדי ש"ח שהוקצו במסגרת התוכנית הכלכלית שהוכרזה ביום 9 ביולי 2020. יובהר כי שימושים אלו הינם לשנים  2021-2020.

תקציב מענה למשרדי ממשלה והכשרות מקצועיות:
 

תוכנית האצה:

*הכללת ענפים במערכת הבריאות ובמערכת הביטחון שהוחרגו מחוק מוסר תשלומים לספקים התשע"ז-2017 (300 מלש"ח בבריאות ו-100 מלש"ח במערכת הביטחון.